שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שמ

מוהר"ם אלשי"ך סי' ק"י שלא כתב רק הסימניים הפנימיים ומה שכתב מהר"י פאדווה גם סימן החיצון היינו כשאנו בודקים שנים ושלשה הפסולים לברך עליהם ומוצאים הסימנים הפנימיים ואז סומכין על הסימן החיצון בשארי אתרוגים דמסתמא באו ממקום אחר וכדקיימא לן בתפילין דבודק צבתים צבתים אבל אתרוגים אלו שניקחים מבתים שונים ומעורבים לא נוכל לדון האחד על חברו ואם כן בטלה לה בדיקה מכל ואין לנו ליקח כי אם מהגן המוחזק לנו בהכשר מכמה מאות שנים ועוד דמשמע מדברי מוהר"י פאדווה דאין טבע הארצות שוות שכתב ועוד באים אלינו אתרוגים ממחוז ידוע אשר אנחנו מסופקים בהם עוד הוסיפו לגזור אומר דאף אם יעיד עד אחד על הכשרם לא מהני דהרי יש כאן חזקת חיוב והנוטלם ביום ראשון ומברך עליהן עובר בלא תשא ובלא תגרע אלו תורף דברי הרבנים שבחיבור פרי עץ הדר ועל זה סובבת תשובת הגאון המחבר דאף אם האתרוגים מורכבים בודאי היאך (היכא) ששוים בכל סימניהן ובריחן וטעמן לאתרוג אין פסולם ברור עיין שם דב"ק באורך:

ובעיקר דין מורכב שהאריכו הפוסקים בסי' תרמ"ח ותרמ"ט ואנכי הדל ציינתי קצת בזה בשדי חמד סי' א' אות ב' ואות ג' וגם הגאונים שערי תשובה סי' תרמ"ט סק"ד ובית השואבה מאות ע"ט והלאה האריכו בזה ושם באות פ"ז עמד לבאר אם ליטלו בלא ברכה עיין שם הנה ראיתי עוד בכמה ספרים חדשים (אצלי שהשגתים אחרי כן) שדברו בזה ולא איסתייעא לי להתיישב בדב"ק ואשא את שמותם להועיל למי שרוצה לעמוד בדין זה והם יד אלעזר סי' ז"ן וט"ן עולת יצחק ציוני סי' מ"ד רבינו חיים כהן מלבוב דף י"א ע"א מהר"ם שיק סי' שכ"ו שואל ומשיב מהדורא רביעאה ח"ב סי' קכ"ו צמח צדק החדש סי' ס"ד דבר משה תאומים סי' י"ז דברי נחמיה סי' י' ארחות חיים החדש סי' תרמ"ח אות ל"א ותרמ"ט אות ז' (השנית) ובשו"ת רשב"ן להגאון מוהר"ש שיק יצ"ו בסימן מ"ג שו"ת חשק שלמה להגאון מהרמ"ש אבד"ק פראנצוויי בסי' י"ז ובשו"ת הגאון מוהר"א עמיל סי' י"ז י"ח י"ט כ' באריכות גדולה בדין אתרוגי קורפו וכו' ובשו"ת הגאון מצפה אריה סי' ב"ן וסי' ד"ן ובהתשובה שאחר חתימת הספר הן בעיקר דין מורכב והן לענין אם יש לסמוך על התעודות שנותנים הרבנים:

ד) אם נתלשה הערבה בשבת וכן שאר מינים ואחריו יום טוב ראשון ושני מותרת בשני כן כתבתי במערכת ארבעה מינים סי' ג' אות י"ג בשם הרב שערי תשובה בסימן תרמ"ז ותרנ"ה וכתבתי על דבריו דזה חסר המציאות לדידן דלא אד"ו ראש עי"ש וכתב לי על זה ידידי הגאון מוהר"ר שלמה פרעדיש אבד"ק ליאדי יצ"ו שהגאון עצמו בספרו מטה אפרים בסי' תרכ"ה סעיף ח"ן באלף למטה כתב שחכם אחד העירו בזה והודה לו שמה שכתב בשערי תשובה הוא אגב ריהטא עי"ש ואפריון נמטייה וגם אני ההדיוט רשום אצלי בזכרונותי שראיתי בכנסת הגדולה החדש (ואיני זוכר באיזה חלק) שרב אחד כתב בזה אך איני זוכר בבירור אם על דברי הגאון שערי תשובה או על דברי הגאון מוהרז"ש בשלחן ערוך שלו גם ידידי הגאון מוהר"ר אליהו דוד ראבינוויץ אבד"ק מיר יצ"ו העיר בזה שכבר התעורר במטה אפרים וכו' גם ידידי הרה"ג ברוך עין מחבר ספר דבר מצוה מעיר אמדור יצ"ו העירני מזה והצדק אתם ועיין עוד במטה אפרים באלף למטה בסימן תר"ה סעיף י"ט דמה שכתב הרב מגן אברהם בסי' תקע"ב שפעם גזר מוהרי"ל שלא לאכול בשר ביום שני אבל בערב יום כיפור מותר אין הדברים כפשטם שהרי לא יחול ערב יום כיפור ביום שני ועיין בקובץ המאסף היוצא לאור בעיר הקדש ירושלים תוב"ב בחוברת שנה שניה גליון א' וכנראה לא היה ביד הרב הכותב יצ"ו ספרי שדי חמד כשכתב הערתו אך שם בגליון שלישי סוף סי' ח"י בשפלנו זכר לנו מה שכתבתי בנדפס הנ"ל וראה זה חדש בספר ארחות חיים (החדש) לידידי הגאבד"ק סאפינקא יצ"ו בסי' תרמ"ז אות ג' ואתה תחזה שדבריו הם לשון הדיוט אשר כתבתי אני הדל בשדי חמד הנ"ל ובלי ספק נשמט מהדפוס לציין מי בעל דברים כדרכו בקודש:

ובעיקר דין ערבה (או שאר מינים) שנתלשה בשבת או יום טוב ראשון שכתבתי שפסק הגאון שערי תשובה דאסור לטלטלה אפילו משום מצוה דאורייתא ביום טוב ראשון הנה שם כתב כן בשם שו"ת פני יהושע כתיבת יד ובזמנינו יצא לאור השו"ת פני יהושע ח"ב והיא לו נדפסה שם בסי' יו"ד ושם כתב סברא להתיר ודחאה וחידוש הוא שלא הזכיר שם מתשובת הרשב"א שמביאים האחרונים גם הגאון פרי חדש דעתו כן שעל מה שכתב מרן בסי' תקפ"ו סעיף כ"ב דאם עשה עכו"ם שופר ביום טוב מותר לתקוע בו כתב שאינו מחוור שהרי אסור לטלטלו משום מוקצה ובית דין מתנים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשה וזו היא דעת הרשב"א בתשובה סי' רצ"ז שנשאל על ערבה שתלשה הגוי ביום טוב והשיב דאסורה אפילו אין לו ערבה לצאת בה ואין הפרש בין יום טוב ראשון ליום טוב שני והרשב"ם בח"א סי' פ"ב גם כן מיקל בדבר ורוב דברי אותה תשובה אינם נכונים ועיין בתשובת רש"ל סי' ח' עכ"ל ותשובת רש"ל אין אצלי (אולי הן הן הדברים שכתב בשמו הרב מגן אברהם בריש סי' תרנ"ה עיין שם) ומה שכתב בשם הרשב"ם בח"א סי' פ"ב לא ידעתי פתרונו וקרוב בעיני שיש טעות בדפוס וצריך להיות והרשד"ם בח"א (כלומר בא"ח) סי' כ"ב (לא פ"ב) ששם באמת מיקל בדין זה כמו שאכתוב להלן בס"ד ובלשון הרשב"א הנ"ל יש לדקדק במה שכתב ואין הפרש בין יום טוב ראשון ליום טוב שני דלפי הנראה כונתו לשלול שלא נאמר דדוקא ביום טוב שני שהוא מדרבנן הוא דלא שרינן לטלטל המוקצה דאידי ואידי דרבנן והם אמרו והם אמרו ושב ואל תעשה עדיף אהכי קאמר דלאו הכי אלא אף ביום טוב ראשון שהוא מן התורה אסור לטלטל המוקצה אף שעל ידי כן מתבטל ממצוה דאורייתא ואי הכי קשה דלא הוה ליה למימר ואין הפרש בין ראשין לשני אלא איפכא הוה ליה למימר ואין הפרש בין יום טוב שני ליום טוב ראשון כלומר דאף ביום טוב ראשון שמתבטל ממצוה דאורייתא אסור ועל כל פנים למדנו שגם הרב פרי חדש דעתו להחמיר בין בשופר שעשאו עכומ"ז ביום טוב דאסור לתקוע בו ובין בלולב וערבה שתלשה גוי ביום טוב אפילו ביום טוב ראשון ואין לו אחרת דאסור ליטלה אף שמתבטל ממצוה דאורייתא ודלא כפסק מרן שבסי' תקפ"ו ומרן חיד"א במחזיק ברכה שם אות ו' כתב שהרב פרי חדש חולק בדין אם עשה גוי שופר ביום טוב והביא ראיה מתשובת הרשב"א סי' רצ"ו וגדול הדור הרב מוהרח"א בעץ החיים ד' קמ"א ע"ג כתב שגם המרדכי ומרן מודו לדין הרשב"א עכ"ל ואין אצלי ספר עץ החיים לחזות בנועם דברי קדשו ואיני יכול לצייר בדעתי הקצרה איך יתכן שמרן והמרדכי יודו לדינא של הרשב"א ומי שנמצא אצלו ליעיין במיליה וישכיל על דבר:

