שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שנ

שאילנא מינך וגם אני לא שאלתי הספר לעמוד על הקיר כי אם לעשות מלאכתי שאלתי אותו ונתקלקל מחמת מלאכה ואין לך דין ודברים עמי על זה:

והרב קול אליהו בחלק ב' סי' כ"ה (ד"ה ודרך אגב) כתב שהרב מר אביו חקר דאמאי לא נימא דשאול מהני ביום טוב ראשון באומדנא דמסתמא יהביה ליה במתנה כמו שכתב הרא"ש בפרק קמא דקידושין במקדש בטבעת שאולה דאמדינן דעתיה דבמתנה יהביה ליה דאי לא למאי יהביה ליה ושתירץ דבקידושין דסגי בפרוטה אומדן דעת הוא דיהיב ליה שוה פרוטה מהטבעת במתנה אבל לא שיעקר שם המשאיל לגמרי דאין לזה אומדנא דניחא ליה אבל בלולב דלא סגי אלא בדיהיב ליה כוליה דאי לא הוי של שותפין לזה אין אומדנא ופקפק על דבריו שאם כן היה לו להרא"ש לפרש שיאמר בשעת קידושין שמקדשה בשוה פרוטה שבטבעת וכו' אלו תורף דב"ק ואיני מבין בעניותי למה לא נאמר גבי קידושין דגמר ויהיב כוליה במתנה על מנת להחזיר דקיל טפי מלמיהב שוה פרוטה במתנה לגמרי והרב כתב לחלק דדוקא בקידושין אמדינן דעתיה דיהיב ליה במתנה משום שהוא דבר מועט לגבי שני אוהבים אבל לולב דבעי ליה למצוה לשאר ימים דרבא אומדן דעת הוא דלא יהיב באופן המועיל דבמתנה גמורה ודאי לא יהיב משום דבעי ליה ליומי אחריני ואף בעל מנת להחזיר לא יהיב ליה דלאו כולי עלמא דינא גמירי ואפשר שיסבור דכי היכי דבעלמא אמרינן מה לי הן מה לי דמיהן הכי נמי בלולב אי בעי המקבל מצי פטר נפשיה בדמיו ואז לא יהיה לו על שאר הימים כי לא ידע שהדין הוא שצריך להחזיר החפץ עצמו ומפחד זה אמרינן דמסתמא אינו נותנו לו אף בעל מנת להחזיר כי אם בשאלה אלו תורף דב"ק והטעם דלא אמרינן הכא מה לי הן מה לי דמיהן הוא משום דלא אמרינן הכי בעלמא אלא כשאין החפץ בעין אבל כשהוא בעין צריך להחזיר החפץ עצמו ועיין לקמן באות כ"ח (בד"ה ובסימן ש"ל):

יד) במה שכתב מרן בסימן תרנ"ח סעיף וי"ו לא יתננו ביום ראשון לקטן קודם שיצא בו מפני שקטן קונה ואינו מקנה לאחרים מן התורה ונמצא שאם החזירו לו אינו מוחזר כתבתי במערכת ארבעה מינים סימן ג' אות כ"ד שהרב השואל שבשו"ת שואל ומשיב תליתאה חלק שלישי סימן קל"ז דקדק דמשמע הא לאחר שיצא מועיל וקשיא ליה איך מועיל הלא כיון שהקטן אינו יכול להקנות הוה ליה גזל וכלומר דגזול פסול בכל הימים לדעת היש פוסלין שכתב הרמ"א בסימן תרמ"ט סעיף ה' וכתב דהכי נהוג עיין שם ואנכי הדל כתבתי דלא קשיא מידי דהא דקטן אינו מקנה היינו מן התורה אבל מדרבנן מקני שפיר וכן הוא לשון מרן ואינו מקנה לאחרים מן התורה דמשמע דמדרבנן מקנה אלא דלא מהני קודם שיצא בו אבל לאחר שיצא ביום ראשון שפיר מקני ליה לקטן וקטן חוזר ומקני לו ליום שני וקני ליה מדרבנן וסגי ליה בהכי וכתבתי שם שאני מזהיר את בני ישראל שלא יתנו לקטן אף שכבר יצאו הגדולים מפני בני אדם המאחרים לבא לבית הכנסת ומפני בני אדם החולים שמוליכים להם הלולב אחר התפילה ולא יוכלו לצאת ביום טוב אחר שנטלוהו הקטנים ושכן הוקבע המנהג שלא ליתן לקטן ביום טוב כלל והמדקדק בלשוני שם יראה שכונתי שלא יתנו לקטן גם ביום טוב שני (בחוצה לארץ) שדינו כיום טוב ראשון לענין שאול ולכן כתבתי שלא ליתנו לקטן ביום טוב (סתם ולא אמרתי יום טוב ראשון) דמשמע דאין לו לקטן תקנה ליטול אלא בימי חול המועד ואחר שנים רבות השגתי ספר אוריין תליתאי להגאון מוהר"ם תאומים וראיתי בסימן כ' שכתב דמה שאמרו בש"ס ופוסקים שלא ליתנו לקטן ביום ראשון היינו קודם שיצא הגדול אבל אחר שיצא הגדול יכול ליתנו להקטן מיהו לדידן דאית לן יום טוב שני אינו יכול ליתנו לקטן ביום ראשון אף אחר שיצא בו לפי שכיון שהקטן אינו מקנה יהיה בידו שאול למחר ויום טוב שני שוה לראשון לענין שאול כמו שכתב בטורי זהב סי' תרמ"ט סעיף קטן י"א ואם כן איך יצא למחר בשאול שוב כתב דאפשר לומר דשפיר יכול ליתנו לקטן ביום טוב ראשון אחר שיצא בו דכיון שהגיע לעונת הפעוטות הרי יש בידו על כל פנים מדרבנן לחזור ולהקנותו וכיון דביום טוב שני הוא מדרבנן הרי בדרבנן שפיר מהני מה שבידו להקנותו מדרבנן דהפעוטות מקחן מקח וממכרם ממכר מדרבנן (וקודם שהגיע לעונת פעוטות הרי אין האב חייב לחנכו כמו שכתב בטורי זהב סוף סימן תרמ"ט) אלו תורף דב"ק ולפי זה נראה דביום טוב שני יכולים ליתן לקטן ליטול הלולב של המזכה דאף אם יצטרכו ליתנו אחר כך לגדולים המאחרים לבא לבית הכנסת וכן להוליכו אצל בני אדם החולים כיון דיום טוב שני הוא מדרבנן וקטן מצי מקני מדרבנן שפיר דמי ולא הייתי צריך להזהיר כי אם על יום טוב ראשון בלבד ולא על יום טוב שני אמנם כבר כתבתי שם שאף שמן הדין אין צריך ליתן לקטן שלא הגיע לחינוך מצות וכל דברי הש"ס והפוסקים המדברים בענין זה מסתמא כונתם על קטן שהגיע לחינוך מכל מקום הם היו נוהגים ליתנו גם לקטני קטנים (שלא הגיעו לעונת הפעוטות) והיו חושבים זה חיבוב מצוה ואין באפשרות לגדור שיתנו רק למי שהגיע לעונת פעוטות וקטן שלא הגיע לכלל זה הרי אינו יכול להקנות אף מדרבנן ולכן אין יכולים ליתן לקטן אף ביום טוב שני כל שיש לחוש שיצטרך אחר כך ליתנו לגדול בו ביום ועוד דבאוריין תליתאי שם אחר שכתב שביום ראשון אחר שיצא הגדול יכול ליתנו לקטן ואין לחוש על מה שיצטרך לו למחר כנז"ל סיים וז"ל ובחפשי בספרים מצאתי באליהו רבה סי' תרח"ן סעיף וי"ו שמדייק מלשון מרן לא לקטן ביום ראשון קודם שיצא בו ומביא בשם הלבוש דהוא הדין אחר שיצא בו לא יעשה כן וכתב הטעם משום דדין שאול ביום טוב שני כמו בראשון עכ"ל הרי דגם על יום טוב שני קפדינן שלא יטול הקטן קודם שיצא הגדול ומשמע דגם על קטן שהגיע לכלל הפעוטות (שעליו הוא חיוב החינוך) קאמר הכי כמובן וכל שכן לקטן שלא הגיע לעונת הפעוטות:

ורב אחד מרבני עוב"י בבל מר ניהו ידידי הרב המובהק חריף ובקי מוהר"ר יחזקאל עזרה בן מו' רחמים יצ"ו שדר לן חורפא בענין זה וז"ל בלמדי בספריו הקדושים כי תאוה נפשי למוד תורתך לשמה ראיתי בחלק אסיפת דינים מערכת ארבעה מינים סימן ג' אות כ"ד מה שהעיר הדר"ג נ"י על דברי הגאון שואל ומשיב מהדורא תליתאה חלק שלישי סימן קל"ז. ושמחתי שזכיתי לכוין לדעת קדשו בהערה זו בקונטריסי זה כמה. אך כתבתי ליישב דהגאון שואל ומשיב לא ניחא ליה בזה משום דמהפוסקים סתמא משמע דשרי ליקח מיום שני ואילך אתרוג של קטן אף שלא הגיע לפעוטות דאינו מקנה אף מדרבנן. ועוד רציתי שם ליישב דברי רבינו הרשב"ש בתשובה סימן קמ"ו שכתב להביא ראיה דגזול כשר בשאר ימים מהא דאמר ר' זירא לא ליקני איניש לולבא לינוקא ביומא קמא וכו' משמע דוקא ביום ראשון הוא דאינו יוצא בלולב שאינו שלו הא מיום שני ואילך יוצא וכו' עכ"ל ולכאורה דבריו תמוהים דמכל מקום לא מיקרי אתרוג דקטן גזול רק שאול ושפיר יוצא בו בשאר ימים וכבר ראיתי להרב בית השואבה שתמה עליו כן (אך מה שהוסיף עוד שם לתמוה דבלאו הכי בשאר ימים לא יקנהו לקטן וכו' אין זה משמעות הש"ס וגם מדברי רש"י אין נראה כן כיעויין שם) ולחומר הקושיא עלה על דעתי לומר דהרב מייתי ראיה מסתימות דברי ר' זירא דמשמע דאף בקטן שלא הגיע לפעוטות ואם כן הוי שואל שלא מדעת והוי גזול ואין לומר דנימא ניחא ליה למיעבד מצוה בממוניה ולא הוי גזול דאפשר דלא אמרינן הכי בקטן כל כך אך מהשואל ומשיב הנ"ל לא משמע כן ועיין עוד לו במהדורא רביעאה חלק שני סימן קצ"א ואינו תחת ידי ואני אמרתי בחפזי. ולפלא הדבר כי בשואל ומשיב מהדורא תניינא חלק שני סימן ט' כתב בפשיטות כדברי השואל דאינו יוצא באתרוג דקטן אף בשאר ימים משום דהוי שואל שלא מדעת עיין שם והן נסתר מחמתו ממה שכתב במהדורא תליתאה הנז' וצריך ישוב עכ"ד יצ"ו:

וידידי הרב המופלג מוהר"ר שלמה ליב מעיר לאדז יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל בחלק אסיפת דינים מערכת ארבעה מינים סימן ג' אות כ"ד (סוף ד"ה ובמה שכתב מרן) יעיין כתה"ר בשו"ת שערי דיעה חלק שני סימן נ"ג מה שהביא,