שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שמז

החמה ובדיעבד אם קראה מעמוד השחר יצא ותירץ ויש לומר כיון דבגמרא ילפינן מקרא דמעלות השחר עד צאת הככבים הוי יום משום הכי לא פירש רבינו דהאי דמשעלה עמוד השחר הוי דיעבד ולכתחלה בעינן הנץ החמה כן נראה נכון בדעת רבינו אמנם מרן פסק בסי' תרפ"ז דלכתחלה צריך הנץ החמה ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא כמו שאמרו במשנה ואפשר דהטעם הוא כמו שכתב רש"י משום דאין הכל בקיאים איזה נקרא עלה עמוד השחר משום הכי לכתחלה בעינן הנץ החמה עכ"ל ובעניותי איני מבין תירוצו דנהי דמשעלה השחר הוי יום מכל מקום הרי חז"ל אסרו לקרותה קודם הנץ החמה ולא הכשירו אלא בדיעבד והיה לו לרבינו לכתוב כן ולא לסתום דכל היום כשר דמשמע דמעלות השחר עד סוף היום הוא הזמן לקרות בו לכתחלה ואינו כן כדתנן בהדיא אין המגילה וכו' עד הנץ החמה והרב מעשה רקח בהלכות מגילה כתב על דברי הרמב"ם כל היום כשר וכו' מתניתין זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ואף דתנן אין קורין המגילה עד הנץ החמה ההיא לכתחלה קאמר מטעם שכתב רש"י דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאים צריכים להמתין עד הנץ החמה וכן הוא בגמרא וכו' הרי דמעלות השחר קרי ליה יום ורבינו כתב עיקר הדין דומיא דלילה עכ"ל וגם דבריו אינם מובנים לי הדל דנהי דמעיקר הדין מעלות השחר יום הוא איך ישמיט רבינו מה שחז"ל גזרו ואמרו שלא לקרות מעלות השחר עד הנץ החמה לכן נכון בעיני מה שכתבתי בטעמו דסמך על מה שביאר בהלכות מילה כנז"ל ואין להאריך:

ועל דברתי בשדה חמדתי במערכת ארבעה מינים הנ"ל (היותי מזהיר את העם שלא ליטול הלולב וכו' קודם הנץ החמה) כתב לי ידידי הגאון האד"ר כקש"ת מוהר"ר אליהו דוד ראבינוויץ אבד"ק מיר יצ"ו וז"ל גם אנכי הזהרתי רבים על זה אך מפני מיעוט האתרוגים במדינתינו מוכרחים להתפלל בבוקר בבוקר לכן אי אפשר לגדור בזה לכן נראה לי שכיון שכל הדין ליטול מה החמה הוא כדי שלא יטעו בלילה שמא יום הוא וכמגילה כ' ע"א ברש"י שם וכהך דיומא ד' כ"ח ע"א ואם כן עתה שנמצאים בכל בתי מדרשות וגם לרוב בני אדם מורה שעות מכוונים יש לומר דאין חשש טעות כל כך כבדורות הראשונים (ודברי אא"ז הלבוש בסימן תרנ"ב דהיינו טעמא משום דעיקר יום הוא הנץ החמה צריכים עיון גדול) אמנם עיקר התפלה קודם הנץ החמה ראוי למנוע עכ"ד יצ"ו אמר המחבר אשרי לגדולי הדור המלמדים זכות על בני אל עליון יתברך שמו וזה כל חפצו ושבח ויקר הוא להם ואפריון נמטייה לידידי הגאון הנ"ל יצ"ו אשרי לזכאי שכמותו המלמד זכות על המון ישראל שאין מדקדקים בזה דקיימא להו שעתא ושעה משחקת להם שאני אמנם לא אכחד אשר יש לפקפק קצת לדעת רבוותא דדבר שנאסר במנין אפילו בטל הטעם לא בטלה הגזרה ולא מסתבר לחלק בין גזרה שהיא משום חשש איסור לגזרה שהיא משום חשש ביטול מצוה ומה גם בדבר שלא בטל הטעם לגמרי כי זימנין דלא מישתכחא שעתא וסומכים על בינתם שכבר האיר היום מכל מקום גברא רבה אמר מילתא ונחה דעתין פורתא ואין לרדוף אחרי בני ישראל ויש להם אילן גדול לסמוך עליו הי"ו ועל כל פנים מי האיש הירא וחרד לדבר ה' יתאמץ לקיים המצוה כתקנה כי גם הגאון יצ"ו מודה שכן נכון לעשות בלי פיקפוק וכבר כתבתי בכמה מקומות מה שהשיב הר"ן להריב"ש והביא דבריו מרן הבית יוסף בהלכות מגילה סי' תר"ץ (סוף ד"ה מגילה נקראת בכל לשון) רואה. אני דבריך טובים ונכוחים שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפילו באפשר רחוק על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהן כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ"ל:

ונדפס מקרוב ספר ארחות חיים החדש לידידי הגאבד"ק סאפינקא יצ"ו ובסופו קונטרס יקר לידידי הגאון אד"ר הנ"ל יצ"ו וקרא שמו עובר אורח וראיתי שם בסי' תרנ"א שכתב וז"ל צר לי מעודי על הנהוג שממתינים על האתרוגים מבית המדרש על בית המדרש אחר ונמשך מזה כמה קילקולים א) שהראשונים גומרים תפלותיהם קודם הנץ החמה ב) האחרונים מאחרים אחר זמן הקבוע ג) כשיושבים ומצפים אחר תפלת שחרית לפעמים כשעה שלמה עוסקים בשיחה ובקלות ראש ד) הפסק גדול בין חזרת שליח ציבור לתתקבל ה) ביטול שמחת החג ומצות סוכה החביבה מאד לכן היה נראה לי שבמקומות שממתינים על האתרוגים יאמרו ההלל אחר המוסף שהרי אמרינן בראש השנה ד' ל"ב שאמירת ההלל בשחרית הוא משום זריזין מקדימין למצות והרי על ידי זה מאחרין הרבה מצות ואם נאחר ההלל נקדים קריאת התורה ותפלת מוסף ונתקן כל הקילקולים שזכרנו ואין כל ספק שראוי לעשות כן ואולי יש טעם על פי הסוד לומר ההלל קודם אך על פי הגמרא אין לנו טעם אחר וצריך עיון עכ"ל יצ"ו:

וכפי הנשמע המתפללים הראשונים גומרים כל סדר התפלה (שחרית והלל וקריאת התורה ותפלת מוסף) קודם הנץ החמה וכן היא משמעות לשון הגאון יצ"ו גומרים תפלותיהם (תרתי משמע מדלא אמר תפלתם) יהיה לו לחשוב בכלל הקילקולים מה שנוטלים לולב (קודם ההלל כנהוג) לכתחלה קודם הנץ החמה וכן לא יעשה לפי שורת הדין שלכתחלה צריך להמתין עד שתנץ החמה אך לפי שיטתו שבמכתב לחזקיהו הנ"ל אתי שפיר דלא חשיב זה לקלקול כיון שעל הרוב יש להם מורי שעות מכוונים (או בבית המדרש או אצל המתפללים) כנז"ל ועוד יש לומר דמה שלא חשש לזה הוא לפי שהוא שעת הדחק וכדיעבד דמי ותנן וכולן שעשו משעלה השחר כשר:

ודע כי אחר שכתבתי כל הנז"ל נתעוררתי לעיין בשלחן גבוה בהלכות מגילה וראיתי בסימן תרפ"ז סק"ג (על מה שכתב מרן ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא) שכתב הרב וז"ל מהנץ החמה משנה אין קורין המגילה וכו' (עד משעלה השחר כשר) ולשון כשר לכאורה משמע בדיעבד כמו שהבין רבינו בבית יוסף הלכות מילה סי' רס"ב וכן משמע לשין יצא שכתב רבינו אבל מדברי רש"י והר"ן משמע אף לכתחלה שכתבו דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאים בו צריכים להמתין עד הנץ החמה ע"כ אלמא מי שהוא בקי אף לכתחלה קורא משעלה עמוד השחר דיממא הוא וכן כתב הרמב"ם כל היום כשר לקריאת המגילה ולא כתב מהנץ החמה ואילך אלא לאו כדאמרן דכל היום כשר דקתני היינו משעלה עמוד השחר וכן כתבו התוספות בפרק קמא דמגילה ד' ג' ד"ה מבטלין דכיון דמשהאיר היום הוי זמן עבודה והם מניחים אותה בשביל הקריאה משום הכי קרי לה ביטול מכל זה תבין דכשר דמתניתין לאו בדיעבד הוא אלא לכתחלה ורבינו נצרר אחר לשון הרי"ף והרא"ש שהעתיקו המשנה כצורתה ולא פנה אל שאר מפרשים והאמת כמו שכתבתי וכן נוהגים פה שאלוניקי להתפלל לכתחלה משעלה עמוד השחר ואין פוצה פה להם ובהלכות מילה הארכתי להוכיח דמעלות השחר יממא הוא אף קודם הנץ החמה עכ"ל והנה במה שהבין מדברי רש"י שכונתו דאף לכתחלה כבר כתבתי לעיל (בד"ה הן אמת) על דבריו שבסי' תרנ"ב ושייך גם כן על הוכחתו מדברי הר"ן שדבריו הם כדברי רש"י ובמשמעות לשין כשר אם הוא לכתחלה או דיעבד יש סתירה בדבריו כמבואר ועל מה שהוכיח מדברי הרמב"ם כבר כתבתי (בד"ה ובחפשי) על דברי הרב דברי מנחם שכתב גם הוא כדבריו עיין שם ועל מה שכתב שכן דעת התוספות נראה שיש לדחות שאין כונת התוספות דמשהאיר היום שהוא זמן ראוי לעבודה מניחים העבודה ועוסקים תכף בקריאת המגילה אלא הכונה שמניחים עתה העבודה כדי לעסוק בקריאת המגילה כשיגיע זמנה (דהיינו הנץ החמה) שאם היו עוסקים עתה בעבודה לא היו יכולים להפסיק בעבודה לילך לקריאתה לכן לא התחילו בה כלל ואחרי שבדברי מרן מפורש דבעינן לכתחלה הנץ החמה ורבני האחרונים נמשכו אחריו ולא ערערו על פסק דינו ובדברי הרמב"ם בפירוש המשנה בפרק ב' דמגילה מפורש כן וכן בדבריו שבחבורו בהלכות מילה כמו שכתבתי למעלה ומדברי רש"י ותוספות והר"ן והרמב"ם שהביא הרב שלחן גבוה אין הכרח שסוברים בהיפך כמו שכתבתי היה נראה למחות בידי הנוהגים במצות שזמנם