שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רפה

יצא מוניטין שלו בעולם וספרו מצוי ביד כל מי שיראת ה' נגע בלבבו כי ממנו תוצאות חיים:

כלל סד) לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא אם גם לברך ברכה שאינה צריכה אסור מדאורייתא הלא כתבתי בזה באריכות בסיעתא דשמיא בשדי חמד ח"א במערכת הבי"ת אות קט"ז וגם אם במברך על ידי הרהור איכא משום לא תשא כתבתי שם בסוף ד' ע"ד ד"ה ולענין ושוב נתחדשו לי איזה דברים והביאותים בפאת השדה לחלק הכללים במערכת הבי"ת (הוא שדי חמד חלק י"א) סי' י"ב עי"ש ובספרא דבי רב גדול בדורנו אחד היה אברהם בספרו ויען אברהם ביו"ד סי' ט"ו ד' ז"ך ע"ב:

ואם המזכיר שם שמים בלשונות הנכרים לבטלה עובר בלאו זה או לא כתבתי בשדי חמד חלק אסיפת דינים במערכת ברכות סי' א' אות ח"י סק"ז ואם היו מנדין למזכיר שם שמים בלשונות הנכרים כתבתי בחלק הכללים מערכת ה' אות קכ"א ועוד שמה כמה פרטים בזה והנה עתה (שנת תרס"ד) נתכבדתי בספר יקר תשובות רשב"ן ששלח לי הגאון המחבר מוהר"ש שיק יצ"ו והתענגתי מאד מידי שוטטו עיני בכמה מילי מעלייתא אשר שזפתם עיני וראיתי בסי' קי"ב שהביא דברי הרמ"א בא"ח סי' פ"ח (שהזכרתי באסיפת דינים שם דנדה לא תברך) ושבמגן אברהם תמה דאיך משום מנהג שאין לו יסוד תבטל ברכת המזון דאיכא מאן דאמר דחייבות מדאורייתא ולכן אסיק במגן אברהם שתשמע הברכה מאחר ואי ליכא אחר תברך בלחש ותמה הרב הנ"ל יצ"ו דאם אסור לנדה להזכיר השם מה לי בקול רם או בלחש לכן כתב שנראה לו ברור להגיה בלע"ז במקום בלחש דבלע"ז אינו שם כלל כמו שכתב השפתי כהן בסי' קע"ט ס"ק י"א אלו תורף דב"ק מה שתמה על המגן אברהם הנה כבר עמדו המפרשים בכיוצא לזה על מה שכתב הרמ"א בסימן ל"א בהנחת תפלין בחול המועד לברך בלחש דמה הפרש בין קול רם לבלחש לענין חשש ברכה לבטלה ופירשו שהכונה היא למען לא יבואו לידי מחלוקת עם הנוהגים שלא להניחם כמו כן יש לומר בכונת הרב מגן אברהם דכיון שנהגו שלא לברך אם חברותיה תשמענה שזו מברכת באות לידי מחלוקת לכן אמר מר שתברך בלחש ומה שהגיה בדברי המגן אברהם אינו נוח לי כי מלבד הדוחק להגיה וכל רבני האחרונים שהזכירו דבריו קבלו דבריו כמות שהם ועוד כי המעיין באסיפת דינים שם ישר יחזה שכמה וכמה גאוני בתראי נקטי דהזכרת השם גם בלשון לע"ז אסור ושכתב רבינו עקיבא איגר בתשובה דאף השפתי כהן דמתיר למחוק שם הכתוב בלע"ז מודה לענין הזכרתו דאסור עיין שם ובספר ויען אברהם הנ"ל כתב בדף ז"ך ע"ב דאיסור הזכרת שם שמים לבטלה הוא אף בלשון לע"ז כמו שכתב הרדב"ז וכו' וכו' כאשר אסף איש טהור רבינו אליעזר הגדול בספרו הנורא עמודי ארזים ולכן אין נכון בעיני לייחס בדעת הרב המגן שלא כהלכה:

כלל סה) לא תנסון אי איכא בנתינת צדקה רשמתי במערכת הנו"ן כלל ט"ז בסיעתא דשמיא:

כלל סו) לישנא קמא ולישנא בתרא לענין הלכה רשמתי בס"ד בשדי חמד במערכת האל"ף אות רי"ט לענין איכא דאמרי ואיכא דאמרי עי"ש שוב התכבדתי בספר לב שומע די שדר לן הרב המחבר הגאבד"ק טראבלוס יצ"ו וראיתי מה שפלפל בזה במערכה זו כלל יו"ד ולא איסתייעא לעיין במילי דמר פוק חזי ועתה בבואי לארץ הקדושה השגתי ספר יקר אהל ישרים וראיתי להרב בריש מערכה זו שהאריך בכלל זה וכתב באות ג' בשם הריטב"א בפרק קמא דסוכה ד' י"ז ע"ב דלא חשיב לישנא בתרא אלא כשהאמוראים שנזכרו בלישנא בתרא נזכרו בלישנא קמא אבל כי האי גוונא דהני דפליגי בהאי לישנא לא הוו הני אמוראי גופייהו דפליגי בלישנא קמא דהתם רבה ורבנן דבי רב ואביי והכא רב ושמואל וכיון דכן אית לן למיפסק כלישנא קמא לחומרא דקיימי רבה ורבנן דבי רב ואביי בחד שיטה:

גם במה שהעירותי בשדי חמד מערכת האל"ף באות ס"ח על דברי מרן חיד"א ביעיר אזן שכתב בשם רבינו בצלאל דבכל התלמוד לא מצינו איכא דאמרי שהוא היפך מן הראשון שהיה לו להביא מדברי התוספות וכו' ראיתי עתה באהל ישרים במערכה זו כלל ל"ד שקדמני בזה:

כלל סז) לעולם בהם תעבודו דקיימא לן דהמשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו אם הוא עשה ממש או אסמכתא רשמתי במערכת השי"ן כלל כ"א:

כלל סח) לעתיד לבא האמור בש"ס איכא דוכתי דרוצה לומר על זמן המיתה ולא על זמן התחיה עיין הר"ן בשם הרשב"א הובא ביד מלאכי אות תל"ז ואיכא דוכתי דהכונה היא על זמן התחיה עיין הר"ן בנדרים ד' ח' ע"ב ד"ה אין גיהנם ועיין הר"ן פרק עשרה יוחסין ד"ה ת"ר ממזרי ונתיני טהורים:

כלל סט) לאו שאין בו מעשה ר' יוחנן סובר אין לוקין עליו כמו שמתבאר בפסחים דף ס"ג ע"ב וכדכתב הגאון מלא הרועים במערכה זו אות ג' עי"ש ומזה תמיה לי טובא על דברי הרא"ש בפירושו לנדרים ד' ד' ע"א (ד"ה וכי פליגי) דמספקא ליה בדעת ר' יוחנן ולחד פירושא סבירא ליה לר' יוחנן דלוקין עי"ש והוא פלא ואף דכתב אליבא דמאן דאמר וכו' נראה ודאי דכונתו לומר דהכי סובר ר' יוחנן דהא ר"י וריש לקיש פליגי פלוגתא באנפיה נפשא לענין דינא כמו שיראה הרואה בש"ס דנזיר ועיין תוספות בנדרים ובנזיר והר"ן בנדרים פירש מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש לענין אי אכיל ושתי יין ולא הזכיר על הטומאה והוא נכון מאד לפי סוגית הש"ס דפסחים הנ"ל וצ"ע:

כלל ע) לפני עור וכו' מה שהיה כתוב כאן נעתק במערכת הוא"ו כלל כ"ו עיין שם ונרשם זה לעיל בכלל ל"ה:

כלל עא) לעז על הראשונים יש מקומות שאומרים הפוסקים שלא להחמיר במה שהיו הראשונים מקילים כדי שלא להוציא לעז על הראשונים ויש מקומות רבים שמחמירים במה שהיו הראשונים מקילים ואין חוששין ללעז הראשונים עמד על זה הרב תרומת הדשן בסי' רל"ב וכתב לחלק בנושאים ודבריו צריכים ביאור והרב כנסת הגדולה באבן העזר סי' קמ"ב בהגהות הטור אות ב"ן פירש כונתו דבדבר שהדין פשוט וברור להתיר ואין שום צד לאסור אין להחמיר לעשות זהירות יתירה משום לעז על הראשונים אבל היכא דאיכא ספיקא וצדדין להחמיר בזה יש לחלק אם לפי צד החומרא נמצא שהגט פסול לגמרי אין להחמיר בדבר משום שלא להוציא לעז על הראשונים ואם לפי צד החומרא אינו פסול לגמרי אזי מחמרינן ולא חיישינן משום לעז על הראשונים אלו תורף דב"ק והאריך בעיקר כלל זה הרב שבט בנימין בסי' רי"ח הן לבאר דברי הרב תרומת הדשן והן לישא וליתן בדברי הפוסקים בעניינים אלו ובסוף דבריו כתב שראה מה שכתב הכנסת הגדולה בסי' קמ"ב ולא איסתייעא ליה להתיישב בדבריו ותמיה לי על הרב בן אברהם בתשובה בחלק אבן העזר סי' ו' שהקשה אההיא דבר הדיא בפרק קמא דגיטין סוף ד' ה' דאמרו ליה ר' אמי ור' אסי וכי תימא איעביד לחומרא אם כן נמצא מוציא לעז וכו' מדאמרינן בפרק המגרש אתקין רבא בגטא מן יומא דנן וכו' לאפוקי מדר' יוסי וכו' ואמאי לא חיישינן ללעז על הראשונים ולא זכר דברי רבינו התרומת הדשן שעמד בזה בסי' רל"ב הנ"ל ועיין במה שציינו הרבנים זכור לאברהם בח"ב במערכה זו ובית אהרן קריספין במערכה זו ספרים רבים בהא דחשש לעז על הראשונים גם אני ההדיוט כתבתי בשדי חמד בחלק אסיפת דינים מערכת גט סי' ל' אות ז' בענין זה בסיעתא דשמיא ושם הבאתי מה שכתב הרב מוהר"ם בולה בספר גט מקושר סי' כ"ה אות ס"ב בשם מרן מוהרמב"ח בספר גט פשוט סי' קכ"ה ס"ק ל"א והם תמצית דברי התרומת הדשן סי' רל"ב דשלש חלוקות יש וכו' עי"ש:

כלל עב) לעז על הראשונים ליכא כשמחמירים בשב ואל תעשה כן כתב הרב מוהריב"ל ח"ג סי' י"ד כמו שכתבו בשמו הרבנים קהלת יעקב במענה לשון ח"ג אות פק"ד ומוהריק"ש יו"ד סי' קי"ט ויד מלאכי בכללי דינים אות שנ"א וישרי לב ד' ח"ן ע"ד אות ט' ועיין להרב בית דוד באה"ע סי' פ"ו ד' א"ף שהקשה על מה שכתב מוהרשד"ם שלא לנקד אותיות הרפ"ה בגט דאמאי לא חשש ללעז על הראשונים עי"ש ולהנ"ל ניחא כיון דהוא