שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שצג

יותר על ערבה שמצויה בכל מקום ועל הרוב שני בדים אין שוים פרוטה כי באתרוג הוא כמעט חסר המציאות שלא ישוה פרוטה וכמו שכתבו בתוספות רי"ד דבר זה בערבה כנז"ל) ובכריתות ד' ז"ך אמר ר' שמעון מפני מה לא נתנה תורה קצבה במחוסר כפורים שמא יוזלו טלאים ואין להם תקנה לאכול בקדשים וכמו כן אני אומר מי זה ימצא לנו תקנה לצאת ידי חובת מצוה זו ודבר גדול כזה היה להם לרבותינו להשמיענו ועוד תמה לפי מה שנראה משיטת רש"י הנ"ל דכל שאין שוה פרוטה לא חשיב לכם הרי הריטב"א בחידושיו לסוכה ד' ל"ה ביאר גבי איסורי הנאה דכיון דהוו דידיה וקיימי ברשותיה שאין לאחרים זכות בהם מיקרי שלכם ואתרוג של ערלה שאין יוצאים בו הוא משום דמיכתת שיעוריה ומאן דאמר לפי שאין בו דין ממון בא לפסול אתרוג של מעשר שני למאן דאמר ממון גבוה הוא עיין שם ואם כן בזה שאין בו שוה פרוטה נהי דאין בו משום גזל ויכול אחר לקחתו מכל מקום פשיטא דהוי דידיה ואין לאחרים זכות בו ולא הוי של הזוכה בו וכו' וכיון שהאחר שנוטלו אין לו זכות בו אם כן לא גרע מאיסורי הנאה דמיקרי לכם ולא איכפת לן במה שאין בו דין ממון כיון שלאחרים זכות בו וכתב ליישב שיטת רש"י בדרך פילפול חריף עיין שם דב"ק וברור הוא שלא ראה דברי התוספות רי"ד הנ"ל שכתבו מפורש דלא בעינן שיהי' שוה פרוטה כמו שכתב בשמו בבית יצחק הנ"ל:

נו) בדין שאול וחסר שכתבו הפוסקים בסי' תרמ"ט סעיף א' וסעיף ה' דאין פסול אלא ביום ראשון ולא בשאר הימים הנה הגאון בכורי יעקב בריש סי' תרנ"ח יצא לדון בדבר חדש שהדרים בירושלם תוב"ב צריכים ליזהר בשאול וחסר כל שבעת הימים גם בזמן הזה והוא על פי שני יסודות שהניח א) על פי סברת הרמב"ם בפירוש המשנה דכל ירושלם נקרא מקדש (שלא כפירוש רש"י והר"ן דירושלם היא בכלל גבולין) ולדעתו כל שבעת הימים בירושלים חייבים מדאורייתא ב) המציא דלדעת התוספו' דבמקדש דין דשאול פסול הוא בכל שבעת הימים דרק בגבולין הוא דאין שאול פסול מלכם משלכם אלא ביום ראשון בלבד אבל במקדש פסול בכל הימים (אלא דלהריטב"א אין חילוק בזה בין גבולין למקדש) ואם כן כשתצרף סברת התוספות הנ"ל עם סברת הרמב"ם בפירוש המשנה הנ"ל אם כן שאול וחסר פסול בירושלם תוב"ב כל שבעת הימים ובצירוף עוד סברות דקדושת ירושלם לא בטלה גם בזמן הזה אלו תורף דבריו בקיצור (אשר הובאו בכפי אהרן שאזכיר להלן) והזכיר זה בספר מועד לכל חי סי' כ"ג אות קד"ן וכתב שדבר חידוש הוא והרבה מחכמי העיר נמשכו אחר דברי הגאון בכורי יעקב בזה. אמנם תנא דידן תנא ירושלמאה רבין חסידא בספר כפי אהרן ח"ב סי' י"א (אשר שם ראיתי תורף דבריו הנ"ל) כתב שלא צדק הגאון בכורי יעקב בזה וראיותיו אינן עולות יפה ואנו אין לנו אלא פשט דברי רבותינו מרן והרמ"א אשר בית ישראל נכון עליהם שאין לפסול שאול וחסר אלא ביום ראשון וכן קבלנו מפי רבנינו וזקנינו הקודמים שאין לפסול שאול וחסר אלא ביום ראשון משום דדרשה דלכם משלכם אינה אלא ליום ראשון ואפילו בירושלם וכו' והביא גוף דברי בכורי יעקב שם ודבריו שבספרו ערוך לנר בחידושיו למסכת סוכה בהרחבה והאריך לדחות ראיותיו ושהדין אמת ונכון דאף לדעת הרמב"ם דירושלם נקראת מקדש מכל מקום גם במקדש ליכא למאן דאמר שיהא פסול ושאול נוהג אלא ביום ראשון בלבד ושגם התוספות מודים בזה ופירש דבריהם שלא כיונו למה שהבין בדעתם ואף שמצא שהגאונים זרע אמת בחידושיו למסכת סוכה שבסוף ח"א ורבינו עקיב"א בנימוקיו על המשניות כתבו גם כן בדעת התוספות דפיסול שאול וחסר במקדש הוא כל שבעת הימים במחילת כבודם אין האמת כן ומסיק לענין שאול (בדף ט"ו ע"ב) עלה בידינו דאין לדיין הנשאל על זה להורות לאסור אלא יאמר להשואל דמן הדין מותר ואם ירצה לחוש לסברות יחידאות יחמיר לעצמו וכן לענין חסר בשאר הימים אחר שנשא ונתן שם מסיק שם בעמוד ג' וז"ל על כל אלה הטעמים מספיקים סלקא בידן להלכה ולמעשה שהשאול והחסר כשרים מיום ראשון ואילך (כלומר אחר יום ראשון) גם תוככי ירושלים וכן יש להורות כמשפט והרוצה לחוש לדעות וחששות רחוקות ולצאת ידי כל הדעות כרבן גמליאל שקנה אתרוג באלף זוז תבא עליו ברכת טוב:

