שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רסג

יכנס אדם במקום שעוסקין בזה ופירוש זה לא יכון אלא אם כן גרסינן בדברי רשב"ם בי עבורי (בבית לא בכ"ף) כמובן:

ובעיקר דברי הרב כנסת הגדולה שנראה מדבריו דלבן בין הבנים ליכא איסורא רק משום מדת חסידות ורבים תמהו עליו מתשובת הרא"ש שהביא מר בריה הריב"ה בסי' רפ"ב דמתבאר יפה דגם בזה איכא איסורא מצאתי להרב שנות ימין בדף ד"ן ע"ד שכתב שאין כונתו כמו שהבינו רבני האחרונים בדעתו דדוקא בכותב לאחרים והניח את בניו הוא דאין רוח חכמים נוחה ולא בכותב לבן מן הבנים שאם כך היתה כונתו מה זה שכתב אבל בנותן לאחד מבניו כגון שריבה לאחד ומיעט לאחר וכו' דמה לו לומר שריבה ומיעט הרי אפילו נתן הכל לאחד ולא שייר לאחיו נמי אינו בכלל אין רוח חכמים נוחה הימנו לפי מה שבדעתו אלא כונתו לחלק בין אם שייר מידי לבניו לאם לא שייר מידי דכשלא שייר מידי לבניו הוא שאמרו אין רוח חכמים נוחה הימנו אבל כששייר מידי לבניו אינו בכלל אין רוח חכמים נוחה הימנו ופשוט מאד שזו כונתו אלו דברי הרב שנות ימין ועם שלדעתי הקצרה דבריו שכתב בשמו הרב מנחת זכרון אין סובלים פירוש זה הבאתי דב"ק והמעיין יכריע ועיין לעיל בסק"ו במה שכתבתי על דברי הרב ידי אליהו גתליפאפא בתיקון ס"א וק"ל:

חי"ת) אם ראובן יעץ לאביו לדחות את שמעון אחיו מנחלתו לפי שמצא בו איזה עולה ושוב ראה האב כי צדיק הוא שמעון ממה שהעליל עליו ראובן אחיו רשאי לנדות את ראובן בנו מנכסיו וליתנם לשמעון ואין בזה משום אעבורי אחסנתא ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כן יש ללמוד מדברי הרב היפה שהביא הרב בן פדהצור בפרשת צו ד' ע' ע"א שכתב בפרשת לך לך על פסוק ויהי בימי אמרפל בעובדא דר' אליעזר בן הורקנוס שברח לירושלים אצל רבן יוחנן בן זכאי ללמוד תורה ואביו הורקנוס לא ידע למה ברח והלך אחריו לנדותו מנכסיו וכיון שראה גודל תלמודו אצל רבן יוחנן שמח לבו ואמר לו אני באתי לנדותך מנכסיי ועכשיו אדרבא כל נכסיי נתונים לך והוקשה להרב היכי עביד הכי והא אמר שמואל לא תיהוי באעבורי אחסנתא ותירץ דלפי מה שאמר בפרקי ר' אליעזר דאחיו ייעצו את אביהם לנדותו מנכסיו ניחא לעשות להם כאשר זמם אלו תורף דברי הרב יפה תואר ואין נראה לדעתי הקצרה שיהיה הדין כן דהא טעמא דשמואל הוא משום דילמא מברא בישא נפיק זרעא מעליא ואם המעליל חטא אלה הצאן מה עשו ומה גם דלפי הנראה אין האחים אשמים כל כך כי המה חשבו על ר' אליעזר שלא היה אוהב את המלאכה ובהפקירא ניחא ליה ואף אם ראוי לקנסם על זה אבל לא להעביר מהם הנחלה לגמרי ובקונטריסי רשום לעיין בספר בית הגדול (הוא ביאור על פרקי ר' אליעזר) פרק ב' אות ה' ועתה אינו מצוי אצלי:

