שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שכא

שהם רובא דמינכר דלא סברי כהרמב"ם ואינו אסור אלא מדרבנן יכול לסמוך בזה אלו תורף דב"ק ועל פי דבריו הסכמתי לדעת רב גדול בדורינו יצ"ו שהתיר לאיש ירא וחרד (שאירע לו כבנדון שבשואל ומשיב) לצבוע שערותיו הלבנות על ידי נכרי בצבע קצת אדום ושאלני חוות דעתי ואמר במכתבו אשר הגאונים אבד"ק ברעזיאן יצ"ו ומחבר ספר מנחת שי יצ"ו הסכימו על ידו להתיר לעשות כן על ידי נכרי והנה ההיתר מפורש יוצא מדברי הגאון שואל ומשיב הנז"ל (וחפשתי עתה בתכריכי המכתבים הבאים אלי בדברי תורה ולא מצאתי מכתב הרב השואל אותי בזה ולא ידעתי עתה על מה הוטבעו דבריו בהיתר זה) גם הגאון מהר"ר יצחק אייזיק שור אבד"ק בוקרעטש בספרו מאורי אור (קיצור שלחן ערוך יו"ד) כתב בסי' קפ"ב אסור לאיש וכו' או לצבוע הלבנות שיהיו שחורות אבל איפכא שהיו שחורות וצובע אותם לבנות שרי אף לכתחלה ואיש צעיר שאירע לו מקרה שנתלבן השערות של חצי זקנו מצד אחד ויש לו בזיון וצער בין בני אדם מותר לו לצבוע הלבנות שיהיו שחורות עכ"ל נראין הדברים שגם ממנו שאלו על הנדון שבשואל ומשיב ודעתו להתיר אף לצבען שחורות וגם אינו מצריך שיהיה על ידי נכרי:

שוב השגתי ספר שו"ת מהר"י אשכנזי (מר ניהו הגאון מוהר"ר יואל אשכנזי אבד"ק זאלטשוב) וראיתי שם בחלק יו"ד סי' י"ט שנשאל על הנדון שבשואל ומשיב הנ"ל ומבאר בציור השאלה כי נפלאת בעיני כל רואיו ורבים מעמי הארץ מסתכלים בו ויהי לו לבושה וכלימה וגם בפני בני ישראל בבואו לבית הכנסת הם המדברים ממנו ואיכא ביטול ושיחה בפי הבריות וכתב שהרב השואל האריך למעניתו אם יוכשר לצבוע צד הלבן להסיר מראשו נגעו ומזקנו מחמת רוב הבושה נגד בני עמו ובקש חוות דעתו והשיב מי יקל ראש לעבור על לאו שבתורה כמבואר בגמרא שבת דף צ"ד ומכות ד' כ' וכן פסק הרמב"ם המלקט וכן הצובע לוקה והראב"ד השיגו אך על שערה אחת מטעם דלא מינכר ועל זה לא נאמר אלא אסור אבל בהרבה שערות דמינכר הוי עדי אשה גם הוא מודה דחייב מלקות וכן הסכימו רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים דהוי איסור תורה וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה סמיכה מדברי התוספות בשבת ד' נו"ן גבי מגרר גלדי צואה וגלדי מכה אם לצערו מותר והתוספות שם אם מה שמתבייש בפני בני אדם צער גדול מיקרי ואין דמיונו עולה יפה שהרי שם אמרו דגם אם ליפות ומתכוין לכבוד קונו שפיר דמי ודוקא התם בגלדי צואה ומכה הנמאס בעיני רואיו והמפונקים לא יביטו אל מראהו וצא ולמד קל וחומר דהשתא התם אם מתכוין ליפות את עצמו אסור כל שכן במה שאינו מאוס רק חידוש ופלא ובני אדם לא ירחיקו ממנו איך אפשר לדמות לרפואה מפני שרבים מסתכלים בו כיון שאין בזה שום מיאוס כמו שיש בגלדי צואה ומכה ואף שם אינו אלא באיסור דרבנן לא כן הכא באיסור תורה איך נוכל למצוא היתר ואף דבמרדכי פרק במה טומנין הובא בבית חדש סי' קפ"ב דמי שיש לו ריבוי שערות בידיו ומתבייש לישב בין בני אדם הוי צער גדול ומותר להעבירם מלבד שיש לחלק דהתם ודאי הוי צער וכו' ועוד והוא העיקר דהתם העברת שערות אינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו אבל בנדון דידן דאיסור תורה בראש או בזקן ודאי אסור וכתב שכן מסיק גם הרב השואל לאיסורא רק שחתר להתיר על ידי נכרי וקטן ואשה אבל מה יענה ללבישת כלאים האם יוכל לפטור עצמו אם ילבישהו נכרי וכו' ועיין תוספות יבמות ד' ץ' אחר העטיפה או הוי לאו שאין בו מעשה וכו' ישתקע הדבר וכו' אך העצה היעוצה היא לצבוע גם הצד השחור ויהיה כולו הפך לבן ובזה לא יהיה לו בושה וכלימה וגם עיקר הבושה אינה אלא בראשית ההשקפה טרם שיהא מורגל בבני עירו ומה שכתב בשואל ומשיב להתיר לא סבירא לי הואיל דרוב הפוסקים סוברים שהוא דאורייתא דהלכה כר' אליעזר בן יעקב מי יקל בזה בפרט שאין כאן משום רפואה ולא לכלימה לנצח לכן הנני מן האוסרים לצבוע הלבנות לשחורות ויעשה כאשר דברתי עכ"ל הנך רואה שדעתו לאסור אף על ידי נכרי ולא ישרו בעיניו דברי הגאון שואל ומשיב ואינו מתיר אלא לצבוע השחורות ללבן שזה פשוט שמותר אף לכתחלה וכמו שכתב בספר מאורי אור הנ"ל ומתבאר מסיגנון לשונו דזה מותר אף בלא שום צורך:

ומכל מקום לענין מה שנשאלתי מהרב הנ"ל יצ"ו דהיינו לצבען צבע אדום יתכן שגם הגאון מוהרי"א הנ"ל מודה דמותר דלא אמר דאסור אלא לצבען שחורות שזה הוא מתיקוני אשה אבל לצבען צבע אדום אפשר דמודה דמותר כמו שמותר לצבען לבנות (עם שאינו דומה כל כך כמובן) ואפשר שמפני זה בחר הרב הנ"ל יצ"ו בצבע אדום כנז"ל ומצאתי להגאון מהר"ם שיק בחלק יו"ד סי' קע"ג שנשאל גם הוא בעובדא דנתלבנו שערות חצי זקנו וכו' וכתב דלצבען שחור כבר אסרו בספר דברי חיים סי' ס"ב ושואל ומשיב סי' ר"י וכתב בשם תלמידו השואל שרצה לומר דאין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב שזה אינו משנה אלא ברייתא והלכה כרבנן דאינו אסור אלא מדרבנן ואף שהרמב"ם כתב לוקה מצינו כמה פעמים דלוקה כלומר מכת מרדות ועוד דאין זה מום בכהנים והוכיחו על פניו שאחר שאינו בעל הוראה איך כותב סברות בדברים כאלה בדין איסור דאורייתא ודי לו לעיין בש"ס ופוסקים ראשונים להבין עומק דברי חז"ל וכו' ובגוף הדבר ודאי דעת רוב הפוסקים וכן הוקבע בשלחן ערוך דלצבוע הלבנות לשחורות הוא איסור דאורייתא כרבי אליעזר בן יעקב ואף דמצינו לוקה דהוא מכת מרדות זה אפשר בדברי המפרשים או בגמרא אבל בדבר הנאמר לפסק הלכה ובפרט בספר הרמב"ם שעיקרו לידע אם אסור הוא מדאורייתא או מדרבנן בודאי הוא בדקדוק ולוקה היינו מדאורייתא (עיין לעיל במערכה זו אות כ"ג בד"ה ולענין) וכן דעת התרגום אונקלוס (שאמרו בריש מגלה שהוא מפי רבי אליעזר ור' יהושע) כדעת ר' אליעזר בן יעקב וכן משמעות פשט הלשון במכות דף כ' ע"ב דאמרינן אף בחול אסור ללקט לבנות מתוך שחורות משום לא ילבש וכו' ונהי דהריטב"א שם מסתפק אם רק איסור הוא או מלקות מכל מקום כיון דהביא הגמרא הקרא נהי דנקט הלשון משום לא ילבש הרי בנזיר דף ט"ן ע"א מדייק מהברייתא מדנקט לשון משום דהוי איסור תורה וצריך עיון על הריטב"א בזה ודחה ראיתו מדלא הוי מום בכהנים וסיים ועל כל פנים הלכה פסוקה היא דלצבוע לבנות לשחורות מן התורה אסור ונהי דבשואל ומשיב הנ"ל צידד גם כן בזה אי קיימא לן כר' אליעזר בן יעקב והביא שם בקיאות ולבסוף סיים דהוא אינו מתיר ומי שרוצה לסמוך על המתירין הוא אינו מוחה (דברי השואל ומשיב הבאתים למעלה ואינם בסיגנון זה) וזה דבר תימה וכי רשאין ליתן רשות ביד אדם להכריע ואדם קרוב לעצמו וכיון שלפי הסכמתו שם נראה דהוי ודאי איסור דאורייתא או לכל הפחות איסור דרבנן איך נתן רשות למי שרוצה להתיר ומה שיש לפקפק קצת דמה שכתב על דברי הריטב"א עיין לקמן במערכת המ"ם כלל קמ"ט (בד"ה שוב מצאתי):

שוב הביא לשון הרמב"ם במנין המצות לא תעשה סי' כ' שהזהיר האנשים מהתקשט בתכשיטי נשים באמרו לא ילבש גבר שמלת אשה וכל אדם שיתקשט או ילבש מה שהוא מפורסם במקום ההוא שמיוחד לנשים לוקה דמתבאר דדוקא בדבר המפורסם באותו מקום והזמן שעושות נשים ליפות עצמן אסור לאנשים לעשות וזה שאומרים דנשים נוהגות לצבוע שערותיהן לא ראיתי ולא שמעתי שעושות כן ועל כרחין דהכונה על מה שנוהגות למשוח שערותיהן בשמן שיש לו ריח טוב והקשה על מה שאמרו בברכות דף מ"ג ע"ב גנאי לתלמיד חכם שיצא מבושם לשוק ואמאי גנאי הא איסורא נמי איכא מדאורייתא לר' אליעזר בן יעקב משום לא ילבש ולרבנן מדרבנן מיהא והביא (בד"ה ועכ"פ) מה שפלפלו באיזה תשובות שיש קצת להתיר כשאין מתכוין להתייפות רק להסיר הגנאי והצער שנראה כזקן והרשב"א שבבית יוסף ובית חדש וטורי זהב סי' קפ"ב כתב דאפילו בבגדים אנשים לובשים בגדי נשים וכן בהיפך כשכונתם מפני גשמים וכיוצא אם אין מתכוין ליפות ובשואל ומשיב כתב דלא אמר כן הרשב"א אלא לגבי השרת שערות שהוא איסור דרבנן אבל באיסור דאורייתא הא הוי פסיק רישיה ואף דלא ניחא ליה אסור וכתב על דבריו