זן) מי שאין לו ארבעה מינים ולא סוכה ולפניו שתי עיירות באחת יש סוכה ובאחת לולב או אם היה במאסר ונתנו לו רשות לצאת לקיים מצוה אחת אם יקיים סוכה או לולב נסתפק בזה הגאון מוהרש"ק בהגהות לא"ח הנקרא חכמת שלמה בריש סי' תרכ"ה וכתב דלכאורה סוכה קודמת דקודמת לבא בלילה אך בחידושיו בדרשה לסוכות העלה דלולב קודם משום פרסומי ניסא כמו שאמרו במדרש פרשת אמור שבו נודע שזכו ישראל בדין ושהוכיח כן מדהקדימה תורה לולב לסוכה להראות כן ולי הדל קשה להכריע דין זה בטעמים אלו דאין נראה שזה מיקרי פרסומי ניסא וגם מההוכחה השניה אין דעתי נוחה אמנם אתה תחזה להגאון מטה אפרים בסי' תרכ"ה סעיף כ"ב שהעלה דכשאי אפשר לקיים שניהם במקום אחד ילך למקום שירצה ובביאורו (אלף למטה) האריך לצדד וכבר ראה שהגאון פרי מגדים באשל אברהם הסכים דחיוב סוכה דקדים קודם ובכל זאת נראה לו מה שכתב משום דכיון דבערב יום טוב אכתי לא מטי חיובא דסוכה מצי לבטולי הא מקמי הא ומצאתי שעמד בזה ידידי הגאון מהר"ר מתתיהו אבד"ק בוטיען יצ"ו בספרו הבהיר מתת ידו סי' כ"ו והאריך לחלוק על המטה אפרים ופסק שילך למקום הסוכה ושוב ראה בבשמים ראש סי' ס"ג דמסיק גם כן דסוכה קודמת שהיא תדירה וחכם אחד מידידי יצ"ו אמר לי שבספר מועד לכל חי דבר בזה ועיינתי בו וראיתי בסי' כ' אות מ"ד וז"ל סוכה קודם ללולב שזה יום אחד וזה שבעה ימים ועוד דסוכה תדיר ביום ובלילה ועוד דהחג נקרא על שם הסוכה וכו' ועיין בשמים ראש סי' ס"ג עכ"ל ודברי המדרש שרמז הם בויקרא רבה פרשה ל' סי' ב' כהדין נצחיא דנצחין בקרבא ונקטי לולבא בידיהון וכן כתב רבינו אבודרהם הטעם שמנענעים הלולב להודיע שנצחנו את המקטרגים עלינו ועיין בתועפות ראם שעל ספר יראים השלם ד' רמ"ג ע"ב אות ל"ג גם ידידי הרה"ג מהר"י שטראזבערג יצ"ו (דומ"ץ קאסוב מלפנים ועתה שוכן בעיר קדשנו ירושת"ו) בספרו הבהיר יד יוסף בסימן מ"ג עמד בחקירה זו ביש לפניו שני מקומות באחת יש לולב ולא סוכה ובאחת סוכה ולא לולב אנה יפנה והביא מה שכתב במטה אפרים דהבחירה בידו ומר ניהו הוכיח דילך למקום שיש סוכה ממה שכתב הגאון ישועות יעקב סי' תקצ"ה בדין דאם יש שתי עיירות באחת תוקעין וכו' דנקטינן דילך למקום שתוקעין משום דתקיעות דאורייתא דהיינו דוקא כשיוכל להגיע ביום טוב ראשון למקום התקיעות אבל אם לא יוכל להגיע שם ביום ראשון ילך למקום שמברכין דאף דתקיעות יש להן עיקר מן התורה ולא כן הברכות מכל מקום כיון שהברכות יוכל לשמוע גם ביום ראשון לא כן התקיעות משום הכי הברכות קודמות ומדבריו למד דכל שכן כששניהם מדאורייתא כבנדון דידן דודאי מצות סוכה קודמת אלו תורף דב"ק:

חן) מה שההמון העם אין מגביהים האתרוג והאגודה שלשה טפחים כתבתי בסי' ג' אות ו' ללמד זכות על זה עיין שם בשם הגאון רמ"ץ ועל זה כתב לי ידידי הרב המופלג ר' שלמה ליב מעיר לאדז יצ"ו יעיין בשו"ת ריב"ן סי' י"ד דנחית לחלק בין הגבהת חפץ לקנות ובין הגבהה לצאת ידי מצוה ולא מצינו לא בראשונים ולא באחרונים עד כמה חייב להגביה ולכן תכף כשמגביה יוצא בזה עיין שם ועיין בשו"ת ר' משולם איגרא בא"ח סי' ד"ן וכמדומה לי שכן ראיתי גם בספר נפש חיה ואינו אצלי עתה עכ"ד יצ"ו ומי שנמצא בידו ספרים הנ"ל יעיין בדברי קדשם. טן) במה שנחלקו הפוסקים בנטילת הארבעה מינים אם ליטול תחילה האתרוג ואחר כך האגודה או בהיפך כתבתי בסימן ג' אות י"ב שדעת מרן חיד"א במחזיק ברכה נוטה לדעת הגאון זרע אמת ליטול תחלה האגודה ואחר כך האתרוג עיין שם שוב השגתי ספר מתת ידו לידידי הגאון אבד"ק בוטיען יצ"ו וראיתי