שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שעט

מהר"ם גימפיל בתשובה כי באה בספר היקר בכורי שלמה סי' ל"ו ואחריו יאיר נתיב ידידי הגאון המחבר יצ"ו בסימן ל"ז והעולה מדב"ק הוא דכשהם משל נכרים אין לחוש לכל אלו החששות וכתב שם בסימן ל"ו אות ב' בשם ידידי הגאון תנא ירושלמאה מר קשישא מוהר"ר שמואל סאלנט יצ"ו שמזהיר על זה שלא לקנות ולמכור אלא משל גוים דוקא פוק חזי במילתייהו דרבנן קדישי:

גם ידידי הגאון פחד יצחק אבד"ק לבוב יצ"ו בספרו הנורא בית יצחק יו"ד ח"ב סי' קכ"א נשאל על שנת תרמ"ב שהיתה שנת השמיטה לדעת הרמב"ם אם מותר לקנות אתרוגים מנכרים לסחורה בארץ הקדושה ויש בזה צורך גדול דבמקומות אחרים מייקרים את השער מאד ויש לחוש שרבים לא יוכלו לקיים המצוה אם לא יקנו הסוחרים מאתרוגי ארץ ישראל ובתשובתו הביא מה שנחלקו הקדמונים דמרן הבית יוסף סובר דיש קנין לנכרי בא"י להפקיע מידי שביעית והגאון מהרימ"ט בח"א סי' מ"ג האריך להוכיח כשיטת מר אביו דאין קנין לנכרי להפקיע משביעית וכתב דמכל מקום נראה מדבריו דאף דבשל נכרי יש קדושת שביעית מכל מקום לא ברירא ליה דאסור לעשות סחורה בשל נכרי ויעש מטעמים לזה דרחמנא קפיד בפירות שביעית שיהיו לאכלה ולא להפסד ואם יאכלם הנכרי הוי הפסד ואם כן פירות שביעית שהן של נכרי כיון שעומדים לאכילתו הרי זה חשיב הפסד וכיון שבלאו הכי יהיו נפסדין יש לומר דלא אסר בהן הכתוב סחורה כיון שאין עומדין לאכילת ישראל וכו' (כתב עוד איזו סברות וטעמים לזה דאדרבה משום שיש בהן קדושת שביעית ואכילת הנכרי הויא הפסד מותר לקנות ממנו והוי כמציל מידו וכיון דמותר לקנות ומצוה קעביד מותר גם כן למכור דהוי כנזדמנו לו וכו' ועוד כתב לחלק בין רשות למצוה וכתב שבכל זה יש מקום לבעל דין לחלוק) לכן כתב להתיר מטעם ספק ספיקא דהרי ידוע שהחנטה והלקיטה ש אתרוג אינן בשנה אחת ופליגי בה אי אזלינן בתר חנטה או בתר לקיטה והרמב"ם פסק להחמיר בתר לקיטה ואם כן יש כמה ספיקות א) שמא הלכה כמרן הבית יוסף דיש קנין לגוי להפקיע מידי שביעית או כמו שכתב מרן הבית יוסף דאף אם אין קנין לגוי היינו דוקא כשחזר הישראל ולקחו אבל כל שלא חזר ולקחו יש קנין ב) שמא שביעית בזמן הזה דרבנן ולא גזרו בשל גוי ג) שמא הלכה כמאן דאמר בש"ס דבאתרוג אזלינן בתר חנטה ד) שמא אין הלכה כהרמב"ם במנין השמיטה וכו' (האריך עוד לצדד היתר על פי הנחה דפלוגתא דיש קנין או אין קנין לגוי תליא בפלוגתא דקנין פירות אי הוי כקנין הגוף או לא וסיים באות ו') סוף דבר בשל גוי ודאי מותר לקנות אתרוגים מטעמים שכתבתי אבל בשל ישראל אם מותר לקנות צריך עיון אם להתיר על פי ספק ספיקא שמא אזלינן בתר חנטה ושמא אין הלכה כהרמב"ם במנין השמיטה דהא איכא ספק ספיקא לחומרא שמא אזלינן בתר לקיטה ואם תמצא לומר דאזלינן בתר חנטה שמא אין הלכה כהרמב"ם ושנה שעברה היתה שמיטה ובלאו הכי אין לעשות ספק במה שכבר פסק הרמ"א בחשן משפט סי' ס"ז דהעיקר כחשבון הרמב"ם וכו' ולכן צריך עיון בזה בשגם שיש שני איסורין איסור סחורה ואיסור הוצאת פירות שביעית לחוצה לארץ שוב צדד לומר דלפי מה שכתבו הפוסקים דבמקום שיש שמן מרובה מותר להשתכר בשמן אם כן במקום שהאתרוגים מרובים ולאכילה און שוים אף חלק עשירית ממה ששוים למצוה אם כן לא שייך בזה חיי נפש דעיקר נטיעתם הוא למצוה לכן יש להתיר ושוב ראה תשובת הגאון מבי"ט שכתב דלענין לאכלה ולא לסחורה יש להתיר בפירות של נכרי אבל להוציא פירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ יש להחמיר ושקיל וטרי להבין סברתו אלו תורף דב"ק:

וכתב עוד שם (בית יצחק הנ"ל) דבאתרוג הגדל בשדה ישראל יש לומר דאסור לקצור בשביעית כדרכם בשאר שנים שקוצרים אותם קודם שנגמרו לאכילה דהוי להפסד כמו שכתב רש"י בפרק בתרא דיומא דף פ"ו גבי פגי שביעית ולא מהני מאי דחזו לאכילה כשעושין מהם מתיקה כיון שעתה כמות שהם אין ראוים לאכילה הוי הפסד והוכיח כן מדפריך בפרק מקום שנהגו ד' ב"ן אדרבי אלעאי ולא משני דילמא ראוי למתקן על ידי האור אך אם נאמר דבזמן הזה גם השמטת קרקע מדרבנן וכמו שפסק הרב המבי"ט וכו' מותר לחתכו על ידי נכרי דהוי שבות דשבות במקום מצוה וכו' (שקיל וטרי קצת בדין שביעית אם בזמן הזה דרבנן ומסיק) דלהלכה נראה כמו שפסק הרב המבי"ט דהוא דרבנן וכתב דיותר נראה דחותך למצוה לא הוי הפסד ומותר אף על ידי ישראל:

עתה באתי להעתיק קונטרס זה למען שלחו להדפיס בעה"י נזכרתי שמה שראיתי באיזה ספר בשם ספר נפש חיה שאסף למעלה ממאה רבנים שאסרו אתרוגי קורפו כנז"ל הלא הוא ספר הנחמד עיטור סופרים לידידי הגאון מוהר"א יצחק הכהן קו"ק יצ"ו חתן הד"ר לידידי הגאון תנא ירושלמאה מוהר"ר אליהו דוד ראבינוויץ אבד"ק אחינו אשכנזים פרושים יצ"ו בעיר הקרש ירושת"ו ועיינתי בו ודבריו הם בקונטרס הלולי פרי קדש שבחוברת השנית שכתב בדף י"ג על דבר השאלה הגדולה המשוטטת זה שנות מספר בעולם התורה והמעשה וביתר שאת עתקה חיל בשנים אחרונים שאלת הקדמת אתרוגי ארץ הקדושה לבכרם על אתרוגי חוצה לארץ וביחוד על אתרוגי קורפו שקו חשד מתוח על האחרונים מאז וכו' וכבר התעוררו מאז בשערי בת רבים לדבר על לב בני עמינו ומוכרי וקוני האתרוגים שיתנו כבוד להמצוה החביבה הזאת ולארצנו הקדושה ולקיים מצות החג באתרוגי ארצנו הקדושה ולמשוך ידם מאתרוגי קורפו ביחוד כאשר כבר כתב הגאון רח"א וואקס בהצפירה שנת תרמ"ח וכבר נודע לרבים כי כמעט כל גדולי הדור המצויינים אין דעתם נוחה מאתרוגי קורפו מסבת הלעז שיש לו ידים מוכיחות שיצא עליהם מאז וכו' (האריך קצת שהיה מהראוי לעורר לב גדולי הדור ולקרוא עצרה אל כבוד הגאונים גדולי הדור אשר נאמן רוחם עם הדבר הנכבד הזה הכולל בתוכו דברים מועילים ונכבדים והיו דבריהם עושים רושם וקולעים אל המטרה הרצויה להם ובטח כי עם ה' בהיותם חפצים לכבד את ה' מהונם כל ישעם יהיה רק לעשות מצוה מתוקנת ומהודרת על פי דעת גאוני הדור ובמעט פעולה היה יוצא הדבר לפעלו ועצי הדר העולים על הררי ציון היו מתפשטים בכל ישראל לשמחת לבב כל יראי ה' ואוהבי ארצנו הקדושה אהבת אמת ואמונה. אד כתב להתנצל על זה ואחר התנצלותו חזר לאותו ענין לבקש מגדולי הדור להזדרז על העתיד ולפי שדבריו צודקים מאד הם המדברים בחכמה ובתבונה וביראת ה' נאמנה הנני להעתיק להבות דב"ק ככתבו וכלשונו לשון הזהב והילך):

אמנם הנני כעת מושך ידי כי וכו' אין לנו תקוה להוציא חפץ לבבינו לאורה לימי החג הזה הבא עלינו לשלום (כי) כבר עבר המועד וסוחרי האתרוגים בכל מקום שהם כבר כוננה ידם מצבי עסקיהם כפי הרגלם מאז להרבות באתרוגי חוצה לארץ ולמעט באתרוגי ארץ הקדושה ואם נהפוך מצב העסק לשית פניו רק אל אתרוגי ארץ הקדושה יבולע מאד לשבור מטה לחם למשפחות רבות מאחינו שעלינו לדאוג על מצבם החמרי כן ולא אקח לעצמי רשיון להכניס ראשי בדבר גדול כזה אף על פי שיש לנו על מי לסמוך אבל התורה חסה על ממונם של ישראל ומה נשיב על תוכחת כי ישאו עלינו תלונה מבית משפחות כי בחומינו לאהבת ארץ הקדושה ולחיבת מצוה מהודרת שכחנו את חובתינו הגדולה לאחינו בשרינו ולא זכרנו פן נכרית מפיהם אוכל על ידי הריסת סדר בענף אחד מעץ החיים החמרים שלהם וידינו עוד טרם כוננו עץ אחר יפה וטוב הממלא מקומו לתת פרי מחיתם במועדו:

לא נהיה מיוצאי חפזון ולא נאכל פגה את פרי קדש של הרעיון הגדול והקדוש הזה של הקדמת אתרוגי ארץ הקדושה על כל אתרוגי חוצה לארץ בכלל ועל אתרוגי קרפו (שעליהם יצא לעז גדול) בפרט כאשר נהל לאט לקרבה אל המלאכה הגדולה הזאת. נעשה ונצליח בעזרת ה' וחסדו עלינו. אם למועד השנה הזאת. אשר ממנה לא נקוה תוצאות חדשות ושינוי כל מצב. אך ברוח סבלנות גדולה יארחו לחברה גדולי הדור הרשומים במעלה שיחיו לגזור אומר על המוכרים וכל סוחרי האתרוגים כי יכינו