שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שנד

קטנים שלא הגיעו לעונת הפעוטות ואי אפשר לגדור בזה שלא ליתן כי אם לאותם שהגיעו לעונת הפעוטות אם גם מנהג שאר המקומות הוא כן אין בזה כדי שביעה כמובן:

ולגבי קטן שהגיע לעונת הפעוטות הנה השגתי עתה בעה"י ספר הנורא עמק יהושע להגאון מסלאנים וראיתי בסימן י"ג שעמד לבאר אם אחר הקנה לולבו לקטן שהגיע לעונת הפעוטות אחר כך קנה אחד הלולב מהקטן שהגיע לעונת הפעוטות אם יכול לצאת בו ביום טוב ראשון או לא והאריך מאד בתשובתו הרמתה וצלל במים אדירים כדרכו בקדש והעלה כיון שהקטן מקנה לו על ידי קנין הפעוטות אלים כמו דאורייתא ויכול לצאת בו:

ט"ו) אם בלולב והדס וערבה שאינם מידי דאכילה יש לחוש משום כבוש או לא הנה במערכת ארבעה מינים סי' ב' אות ב' הבאתי דברי הגאון חתם סופר בחלק יורה דעה סוף סימן פ"א דבשבת שבתוך החג יש להסירם לעת ערב מן המים על ידי נכרי שלא יופסלו מחמת כבוש ושהרב פתחי תשובה ביורה דעה סי' פ"ז סעיף קטן י"ט כתב על דבריו דלא שמענו כבוש אלא בדבר הראוי לאכילה ושהגאון כתב סופר בסי' קכ"ב האריך לקיים מילי דאבות ותורף דבריו הוא משום דבעינו שיהא שמו עליו ועל ידי כבישה משתנה ולא נקרא שמו עליו וסיים ובגוף הדין יש ני להוסיף דחם במה שהוא חוץ למים משלשה מינים יש שיעור שיוצאים בו מלבד עם מה שהוא במים יש להכשיר דהעיקר לענין איסור דמה שחוץ למים אין לו דין כבוש כבשפתי כהן ריש סי' ק"ה ואף להמחמיר היינו דמבליע למעלה אבל אין דין כבוש כמבושל במה שחוץ למים עד דנימא מפיק טעמו או נשתנה הדבר מכמות שהוא מתחילתו ויש לומר דבשלשה מינים לכולי עלמא אינו פוסל רק מה שבמים וכתבתי דמרן הבית יוסף בסי' תרמ"ה (בד"ה כתב הא"ח) כתב בשם הרמב"ן דהדס וערבה ששלקן או כבשן לרפואה פסולין ושכתב רב אחד ביגדיל תורה קונטרס ט' סי' לק"ט אות כ"ו דנראה לו ברור דטעות סופר הוא בבית יוסף וצריך להיות כשרים ותמה על החתם סופר וכתב סופר הנ"ל שלא זכרו דברי מרן הבית יוסף עיין שם שוב השגתי שו"ת שאלת שלום מהדורא תניינא וראיתי בסוף סי' רל"ב שמר חתנו תמה על הגאונים חתם סופר וכתב סופר שנעלם מהם דברי הרמב"ן שבבית יוסף סי' תרמ"ה שכתב מפורש שהדס וערבה שכבשן פסולים והשיבו יפה תמהת עליהם ובאמת בש"ס לא נזכר דין זה כבוש או מבושל בלולב ומיניו וגם בשלחן ערוך לא נזכר מזה ולדעתי הוא מרוב פשיטתו כי הדם וערבה אם נכבשו או נתבשלו נופלים העלים וגם כשמחוברים אינם חבור וכנפלו דמו ופשיטא דפסולים ולהכי נראה דבלולב כשר כבוש ומבושל דלולב אין עליו נופלים בכבישה ובישול וזה כונת הרמב"ן שכתב דיצאו מן הכלל היינו מפיסולי לולב ומיניו דבזה חלוק הדס וערבה מלולב כנז"ל ועל כל פנים צדקו דברי החתם סופר לענין הדס וערבה עכ"ל הנה הגאון הנ"ל מחזיק בנוסחא שלפנינו (פסולים) ופירש כונת דברי הרמב"ן לחלק יצא בין הדס וערבה ללולב בדין זה ומה שכתב דאף שלא נפלו דיינינן ליה כאילו נפלו נראה שדעתו לדמותו למאי דקיימא לן בסי' תרכ"ט לענין סכך דדבר שדרכו להתייבש תוך שבעה דיינינן ליה מיד כאילו נתייבש עיין שם בסעיף י"ב בהגהה וצריך להתיישב בדברי הרב בית השואבה בדיני דברים הפוסלים באתרוג אות צ"א שהביא מה שכתב מרן חיד"א בברכי יוסף סוף סי' תרמ"ח באתרוג שידוע שבסוף ימי החג יהא בציר שיעוריה אי פסלינן ליה מעכשיו כמו בסכך וכתב מרן חיד"א שיש לדחות דשאני סוכה דלא מפסקי לילות מימים והרב בית השואבה כתב דלא דמי לסוכה שכל שבעה היא מדאורייתא לכן פסלו מדרבנן אף קודם שיבשו אבל אתרוג שרק ביום ראשון דאורייתא אפשר דלא אסרו וכו' והאריך עיין שם גם הגאון שואל ומשיב במהדורא חמישאה סי' ג"ן גבי לולב שעתיד להתייבש בתוך החג אי פסלינן ליה מעכשיו צדד דאין ללמוד לולב מסוכה דשאני התם דבעינן סוכה הראויה לשבעה וכו' עיין שם דב"ק:

וידידי הרב מוהר"ר דובער ריקאנטי יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל ראיתי להודיע להדר"ג שבחבורי הביא כ"ק לענין לולב הכבוש דברי החתם סופר וכתב סופר ודברי הבית יוסף סי' תרמ"ה ורב אחד כתב דנראה לו ברור דהוא טעות סופר וצריך להיות כשרים הנה אף שבאמת משטחיות לשון הבית יוסף מוכח דצריך לומר כשרים דאם לא כן אין שום המשך לדברי הבית יוסף שם מכל מקום קשה לשבש כל ספרי הבית יוסף גם דברי הכתב סופר אין להם מקור ויסוד וכתבתי לגיסי החריף הדר בעיה"ק חברון תוב"ב אולי בנמצא אצלם גוף ספר הארחות חיים וכתב לי שנמצא אצלו ספר הארחות חיים בכתיבת יד וז"ל כתב הרב בעל ההשלמה דאפילו נפוצו מקצת עליו פסול והראב"ד כתב דלא מיפסל אלא ברוב וכן כל פסולי הלולב אינן אלא ברוב כללו של דבר אין שום פסלות בהן אלא ברוב חוץ מנקלף שאינו נפסל אלא בכולו ונקב שאין בו חסרון אם הוא מפולש במשהו ושאינו מפולש בכאיסר וחזזית בחוטמו עכ"ל ובאר הרמב"ן שיש להוציא מן הכלל הזה הכבוש והשלוק שבהדס וערבה שכבשן או שלקן לרפואה שפסולין שלא הכשירו בהם אלא כמושין ולא מבושלין וכן בפיסולי לולב יש שלא נאמרו באתרוג וכו' עכ"ל גוף ספר הארחות חיים בכתיבת יד ומבואר להדיא שאין טעות סופר בבית יוסף וצריך לומר פסולים וכמו שכתב מלתא בטעמא ושגה בזה החכם בקובץ. וכבר כתבתי בזה להרב מוהר"ש פריידעש נ"י שהוא בעל השמועה שבקובץ והודעתי לו ששגה בזה ומה שלכאורה אין מובן מה שכתב הרמב"ן שיש להוציא מן הכלל וכו' על איזה כלל קאי הא לא נזכר שום כלל בדברי הראב"ד אך באמת יש קיצור לשון בארחות חיים בדברי הראב"ד ובספר תמים דעים להראב"ד סי' רל"ב מבואר שם באריכות יעויין שם ובזה יובנו דברי הרמב"ן שקאי על סוף דברי הראב"ד שם שכתב וכן לכל הפסולים ששנו חכמים באתרוג ולא נשנו בלולב וכו' אינם פוסלים בו ועל זה אמר הרמב"ן שיש להוציא מן הכלל וכו' והיינו שפסול מבושל אף שנאמר רק באתרוג ישנו גם בלולב וזהו ברור בכונת הרמב"ן והוא דעת החתם סופר שחשש לדעת הרמב"ן וכתב וכן אני נוהג וכו' מלשון זה מוכח שרק החמיר כן לעצמו ולא לאחרים משום דלא הועתק דין זה בשלחן ערוך מוכח דלא סברי כן להלכה ובמהרי"ל הלכות לולב שכתב שם שאלו למהרי"ל איך נוהגין עם המים שמעמידין בו ערבה וכו' יעויין שם מבואר משם דלא סבירא ליה להחמיר כהרמב"ן עוד מצאתי בבית יוסף סי' תרנ"ד שכתב בשם ארחות חיים וז"ל בזמן הזה שאין לולב ניטל בשבת אם שגג והוציאו מן המים אין מחזירין אותו למים וכו' יעו"ש מבואר להדיא שגם הארחות חיים לא סבירא ליה לדינא כהרמב"ן וחתם סופר חשש להחמיר וכן ראוי לכל בעל נפש ומכאן תוכחת מגולה למשבשים ספרים מדעתם וידעתי כי כבוד גאונו יקבל בשמחה את דברינו מידיעת תוכן דברי ספר הארחות חיים מכתיבת יד על כן מצאתי חובה בנפשי להודיעו מזה עכ"ל אמר המחבר אפריון נמטייה משיב דברים נכוחים לקיים דברי חכמים:

ושאלתי במכתבי לידידי הגאון מוהר"ר שלמה פריידעש יצ"ו הנ"ל לדעת מה השיב על דברי הרב הנ"ל יצ"ו וכתב לי וז"ל הרב ר' דובער לא חידש שום דבר בזה רק אמר לי כי בהיותו בירושלים תוב"ב ראה שם בגוף הספר ארחות חיים ושם גם כן הגירסא פסולים כמו שהעתיק מרן הבית יוסף ואני אמרתי דלפי הגירסא פסולים אין מובן כלל דברי מרן הבית יוסף כאשר יראה המעיין לכן ברור בעיני שיפה כתבתי ביגדיל תורה דטעות סופר הוא בבית יוסף וצריך להיות כשרים כן אמרתי כבר ואחר זמן רב הובא במדינתינו ספר ביכורי יעקב להגאון הצדיק מאלטונא ומצאתי שם שכתב וז"ל אכן כמדומה שיש טעות סופר בדברי הבית יוסף עכ"ל ושמחתי בזה ע"כ דבריו יצ"ו:

וידידי הגאון מוהר"ר מרדכי אליהו ראבינאוויץ אבד"ק וואשילקאווא יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל ואגב אזכיר מה שכתב הפתחי תשובה ביורה דעה (סי' פ"ז סעיף קטן י"ט) על דברי החתם סופר ביורה דעה (סוף סי' פ"א) שכתב שנוהג בלולב ומיניו בשבת שבחג להסירם מן המים על ידי גוי בסוף היום כדי שלא יהיו כבושים ויופסלו ועל זה כתב בפתחי תשובה דלא שמענו שכבוש פוסל כי אם באתרוג שהוא דבר מאכל אבל לא בלולב והדס