שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שמה

הראשונים שהיו מתענים על מצוה החביבה כגון לולב ושאר דברים עכ"ל ראה זה חדש כי הפוסקים בסי' תרנ"ב כתבו בלשון אסור לאכול וכו' ושקלו וטרו אם מותר לשתות וכן טעימה כמו שכתבתי בפנים ורבינו הרוקח קרי בחיל דאינו אלא משנת חסידים ובהכרח לומר דגם הרוקח מודה דמן הדין אסור לאכול וכמו שכתבו הפוסקים אלא דרק אכילה הוא דאסור אבל שתיה או טעימה בעלמא שרי ומדת חסידות שלא לטעום כלום כמי ששרוי בתענית עד שיקיים המצוה ותימה שלא העירו רבני האחרונים בזה:

וידידי הגאון האד"ר כקש"ת מהר"ר אליהו דוד ראבינוויץ אבד"ק מיר יצ"ו כתב לי וז"ל במערכת ארבעה מינים במה שכתב לטעום קודם תפלת מוסף בזכרוני שבספר עיקרי דינים להרד"ט על אורח חיים מייתי פלוגתת אחרונים בזה וקודם ההלל יעויין בתוספתא פרק קמא דשבת דתניא כשם שמפסיקין לקריאת שמע כך מפסיקין להלל וכו' ולתוספות שבת (ד' ט' ע"ב) כל שמפסיקין לו גם לטעום קודם אסור עכ"ד יצ"ו והנה אמת כי לא היה אצלי ספר היקר עקרי הד"ט כמו שכתבתי בכמה מקומות ואחרי כן זכיתי בו וחפשתי למצוא דברי חפץ מה שרשם ידידי הגאון יצ"ו ואגב ריהטאי בקשתיהו ולא מצאתיהו והדבר מבואר בפוסקים בא"ח סי' רפ"ו סעיף ג' עיין שם ובשדי חמד סוף אות כ"ב הנ"ל נרשם בטעות מגן אברהם סי' פ"ו וצריך להיות רפ"ו:

יא) כתבתי במערכת ארבעה מינים סי' ג' אות כ"ב כי שלא כדין עושים קצת בני אדם שרוצים לשתות קודם תפלת שחרית איזה משקה חם (טי"י או קאוו"א) וכדי שלא לשתות קודם נטילת לולב מקדימין ליטול הלולב אחר שעלה עמוד השחר אף שעדיין לא הנץ החמה וכתבתי שאנכי מזהיר את העם שלא יעשו כן כי לכתחלה צריך ליטול הלולב דוקא אחר הנץ החמה וכו' עיין שם ועתה למודעי אני צריך כי בשנה אחת נזדמן ביום הושענא רבה (שמשכימים להתפלל קודם משאר הימים לפי שעומדים בבית ה' בלימוד כל הלילה כידוע) שבשעת נטילת לולב קודם קריאת ההלל ראיתי שעדיין לא הנץ החמה ואמרתי להצבור להמתין מעט עד שתנץ החמה כי כן שורת הדין מחייבת ואשריהם ישראל כל המתפללים עמנו קבלו היהודים לעשות כדת של תורה ולא היה פוצה פה למאן בזה. אך חכם אחד מידידיי והוא מומחה ופקיע בחכמת הקבלה יצ"ו ענה ואמר אלי כי משמעות דברי הרב בספר שער הכונות הוא כי אחר שעלה עמוד השחר אין לדקדק בדבר ומותר ליטול לולב אף אם לא הנץ החמה ונתווכחתי עמו קצת בזה בדברים שבעל פה כי איך יתכן שיאמר הרב דבר אשר לא שיערו אבותינו הפוסקים הראשונים ואחרונים ועלינו לשמור ולעשות כדברי כל הפוסקים שלכתחלה צריך ליטול אחר הנץ החמה ואדהכי והכי הנץ החמה ונטלנו לולב כהלכה ובבואי אל ביתי עלה בדעתי לומר דמתניתין מסייעא למאי דמשמע מלשון הרב בספר הכונות (לפי דברי החכם הנ"ל יצ"ו) והוא מדתנן בפרק הקורא למפרע משנה ד' אין קורין המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו מעלות השחר כשר ומדלא תני בהדייהו ולא נוטלין הלולב עד שתנץ החמה משמע דבנטילת הלולב אין הדין כן אלא גם לכתחלה כשר משעלה עמוד השחר ואולי יש איזה טעם בדבר לחלק בזה בין שאר מצות שביום שאינן אלא מהנץ החמה לנטילת לולב ואין אתנו יודע עד מה וחזרתי בי דממתניתין אין ראיה דיש לומר דתנא ושייר נטילת לולב ותקיעת שופר דגם כן כתיב בה יום ולכתחלה בעינן משתנץ החמה (ועם שזה דוחק וחפשתי באיזה מפרשים ולא ראיתי מי שהתעורר על דבר השמיטה הלזו ובמתניתין דבתר הכי גבי מצות שמצותן ביום דכשר כל היום תני להו לתקיעת שופר ונטילת לולב):

