שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שלט

לולב ומיניו קודם עמוד השחר והיה מינח בידו עד אחר הנץ החמה לא יצא ידי חובתו עד שיניח אותם מידו ויחזור ויטול אותם אחר הנץ החמה דעיקר המצוה היא הנטילה ובעת הנטילה עדיין לא היה זמן החיוב והגאון המחבר יצ"ו אחר חיפוש בספרים מצא בספר בכורי יעקב סי' תרנ"ב שעמד בחקירה זו והביא גם כן תורף הראיות של הגאון בכורי יעקב ונשא ונתן בהן וכתב במסקנתו ולכן דין זה עדיין צריך עיון להלכה:

ומה שכתב הגאון נצי"ב דבחקירה זו עמדו בישיבה הקדושה וכו' הנה מקרוב נדפס ספרו היקר משיב דבר וראיתי מה שכתב בסוף סימן מ' ונראין הדברים שזה הוא מה שעמדו בהישיבה הקדושה עיין מה שהביא בשם מר בריה ידידי הגאון מהר"ח ברלין ינ"ו ואם ירצה ה' אכתוב תורף דב"ק לקמן באות ע' בסיעתא דשמיא:

ב) במאי דרשינן מולקחתם שתהא לקיחה לכל אחד ואחד אם הדין כן בכל הימים או רק ביום ראשון כתבתי במערכת ארבעה מינים סי' ג' אות יו"ד קצת באריכות בס"ד עיין שם והעיר על זה ידידי הגאון מוהר"ר מאיר שמחה הכהן אבד"ק דענבערג יצ"ו למה לא הביא דברי התוספות במנחות דף ז"ך ד"ה ולקחתם עיין שם היטב עכ"ל כונתו דמתבאר יפה מדבריהם דבכל הימים בעינן לקיחה לכל אחד ואחד כיעויין שם ובהגהות השיטה מקובצת לשם והיא הערה נכונה ותימה רבתי על מרן החתם סופר בסי' קפ"ב די כל רז לא אניס ליה ולא זכר את דבריהם בזה ואפשר שלדברי התוספות הללו נתכוון הגאון יד המלך בששי מהלכות לולב דין ג' שכתב בשמו ידידי הגאון עמודי אש יצ"ו בסי' ו' דף ן' ע"ד (בד"ה וראיתי) שתמה על התוספות והרא"ש דסברי דבכל שבעה בעינן לקיחה לכל אחד ואחד מנא להו למימר הכי וכו' עיין שם (בספר יד המלך להרב מוהר"א פאלומבו לא דבר מזה וכונתו היא לספר יד המלך להגאון ר"א לאנדא ואינו מצוי אצלי) וכבר רמזתי שם שבעמודי אש דחה דברי היד המלך אף שמצא כדבריו בספר האגודה בפרק הקומץ סימן ד' מכל מקום דעת הפוסקים היא דבכל שבעה בעינן לקיחה לכל אחד ואחד:

ג) בדין אתרוג שידוע שהוא מורכב אלא שיש בו שלשה סימני כשרות אם כשר הבאתי במערכת ארבעה מינים סימן א' אות ג' דעות הפוסקים בזה עיין שם וידידי הרה"ג מוהר"ם דובער דיסאק אבד"ק אראל יצ"ו כתב לי וז"ל למען הראותו כי ערבים עלי דב"ק וכו' אכתוב איזה גרגרים א) בענין אתרוג המורכב שיש בו סימני כשרות וכו' שהביא מי שמכשירם נראה להכריע לפי הסכמת הפוסקים לפסול המורכב אי מטעם הלבוש מצד שנעבדה בו עבירה כמו בהמת כלאים שפסולה להקרבה או מטעם הטורי זהב ומגן אברהם דאין זה פרי עץ הדר שציותה לנו התורה והשואל בתשובת רמ"א סימן קי"ד שהקשה מאי שנא ממתנות כהונה דקיימא לן שה ואפילו מקצת שה אם כן גבי אתרוג נמי נימא הדר אפילו מקצת הדר אמנם כבר נדחה זאת בתשובת מוהר"ם אלשיך סימן ק"י ובאמת לא דמי כלל דשם כיון דעל כל פנים מחוייב ליתן לכהן החצי מן המתנות מצד חלק שיות ובשביל שאי אפשר לחלוק ולהפריד חלק צביאות מחלק שיות משום זה לא נפטר מה שאין כן באתרוג שמעורב בו טעם פרי עץ אחר שפיר יש לומר דאין יוצאים בו משום שהתורה הקפידה ואמרה פרי עץ הדר לבד ולא המורכב. ואחר כל אלה לפום מאי דכתבו כל הפוסקים ראשונים ואחרונים דהוי ספיקא דדינא אי סימנים דאורייתא או דרבנן לכן יש לומר דלא נאמרו סימני אתרוג אלא להחמיר היינו אם לא ימצאו הסימנים אפילו באתרוגים המוחזקים לאינם מורכבים אין להכשיר אבל להכשיר בסימנים גרידא אם נראה שהוא מורכב ודאי לא אמרו לסמוך על זה באיסור תורה להקל ועיין ברבינו נסים חולין ע"ט דמסקנת הש"ס שם שני סימנים דאורייתא דוקא הנך סימנים דהזכיר הש"ס שם אבל לעולם שארי הסימנים לאו דאורייתא ובזה מיושב קושית הגאון נודע ביהודה קמ"א חלק אבן העזר סימן ל"א דליפשטו דסימנים דאורייתא מהא דרבי אבא בחולין הנ"ל גבי כונדיתא בריספק דמסיק הש"ס שם דסימנים דאורייתא אמנם לפי מה שכתב הר"ן כנ"ל יש לחלק דלעולם דשארי סימנים הוי ספיקא דדינא עכ"ד יצ"ו:

אמר המחבר דברי הרב יצ"ו נכונים ואפריון נמטייה שהערני לעיין עוד בדין זה ומצאתי תנא דמסייע ליה מר ניהו הגאון יד אלעזר בסימן ז"ן שאחר שכתב שהסכימו כל הפוסקים לפסול אתרוג המורכב אלא שנחלקו בטעם הפיסול אם הוא משום שנעבדה בו עבירה או משום שלא זה הוא הדר האמור בתורה וכו' או מטעם שכתב רבינו מוהר"ם אלשיך בסימן ק"י שהוא משום דמדמינן ליה לחציו עבד וחציו בן חורין שתקע שאינו מוציא משום דלא אתי צד עבדות שלו ומוציא צד חירות שלו וכל שכן באתרוג שגוף האתרוג שמעורב בו לימוני או דבר אחר לא אתי צד לימון ומוציא את החייב באתרוג כתב וזה לשונו ויש ללמוד מדבריו שאין לדמות אתרוג כלל למתנות כהונה דשם שפיר אמרינן אפילו מקצת שה דאף שבאותן חצי המתנות שנותן לכהן מעורב צד צביות דפטור מכל מקום מאי איכפת לן כיון שעל כל פנים מחוייב ליתן לכהן החצי מן המתנות מצד חלק שיות ובשביל שאי אפשר לחלוק ולהפריד חלק צביות מחלק שיות לא נפטר משום זה ויש ביד הבעלים ישראל חלק שיות באותו החצי שנשאר בידו תמורת חלק צביות שנותן לכהן לא כן באתרוג שמעורב בו טעם פרי עץ אחר שפיר יש לומר דאין יוצאין בו משום דהתורה הקפידה ואמרה פרי עץ הדר לבד ולא המורכב ועוד טעם שלישי לפסול המורכב כתב מוהר"ם אלשיך משום דהוי אתרוג חסר מצד פרי אחר המעורב בו ואף שנתנו לנו סימנים להכיר אתרוג הכשר עיין מגן אברהם סימן תרמ"ח וטורי זהב סימן תרמ"ט ובכנסת הגדולה ועולת שבת הוסיפו סימן רביעי דגרעין של אתרוג זקוף לאורך האתרוג והמורכב אורך הגרעין מושכב לרוחב האתרוג עם כל זה נראה דסימנים אלו לאו דאורייתא לסמוך עליהן במצות עשה של תורה להקל ולא נאמרו הסימנים הללו אלא להחמיר והיינו דודאי ברור הדבר שמצד עיקר הדין אין לנו להכשיר אתרוג רק באותן המקומות המוחזקים מימי קדם שאין בגידולם חשש הרכבה דהיינו במסורת כדין עוף טהור שבהרמ"א יורה דעה סימן פ"ב ועד כאן לא כתבו הגאונים הסימנים אלא להחמיר דהיינו אם לא ימצאו הסימנים אפילו בהאתרוגים הגדלים במקומות המוחזקים אין להכשיר אבל להכשיר בסימנים גרידא בודאי לא אמרו אלו תורף דב"ק ואם על אתרוג שבא ממקום שלא הוחזק שאין בו מורכב אמר הגאון שאין מועיל הסימנים להכריע שאינו מורכב אף על גב שאין ידוע לא שהאתרוג הזה הוא מורכב כל שכן וקל וחומר כשידוע לנו בבירור שזה האתרוג הוא מורכב אלא שיש בו סימני כשרות דפשיטא שאין הסימנים מצילין אותו מידי פסול שבו ובשתים עלתה לו להרב הנ"ל יצ"ו לכוין לדעת מי שגדול הגאון יד אלעזר הן במה שכתב לדחות דברי הרב השואל שבשו"ת הרמ"א והן במה שכתב שלא נאמרו הסימנים אלא להחמיר ולא לסמוך עליהם להקל וגם מה שכתב על דברי הגאון נודע ביהודה על פי דברי הר"ן בחולין הנ"ל כן כתב גם כן ביד אלעזר שם:

אך בשו"ת חכמת שלמה (הנספח לשו"ת הר המור) בסימן ב' שרשמתי בנדפס לעיין שם כתב הגאון המחבר שראה בחיבור קטן בשם פרי עץ הדר יכונה ששם באו גדולי הדור ואנשי שם מחכמי פולין במשפט כל האתרוגים הבאים לפנינו ממקומות חדשים (ראפיזא ואזיא) מה דינם לצאת בהם ושהעמיקו לפסלן וכו' וכתב שטענת הרבנים האלה היא כי האתרוגים המורכבים אפילו אם יש בהם כל סימני אתרוג אחד מהם לא נעדר ושוים בטעמם וריחם מכל מקום הוא פסול אף ביום טוב שני דלאו אתרוג מיקרי כמו שכתב מגן אברהם ואם כן בספק מורכב על כל פנים ביום ראשון הוי ספק דאורייתא ואי דנסמוך על הסימנים דילמא קיימא לן סימנים לאו דאורייתא ואף דכתב מוהר"י פדוואה דהסימנים האלה הם מובהקים אצלינו מכל מקום הסימנים הפנימים אי אפשר לידע כשהאתרוג שלם דהמה כעצמים בבטן המלאה ועל סימן החיצון כתב שבות יעקב חלק ראשון בסימן ל"ו אין לסמוך כדמוכח מתשובת