שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שעו

חיה מהגאון דקאליש ושוב הגיעו וראה שכוון באיזה דברים לדעתו הרמה (אמר המחבר במה שכתב הרב משום או קנה מיד עמיתך עיין במה שכתבתי במערכת המ"ם (מקח וממכר) בס"ד וכן על מה שכתב בפשיטות דפירות ארץ ישראל שיצאו לחוצה לארץ פטורים עיין במערכת הנ"ל (מעשר) בס"ד:

ובספר מעשה איש לתנא דידן תנא ירושלמאה מר קשישא הגאון ראשון לציון יש"א ברכה יצ"ו (שנדפס בשנת תרב"ן) בתר דשקיל וטרי בדין אתרוג מורכב בכלל ובאתרוגי קורפו בפרט הנה בסוף סי' ד' כתב דאף אם היו שקולים אתרוגי קורפו ואתרוגי ארץ ישראל לית דינא ולית דיינא דלימא דהיכא דמשתכחי אתרוגי ארץ ישראל יצאו ידי חובתם באתרוגי קורפו ושורת הדין נותנת לברך על של ארץ ישראל כדקיימא לן לענין ברכה דאם יש ממין שבעה עליו הוא מברך ואף הפוסקים התם כחכמים דר' יהודה דאמרי מברך על איזה מהם שירצה יודו בזה דלברך על פירות הארץ עדיף וכו' אלו תורף דב"ק ועם שיש לפקפק בראיתו על כל פנים ראינו שכן היא דעתו וכל הכתוב בספר מעשה איש הוא תשובה למה שנשאל מידידי הגאון מוהרש"א רזעכטא יצ"ו ואחר זמן יצא לאור ספרו היקר בכורי שלמה וראיתי בחלק א"ח סי' כ"ה תשובתו הנפלאה בדין אתרוגי קורפו בחריפות ובקיאות גדולה ובסוף תשובתו בדף מ"ד ע"ד (בד"ה עוד) ישנו בנותן טעם לשבח לברך דוקא על אתרוגי ארץ הקדושה ולא על של קורפו ושאר איים והוא על פי מה שכתב הגאון חתם סופר בחידושיו לפרק לולב הגזול ד' ל"ו (בד"ה דומה לכושי) שהעבודה בקרקע בארץ ישראל היא גופא מצוה משום ישוב ארץ ישראל ולהוציא פירותיה הקדושים מה שאין כן בחוצה לארץ וכו' וכל מה שבני ישראל מרבים הישוב בחוצה לארץ מוסיף חרבן בעבודת ה' והתירו משום ישוב ארץ ישראל ללוקח בית להכתיב שטר בשבת והרמב"ם בחמישי מהלכות מלכים מפליג במצות ישוב ארץ ישראל ואם כן כיון שעל ידי שנקיים המצוה רק בשל ארץ ישראל יתרבה ישוב ארץ ישראל שיהיה פרנסה לכמה מאות משפחות שיכולים לעבוד אדמת הקדש ולהוציא פירותיה הקדושים יש מקום להתיר אף אם היה חלילה על אתרוגי ארץ ישראל חשש איסור דרבנן דבמקום ישוב ארץ ישראל לא גזרו וכל שכן אם אתרוגי ארץ ישראל הם כשרים בלי שום חשש ועל אתרוגי קורפו יש חשש הרכבה בודאי ראוי לתקן לברך דוקא על אתרוגי ארצות הקדש וציין לעיין לענין ישוב ארץ ישראל ירושלמי שבת פרק א' והריב"ש סי' ק"א וחסד לאברהם מעין ג' נהר י"ב ובתשב"ץ ח"ג סי' רפ"ח ובתוספות עבודה זרה ד' מ"ג ד"ה שאני ובית שמואל סי' קכ"ו ומהרי"ט ח"ג סי' כ"ח ובמעיל צדקה סי' כ"ו ובתרומת הדשן בפסקים סי' פ"ח ונודע ביהודה תניינא א"ח סי' ל"ג והמציא עוד טעם נכון לברך על של ארץ ישראל על פי מה שהסביר הגאון חתם סופר לבטל את המעוררין על האתרוגים כביצה שבזמנינו שנתקטנו הבצים כעדות הגאון צל"ח ודבריו חדים וקשה עתיקא לך נא ראה ובסוף הסימן כתב דמה שהיו מברכים עד עתה על אתרוגי קורפו הוא משום שהיה שעת הדחק גדול שלא נמצאו אז אתרוגי ארץ ישראל לרוב אבל עתה שנמצאים משל ארץ ישראל אין לברך על אחרים אף אם הם יותר מהודרים כדמוכח מתשובת הרב המבי"ט בח"ג סי' מ"ח וכל שכן אם הם שוים וסיים סוף דבר נראה להלכה כמו שכתב כבוד גאונו (כונתו על הגאון דקאליש מחבר ספר נפש חיה אשר לא ראיתיו עדנה) דאם נוכל להשיג אתרוגים מארץ הקדושה אין לברך על הקארפי"ר וכו' אלו תורף דב"ק ואחר חתימה כתב עוד טעם לשבח שצריך לקנות משל ארץ הקדושה והוא על פי מה שכתב הגאון מהרש"א בפסחים ד' ח' על דברי התוספות דמי שאין לו קרקע אינו בעליה לרגל דטעם העליה לרגל הוא כדי לשמח את הלוי והעני וכו' בביכורים ובמעשר שני וכו' ומי שאין לו קרקע שאין לו ביכורים וכו' אינו בחיוב זה נמצא דעיקר מצות עליה לרגל היא כדי לשמח את הלוי והעני והגר במצות הללו ועתה שאין לנו מקדש ולא עליה לרגל נקיים תכלית מצות העליה לשמח כמה מאות משפחות ברגל על ידי שיהיה מסחר זה בידם דוקא ומצוה גוררת מצוה וכו' לכן ראוי לתת הקדימה לאתרוגים של ארץ הקדושה:

