שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שס

רצה לומר דנקטמו שנים מהשלשה עלים העליונים במשהו פסול ולכן כתב הוא על דבריו ואם נקטם עלה העליון האמצעי שעל השדרה פסול וציין להרב המגיד והר"ן וכונתו דלהרב המגיד והר"ן אף בנקטם העלה האמצעי לבד פסול ולא דק למכתב זה בשם יש אומרים וכמו שכתב על בריו הטורי זהב וכתב שם דמה שכתב מרן השלחן ערוך נקטמו רוב העלין העליונים פסול רצונו לומר הרוב של שני עלים העולין מראש השדרה וכפירוש הראשון שכתב בבית יוסף בדעת הרא"ש ז"ל:

ועל מה שכתב הרמ"א דמה שפסול בנקטם עלה העליון האמצעי שעל השדרה היינו דוקא בדאיכא אחר אבל בדליכא אחר מברכין עליו כתב הרב בית חדש כי הרמ"א לא דק בזה כי המרדכי בשם הרא"ם אהדס קאי אבל בלולב פסול לכולי עלמא וכתב הרב מגן אברהם שכן עיקר למעיין בספר היראים וכתב הרב בית השואבה בדינים השייכים ללולב אות ט"ו שכן כתב רבינו מנוח בנימוקיו על הרמב"ם וז"ל וכשאמרו שעת הדחק שרי הוא הדין ביבש אבל בקטום אפילו בשעת הדחק אין מברכים עליו שאינו הדר כלל והביא ראיה מהירושלמי ע"כ והביאו הרב יד אהרן וכתב שכן עיקר כמו שכתבו הרבנים בית חדש ותפארת שמואל דהמרדכי אהדס קאי ע"כ דברי הרב בית השואבה ובספר הבהיר תרשיש שהם לידידי הגאון דומ"ץ לאדז יצ"ו בסימן כ"ב כתב דהמעיין במרדכי יראה דקאי אלולב שכן התחיל במרדכי לולב הגזול וכו' נקטם ראשו פסול רא"ם אמר דלכתחלה קאמר ואי ליכא אחר יברך עליו וכו' הרי דלא נזכר במרדכי אלא לולב ועל זה דברי הרא"ם ומוכח שהבין מדברי הרא"ם דאלולב קאמר לחלק בין לכתחלה וכו' ושוב דקדק כן מלשון הספר היראים בסימן תכ"ד צוה ה' שיטלו ארבעה מינים וכו' ותניא ולקחתם שתהא לקיחה תמה לכל אחד ואחד תניא לולב וכו' הנה כאן מדבר רק מענין לולב ותניא עבות וכו' תנן הדס וכו' נקטם ראשו פסול וכאשר פירשנו הטעמים בלולב הגזול (רוצה לומר גם שאר פיסולים וכונתו דתחילת דבריו מתחיל מלולב הגזול) כך הוא בהדם דבחד קרא כתיבי הרי דמשוה הדס ולולב וטעמם שוה ואם כן נשמע ממילא דגם מה שכתב אחר כך נקטם ראשו פסול דוקא לכתחלה קאי גם אלולב דבחד קרא כתיבי ושפיר הבין המרדכי הכי בדעת הרא"ם ומצא תנא דמסייע שהרא"ם קאי גם אלולב הוא הגאון של"ה בהגהות בגדי ישע על דברי המרדכי שמתבאר יפה מדבריו באות ב' שדברי הרא"ם הם גם אלולב גם הרב טורי זהב בריש סי' תרמ"ו הבין דהמרדכי קאי גם אלולב וטעמו כיון דלא מצינו חילוק בין נקטם דלולב להדס וכו' ושמסתמא גם הרא"ם יסבור הכי ואנן דייקינן הכי מלשון היראים ובאליהו רבה סי' תרמ"ה סק"י כתב על דברי הטורי זהב דלא נהירא וכו' ובחנם השיג על הטורי זהב ויפה כיון בהמרדכי וכהיראים כמו שכתבנו אלו תורף דב"ק:

כב) לולב עקום דפסול הוא משום שאינו הדר ואם יכול לתקנו להעביר עקמימותו וליישרו על ידי שיתננו במכבש יתקננו והוא כשר כן כתב הרב הלק"ט בח"ב סוף סי' רכ"א ואף שגדל בפיסול וכתב הרמ"א בסי' תרמ"ט סעיף ה' באתרוג יבש או מנומר שפסול כל שבעה ימים אף אם חתך הפיסול או הנימור פסול הואיל ובא מכח פסול שאני התם דאף אחר התיקון ניכר שהיה פסול כמו שכתב בהגהות אשירי פרק לולב הגזול דאף על גב דבהדס שהיו ענביו מרובים מעליו אם מיעטן כשר אף שבא מכח פסול התם שאני שאינו ניכר הפיסול דיש שגדל בו ענבים הרבה ויש שגדל בו מעט ואם כן בלולב עקום דכשמתקנו על ידי שנותנו במכבש ונתיישר שאינו ניכר שהיה עקום מקודם כשר כמו הדס ולכן צריך שלא יהיה ניכר כלל שהיה עקום כן כתב הרב בית השואבה בדינים השייכים ללולב אות כ"ג:

כג) לולב שכולו עומד רק שראשי עליו אינם כווצים ונצמתים אלא הם עקומים לפניו או לאחריו או לצדדים האריך בזה הרב בית השואבה בדינים השייכים ללולב אות כ"ח לברר הדין לדעת מרן השלחן ערוך ולדעת מרן הרדב"ז ושקיל וטרי על דברי הגאון מוהר"ר בן חביב בכפות תמרים שנסתפק בזה והוא כתב במסקנתו דלענין דינא לדעת מרן השלחן ערוך דפסק כהרא"ש והטור כל שכולו עומד רק ראשי עליו העליונים כפופים מעט בין שכפופים לאחוריהם בין לפניהם כשר אבל להרדב"ז דכתב דנכון להחמיר כפירוש המפרשים דכפוף היינו ראשי העלין יש להחמיר בכפיפת העלין לפניהם:

וכתב עוד דאם ראשי העלין כפופין לצדדים וכולו עומד אפילו להרדב"ז אין להחמיר משום דאיכא ספק ספיקא שהרי גם במקום איכא תרי לישני אם צדדים כלפניו או כלאחריו ונקטינן לחומרא מספיקא אם כן בגוונא הנ"ל איכא ספק ספיקא ספק אם כפיפת ראשי העלין מיקרי כפיפה כלל אפילו לפניו ואם תמצא לומר דגם כפיפת ראשי העלין מיקרי כפיפה ספק שמא בצדדין העיקר כהך לישנא דבש"ס דצדדין כלאחריו דמי וכשר והוא מתהפך מצורף לזה שמרן פסק כמאן דאמר דכפיפת ראשי העלין לא מיקרי כפיפה כלל ולכן אין להחמיר:

עוד כתב שם באות ל"א דהרב הלבוש סבירא ליה דהא דמכשרינן אם העלין כפופים היינו דוקא בשרק העלין העליונים כפופים אבל אם כל עליו או רובן כפופים כל שהו פסול דודאי זהו שינוי מברייתו ואינו הדר כלל והרב טורי זהב חלק עליו ומר ניהו כתב דהעיקר כדעת הרב הלבוש ופירש כונת דברי הרא"ש מכוונים לדעה זו וגם מדברי הרא"ש בתשובה הוכיח דרק כשעליו העליונים כפופים מעט הוא דכשר אבל אם כל העלין או רובן כפופים ראשן מעט מיקרי כפוף ופסול:

ובמה שכתב הרב טורי זהב דהא דמכשיר הרא"ש ואוהב יותר בכפוף היינו במקצת ראש העלין למעלה ונשאר חלק גדול מהעלין בלא כפיפה אבל אם גוף העלין נכפף הרבה מאד לאמצען ונראה כמו שנכפלה העלה פסול כתב הרב בית השואבה שהוא פשוט והרי הוא כמבואר בדברי הרא"ש במה שכתב דכיון שכולו עומד רק שעליו העליונים כפופים מעט לא מיקרי כפוף דמשמע דוקא בזה הוא דמכשיר אבל אם כפופים הרבה מאד לאמצען מיקרי כפוף ופסול ותמה על הטורי זהב שכתב שנראה לו וכו' כאילו הוא חידש דבר זה והרי כן מפורש יוצא מדברי הרא"ש:

כד) במה שהרבה בני אדם קונים הארבעה מינים בהקפה ומשלמים דמיהם אחר החג הנה במערכת ארבעה מינים סי' ג' אות ב' הבאתי מכמה רבני האחרונים ללמד זכות עליהם ומכל מקום החרד לדבר ה' ישתדל לעשות המצוה בלתי שום פיקפוק וכן אנכי ההדיוט הנני נזהר בל"ן לשלם במיטבא ורב אחד מידידי יצ"ו ציין לעיין בספר למטה יהודה בתשובותיו סי' ט"ו שמחמיר דלא מהני ואינם יוצאים מדאורייתא כיון שקנין משיכה אינו אלא מדרבנן ושכן דעת הגאון באר יצחק בחלק יו"ד סי' כ"ג ענף ח' והנה ספר באר יצחק לא ראיתי מעודי ועיינתי בספר למטה יהודה הנמצא אתי ורואה אנכי שבמח"כ לא הביט יפה ותורף דברי הרב למטה יהודה הם שנשאל לפי מה שכתב הגאון מחנה אפרים דהפורעים דמי הארבע מינים אחר החג לאו יאות עבדי משום דבעינן משלכם ובקנין משיכה אינו משלכם מדאורייתא אם כן למה אין אנחנו נזהרים כמו כן לשלם דמי המצות של הסדרים לליל פסח קודם החג וכו' והשיבו דדוקא גבי לולב דכתיב לכם הוא שהחמיר במחנה אפרים משום שעל ידי קנין משיכה אינו שלכם מדאורייתא אבל במצה (דלא כתיב לכם) מאי דבעינן שתהיה שלו היינו שלא תהיה גזולה משום דהויא מצוה הבאה בעבירה וכל שקנאה אפילו בקנין דרבנן הרי ליכא עבירה ובפרט שהמוכר נתרצה בזה ולא באה ליד הקונה בעבירה ובזה יישב מאי דקשו תרי סוגיי במסכת סוכה אהדדי דבההוא עובדא דההיא סבתא בדף ל"א ע"א דאמר רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד מוכח דתקנת מריש דהוי קנין דרבנן מהני למצות סוכה דאורייתא ואילו בההיא דלא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא משום דמיקני קני אקנויי לא מקני (בדף מ"ו ע"ב) פירש רבינו ירוחם דקטן קונה מן התורה ולא מקני אלא מדרבנן ומוכח דקנין דרבנן לא מהני לשל תורה וכבר הקשו כן המפרשים ולהנ"ל ניחא דבסוכה לא כתיב משלכם רק משום מצוה הבאה בעבירה הוא דשייך בה וכשקנאה אף בקנין דרבנן הרי אין כאן עבירה וכמו שכתבו התוספות בפרק מרובה דף ס"ז ד"ה אמר עולא אבל גבי לולב דכתיב לכם משלכם