שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שפ

לדעת מראש שעתיד אופן מסחרם להתהפך בדרך אשר כל נזק לא יאונה להם רק מצוה רבה וזכות הרבים. והרמת רוח של אהבת ארצנו הקדושה בטוחים אנחנו שיקבלו הדברים הנכבדים ברב תודה כי גם להם לב רגש ויודעים ומבינים הם צדקת הדבר הגדול הזה, ויפנו במסחרם לארץ הקדושה תחת פנותם עד כה לטריעסט למלא גרונם של היונים שונאי נפשנו וצוררינו מכספם של בני עמינו אשר יביאו בדמי לבבם ועמל נפשם. ובשנה האחרת אשר תבוא עלינו לטובה בעה"י לא תהיה להם כל תואנה. כי הטובה הנפשית הכללית הזאת לא תהפך עוד לרועץ לאנשים פרטים במצבם החמרי:

בלב נכון ושוקט (שלא תאונה רעה לאיש מכל סוחרי האתרוגים מאחינו) ובנפש בטוחה כי נשלים בעזר ה' חפצנו על השנה האחרת שנת תר"ן אשר תבא עלינו לטובה. הנני מעיר בזה את לבב גדולי גאוני דורנו שי' אשר ידענו נאמנה כי נפשם אותה מאז להוציא אתרוגי קורפו מפני אתרוגי ארץ הקדושה. אבל לא מצאו ידם לפעלם ומקום מרכז לדבר חד אל אחד. ועתה הנה העיטור סופרים לפניכם מקום מוכשר ורחב ידים להוציא לפעלו כל דבר קדוש ונשגב. ואף כי אחרנו המועד וירט הדרך לנגדנו להכחיד זכר אתרוגי קורפו בשנה הבאה עלינו לחיים טובים אבל נחלץ חושים למלא החסרון הזה כאשר לאל ידינו למועד שנה האחרת:

איני חפץ להטפל כעת בסיפור גנותם ורפיון הכשרם של אתרוגי קורפו לא בעניינים הנוסדים על פלפולי הלכות רק מחקר ידיעות נאמנות אשר ידענו ושמענו מתעלולי ההכשרים שסוחרי אתרוגי קרפו מביאים עמהם להעיד על מקחם שהוא כשר ומהודר למצוה רק דבר אחר אזכיר אשר בהיותי בבית אחד הגאונים היותר מצויין שבדורנו שיחיה הראני (בדברינו יחד על אודות אתרוגי קורפו שהוא מתנגד להם בכל לב) מה שכתוב עדות נאמנה בספר ברכת משה שהעיד שבשנת תקס"ט לא היו נמצאים בריוח אתרוגים אחרים זולת אתרוגי קורפו. והגאון בעל חמודי דניאל לא מצא רק אתרוגי קורפו. ובעיר הוראדנא לא נמצאו אז אתרוגים אחרים. ותיקן הוא שמצד ספק ברכות יברכו שלא כמטבע הברכה הנהוגה רק בריך רחמנא כו' אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב. ובקרוא הגאון מהר"ם סופר בעל חתם סופר את דברי קונטריסו וטעמו של הגר"ד הוטבו דבריו מאד בעיניו. ובמכתב כתוב בחדש סיון שנת תקפ"ו כתב שכן עשה גם הוא הלכה למעשה כתב כן שם צד 28 וכהנה רבים וגדולים אשר החזיקו בצדק בקריאת תגר על אתרוגי קורפו. וכאשר קיבץ כבר כבוד הגאון רח"א וואקס שיחיה בספרו נפש חיה דעת מאה ועשרים גאונים שהסכימו כולם יחד להעביר אתרוגי קורפו מגבול ישראל. וכבר נודע הדבר ונתפרסם בין החיים עד אשר למותר לנו כעת עוד להרבות אמרים רק כי נפלאת היא בעינינו על בני עמינו יראי ה' ובמצות חפצים מאד ועל כל דבר וענין מסופק בדברי התורה והמצוה לא ישימו עין כי אם לחוקקי ישראל גדולי הדור שיחיו לראות אל המקום אשר שמה יהיה רוח לבבם הטהור ללכת. ולמה נפל גורל המצוה היקרה והחביבה הזאת אשר יוציאו עליה בני עמינו בכללם כסף לרבבות אשר לא יחושו למנוע מאתרוגי קרפו עם כל הרעש הזה אשר עליהם:

על כן אין אנחנו אלא כמזכירם את הנשכחות ומצאנו את השעה מוכשרת כעת לדאוג מראשית השנה על אחרית שנה ולקרא לכבוד אדירי תורתינו הגאונים הגדולים שיחיו להרבות פעלים בדבר הגדול הזה אשר שתי אלה נקבצו בה יחד תיקון מצוה שתהיה מחוורת בידינו ולא מסופקת אחר אשר בידינו טובה למה נראה כנוהגים קלות ראש חלילה במצות תורתינו הקדושה שלא להקפיד למצוא דרך יותר בטוח במקום שאין בזה נזק והפסד ממון. ועוד יתרה כי מחורבנם של אתרוגי קורפו תמצא לנו ידינו ליסד אבן פנה לאתרוגי ארצנו הקדושה אשר רבו כמו רבו הדברים הגדולים בערכם לאשרינו שימצאו מסילות על ידי הרחבת גבול אתרוגי ארצנו הקדושה:

ואני מונע ומקמץ כעת את פרי עטי כי מאמרי זה לא יאתה לו שם מאמר שאינו אלא קול קורא וכרוזא קרי בחיל לכבוד גדולי הדור שיחיו לחוש עתידות לנו ושלא לחשות עד בא העת ואז אין מועד לעזור ולתקן בחוברות הבאות בעזר השם יתברך. נקוה כי נבא בדברים ערוכים ונכונים מסודרים ומתוקנים לדבר כל הראוי לדבר במקצוע הנכבד הזה לפי ערך הדבר הגדול הזה ולפי מה שהוא נוגע לעמינו בהליכות הדת והחיים כעת הנני יוצא בלב מלא תקוה כי יחזיקו במעוזם גדולי גאוני זמנינו שיחיו לבצע חפץ לבבם הטהור באמת ובצדקה. ואנכי הנני עומד הכן לשרת פני הדרתם בקודש ולהפיק הגיון לבב גדולי דעה ותמימי לב בכל עז ותעצומות בעזר השם יתברך בכל אשר ירחש לבבם דבר טוב להשכיל ולהטיב ולהביא שמש צדקה ומרפא לרות חיי תורתינו בעמינו ולפעול דברים טובים ומועילים לכל ירושת פליטי קודש. הנני הנני אלופינו ורעינו לעבוד בכרם בית ישראל לעזור בלא לב ולב. והא לכם חלקת אדמת קדש דשנה ופוריה "העיטור סופרים" המקודש להיות בעזר השם יתברך רוח החיה באופני תורתינו. ואתם גדולי עמינו מאורינו ורבותינו הי"ו ידעתי נאמנה כי ברוחכם הכביר ואהבת עמינו ותורתינו הקדושה אשר ברוח דעת ויראת ה' יפוח בקרב לבבכם הטהור. תחשפו זרוע עז לשא נס ולהרים דגל. ותעורו ממקום קדשיכם להחלץ חושים לעשות לתקן ולבצר חומת התורה והיהדות על ידי כינוס צדיקים הנאה להם ונאה לעולם. והנה לשמחת לבבינו נראה כי כבוד תורתינו וגדוליה עוד חדש עמנו ואך כי יודע ישראל שגדוליו מדברים עליו דברים וחושבים עליו מחשבות. בטח נאמן להם רוחו שהמה מחשבות טובות ומועילות. מחשבות שלום אמת ואושר. וכן ירבה ויפרוץ רוח אהבת העם הקדוש לגדוליו וחכמיו עד אשר יהיה למקור ישע לאחד הרוח הטהור אשר בלב גדולי התורה הדעה והיראה עם רוח העם כולו. עד אשר יוסיף דעת ותבונה להתחמם כנגד אורן של חכמים ובאורם נראה אור יצאתי מכונת דברי יען כי גם לבער אתרוגי קורפו ולהרחיב גבול אתרוגי ארץ הקדושה. עצה וגבורה ועזרה דרושה לנו מכבוד מרנן ורבנן הגאונים שיחיו על כן אייחל למענה פי קדשם אשר יציגו נגד בני עמם המייחל אל דבריהם ומעריץ מוציא שפתם וה' יהיה בעזרנו לכונן מעשה ידינו לטובה המעריך עכ"ד יצ"ו (אמר המחבר כבר כתבתי בכמה מקומות כי בענייני קיום המצות כך היא חובתינו להתרחק מכל חשש ספק ופקפוק ונידנוד. והבאתי דברי הר"ן להריב"ש בתשובה שהביא מרן הבית יוסף בסימן תר"ץ (בד"ה מגילה נקראת) וז"ל רואה אני דבריך טובים ונכוחים שאפילו בעסק העולם כל משכיל בוחר לעצמו הדרך היותר בטוח ומשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם וכו' עיין שם ובכן היטיב כל אשר דבר ידידי הגאון המחבר הנ"ל יצ"ו ומצוה וחובה לעשות משפט כתוב במאמרו הנ"ל) וראיתי עתה (טבת תרס"ד) בחוברת כנסת הגדולה החדש היוצא לאור על יד הרה"ג אב"ד לעדת האשכנזים בקיירה מוהר"ר אהרן הכהן יצ"ו בהחלק השני שנדפס בשנתינו הנ"ל בחוברת ג' לירח טבת אסף איש טהור הצעות רבני דורנו יצ"ו על הכנסיה הגדולה הלזו ובדף י"ט ע"א הן לו הובא אל הקדש הצעות הרה"ג מהר"ר יעקב אורנר אבד"ק נאשעלסק יצ"ו ובאות ג' אף הוא היה מתכוין לעורר את לבב גדולי דורנו יצ"ו על דבר זה וזה לשונו לתקן ולגדור גדר אודות אתרוגי ארץ הקדושה ולגדור בפני אתרוגי קורפו אשר נפרץ האיסור מאד נגד כל המוחים מהפוסקים ראשונים ואחרונים אשר צעקו ככרוכיא על אתרוגי קורפו מחשש מורכב כנודע עכ"ד:

לג) אתרוגים ושאר המינים הבאים מערי אמעריקא אם כשרים ליושבי איירופא הבאתי במערכת ארבעה מינים סי' א' אות ד' שנסתפק בזה הגאון בכורי יעקב סי' תרנ"א והמקום הספק הוא משום חשש שלא כדרך גדילתן וכו' והנה ספר בכורי יעקב לא ראיתי מעודי ובלי ספק כן ראיתי באיזה ספר שכתב שמו ויעתק משם ונשמט בקונטריסי להודיע ממי לוקחו הדברים האלה וידידי הגאבד"ק סאפינקא יצ"ו בספרו ארחות חיים בסי'