גם בתשובת ידידי הגאון מוהרמ"ר גימפיל אבד"ק ראזינאיי היא מוצאת שם (בכורי שלמה) בסי' ל"ו ראיתי בדף ס"ח ע"ג אשר פקפק מאד על אתרוגי קורפו וכתב בסוף העמוד בשם הגאון מהר"ץ חיות על שסומכים על עדות הרב שסומך עצמו על עדות הנוגעים בדבר וכו' גם הם בעצמם לא יביטו על האילנות ולא על הלקיטה ובחותמיהם זכו לשמשיהם החותמים כרצון איש ואיש ובאים בשכרם וסיים על זה וז"ל ונגד זה באתרוגי ארץ הקדושה ראיתי בספר תבואת הארץ שבארץ ישראל לא נמצאו אתרוגים מורכבים ועדותו נאמנה מאד בעיני באשר כתב זה לתומו זה כארבעים שנה לפנים ואף שהתחכמו מקרוב להוציא דבת הארץ לומר שגם בארץ הקדושה יש הרבה להנאתם מי יחוש להם וה' יכפר בעד ובשגם עתה ההשגחה המעולה מסורה ביד יראי ה' הרבים והמומחים בארץ הקדושה ועל כן יהא חלקי עם מי שמהדר אחר אתרוגי ארץ הקדושה ובאים בתעודות להכשירם ובהפרשת תרומות ומעשרות והמונעים מליקח אתרוגי קורפו באפשרות ליקח אתרוגי ארץ הקדושה תבא עליהם ברכה ואין לנו לחדול מלנהוג בם איסור באפשרות מפני היתר הנהוג עד כה בלי יסוד וכו' (כתב לבאר שאין לחוש משום לעז על הראשונים שנהגו בהם היתר עד כה וסיים) וזה כארבעה שנים הייתי בבריסק וראיתי שם חבורו של הגאון מקאליש (כנראה כונתו על ספר נפש חיה) ועיינתי בו ובמוצאי בו שנמנו על אתרוגי קורפו לאסרם שלא בשעת הדחק היה בעיני כמוצא שלל וגם עתה הנני עונה אמן בכל כחי על דברי הגדולים וצדיקים והנני שמח אם מצד המצוה בעצמותה שתהיה שלמה ומהודרת ואם מצד כי נזכיר את ארצנו הקדושה בזמן שמחתינו ואם מצד כי נייחל על ידי זה להיות גם לעזר מעט ליושבי הארץ והדרים החוננים עפרה:

ואנכי חזון הרביתי בתשובת הגאון מוהרמ"ג הנ"ל שבספר בכורי שלמה סי' מ"ג אשר הורתה בקדושה אחר שנתיישב בארץ הקדושה בכפר יהוד שאחר שפלפל בדין אתרוג המורכב בחכמה ובתבונה כדרכו בקדש כתב באות ח' וז"ל ובענין אתרוגי ארץ הקדושה גם לבד המסורה מדורות הקדומים ואשר נראה ממהר"ם אלשיך שהיו נזהרים מהמורכבים גם דורות הקדומים וכן חכמי צפת רבניה ושופטיה היו מרחיקים האיסור עד מאד (ולא כמו שראיתי למי שכתב שרק הר"מ אלשיך והרמ"א ולבוש הם שחדשו האיסור מורכבים) ועם כל זה היו יוצאים חובתם באתרוגי אה"ק שגדלו שם. וכנראה מתשובת מבי"ט ואין מסורה יותר טובה מזאת שהרמא"ל והמבי"ט היו באותו הדור ועדותם נאמנה ונאמרה זה שלש מאות שנה והעידו על איסור המורכבים מקדם ועל היתר אתרוגים הנטועים וידועים באה"ק שמשתמשים בהם מאז ושמעתי כעת בבואי לאה"ק שבשנים מקרוב נתעוררו רבני ירושת"ו ושלחו שני ת"ח המפו' בתוי"ר ובקיאים במטעים לבדוק באילני אתרוג אם לא נתערב בהם מורכבים. ואחד מהם סיפר לי סימנים להכיר המורכבים וידעתי גם מסוחרי אתרוגים שבירושת"ו א' גדול בתורה וביראה טהורה שבמסחרו לקנות האתרוגים חוקר ודורש ובודק באילנות אם נתערב בהם ממטעי מורכבים ואם ימצא רק חשש וחשד לא יביט אל גוים ויופיים אשר על כן בטח לבי אשר כל החיל אשר נגע יר"א בלבם יבחרו לקחת למצוה מפירות הארץ הקדושה וזה רבות בשנים שמעתי מידידי הרב המאה"ג מ' משה נ"י אבד"ק יעדוואבנא אשר כ' אביו הרב הגאון הג' וציס"ע מהר"י אייזיק חבר זצ"ל (הוא הגאון בעהמ"ס בית יצחק על קבוע וס"ס וס' פתחי שערים על קבלה) שבשנה האחרונה לחייו הובא לפניו אתרוג מאה"ק ושמח מאד עליו ואשרי יבחר ויקרב להעלות זכרון קדושת האדמה וגדוליה בימי שמחתינו:

ומצאתי אצלי העתק מכתב ידידי הגאון אבד"ק נאוורדאק מחבר ספרים היקרים ערוך השלחן יצ"ו מיום ח' אייר תרנ"ו אשר דבר בקדשו בענין זה וז"ל והנה בעיקר הענין אותם המבכרים פרי בן השנואה על אתרוגי בן האהובה קצר