והרב נהר שלום בסוף סי' תקפ"ו על מה שכתב מרן דאם עשהו גוי ביום טוב מותר לתקוע בו כתב דלא חשיב ליה נולד כיון דהשתא נמי קרן מיקרי ולא דמי לבקעת שחקק בה קב דמעיקרא בקעת והשתא קב ועוד כיון שיש כמה פוסקים שמתירים מוקצה ונולד ביום טוב עיין בסי' תצ"ה ובמגן אברהם ס"ק ז' ודאי דראוי לסמוך עליהם שלא לבטל מצוה מן התורה ואף הפוסקים דדוקא מוקצה מותר אבל לא נולד היינו דוקא בנולד שלא היה בעולם דזה חמור ממוקצה אבל נולד שהיה בעולם לא חמור ממוקצה עיין בתוספות ריש ביצה ועוד דכי נמי יש מוקצה אין להחמיר עליו יותר מכלי שמלאכתו לאיסור דהאי נמי כלי הוא ואין לך לצורך גופו גדול מזה לקיים מצות עשה ולא דמי לנפל עליו אבנים והמגן אברהם תמה על מרן והפרי חדש כתב דלא מחוור ולדעתי אין לזוז מפסק מרן הקדוש עכ"ל ולא ידעתי למה לא הזכיר טעמו של המרדכי ריש פרק לולב הגזול שהביא ראיה מסוגיא ערוכה בפרק אלו עוברין ריש דף מ"ח גבי נסכים דאמרינן יכיל לא יביא מן המוקצה (כדרך שאין מביאין מן הטבל) אמרת מה טבל מיוחד שאיסור גופו גורם לו יצא מוקצה שאין איסור גופו גורם לו אלא איסור דבר אחר דהיינו איסור שבת ועל כל פנים ראינו שדעתו היא כפסק מרן בדין גוי שעשה שופר ביום טוב ומשמע דכן הדין גם בערבה שתלשה הגוי ביום טוב והרב שלחני של אברהם הביא מה שהוצרך הרב מגן אברהם לפרש דדין שופר