ועיינתי בדברי הפוסקים בריש סי' תרנ"ב וראיתי שרבינו הטור כתב מצות לולב ביום ולא בלילה וכל היום כשר וכו' ומכל מקום זריזין מקדימין למצות ונוטלין אותו בבקר שמצותו מעלות השחר וכתב מרן הבית יוסף שמה שכתב שמצותו מעלות השחר לאו אלכתחלה קאמר דעיקר מצותו לכתחלה אינה אלא מהנץ החמה כדין דברים שמצותן ביום וכדתנן אין קורין המגילה וכו' עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה השחר כשר הרי דאף דלא תני במתניתין נטילת לולב בהדי אין קורין את המגילה וכו' פשיטא ליה דדינא הכי הוא בלולב נמי גם הגאון בית חדש פירש כן בכונת דברי הטור ושכן פסק הבית יוסף וכן פסק בשלחן ערוך שזמנו משתנץ החמה ורק המשכים לצאת לדרך יכול ליטול משעלה עמוד השחר דחשיב שעת הדחק כדיעבד דתנן וכולן שעשו משעלה השחר כשר גם לענין שופר כתב רבינו הטור בריש סי' תקפ"ח שמצותה מהנץ החמה וכו' ואם תקע אחר עמוד השחר יצא ומרן הבית יוסף הראה מקום לההיא דמגילה והביא פירוש רש"י דמאי דבעינן הנץ החמה הוא כדי שיצא מספק לילה ומה שכשר בדיעבד משעלה השחר הוא משום דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאים בו צריכים להמתין עד הנץ החמה ומהתם שמעינן דכל דבר שמצותו ביום צריך לכתחלה לעשותו משתנץ החמה ואם עשה משעלה עמוד השחר כשר אלו תורף דברי מרן בית יוסף שם. מתבאר מכל האמור דלכתחלה צריך ליטול אחר הנץ החמה ודברי הרב שבספר הכונות הם בשער הו' בדרוש חג הסוכות (בסוף ד"ה גם תזהר) וז"ל והנה טוב הוא שאחר עלות השחר שהוא כבר יום קודם שתתפלל תטול הלולב בתוך הסוכה ותברך עליו ואחר כך הארבעה נענועים של הלל יהיו בבית הכנסת וכו' פשט הלשון מורה דכל שעלה השחר כשר לנטילתו ואין צריך להמתין להנץ החמה אך לפי המבואר בדברי הפוסקים הנ"ל צריך לדחוק שמה שכתב שהוא כבר יום רוצה לומר שכבר הנץ החמה:

הן אמת שראיתי להרב שלחן גבוה בסי' תרנ"ב סק"ה (על מה שכתב מרן וזמנו מהנץ החמה וכו') שכתב וז"ל וזמנו וכו' משנה במגילה אין קורין המגילה וכו' עד וכולן שעשו משעלה השחר כשר ולכאורה משמע דוקא בדיעבד אבל מפירוש רש"י נראה דאפילו לכתחלה שכתב עד שתנץ החמה שיצא מספק לילה וכולן שעשו וכו' דמשעלה עמוד השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאים בו צריכים להמתין עד הנץ החמה אלמא דהבקיאים ביממא אפילו קודם שתנץ החמה יטול לכתחלה וכן נוהגים בני עליה ליטול לולב בבוקר בבוקר בתוך הסוכה ולברך עליו ומנענעים שם קודם הנץ החמה ואחר כך הולכים לבית הכנסת עכ"ל ובריש סי' תקפ"ח כתב דמדברי מרן בבית יוסף משמע דסבירא ליה דמאי דתנן כשר (וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר) היינו בדיעבד ומדברי רש"י שכתב דמשעלה עמוד השחר יממא הוא משמע אף לכתחלה תוקע דיקא נמי דקתני מתניתין כשר ולא תני יצא כדקתני בכל מקום דתני בדיעבד עכ"ל ובהורמנותיה דמר דבריו תמוהים לדעתי הקצרה דודאי מה שהבין מרן הבית יוסף דרק בדיעבד הוא דמשעלה עמוד השחר כשר הוא האמת וכמו שמפורש בדברי רבינו הטור שבסימן תקפ"ח וגם דעת רש"י היא כן שלכתחלה צריך כל אדם להמתין עד שתנץ החמה ולא בא אלא לפרש טעמא מאי, אמור רבנן דלכתחלה לא יטול ולא יתקע משעלה השחר שהוא כדי לצאת מספק לילה כלומר מפני אותם שאינם בקיאים בעמוד השחר ומסתפקים שמא עדיין הוא לילה אסרו לכתחלה קודם הנץ החמה והכשירו בדיעבד משום דבאמת משעלה עמוד השחר יממא הוא כמו שהוכיחו בגמרא אבל ודאי מודה הוא שאף להבקיאים ויודעים שעלה עמוד השחר לא הותר ליטול ולתקוע לכתחלה קודם הנץ החמה דסתמא אמור רבנן שלא ליטול ולתקוע קודם הנץ החמה ולא פלוג רבנן בין אינו בקי בעלות השחר למי שהוא בקי וכולם הם בכלל גזרתם ולולא שהם אמרו בפירוש שאם עשו משעלה השחר כשר היה לנו לומר כיון דאמור רבנן שזמנם הוא מהנץ החמה אם עשו קודם לכן לא יצאו ידי חובתם מדרבנן מיהא ועל כל פנים מה שאסרו קודם הנץ החמה גזרה שוה היא גם לבקי כמו לאינו בקי ותמיה לי כי אחרי שמרן הבית יוסף כבר הזכיר דברי רש"י ובכל זאת כתב שרק בדיעבד הוא שכשר אם עשו משעלה עמוד השחר מובן