טי"ת) אף דאמר שמואל לא תיהוי וכו' מכל מקום מבן שאינו תלמיד חכם לחכם שפיר דמי כן כתב הרב בן פדהצור בשם הרב יפה תואר ליישב מאי דקשיא ליה בעובדא דהורקנוס אבי ר' אליעזר הנז"ל (בסק"ח) וכבר ראיתי שלמים וכן רבים המה ראו כן תמהו דממה שכתבו הרמב"ם ובטור ושלחן ערוך בסי' רפ"ב מדת חסידות שלא להעיד בצואה שמעבירין בה נחלה אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה מתבאר שגם מבן שאינו חכם לחכם איכא משום אעבורי אחסנתא ותמיה לי על הרב מנחת זכרון בד' ח' ע"א אות ב' שכתב ליישב קושית הרא"ם על אברהם שהעביר נחלה מישמעאל ליצחק הנז"ל (בס"ק וי"ו) על פי דברי הרב יפה תואר הללו וכיון דיצחק היה חכם אין בזה משום אעבורי אחסנתא ולא זכר שרבני האחרונים מקהו אקהייתא כנז"ל עיין בזה להרב שנות ימין ח"א בדרוש א' להלבשה והרב שמע יעקב פרשת ויצא (ד"ה ועוד) ד' למ"ד ובשארית יעקב בפרשת בהעלותך ד' ס"ג ע"א נמשך אחר דברי הרב היפה ועיין בספר אות היא לעולם להרב הפרד"ס בדף ק"ז ע"ג שכתב בשם הרב בני חיי בסי' רפ"ב שכתב שמלבד שהרב היפה לא החליט דבר זה ובלשון שמא אמרו (שמא תלמיד חכם שאני) ועוד דהוא היפך דברי הרמב"ם והטור בסי' רפ"ב ואם כן לא ניתן ליאמר חילוק זה וגם לגבי תלמיד חכם אמר שמואל לא תיהוי וכו' ועיין בספר זכרנו לחיים ח"א ד' ט"ן ובח"ב ד' ע"ז ומלבד שדברי הרב מוהר"ש יפה הם היפך דברי הפוסקים עוד הוסיף לתמוה הרב שנות ימין בדף ג"ן ע"ב ממה שכתב הוא עצמו בפרשת וירא פרשה ג"ן על דברי רש"י בפסוק כי לא יירש בן האמה עם בני עם יצחק הגע עצמך ששניהם בני אמה או בני גבירה למה יודחה ישמעאל ברעתו מהירושה דלא אשכחן בשום דוכתא הבדל בירושה בין צדיק לרשע ויחדיו יחלוקו וכו' כדאמרינן לא תיהוי באעבורי אחסנתא וכו' ואין לומר דצדיק ורשע קאמר שאין הבדל אבל בין חכם לאינו חכם יש הבדל דאם כן מאי קשיא למה יודחה ישמעאל ברעתו הרי שפיר יודחה בסכלותו ויצחק הוא חכם ובספר אהלי יצחק הנז"ל בס"ק ו' (בד"ה גם השגתי) הביא מה שכתב הרב יפה תואר הנ"ל דהיכא דההבדל שבין זה לזה הוא דחכים טובא ליכא משום אעבורי אחסנתא וכתב שבזה יתורץ קושית הרא"ם דיצחק נמי חכים טובא לא כן ישמעאל דלא חלק לו בבינה וכן בני קטורה וסיים אמנם מצאתי להרמב"ם בששי מהלכות נחלות דין י"א שכתב מדת חסידות היא וכו' אפילו מבן שאינו נוהג כשורה לאחיו חכם ונוהג כשורה ועיין מה שכתב הרב צמח דוד ד' קכ"ב ע"א הרי בהדיא דלא כמה שחילק הרב יפה תואר עכ"ל ועם שיש לומר דחכים טובא (שכתב הרב יפה תואר) שאני לא ניחא ליה לחלק בכך המורם מכל האמור שבסיגנון חילוקו של הרב יפה תואר הנ"ל רבים לוחמים:

אמנם הרב מחנה יהודה בסי' רפ"ב כתב ליישב קושית הגאון הרא"ם דאף דמברא בישא לטבא אמר שמואל לא תיהוי באעבורי אחסנתא מכל מקום מבן עובד עבודת כוכבים ומזלות כישמעאל שהיו בו כולהו תלתא דפורענותא עבודת כוכבים ומזלות וגילוי עריות ושפיכות דמים פשיטא דאין בזה משום אעבורי אחסנתא שהרי אבידתם אסור להחזיר כמו שכתב הרמב"ם בפרק י"א מהלכות גזלה ואבידה ואם כך אמרו על ממונם כל שכן דאין בזה משום אעבורי אחסנתא ולא חיישינן דילמא נפיק מניה זרעא מעליא ותמה על הרא"ם שהוא עצמו בפרשת וירא על פסוק כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני דראוי הוא ישמעאל לקנסו שלא יירש עם יצחק וכו' לפי שישמעאל היה עובד עבודת כוכבים ומזלות וכו':

יו"ד) לא אמר שמואל לא תיהוי באעבורי אחסנתא אלא בשכיב מרע או בריא המקנה לאחר מיתה אבל המזכה מתנה מחיים לית לן בה דלא גרע מכל נותן מתנה לזרים בחייו דאין בזה נדנוד עבירה כן כתב הרב מוהר"ש יפה בפרשת וירא פרשה כ"ט על דברי רש"י בפסוק וכל טוב אדוניו בידו וכו' ליישב קושית הרא"ם הנז"ל (בסק"ו) והביא דבריו הרב שנות ימין בח"א ד' ג"ן ע"ב אך הביא שם שרבים השיגוהו שדבריו הם היפך המתבאר בש"ס דכתובות סוף ד' ב"ן וריש ד' ג"ן בעובדא דרב פפא איעסק לבריה וכו' דגם בנותן מחיים איכא משום אעבורי אחסנתא ועוד תמה עליו מדברי עצמו בפרשת וירא פרשה ג"ן על פסוק כי לא יירש בן האמה עם בני שכתב שם מפורש דאפילו להעביר בחיי האב אסור והוכיח כן מסוגיא דכתובות הנ"ל שוב הביא (בשנות ימין) שרבין חסידא בספר שמע יעקב בפרשת בא ד' פ"ב ע"ב הביא מה שכתב הרב כנסת הגדולה בסי' רפ"ב אות יו"ד אומר אני דאפילו אעבורי אחסנתא מברא בישא לטבא היינו דוקא בלשון ירושה ובשעת מיתה אבל בלשון מתנה ובהיותו בריא אין שום קפידא ושהעיר עליו שלא זכר שכן כתב הרא"ש בתשובה כלל פ"ה סי' ג' אלא שיש לתמוה דמסוגיא דכתובות הנ"ל מוכח והרי הוא כמבואר דגם בנותן מתנה מחיים איכא משום אעבורי אחסנתא דהא התם מתנה מחיים היתה ולא רצה מר יהודה ליכנס שם ואמר ליה רב פפא מאי דעתיך דאמר שמואל לא תיהוי באעבורי אחסנתא וכו' האי נמי תקנתא היא ונדחק (בשמע יעקב) דרב פפא הכי קאמר ליה מאי דעתיך וכו' כלומר לדידי ליכא בכי האי גוונא משום אעבורי אחסנתא משום דהוא מחיים אלא אף לדידך דחיישת בהא נמי משום אעבורי הרי הכא איכא תקנתא וכו' ומלבד דוחק הישוב הזה עוד תמה הרב מדאמרינן התם מקמי הכי בדף ב"ן ע"ב גבי תקנתא דכתובת בנין דכרין מי איכא מידי דרחמנא אמר ברא לירות ברתא לא תירות וכו' ומתקני רבנן דתירות ברתא ומאי קושיא הלא הא דאמר רחמנא ברתא לא תירות היינו דוקא במתנת שכיב מרע וכו' ועוד הקשה מדברי הרא"ש עצמו מתשובה