שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שמח

ביום לעשותם לכתחלה אחר עלות השחר בלתי שום צורך והכרח אך פוק חזי מאן גברא רבה קמסהיד שמנהג פשוט בשאלוניקי עיר ואם בישראל רבתי בדעות של חכמים וסופרים לקרות המגילה אחר עלות השחר באין פוצה פה להם ובצירוף מה שכתב ידידי הגאון האד"ר יצ"ו ללמד זכות על המקילים בזה (לפי שיש מורי שעות מכוונים וכו') נראה ודאי שאין למחות ביד חזקה רק להודיע ולפרסם שיותר נכון לקיים המצות שזמנם ביום אחר הנץ החמה דוקא שכך הוא חובתינו בקיום מצות ה' יתברך שמו לצאת מידי כל פיקפוק השומע ישמע ותבא עליו ברכת טוב:

והשגתי פה עיר הקדש חברון תו"ב ספר שלחן גבוה יו"ד ועיינתי בהלכות מילה בסי' רס"ב על מה שכתב מרן בסעיף א' אין מלין עד שתנץ החמה וכו' כתב הרב משנה בפרק ב' דמגילה אין מלין וכו' וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר וכו' (הביא פירוש רש"י והר"ן כדי שיצא מספק לילה ואם עשו כשר דיממא הוא וכו' וסיים וז"ל) והנה מדכתבו לפי שאין הכל בקיאים בו משמע להדיא דהא דקתני וכולן שעשו משעלה עמוד השחר רוצה לומר בעמוד השחר בעוד שהכוכבים במסילותם שאז הוא ספק יום ספק לילה לשאינם בקיאים אבל אחר שהאיר היום עד שאין הכוכבים נראים ודאי יממא הוא לכל ומל לכתחלה אף על פי שלא הנץ החמה ולא תני עד הנץ החמה אלא עד שיצא הספק מכל כל אף לשאינם בקיאים וכן נראה מדברי רבינו עובדיה שכתב כשר דמשעלה השחר איקרי יום דכתיב ואנחנו עושים במלאכה וכו' וכו' ולא אמרו עד שתנץ החמה אלא כדי לצאת מספק לילה לפי שאין הכל בקיאים כשיעלה עמוד השחר וכן נראה מדברי הרב תוספות יום טוב בראשון דברכות אהא דרבן גמליאל דאמר עד שיעלה עמוד השחר יש רגילין לפותרו כוכב השחר וראיתי לרד"ק במזמור אילת השחר שיש מפרשים אילת שם לכוכב השחר אך בכאן אין נכון לפרש שעמוד יהיה שם לכוכב ההוא דאף שכוכב נוגה קראוהו כוכב השחר וכו' מכל מקום לשון עמוד לא יצדק ז"ל הרמב"ם עמוד השחר הוא האור הנוצץ בפאת מזרח קודם עלות השמש בכדי שעה וחומש שעה משעות זמניות עכ"ל ואם כן אם כולן שעשו משעלה עמוד השחר דקתני הכא היינו כל אותו זמן שיש קודם שתנץ החמה מי פתי יסור הנה חסר לב שלא ידע קודם שתנץ החמה זמן רב שהוא יום וכן נראה מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה שכתב ומה שנאמר שנחשוב יום מעת עלות השחר לאומרו בעזרה מעלות השחר עד צאת הכוכבים וקרא אותו זמן יום וכו' ומה שאמר וכולן שעשו משעלה השחר כשר למי שעבר ועשה בעת הצורך הגדול אבל המעשה הגמור הוא אחר הנץ החמה עכ"ל ולכאורה דבריו סותרים דבתחלה כתב דמעלות השחר יום הוא ואם כן קורין ומלין לכתחלה ואחר כך וכולם שעשו משעלה השחר כשר למי שעבר ועשה וכו' אלמא בדיעבד הן לכתחלה לא אלא הכי פירושו דלעולם משעלה השחר ואילך שיצא הספק מלבו ודאי עושה לכתחלה אבל מי שעשה משעלה עמוד השחר רוצה לומר באותה שעה שעלה עמוד השחר שעדיין ספק הוא כגון שהכוכבים במסילתם כשר בדיעבד כיון שמכל מקום כבר עלה עמוד השחר וכן נראה ממה שכתב הטור ומשעלה עמוד השחר של יום שמיני הוא תחילת זמנה וקשה למה לא כתב דמהנץ החמה הוא זמנה ואם עשה משעלה עמוד השחר כשר כלישנא דמתניתין אלא דהא קמשמע לן דכשר דמתניתין לאו בדיעבד קאמר דאם כן הוה ליה למימר וכולן שעשו משעלה עמוד השחר עשויין מדקתני כשר אשמועינן אף לכתחלה בעת הצורך דעושה וכדכתב בדרישה ומתניתן דקתני עד שתנץ החמה לצד היותר טוב לצאת מכל ספק אב רבינו בבית יוסף לא הבין כן שכתב וז"ל מה שכתב משעלה עמוד השחר הוא תחילת זמנה משנה וכו' אלא שיש חסרון בדברי רבינו שהיה לו לכתוב דהיינו בדיעבד אבל לכתחלה אין מלין עד שתנץ החמה דהא מתניתין הכי איתא אין מלין וכו' עכ"ד ותיקשי ליה מתניתין דכיון דמעלות השחר יממא הוא למה אין מלין לכתחלה אלא ודאי כדאמרן דמעלות השחר גם כן כשר לכתחלה אלא דאם מל בעלות השחר ממש שהוא ספק יום ספק לילה לשאינם בקיאים כשר בדיעבד וכבר השיג רבינו מרש"ל הביא דבריו בפרישה וז"ל אמ"ש וכל היום כשר לכך אין לפרש כשר בדיעבד וכו' אלא הכי פירושו שאם הוא צורך גדול יכול לעשות לכתחלה וכן משמע מפירוש הרמב"ם במשנה ואל תשגיח בדברי הבית יוסף כי לא דק כלומר דכתב הכי דכשר בדיעבד אלא אף לכתחילה אלא שלא יעשה כן כי אם לצורך גדול דמצוה מן המובחר הוא משתנץ החמה אלו תורף דברי הרב שלחן גבוה שבסימן רס"ב ובכל דבריו לא מצאתי בעניותי הכרע לפסוק היפך דעת מרן וקשה עלי להאריך פה בזה ואם ירצה ה' בהלכות מילה אכתוב עוד בזה אחר הישוב בדברי הפוסקים רבני אחרונים ביו"ד סי' רס"ב בסיעתא דשמיא:

שוב ראיתי בספר מועד לכל חי סי' כ"ג אות קנ"ו שכתב וז"ל משעלה עמוד השחר עד הנץ החמה לא יטול לכתחלה והמתפלל בבוקר לא יטול קודם תפלה אלא בהלל ואם עדיין אינו הנץ החמה יטול בסוכה אחר התפלה בלא ברכה בכורי יעקב סי' תרנ"ב (לפי הנראה כונתו לומר שאם נטל בשעת ההלל ושוב התבונן וידע שעדיין לא הנץ החמה יטול שנית בלא ברכה שאם נאמר שלא נטל בשעת ההלל מפני שראה שאינו הנץ החמה למה לא יברך כשיטול אחר כך בסוכה וגם אין נראה לומר שאף שידע שלא הנץ החמה בשעת ההלל מותר לו ליטול באותה שעה ולברך דמה כח בית דין יפה להתיר לו ליטול ולברך שלא בזמן הראוי לכתחלה מפני ההלל אלא על כרחין לפרש כמו שכתבתי וספר בכורי יעקב אין אצלי וסיים במועד לכל חי) ולפי זה התפלה ראשונה שמתפללים בבית הכנסת פלוני ופלוני בבוקר השכם לא יעשו כן וימתינו מעט כדי שלפחות יהיה ההלל עם הנץ החמה ובהושענא רבה אין תיקון כי קשה להם להמתין זמן הראוי דגזברי הקהלות יזהירו להמזמר שיאחר להתחיל ויאמר הזמירות לאט לאט שלא יברכו העם על הלולב כי אם בשעת ההלל והלולב יצניעו עד אחר תפלת השחר וכו' ויהיה דבר בעתו עם הנץ החמה עכ"ל והוא תנא דמסייע לכל מה שכתבתי וחידוש הוא שלא הזכיר דברי הרב שלחן גבוה דלפי הנראה המשכימים הנ"ל משלחן גבוה קא זכו ועל כל פנים ראינו שאין דעתו נוחה במנהג זה ופקד לעשות טצדקי שלא לקיים המנהג:

י"ב) בדין יבש בארבעה מינים אם יש חילוק בין השלשה מינים לאתרוג לענין הכשר בשעת הדחק כתבתי במערכת ארבעה מינים סי' א' אות ט"ז ושם הרבתי להשיב על דברי ידידי הגאון בספר עמודי אש יצ"ו עיין שם ובמכתבו אלי כתב בענין זה וז"ל במערכת ארבעה מינים אות ט"ז תמה מעכת"ה על מה שכתבתי בספרי (דף ן' ע"ד) שמלשון הרא"ם בספר יראים (סי' קכ"ד) משמע דבאתרוג פסול יבשים והבין מעכת"ה דכוונתי שאני סובר דהספר יראים דעתו דלולב יבש פסול גם בשעת הדחק והדס וערבה יבשים כשרים ועל זה הרבה לתמוה עלי ובאמת חלילה לי להבין כן בדעת ספר יראים דאיך הפה יכול לדבר כן הלא בספר יראים שם כתב ומנלן דבשעת הדחק מברכין איבשין דתניא בפרק לולב יבשין פסולין ור' יהודה אומר יבשין כשרין ואמר ר' יהודה מעשה בבני כרכין שהיו מורישין לולביהן לבניהם וכו' אמרו לו אין שעת הדחק ראיה אלמא אפילו לרבנן בשעת הדחק שפיר דמי ומברכין אם כן הרי למד להדס וערבה מלולב ואיך אפשר להבין בדעתו שבלולב סובר דפסול אולם באמת גם אני סברתי כן בדעת הספר יראים (והנקודה שבספרי אחר תיבת כלולב היא טעות מהמדפיס) ומה דמשמע לי מלשון הספר יראים דסובר דאתרוג פסול ביבש יותר ממה שמבואר כן במרדכי הוא דבמרדכי איתא אנן בלולב והדס מברכין איבשים ושייר ערבה אם כן יש לומר דשייר גם אתרוג אבל בלשון הספר יראים שכתב כל הנך תלתא ושייר אתרוג אם כן משמע שסובר דאאתרוג אין מברכין ותו דהמשאת בנימין כתב דלכן לא קחשיב אתרוג בספר יראים משום דמצויים בכל שנה חדשים וזה ניחא במרדכי דשייר גם ערבה אולם בספר יראים דנקט גם ערבה והרי ערבה גדלה על כל מים והמה מצויין בודאי יותר מאתרוגים ומדוע קחשב אותו ועל כרחין לומר דנפקא מינה לאיזה מקום שאינם מצוים אם כן כל שכן שהיה לו לחשוב אתרוגים (ויש לומר שזה באמת כונת המרדכי שדלג ערבה משום שהיא מצויה) אלא על כרחין דסובר דאתרוג פסול גם בשעת הדחק וידעתי שיש לדחות