שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רצ

שכתב ובכלל אזהרה זו שלא יהיו שני בתי דינים בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג אחר שדבר זה גורם למחלוקת גדולות שנאמר לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות עכ"ל וכן כתב בתשובה שהביא הרב תמים דעים סי' ק"ע וששאלתם וכו' אבל אסור להם מענין אחר משום לא תעשו אגודות אלא כך חייבים כל בית ישראל להיות כל עדה וקהל מישראל אגודה אחת ולא תהיה ביניהם מחלוקת בשום דבר בעולם עכ"ל דמתבאר דאף בדבר הרשות סובר הרמב"ם דאיכא משום לא תתגודדו דמשמעות לא תתגודדו לפי הדרשה דאגודות אגודות היינו בין במילתא דאיסורא בין במידי דמנהגא ושוב שקיל וטרי להוכיח שכן דעת רבותינו התוספות וכתב בדף קכ"ב ע"ד כלל העולה לסברת הרמב"ם והתוספות דבמידי דמנהגא איכא לא תתגודדו אף בשני בתי דינים בעיר אחת אבל במידי דאיסורא ליכא לא תתגודדו בשני בתי דינים עכ"ל והיה לו להביא לשון הרמב"ם בספר המצות לאוין מ"ה ובכלל אזהרה זו מחילוקי דתי העיר ומנהגם וכו' דמשמע דאף בדבר הרשות איתא להא דלא תתגודדו:

ולכל הדברות איסור חמור הוא (יהיה מדאורייתא או מדרבנן) ליחלק אגודות שגורם מחלוקת ופירוד הלבבות ושנאת חנם אשר החריבה בית תפארתינו ומה נעמו דברי רבינו הגדול בשו"ת פאר הדור סי' קנ"א וז"ל אבל אסור לכם מענין אחר משום לא תעשו אגודות אגודות אלא כך חייבים כל בית ישראל הנקראים בשם יעקב המחזיקים בדת משה רבינו עליו השלום להיות כל עדה וקהל מישראל אגודה אחת ולא תהיה ביניהם מחלוקת בשום דבר בעולם ואתם חכמים ונבונים ויודעים מהו עונש המחלוקת וכמה רעות גורמת עכ"ד הנחמדים:

והגאון חתם סופר בחלק הששי סי' פ"ו (בד"ה ומכל הנ"ל) כתב דהסכמת המגן אברהם בסי' תצ"ג סק"ו דהרי"ף ותוספות והרא"ש סברי דלמסקנא גם במנהג שייך לא תתגודדו ולהתוספות אפילו מתקבצים שתי עיירות במקום אחד צריכים לנהוג מנהג אחד ועל זה פליגי ברמזים וכו' ולשון הרמב"ם סוף הלכות עבודה זרה הלכה י"ד ובכלל אזהרה זו שלא יהיה רב (יהיו שני) בתי דינים בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג זה שדבר זה גורם למחלוקת גדולות שנאמר לא תתגודדו ועיין תשובת מעיל צדקה סי' ן' דף ס"ה (ד"ה וזה) שכתב וזה לי לישועה מה שכתב הרמב"ם אפילו בדבר שאינו אלא מנהג לא יהיו בית דין אחד נוהגים כן והשני הפכו ובתשובה אחרת הארכתי וכו' אל תורף דב"ק הנה אליבא דהתוספות והרמב"ם שוים הם עם הרב דברי מרדכי ובדעת הרא"ש הם חלוקים כמבואר:

גם הרב משפט צדק בח"ב סי' מ"ז (בד"ה והנה עתה) הביא דברי הרב מהרשד"ם ביורה דעה ריש סי' קנ"ג שהכריח דבדבר מנהג דאין איסור בו אנו נכנס בלא תתגודדו וכתב על דבריו שהרמב"ם והסמ"ג יראה דעתם להיפך וכמו שכתב הרד"ך בבית י"ג בשמם וזה לשונו ומה שכתב הרמב"ם וכן בעל הסמ"ג שבכלל אזהרה לא תתגודדו הוא שלא יהיו שני בתי דינים בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג זה וכו' הרי דכתבו דאפילו במנהגים ישנן נמי בכלל לא תתגודדו וזה היפך הכרע שהביא מהרשד"ם מן הגמרא אולי נאמר דהם מנהגים שיש בהם חילוק דעות של איסור דהרי יש איסור בהם כגון כורתים עצים לעשות פחמים לשבת כסברת ר' אליעזר ובהנך מנהגים קמיירי אינהו ודוחק ועם כל זה יש לומר דהתם מיירי שלא קבלו הם המנהג ההוא רק קצתם נוהגים וקצתם אין נוהגים לכן ליכא לא תתגודדו אפילו לראית מהרשד"ם אבל כשקבלו הויין מילתא דאיסורא ואפילו לדעת המתירים מכל מקום הוי מילתא דאיסורא דרבנן ואם כן אני חוכך שאם לא יקבלו כל הקהל בבת אחת אלא אם קצתם קבלו וקצתם לא קבלו יראה דעברי על לא תתגודדו דאיסורא איכא ואינם קהל אחר הרוצים לקבל התרה דליהוי כעיר בפני עצמו וכמ"ש שם מוהרד"ך עכ"ל הנה מתבאר דאף שצדד לומר לדעת הרב מוהרשד"ם דהרמב"ם והסמ"ג מיירו דוקא במנהג שיש חילוק דעות של איסור וכלומר דבמנהג של דבר הרשות ממש גם הם מודים דליכא משום לא תתגודדו הנה סיים שזה דוחק וכלומר דאף במנהג של דבר הרשות ממש סברי הרמב"ם והסמ"ג דאיכא לא תתגודדו ותשובת הרב משפט צדק הלזו כנראה נעלמה מעיני האי תנא דידן הרב מוהר"ם פארדו בספרו שמו משה בא"ח סי' ב' דף ד' (ד"ה ואמינא) שנרגש לנדונו ממה שכתב הרב מהרשד"ם דבמידי דלית בה איסורא כגון ברירת ממונים וכיוצא ליכא משום לא תתגודדו וכתב שגם בנדונו איכא איסורא כיעוין בדברי קדשו והיה לו לעשות סניף מדברי הרב משפט צדק שסובר שגם בדבר הרשות שייך לא תתגודדו ומתוך האמור למעלה מתבאר שכן דעת שלמים וכן רבים:

ובשו"ת שאלת שלום מהדורא קמא סי' ל"ז נשאל שבעיר אחת שיש בה בתי כנסיות ובתי מדרשות הרבה בערך שבעים וכולם הכותל מזרחית שלהם מכוון כנגד מזרח העולם ויש בית מדרש אחד אשר גם שם היה כן ושוב הוצרכו לסתרו ולבנות מחדש ורוצים לעשות מקום התפלה בכותל דרומית ולהתפלל לאותו הצד והגאון בתשובתו כתב (בד"ה ועוד) כיון שכל בני העיר מתפללין לצד מזרח אם יתפללו הם לדרום יש בזה משום לא תתגודדו ואף דאמרינן בש"ס דיבמות דבמנהג ליכא לא תתגודדו היינו במנהג קל אבל מנהג קבוע שהוא על פי דינא דש"ס ודאי יש בו משום לא תתגודדו והרי מקום שאין עושין מלאכה קודם חצות אין בו איסור מדינא אלא ממנהג ועם כל זה כיון שהוא מנהג קבוע יש בו משום לא תתגודדו ודוקא לסלקא דעתן דהוי מנהג קל אמרינן דלא שייך לא תתגודדו ודבר זה מוכרח להמעיין שם ועיין במגן אברהם סי' תצ"ג שכתב דנראה מהרי"ף והרא"ש דלמסקנא בכל עניין שייך לא תתגודדו ועיין שם בשם כנסת הגדולה דאם רוב הקהל נוהגים כך צריכים המועט לנהוג כהרוב וכו' עכ"ל הרי גם הוא נמשך אחר הסכמת הרב מגן אברהם דגם במנהג איכא משום לא תתגודדו ועיין בשדי חמד מערכת חול המועד אות י"ד (בד"ה אך בזאת ובד"ה ודע) שוב השגתי ספר יקר פאת השלחן וראיתי בהלכות ארץ ישראל סי' ג' בפירושו בית ישראל ס"ק ל"א שהאריך מאד בענינים אלו ולא פניתי להתיישב בדב"ק לך נא ראה שם בדף י"א ע"א:

ובדבר שעושה האדם להחמיר משום שמסתפק בדין ההוא אם יש חשש משום לא תתגודדו כתבתי בשדי חמד בחלק אסיפת דינים במערכת חול המועד אות י"ד עי"ש (בד"ה ובשו"ת השיב משה ובד"ה ודאתאן עלה ובד"ה ודע) וכל הכתוב שם הוא לענין הנחת תפלין בחול המועד והאריך בעיקר כללין (לא תתגודדו) גדול בדורנו הגאון נצי"ב בספרו היקר משיב דבר בא"ח סי' טו"ב עי"ש דב"ק באורך ועיין בספר ארחות חיים החדש לידידי הגאבד"ק ספינקא יצ"ו בסי' ל"א שבשפלנו זכר לנו מה שכתבתי במערכת חול המועד הנ"ל לענין הנחתם בחול המועד שוב נדפס חלק שני מספר ארחות חיים הנ"ל וראיתי בסי' תצ"ג סק"ז שהאריך מחותנו ידידי הגאון אבד"ק ברעזיאן יצ"ו בעיקר כללין בדברי הראשונים והאחרונים בדין זה ולא פניתי לעיין בדב"ק רק זאת אגיד שהביא שם בתחילת דבריו מה שכתב הרב ארעא דרבנן שהבאתי בכלל ע"ח דמדברי הרמב"ם מוכח דהא דלא תעשו אגודות וכו' הוא מן התורה וכתב על דבריו דהרמב"ם בספר המצות בלאוין מ"ה סובר שהוא מדרבנן שוב כתב אבל מהא דפריך ביבמות דף י"ג האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה וכו' מוכח דלא הוי אסמכתא כמו שכתבו כי האי גוונא בתוספות סוכה דף ט' ד"ה מנין ובעירובין דף כ"ג ע"ב ד"ה פשטיה דמדפריך בש"ס והא מיבעי ליה וכו' מוכח דקרא לאו אסמכתא הוא ועיין עוד תוספות במועד קטן דף ח' ד"ה בהנך ומגן אברהם סי' תק"ע סק"ט וברא"ש פרק גיד הנשה סי' ל"א ובמעדני יום טוב אות ר"ח ובתשובת מעיל צדקה סי' מ"ט שכתב בפשיטות דהוי מן התורה ולא הביא מכל הנז"ל וכו' אלו תורף דב"ק בזה ועוד האריך עי"ש ולא הזכיר מהספרים שהבאתי למעלה באות ע"ח לפי שאינם מצוים אצלו:

והנה במערכת חול המועד אות י"ד נשאתי ונתתי קצת בענין שינוי המנהגים בהנחת תפילין בחול המועד אם יש חשש משום לא תתגודדו ועל זה שלח לי מופלג אחד מידידיי חריף ושנון יצ"ו פלפלא אריכא וחריפא ועם כי לא אוכל לעיין בדבריו כבר