שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל שיב

שמ"א ס"ק ה' בעניותי איני מבין מה הציון הלז כי איני רואה שייכות למאי דעסיק מר (אם לעבור לא תעשה שלא על ידי מעשה חייב לבזבז כל ממונו) ואם כונתו למה שכתב שם בטורי זהב בשם הרב תרומת הדשן במי שבטל התפלה משום חשש הפסד ממון אם חייב בתשלומין הנה שם הוא ביטול מצות עשה לא העברת לא תעשה וגם לא הוזכר שם שמותר לבטל התפלה משום הפסד ממון רק באם ביטל התפלה אם חייב בתשלומין הוא דמיירי סוף דבר כל דברי הגאון בגליון הנ"ל קשים לדעתי הקצרה ועיין עוד לקמן (מד"ה אחר שכתבתי וכו' ומשם והלאה) מה ששייך לעיקר כללין:

ולענין לא תעשה דרבנן אי אמרינן גם כן דחייב לבזבז כל ממונו נסתפק הרב פרי מגדים בסי' תרנ"ו וכתב כמדומה שבשו"ת פרח מטה אהרן כתב בענין מי שאנסוהו לשתות סתם יינם של עכו"ם ואין מצוי בידי לעיין בדב"ק והרב פתחי תשובה ביו"ד סי' קנ"ז סק"ד הביא דברי הרב חות יאיר דנראה דמחלפא שיטתיה בענין זה אמנם הביא דברי הרדב"ז בסי' קמ"ה (דברי הרדב"ז בזה הביאם גם הרב ארעא דרבנן באות ס"ו עיין שם) דפשיטא ליה דגם שלא לעבור אאיסורין דרבנן צריך לבזבז כל אשר לו ומיירי לענין שלא לאכול איסורין דרבנן עיין שם אך באיסורין דרבנן והם בשב ואל תעשה מספקא לי אם חייב לבזבז כל ממונו דמתוך מה שרשמתי למעלה בענין זה מתבאר דגם בלא תעשה דאורייתא כשהוא בשב ואל תעשה אינו פשוט דחייב לבזבז כל ממונו ואם כן בדרבנן אפשר דכולי עלמא מודו דאינו חייב לבזבז כל ממונו ומצאתי בשו"ת הרב רמ"ץ בחלק ארח חיים סי' י"ח שנשאל באשה אומנית להקיז דם ולהעמיד עלוקות ואין בהעיר ובכפרים סביבותיה רופא אחר וקראוה חוץ לתחום שנחוץ לרפואות האלה ואם לא תאבה האשה ללכת יש חשש איבה וגם שיעבירוה מאומנותה ותהיה חסר לחם וגם יעלילו עליה לתתה בבית כלא וכתב הרב השואל דאין להתיר משום איבה אלא איסור דרבנן רק מסופק אם יש למצוא צד היתר על ידי שאר חששות הנ"ל ובתשובתו אחר שנשא ונתן בחששת איבה כתב ואמנם מצד החשש הנוגע לפרנסתה ותהיה חסר לחם ודאי דאין להתיר איסור לאו מן התורה כמבואר בקדמונים הובא בטור שלחן ערוך א"ח סימן תרנ"ו שחייב לבזבז כל ממונו שלא יעבור באיסור לאו וכמבואר בש"ס וטור ש"ע סי' שכ"ט בנכרים שצרו וכו' דאם באו על עסקי ממון אין מחללין את השבת ואך מזה יש עוד צד היתר בנדון דידן לענין איסור דרבנן דשרי ואינה חייבת לבזבז כל ממונה דהיינו כל פרנסתה על זה דהרי אפילו במצות עשה דאורייתא אין מחוייבת בזה כמבואר בש"ס ובא"ח סי' תרנ"ו ודברי הרב פרי מגדים שם שעדיין מסתפק קצת בזה צריכים עיון והרי דעת ספר התרומה הובא בטור ובש"ע ריש סי' של"ט דבמקום פסידא אין לחוש לאיסור מוקצה שהוא מדרבנן ואפילו החולקים יש לומר דבכי האי גוונא מודים וכבר הארכתי בזה בתשובה עכ"ל:

ושם בסי' י"ז האריך בסברת הפוסקים אם יש להתיר איסור דרבנן כמוקצה וכיוצא משום פסידא וכתב באות ח' ליישב דברי הרשב"א דסתרי בענין זה דיש לחלק בין קום עשה לשב ואל תעשה וסיים וכעין חילוק זה נמצא כמה פעמים בש"ס ועיין בסי' תרנ"ו דיש חילוק בין לעבור בידים על לאו ובין שלא לקיים עשה ומשם משמע קצת דבאיסור דרבנן חיישינן לפסידא כדעת רבינו תם ובעל התרומה מדכתבו דלעבור על איסור דין תורה יבזבז כל ממונו וכו' משמע דוקא איסור דין תורה מדלא נקטי רבותא טפי באיסור דרבנן ומצאתי שבפרי מגדים נסתפק בזה לכאורה דברים כפשטן משמע כמו שכתבתי עכ"ל מתבאר מדבריו דסובר דבאיסור דרבנן אפילו אם צריך לעבור בקום עשה לא אמרינן דיבזבז כל ממונו ונראה עוד מדבריו דגם באיסור דאורייתא אם הוא בשב ואל תעשה כמצוה דיינינן ליה ואין צריך לבזבז כל ממונו ובשני הדינים האלו יש לפקפק על דבריו דלגבי איסור דרבנן בקום עשה נעלם ממנו דברי הרדב"ז הנ"ל שכתב בפשיטות דצריך לבזבז כל ממונו ולגבי איסור תורה שהוא בשב ואל תעשה כבר נתבאר מתוך מה שרשמתי למעלה שאינו פשוט לומר כן והריב"ש כתב בסי' שפ"ז מפורש בהיפך ותימה הוא ששוב הזכיר תשובת הריב"ש מה שכתב בסוף סי' שפ"ז לענין אם להתיר אמירה משום פסידא עיין שם ומסתמא ראה גם מה שכתב בסוף התשובה (דכשאמרו דשלא לעבור על לא תעשה חייב לבזבז כל ממונו הוא אפילו בעובר אלאו בלא מעשה) והיה לו לסתור סברתו שכתב בתחלה לחלק בין עושה מעשה לאינו עושה מעשה (דנראה כונתו דגם באיסורין עצמן מחלק כן דומיא למה שכתב ליישב דברי הרשב"א אהדדי) מכח דברי הריב"ש הנ"ל גם מה שדקדק מדברי הפוסקים מדכתבו דלעבור על איסור דין תורה וכו' הנה המעיין בדברי הפוסקים שהביא מרן הבית יוסף והרב בית חדש בסוף סי' תרנ"ו יראה דלא הוזכר בדבריהם תיבת דין תורה (כמו שכתב הרב רמ"ץ) אלא כתבו דבמצות לא תעשה דהוא קום עשה את כל הון ביתו יתן ועליה אנו דנים אם כונת מאמרם לא תעשה כולל גם לא תעשה דרבנן או כונתם על לא תעשה של תורה וזהו שנסתפק הרב פרי מגדים ולא ידעתי על איזה פוסקים נתכוון הרב רמ"ץ במה שכתב בשמם שכתבו על איסור דין תורה דמזה מדקדק דדוקא על איסור תורה ולא על איסור דרבנן וגם איני מבין מה שכתב דמזה סיעתא לסברת ספר התרומה ורבינו תם דמשום פסידא שרי איסור דרבנן דאף אם נאמר דכונתם לחלק בין איסור תורה לאיסור דרבנן מכל מקום לא שמענו אלא דבאיסור דרבנן אין צריך לבזבז כל ממונו אבל כל שאינו צריך לבזבז כל ממונו אמינא לך אנא דאף דאית ליה פסידא לא שרינן איסור דרבנן באופן שכל דברי הרב בזה לעניות דעתי צריכים עיון:

והנה בשדי חמד חלק אסיפת דינים במערכת אישות סי' ב' אות כ"ה סק"ג ריש ד' ע"ב רמזתי למה שצדדתי בקונטרס זה לענין איסורין דרבנן בשב ואל תעשה ועל זה כתב לי ידידי הגאון מוהרש"ל פרעדיש מח"ס כרם חמד אבד"ק ליאדי יצ"ו שעל פי זה יש ליישב דברי הגאון חכם צבי סי' י"ז שכתב בענין הרואה ספר תורה שנשרף דלא מצינו חיוב לאבד כל ממונו על ככה דאין זה עובר על לא תעשה בידים וכו' ותמה עליו הגאון עמודי אש נר"ו בסי' ד' בקונטרס כללי תורה כלל ז' ד' כ"ט סוף ע"ד דהא אף בשב ואל תעשה ואף בדרבנן הדין כן עיין שם ולפי מה שחידש כת"ר יחיה בספרו כתיבת יד הנ"ל יש ליישב דכונת הגאון חכם צבי היא גם כן לזה דכיון דהך דהרואה ספר תורה נשרף חייב לקרוע הוא רק מדרבנן והוי שב ואל תעשה לכן אין חייב לבזבז ממונו על זה ויהיה מזה ראיה גדולה לדברי כת"ר הי"ו אף כי דוחק הוא בלשון החכם צבי דפשטות לשונו משמע דגם באיסור דאורייתא בשב ואל תעשה אין חייב לבזבז כל ממונו ונא יודיעני אם הביא כת"ר יחיה בקונטרס את דברי החכם צבי הנ"ל אלו תורף דב"ק ואנכי הודעתיו שלא הבאתי בקונטריסי דברי הגאון חכם צבי אך נזכר שם דברי העמודי אש בקיצור (והוא מה שכתוב להלן בד"ה אחר שכתבתי):

ומרן החבי"ף בספר רוח חיים בסי' תרנ"ו כתב בשם הרב בית חדש בתשובות הישנות בסי' קכ"ט וז"ל וחייב להוציא כל ממונו להוציא הוצאות שלא יעבור על לא תעשה וכל שכן בלא יסור וכן כתב הרדב"ז בתשובות הישנות סי' קמ"ה עכ"ל הרב רוח חיים ושו"ת הרב בית חדש אין בידי לעיין בדברי קדשם ולפי הנראה יש טעות סופר שמה שכתב וכל שכן צריך לומר ואפילו ומה שכתב בלא יסור צריך להיות לא תסור וכונתו דאפילו איסורין דרבנן דאסמכינהו אלאו דלא תסור הדין נותן ליתן כל ממונו כדי שלא לעבור עליהם וזהו שסיים וכן כתב הרדב"ז וכו' שכן היא דעתו בתשובה הנ"ל (והיא ל"ו נדפס"ה בדפוס וארשא תרמ"ב בח"ד סי' א' רי"ו) דאפילו באיסורין דרבנן הדין כן ונמצא חבר לסברת הרדב"ז וגוף תשובת הרדב"ז הנ"ל הביאה ברוח חיים בחלק יו"ד ד' קכ"ט ע"ג ועיין במה שכתבתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת חלב של נכרי אות ב' בשדי חמד ח"א ועיין לקמן בד"ה ובמה שכתבתי למעלה:

אחר שכתבתי כל הכתוב באות זו ראיתי לידידי הגאון מוהר"י אייזשטיין יצ"ו בספרו הבהיר עמודי אש בסי' ד' כלל ז' שהאריך בבקיאות נפלא בענין זה ושקיל וטרי בדברי כמה מרבני האחרונים שאין ספריהם מצויים אצלי ומפני זה בצירוף האריכות מענין לענין כדרכו בקדש לא יכלתי להתיישב בדב"ק זולת אגב