שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רסז

שבברכי יוסף סי' שנ"ז (כי לא ראו דבריו שבמחזיק ברכה ויעיר אזן הנ"ל) דמשמע דנקיט כסברת הרב גינת ורדים החולק על הרדב"ז שכתב וז"ל עיין להרב גינת ורדים שהביא תשובת הרדב"ז וכו' והוא חלק עליו ומסיק דמיד בשקיעת החמה אין להשהותו והמשהה אותו עובר על לאו זה עכ"ל ואף אם לא נחליט שכן הוא דעתו כי מלאכתו לאסוף דעות הפוסקים וכל שלא גילה דעתו בפירוש אין לנו הכרע בדעתו מכל מקום גם לאידך גיסא ודאי לא נוכל לומר שפוסק בברכי יוסף כהרדב"ז כי אין לזה שום רמז בדברי קדשו כמבואר ובכן תמיה לי על מה שראיתי לידידי הגאון בעל ספר עמודי אש נר"ו בסי' י"ט אות ה' דשקיל וטרי בזה ובתוך דבריו כתב דהרב שיירי כנסת הגדולה יו"ד סי' ד' קל"א ע"ב פסק כהרדב"ז וסיים וז"ל וכן פסק בברכי יוסף ושיורי ברכה יו"ד סי' שנ"ז וכן כתב בעין זוכר מערכת הלמ"ד ובמחזיק ברכה סי' תקכ"ו ולא כהרבנים זכור לאברהם וכרם שלמה שכתבו בשם הברכי יוסף שדעתו כהגנת ורדים וליתא עכ"ל ואיני מבין איך מייחס שבברכי יוסף פסק כהרדב"ז וגם איני יודע מה לו כי יזעק על הרבנים זכור לאברהם וכרם שלמה הנ"ל והרב חכמת אדם בסוף הלכות אבלות בהנהגת החברא קדישא אות י"ב פשיטא ליה דאם מת ביום קודם שקיעת החמה ומלינו עד הלילה אפילו קוברו בלילה עובר בעשה ומצדד שעובר גם בלא תלין דדוקא כשכתוב עד בקר הוא דזמנו כל הלילה אבל הכא דלא כתיב עד בקר בכל שעה ושעה בלילה עובר עליו וכן נוטה דעתו יותר עי"ש שלא ראה דברי הרדב"ז וגנת ורדים הנ"ל ובמערכת אבלות הנ"ל הבאתי מה שכתב הרב לב חיים ח"ב סי' רי"א דשלמים וכן רבים קיימי בסברת הרב גנת ורדים הלא המה הרמב"ן והחנוך בפרשת כי תצא ומוהרי"א שם וביהושע סימן ח' ורלב"ג ורד"ק ושכן נראה מדברי הרמ"ה לסנהדרין דף מ"ו וציין שו"ת דבר שמואל סי' נ"ו נ"ז נ"ח ואמת אגיד כי לא עיינתי אז בדברי רבנן קדישי הנ"ל כי סמכתי אסהדותיה דמרן החבי"ף אולם עיינתי עתה בדב"ק ולא ראיתי שום הכרח דסברי הכי כמו שיראה הרואה ושו"ת דבר שמואל לא שכיח גבאי:

שוב השגתי שו"ת אמרי בינה להגאון מוהרי"א אווערבוך וראיתי בחלק א"ח סי' י"ג אות ב' שכתב שמדברי מגן אברהם סי' ע"ב סק"ב משמע לכאורה דבמקצת הלילה גם כן עובר בלא תלין וכן כתב החכמת אדם דאף אם מת קודם שקיעת החמה ומלינים עד הלילה אפילו קוברים בלילה עוברים על עשה ואפשר גם על הלאו דדוקא בשכר שכיר דכתיב עד בקר זמנו כל הלילה וכן בחלב חגי וכיוצא אבל כי לא כתיב בוקר בכל שעה בלילה עובר בלא תלין והוא תמה על זה מדאמרינן במסכת מציעא דף ק"י סוף ע"ב ממשמע שנאמר לא ילין אתך איני יודע שהוא עד בוקר וכו' ופירש רש"י דכל לינה שבמקרא לינת לילה היא וכו' ושוב מצא בתשובות הרדב"ז ח"א סי' שי"א שכתב כן על פי ש"ס הנ"ל ושקיל וטרי קצת וכתב ואולי גם דעת המגן אברהם כן דמה שכתב יעבור על בל תלין היינו אם אינו קוברו בלילה (לשון הרב מגן אברהם הוא דאם לא יקברוהו היום יעברו על לא תלין ואיך נפרש בכונתו שאם אינו קוברו בלילה ואולי יותר נכון לומר דעל לא תלין דקאמר לאו דוקא אלא כונתו דעובר בעשה כן נראה לי הדל והמעיין יבחר וסיים באמרי בינה) שכן צריך לומר בדברי הרמ"ה בחידושיו לסנהדרין דף מ"ו ע"ב (בד"ה תנו רבנן אלו נאמר) שכתב לא היו תולין אותו שחרית שכיון שיש שהות ביום להורידו פעמים מתרשלין בו ובאים לידי שכחה אלא סמוך לשקיעת החמה שכיון שאין שהות ביום ממהרים להורידו שלא יעברו בבל תלין שאין כונתו שאם לא יקברוהו בתחילת הלילה יעברו בלא תלין אלא כלומר שאם לא יקברוהו כל הלילה יעברו בלא תלין אלו תורף דב"ק ומתבאר שדעתו מסכמת לדינא לדעת מרן הרדב"ז וכנראה לא ראה מה שכתבו רבנן קדישי הרשומים למעלה בדין זה ומן האמור מובן שמה שכתב בלב חיים שדעת הרמ"ה הוא שגם במקצת לילה עובר בבל תלין ואנכי הדל כתבתי שלא ראיתי הכרח בדבריו לזה והיינו מפני שעיינתי בדב"ק השייכים בסוגיא דלא תלין אך יש לומר שכונתו לדברי הרמ"ה שהביא הגאון אמרי בינה ומשמע ליה דברים כפשטן ולא אסיק אדעתיה שיש לדחות כמו שכתב באמרי בינה:

והגאון שאגת אריה בתשובות החדשות בשאלה ו' שקיל וטרי בענין הלנת המת לבאר מתי עוברים בלאו וכן בעשה ובדף ח' ע"ג וע"ד שקיל וטרי באם עברו או נאנסו ולא קברו המת ביום מותו וגם הלינו ועבר עליו לילה אחת בלי קבורה אם עוברין עליו מכאן ואילך בכל לילה בלאו דלא תלין וכן אם עוברין בכל יום ויום בעשה וכו' ושוב כתב ברם איכא לעיוני אי מת בלילה אם עובר על לא תלין תכף כשעלה עלות השחר או דילמא אין עוברין על לא תלין אלא אם כן מת קודם הלילה ועבר עליו כל הלילה אחר מיתתו ולא קברו וכו' ומסיק וז"ל והוא הדין אם מת בלילה אף על פי שבכניסת הלילה היה חי עדיין מכל מקום קרינן ביה בעלות השחר לא תלין ועוברין עליו עכ"ל מוכח דדעתו דאינו עובר על לא תלין אלא אם כן עבר כל הלילה דסתם לינה היינו כל הלילה ומכל מקום אין מזה הכרח דסובר דמותר וכסברת הרדב"ז דהא על כל פנים איכא מצות עשה דקבור תקברנו ביום ההוא והגאון עמודי אש שם כתב בשם הרב גור אריה יהודה יו"ד סי' כ"ו שהעלה שאפילו בתחלת הלילה עובר על לא תלין ותמה על מנהג העולם שמשהין את המת בתחלת הלילה וכו' ומר ניהו יצ"ו האריך לדחות דבריו עיין שם באורך ולא נתבררה לי מסקנתו לדינא ואם משום שלא לעבור על לאו זה חייב לבזבז כל ממונו כמו שהדין כן בשאר לא תעשה שבתורה עיין במה שהבאתי לקמן במערכה זו כלל ק"ז (בד"ה אחר כמה שנים וכו' והלאה):

