שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שפח

רבני האחרונים בהדס שבודאי מורכב הוא וכל שכן שאין לחוש אם אינו ודאי אלא שיש חשש מורכב דאין לחוש כל שהוא דומה בסימניו לשאר הדס ומה שהביא בשם הרמב"ם בפירושו כנז"ל יש להעיר שלא הזכיר דבריו שבחבורו בשביעי מהלכות לולב הלכה ד' וכל הדברים האלו מפי השמועה ממשה רבינו נתפרשו וכן כתב הסמ"ג בעשין מ"ד ואמת הדבר שדבריו שבפירושו מבוארים באר היטב בהרחבה יותר מכל מקום היה לו להזכיר גם דבריו שבחבורו שהם יותר עיקר להלכה וכן ראיתי בשו"ת הגאון מהרא"ז ענזיל בסי' י"ט ד' כ"ב ע"א (בד"ה אמנם ראיתי) שהביא דבריו שבשני המקומות הנ"ל ושכן כתב הסמ"ג ושכן כתב הראב"ד שם (לא ראיתי שם להראב"ד שכתב כן ואין לא ראינו ראיה) וגם הביא דברי הריטב"א הנ"ל וכתב שהגאון בית אפרים בסי' נ"ו הביא תשובת איתן האזרחי בשם הגאון מהר"ר אבא הלוי שהשיג על רבינו מהר"ם אלשיך במה שכתב והתורה אמרה אתרוג וליכא דהיכא כתיב בתורה אתרוג ושדעתו היא דאיזה מין פרי שימצא בו התנאים האמורים בש"ס לכל מר כדאית ליה כשר ושהבית אפרים דחה דבריו והביא דברי הריטב"א הנ"ל והוא כתב שדעת התוספות הנ"ל נראית כדעת מוהר"א הלוי ושכן משמע קצת מדברי הרא"ש וסיים דמכל מקום מדהניחו התוספות קושיתם בתימה מוכח דסברי דלא בעינן אלא הך מילתא דמפרשי ביה קרא מכל מקום דברי הרמב"ם נראין עיקר וממילא נסתלקה תמיהתם של התוספות ובפרט שגם הראב"ד והסמ"ג והריטב"א סברי כוותיה:

מד) בפירוש הדס שוטה כתב הגאון דבר משה תאומים בסי' י"ז (ד"ה ואמנם) כי מצא בהלכות גדולות הלכות לולב היכי דמי הדס שוטה דרברבן טירפיה ופתיין (שעליו גדולים בארכן ורחבן) אבל רש"י פירש בסוכה ד' ל"ב ע"ב (על מה שאמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה עץ עבות ללולב) הדס שוטה שאינו כשר ללולב לפי שאין עבותו עשויה של שלש שלש עלין ובתרי וחד דפליגי בגמרא היינו אף במין עץ עבות שאין עליו ארוכין ורחבין והיינו דאמר מר בר אמימר אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה משמע שיש הדס שוטה עיקרי אחר רק אמימר היה קורא גם לזה דתרי וחד בשם הדס שוטה על שם פסולו ואשתומם שאין אחד מהפוסקים מביא דעת בעל הלכות גדולות לחוש לדבריו שהם דברי קבלה דהיכא דרברבן טירפיה ופתיין הוי הדס שוטה ופסול ומצא בחוברת עליות אליהו (תולדות הגר"א) ומספר נפלאות מהגאון כי פעם אחת נשלח לו הדסים מובחרים מק"ב ותכף כשאחזם בידו בשמחה השליכם לארץ ואמר שהכיר בהם שהם מורכבים ושהביא שם דברי ההלכות גדולות והביא כי זה גרם לו לבדוק ולחקור על מין הדסים הגדלים אצלינו שיש מהם שעליהן קטנים ויש שעליהן גדולים ובאלו נמצאים ענפים ארוכים ארבעה וחמשה טפחים כולן עבות מראשן לסופן עד שיש לתמוה על מה שאמרו בדף ל"ב השתא עבות תלתא לא משכחינן אבל כשנעיין יפה יש שינוי עוד בהם מהקטנים א) שאף שעליהן עומדים בשורה אחת בכל זאת אינם מורכבים זה עם זה רק כל אחד מהשלשה עלין לדרכו פנה ויש ריוח בין אחד לחבירו שהעץ מגולה בו ב) שהקנים עצמם אינן תכופין זה לזה ויש הפסק גדול בין קן לחבירו ומפני שיש שינוים אלו העץ מגולה הרבה ויש להרהר שאין זה ענפיו חופין את עצו כיון שרוב העץ מגולה מה שאין כן המין שעליהן קטנים העלים של הקן סמוכים זה לזה וחופין בקן ושורה ההיא העץ גם הקנים עצמם תכופים זה לזה יותר עד שמחמת זה נראה רוב עץ מכוסה ובאותו המין אף הגזע שלו קודם שמתחילים הענפים לצאת מכוסה בעלין רצופין זה על זה ובמקום הענפים שם הגזע שהוא העץ מכוסה מן הענפים ובזה המין הוא שקשה למצוא עבות שלשה ולזה אמרו עבות תלתא מי משכחינן ולפי זה יש לחוש על המין שעליו גדולים אולי הוא מין הדס שוטה לפי דעת ההלכות גדולות אף שהן תלתא בחד קינא ושהאריך שם (עליות אליהו) להביא השינוים בענין גידול הדסים במדינות ליטא וסיים וצריך לזה חקירה ודרישה במקומות שההדסים כשרים גדלים מימי קדם מעצמן כמו בארץ הקדושה וכו' וסיים בדבר משה לא אדע לשית עצות בנפשי כי ליקח אצל ההדסים החדשים עוד הדס יבש המובא מאיטליא כדי לצאת ידי כל הדעות גם בזה מפקפקים בשו"ת פמ"א ח"א סי' ט' ושבות יעקב ח"ב סי' ח"ק דיש בזה משום בל תוסיף ובפמ"א מביא מה שכתב הרא"ש גבי הדס שאינו עבות נחלקו הגדולים אם הוא מין הדס ויכול להוסיף וכו' ובהלכות גדולות כתב הדס שוטה אפילו בהדי אסא אחרינא פסול ועם כי אין דבריהם מחוורים בזה דהא לענין לעבור על בל תוסיף בעינן כונה עיין מגן אברהם סי' תרנ"א ס"ק ז"ך (היינו שמחלק שם דמאי דאמרו בגמרא לעבור בזמנו לא בעי כונה הוא למאן דאמר מצות אין צריכות כינה אבל לדידן דצריכות כונה לעבור בעי כונה) וזה מכוין לצאת רק באחד איזה שהוא נכון על פי הדין ואולם כבר השיב הר"ן להריב"ש בשו"ת הריב"ש סי' ש"ץ רואה אני דבריך טובים ונכוחים שאפילו בעסק העולם כל משכיל בוחר לעצמו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק ועל אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם וכו' ולתפוס את הספק בענייני המצות אינו ראוי בשום פנים עכ"ל (אמר המחבר דברי הר"ן להריב"ש הללו הביאם מרן הבית יוסף בא"ח סי' תר"ץ (בד"ה מגילה נקראת) ומהם שויתי עזר בכמה מקומות על מה שכתבתי בכיוצא לזה) והדברים האלה נעימות יתנו בלב איש הירא את ה' במצותיו חפץ מאד וכו' אלו תורף דב"ק ובארחות חיים החדש כתב בסי' תרמ"ו אות ו' בשם ספר מנחת פתים שהביא דברי הלכות גדולות הנ"ל וכתב שהובא גם בעיטור ושבהגהות הר"ש מקידאן שם כתב דמהאי טעמא יש ליזהר שלא ליטול הדסים שהעלין גדולים יותר מפרק שני של גודל ושהעיר מזה בספר עליות אליהו ועל מה שכתב באר היטב בשם תשובת פמ"א סי' ט' לענין בל תוסיף ציין לעיין בחיי אדם כלל קמ"ט דמהני תנאי אם הוא הדס אנא בו ואם לאו יהיה כאבן וליכא בהא משום בל תוסיף והיה לו להזכיר בשני דינים אלו את השו"ת דבר משה שהזכירו בתחלת האית ועיין בשו"ת דבר משה הנ"ל שהבאתי לעיל באות ל"ח:

מה) בשנה אחת מחמת מרדין היה דוחק גדול ולא נמצאו הדסים כשרים משולשים (אחר כל עמל וטורח) כי אם היו שנים על גבי שנים קצת מהם שנים על גבי שנים בקו ישר וקצתם שנים על גבי שנים אבל היו שנים מצד זה ושנים שעל גביהן מצד השני נשאל על זה הרב צל הכסף בח"ב סי' ז' והביא דברי מרן בסי' תרמ"ו ומה שכתבו הגאונים הרמ"א והלבוש ובית חדש על ההדסים שבאים מאשכנז שאינן הדס שוטה דהדס שוטה אינו אלא כשהן שלש עלין שנים בגבעול אחד והשלישי אינו יוצא בשוה להן אבל כשהן שנים על גבי שנים ואין שם עלה שלישי יוצא למעלה או למטה לא הוי הדס שוטה ומדבריהם ללמד יצא לנדונו הנ"ל דכשרים וכדאי הם הרבנים הנ"ל לסמוך עליהם בשעת הדחק גדול כזה שאין בכל העיר הדסים אחרים ומותר גם לברך וכן עשו מעשה שאם לא כן בטלת מצות לולב בשנה זאת אף ששמעו שקצת חכמים לא הסכימו לברך רק ליטול בלא ברכה דאין ברכות מעכבות וכמה מהצבור חששו לדבריהם אלו תורף דב"ק:

מו) מקובל מרבותיו הקדושים ליקח ללולב שלשה הדסים בכל אחד שלשה בדים שהם תשעה בדים וכן נכון על פי הקבלה ככתוב בספרי המקובלים אך ראה בספר נבל עשור שכתב שהעושים כן עוברים בבל תוסיף והרב המחבר ספר חסדי אבות שאל על זה מהגאון בעל מנחת שי וכתב בשמו שהאריך לבאר שעל פי הלכה אין בזה משום בל תוסיף ושאל מהמחבר מנחת שי והשיבו ודאי הדין עם מעכ"ת שאין בזה משום בל תוסיף והביא דבדרכי משה סי' תרנ"א כתב בשם מנהגים שלא להוסיף משלשה בדי הדס שיש דעות שיש בזה משום בל תוסיף והביא דברי הרמב"ם בשביעי מהלכות לולב הלכה ז' דבהדס מותר להוסיף משום נוי מצוה ולא בשאר מינים ושהראב"ד השיגו דאף בשאר מינים אין בזה משום בל תוסיף ופלפל בחכמה בדברי הרב המגיד ומרן כסף משנה וסיים הרי מבואר מכל הפוסקים דעל כל פנים בהדס לא שייך בל תוסיף ועם כל זה המחמיר