שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שכב

דבריו דלא מיקרי דלא ניחא ליה אלא בארעא דחבריה כדאמרינן בשבת דף ק"ד ע"א אבל בדידיה אף שאינו מכוין ליפות מיקרי פסיק רישיה דניחא ליה ועוד הביא דבספר יד הקטנה האריך להשיג על גוף הסברא לומר דהוי דבר שאין מתכוין דמלבד מה שהוא פסיק רישיה קשה על זה אם כן בטלו כמה לא תעשה שבתורה וכי ס"ד דלובש איש בגד אשה או להיפוך בלא מתכוין שהתיר הטורי זהב והבית חדש ולמה לא יעבור על לאו דכתיב בקרא והתורה לא פירשה הטעם וכי אנו רשאין לדרוש טעמא דקרא ולהקל כשאין שייך הטעם ולמאן דדריש טעמא דקרא אפשר שיש לומר כן אבל הרמב"ם וסיעתו לא פסקו כר' שמעון וכתב ליישב זה על פי דברי הרשב"א בשבת דף קל"ג במאי דמקשינן לדרשה דאף על פי שיש בהרת ימול הא הוי דבר שאין מתכוין וכו' וכתב להביא ראיה לשיטת הטורי זהב ממיכל בת שאול שהיתה מנחת תפלין והרי התרגום יונתן תרגם לא יהיה כלי גבר על ציצית ותפלין אלא ודאי כיון שאין מתכוין לנוי שרי אלא דאכתי קשה הא הוי פסיק רישיה ולכן אין שום מקום להתיר לצבוע הלבנות שחורות (אמר המחבר לפי דברי הגאון צריך לומר דמה שהתרגום אוסר לאשה ציצית ותפלין היינו דוקא אם כונתה לנוי וקמשמע לן דאף אם מכוונת גם למצוה כיון שיש לה כונת נוי הרי היא באזהרה זו אבל אם מתכוונת רק למצוה שפיר דמי):

וסיים מכל מקום כיון דהרמב"ם כתב במנין המצות בלא תעשה ט"ל ובלא תעשה מ' וכן ביאר בקיצור בהלכות עבודה זרה דאם באותה מדינה נהגו נשים לעשות זאת לנוי אז אסור לאנשים לעשות כן אם כן אפילו נימא דלצבוע הלבנות לשחורות הוא נוי לנשים אבל לצבוע אותם בצבע אדום מאד לא שמענו שזה מנהג הנשים לצבוע לנוי דאין זה נוי לכן נראה לי דאפשר להתיר לצבוע שערות לבנות לאדומות דזה אינו לנוי לנשים עכ"ל הנך רואה שאף שאין דעתו נוחה להתיר לצובעם שחורות מכל מקום לצובעם אדומות מתיר ויתכן שבזה יודה גם הגאון מהר"י אשכנזי למו שכתבתי למעלה אלא דעדיין לבי נוקף על מה שהתיר הרב הנ"ל יצ"ו לצבוע קצת אדום והגאון מהר"ם שיק לא אמר להתיר אלא בצבע אדום מאד:

ובכלל איסור זה (לא ילבש גבר וכו') הוא שאסור לראות עצמו במראה אלא אם כן עושה משום רפואה וכו' כמבואר ביו"ד סי' קכ"ו או במקומות שגם דרך האנשים הוא כן דאז מותר כמו שכתב הרמ"א שם ומכל מקום החסידים נוהגים סילסול בזה וכתב הרב בתפארת ישראל בפרק שני דעבודה זרה משנה ב' אות י"ב דלפי מה שכתב הרמ"א דכשעושה להעביר הליכלוך מפניו בכל דוכתא שרי אם כן בכל יוצא לחוץ וחושש שיהיו נוצות בשערו או ליכלוך בפניו או שום שינוי בבגדיו או בכובעו אפילו אם רק ספק הוא אפילו הכי שרי כמו שהתירו משום כבוד הבריות לטלטל מוקצה ולהוציא מרשות היחיד לכרמלית בשבת כדי לקנח את עצמו (כא"ח שי"ב א' ושם ס"י) וכמו כן בגילח חצי זקנו ושמע שמת אביו שמגלח הנשאר (י"ד ש"צ ב') מכל שכן הכא דתלמיד חכם שנמצא רבב על בגדיו חייב מיתה (כשבת קי"ד) ואף דאין תלמיד חכם בזמן הזה (כי"ד רמ"ג ושל"ד ועיין סמ"ע סוף סי' רס"ב) על כל פנים בזמן הזה שכבוד התורה בעונינו בלא זה כבר ירדה אחורנית י' מעלות אדרבה חיוב עלינו להקפיד על כבודה לבלי להשפילה יותר ושיהיה לשחוק בעיני הבריות על ידי זה להכי בכל גוונא מותר והצעתי דברים הנ"ל בילדותי לפני ע"ר אאמ"ו הגזצוק"ל והודה לדברי:

וכתב בשו"ת צמח צדק להגאון מליבוויץ בחלק יו"ד סי' צ"ג אות ח' דבתגלחת הזקן מלבד הלאו דבל תשחית איכא נמי משום לא ילבש גבר שמלת אשה בקל וחומר דהעברת שער בית השחי ובית הערוה דאסור משום שנראה שמיפה עצמו להראות כבחור אף שהוא במקומות סתרים וכל שכן במגלח זקנו שהוא בגלוי ואם כן להסוברים דבית השחי ובית הערוה אסור לגלח מן התורה אפילו במספריים שלא כעין תער כל שכן שאסור בתגלחת הזקן אפילו במספריים שלא כעין תער משום לתא דלא ילבש גבר שמלת אשה ואף למאן דאמר שם דאינו אסור אלא במספרים כעין תער יש לומר דמודה בזקן דאסור אפילו שלא כעין תער והרבה לפלפל ולהוכיח כן עי"ש דברי קדשו מאות ח' והלאה גם הרב המגיה לספר חמרא וחיי (שיטה על מסכת סנהדרין בדפי הספר דף מ"ח ע"א בד"ה הדרן) כתב דלפי מה שכתוב בתרגום יונתן בן עוזיאל על פסוק ולא ילבש גבר שמלת אשה ולא יספר גבר בי שחייא וערייתא ובית אנפוהי לאיתחמנא היך נשיא למדנו דגם המסירים זקנם במספריים או בסם דקיימא לן דאינו עובר משום דאין השחתה אלא בתער מכל מקום עובר הוא על לאו דלא ילבש גבר ולא תידוק מלשון מותר דנקט מרן בש"ע סי' קפ"א ס"ז דהתם מותר היינו משום פאות הזקן אבל עובר משום לא ילבש גבר וצדד לומר דאותם המניחים חלק למעלה סמוך לפאת הראש בלבד אפשר דשרי כיון שאינו מתדמה לאשה (כמו מגלח לגמרי) וסיים והירא את דבר ה' לא יעבור אפילו ידיו על זקנו אלו תורף דב"ק ואית ליה תנא דמסייע מר ניהו הגאון צמח צדק הנ"ל וכן ראיתי בספר זכר נתן להרב ר' נתן קורונל בדף צ"ה ע"א אות ד' שכתב וז"ל המגלחים זקנם כעין תער במספריים אינו עובר משום פאת זקן אבל לוקה משום לא ילבש גבר שמלת אשה ואפילו שלא במקום פאה ספר שבולי הלקט חי"ד כ"י סי' ל"ט ועיין בשו"ת מכתם לדוד שגם הוא כתב שעובר משום לא ילבש וכו' ויש לחלק דזה מיירי כשמגלח כל השערות הנך רואה אמבוהא דרבנן קדישי דנקטי דאיכא בתגלחת הזקן משום לא ילבש גבר:

הן אמת שעיינתי בתשובת מרן מוהרד"ף במכתב לדוד והיא בחלק יו"ד סי' כ"ח תשובה מאהבה על דברי מר תלמידו הרב נהר שלום שהובאה שם בסי' ז"ך שהאריך קצת לענין גילוח הזקן במספריים והעלה דמן הדין מותר ורק על פי דברי הזהר הוא דאסור ומרן המחבר יפה כח"ו בתשובתו בסי' כ"ח לסתור דבריו וראיותיו ולא ראיתי שכתב שם לאסור משום לא ילבש גבר ואעתיק רק דברי מסקנתו לדינא בתשובה הנ"ל וז"ל הנה כי כן אתה עתה ברוך השם חזו"ר חזו"ר ואל תסתר"ך לכ"ל הדור כי אתה הראת לדעת מתוך הסוגיא ומתוך עומק דברי הרמב"ם דלא ימנע מאיסור דרבנן במספריים וכדמוכח נמי מדברי רבינו מהריב"ל ובפירושא אתמר בדברי חד מגדולי הפוסקים הראשונים הוא הרא"ה בספר החינוך ומעתה פשיטא דהכי נקטינן ולא יהא אלא ספק שקול בהבנת דברי הפוסקים או מחלוקת הרי כלל גדול לימדנו הרב מוהרדב"ז ואחריו כל ישרי לב דכל דאיכא ספיקא או מחלוקת בין הפוסקים הקבלה תכריע וכבר ידעת כמה החמירו בזה בזוהר הקדוש וכל שכן הכא דמשמע ודאי דליכא ספקא ולא מחלוקת כלל שגם התוספות שהזכירו לשון היתר רוצה לומר היתר מן התורה ועוד קרוב לשמוע נמי מה שכתב הרא"ה דכונת הרמב"ם במספריים כעין תער ולפי זה יש לומר שמה שכתבו המתירים היינו כשאינו כעין תער וכן כתוב בפסקי תוספות דמכות וז"ל השחתת זקן דוקא בתער אך גם במספריים יש לחוש מפני הזוג התחתון משחית כבתער ומסיימי הרב יעקב מזהיר לספר שלא ינוד זוג התחתון עד כאן ומעתה מי יוכל ליזהר תדיר בזה והילך מה שכתב הגאון בתרומת הדשן סי' רצ"ו דיש מקום להחמיר אף במספריים אלא שאין העולם נזהרים בזה וכתב עוד בשם גליון תוספות יש נזהרים כשמספרים במספריים שאין עושין בתחתון כלום אלא בעליון כי חוששין שאם יעשו כלום בתחתון שמא אירע שלא יחתוך זוג העליון אלא בתחתון והוא כמו תער עכ"ל והנה קשה מאד להיות נזהר בדבר זה עד כאן דברי קדשו וידעת כמה רב גובריה ופשיטא לי שאילו מרן היה רואה דברי הרא"ה ודברי התרומת הדשן לא הוה פשיט ליה להיתירא איך שיהיה הא ודאי כי הוא יתברך עובר על פשע לשארית נחלתו שה פזורה ישראל כי יראה כי אזלת יד לילך אחר המעמיד צלמא דכן רב בגו גלותא מחמת הלעג השאננים ובלבד שלא יהיה בתער ברם למי שעמלו בתורה ולא יליף חוץ מפנים אין לו על מה לסמוך כי ניכרים דברי אמת דלא יבצר מאיסור דרבנן וחביבים דברי סופרים וחמורים יותר מדברי תורה שמענה ואתה דע לך עכ"ל הרי שלא הזכיר כלל דעובר משום לא ילבש גבר רק שדעתו לאסור מדין