כלל יו"ד) לאו הבא מכלל עשה אי חשיב עשה גמור ואינו נדחה מקמי עשה רשמתי במערכת העי"ן אות ע"ב:

ואי חשיב עשה למנין רמ"ח המצות הנה מרן המשנה למלך בספר פרשת דרכים בקונטרס דרך מצותיך בחלק הראשון בביאורו ההבדל שיש במנין המצות עשה בין הרמב"ם להרמב"ן שהרמב"ן סקל מחשבונו של הרמב"ם ל"ב מצות עשה ופרט אותן אחת לאחת למצוא חשבון והמצוה השנית היא שהרמב"ם בסי' ז' כתב הוא שציונו להשבע בשמו כשנצטרך לקיים דבר או להכחישו כי בזה תהיה הגדולה והכבוד והעילוי והוא אומרו יתברך ובשמו תשבע והרמב"ן בהשגותיו כתב שאין הפסוק הזה מצוה אלא רשות שנשבע בשמו בעת הצורך ובתנאים ידועים ואף אם נרצה לומר שבא כתוב זה לאסור לישבע בשם אלקים אחרים בלאו הבא מכלל עשה שהוא עשה אין אנו מונים בזה וכיוצא בו אלא הלאו הנאמר בו בפירוש עכ"ל נמצינו למדין דדבר זה שנוי במחלוקת דלהרמב"ם נמנה (לאו הבא מכלל עשה) במנין הרמ"ח מצות עשה ולהרמב"ן אינו נמנה מכלל הרמ"ח ולכאורה קשה שהרי הרמב"ן בספר המצות בסוף המצות. עשה שסקל כמה מצות עשה מחשבונו של הרמב"ם ומנה אחרות תחתיהן הנה המצוה התשיעית מהן היא שנצטוינו להיות כל קרבן מן הבקר וכבשים ועזים וכו' ואמרו בהמה אין חיה לא ולאו הבא מכלל עשה משה וכן כתב עוד שם במצוה עשירית ובמצוה אחד עשר כיעי"ש הרי שגם להרמב"ן לאו הבא מכלל עשה נמי הוא נמנה בכלל הרמ"ח מצות עשה ואני אמרתי בחפש"י בספרי דבי רב וראיתי שהוא מקצוע גדול האריך בו הרב נר מצוה בח"א סי' ה' ואין לי פנאי להשתעשע בדב"ק לך נא ראה נפלאות מתורתו גם אשו"ר בספר מצות המלך לידידי הגאבד"ק טראבלוס יצ"ו במצוה פ"א ד' ל"ג ע"א והלאה שהאריך קצת בזה עי"ש שוב מצאתי בספר היקר טהרת המים לרב גדול משאלוניקי שעמד בזה בקונטרס שיורי טהרה במערכת המ"ם ד' צ"ז ע"א אות ס"ד שהקשה על הרמב"ן מהמצות עשה שמנה הוא עצמו (תחת אותן שסקל מחשבון הרמב"ם) והן מצוה שלישית ותשיעית ועשירית ואחד עשר ושבע עשרה וכתב לבאר כונת הרמב"ן דדוקא כשיש באותו הלאו הבא מכלל עשה לאו גמור בפירוש בפרטות שכבר נמנה הלאו ההוא בכלל הלאוין בזה הוא דלא נמנה הלאו תבא מכלל עשה במנין העשין אבל לאו הבא מכל עשה שאין בו לאו גמור בפרטות מודה הרמב"ן דנמנה הוא בכלל העשין אלו תורף דב"ק וכן מורין סיום דברי הרמב"ן הגז"ל:

ולאו הבא מכלל עשה שכתוב באותה פרשה לאמר אי חשיב לאו גמור לרבי יהודה דדריש בפרק קמא דתמורה ד' ז'