שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רנד

ואשר שואלים הלכו בי ויהי המה כמתלוננים ויקראו בקול רעש גדול על אשר אביא לפעמים בספריי הערות מאיזה שאין ראוי להעלות דבריהם על שלחן מלכים ויש אשר מצאה קפדתם מקום לנוח על ותרנותי לחלק כבוד ולתאר בתואר שאין בעל הדברים הולמתו אשיב על זה כי כאשר נשאלתי זאת טרם שנדפסו הפאות הייתי מוכרח להאריך בהצטדקות בכמה מכתבים אמנם עתה שברוך ה' נדפסו איזה מהן לכו חזו מה שכתבתי בפאת השדה מערכת האל"ף (הוא שדי חמד חלק עשירי) כלל ס"ד דף מ"ד והקולות יחדלון:

ידוע אצל עין רוג"ל בספריי הקטנים שבכמה מקומות אנא נפשאי כתבית על איזה ספר לאמר ספר פלוני אין מצוי אצלי וזימנין דמשכחת באותו ספר באותה המערכה מלפניו או מלאחריו אנכי הדל מביא דברי הספר ההוא בענין אחר וניכרים הדברים שעיני ראו בגוף הספר ההוא (לא שראיתי בספר אחר שכותבין כן בשמו) ואין זה מהתימה וכבר התנצל מרן חיד"א במודע לבינה אשר בראש ספרו הנורא ברכי יוסף ההוא אמר לדור ודור אודיע כי כמה עניינים קדמה קריאה מימות החור"ף וכו' וזו משנה ראשונה ויעתק משם על הברכיים גירסא דינקותא וכו' וכאן אתה מוצא בסימן העליון מעלה בזכור"ו ואחריו לא היה כן בההוא סימנא אעלים עיני בו אין זכרון הוליד את חסרון זוהי סבה כשאול חיים ספרא וספרי ובאמצע הפרק ניחא להו למארייהו ההשב אשיב שכן ראוי להיות חוזר איכו השתא אישתלאי וכו' לא צילא דעתאי למיהדר את לימודאי גמירי אנוס רחמנא פטריה וארח לצדיק מדת ק' יש בו לו ידון רוחו לכף זכות וכו' אלו תורף דב"ק ועיניך תחזינה להגאון מחצית השקל בסי' תקפ"ה סעיף קטן א' נשא ונתן במה שהביא מרן המגן אברהם בשם רדב"ז וכנסת הגדולה שלא הבין דבריהם ומסיים וספר רדב"ז וכנסת הגדולה אין אצלי ושם בסעיף קטן ג' מבאר דברי המגן אברהם (בדין אחר) על פי מה שראה בספר כנסת הגדולה וכותב שנזדמן לו לפי שעה עיין שם ויפלא לכאורה מדוע אם כן לא עיין בכנסת הגדולה בדין הראשון להבין מה שנתקשה בסעיף קטן א' ובהכרח לומר אין מוקדם ומאוחר בתורה ודבריו שבסעיף קטן ג' קדמו לדבריו שבסעיף קטן א' או אישתלי ולא אסיק אדעתיה למיהדר אתלמודיה:

והנה ידועה היא מליצת הקדמונים הם אמרו ספר בלא הקדמה כגוף בלא נשמה אף גם זאת הקדמונים הזהירו לכל מחבר ספר להציע ספרו לפני גדולי דורו לקבל תעודתם ומאן דעייל בלא בר מיתחזי כרמות רוחא וגם אנכי ההדיוט בבואי להדפיס חלקי שדי חמד הראשונים (שיצאו לאור בס"ד בשנת תרנ"א) ארחות צדיקים שמרתי ובעקבותיהם הלכתי והקדמה ערוכה בכל ערכתי לבאר מהות הספר כמנהג כל המחברים וקונטריסים רבים מספריי לגדולי דורנו שלחתי. ובענותם וצדקתם תעודותיהם השגתי דברי חכמים וחידותם מהגדולים המפורסמים שמעניקים חמה בקומתם ודבריהם הקדושים שמתים עטרה לראשי והביאותים אל מזבח הדפוס נכתב ונחתם כאשר עין כל הקורא ישר יחזה בחלקים הראשונים הנ"ל להבות דב"ק ברוך שבחר בהם ובמשנתם. ולהיות שכל חלקי שדי חמד סיגנון אחד להם לכן בבואי להדפיס בעה"י שאר החלקים (שנדפסו בס"ד משנת התרנ"ו ועד עתה) לא ראיתי נחוץ לבא במדב"ר קדמו"ת אף לא להשיג תעודות כי החלק יעיר על הכלל זוהי סבה שנדפסו החלקים שאחר הראשונים בלא הקדמה ובלא תעודות רבנים:

אמנם בראותי במכ' ידיד נפשי הרב המו"ל מוהר"ר יוסף לעוו יצ"ו (שמיום י"ד טבת התרס"ג) ההוא אמר שהחלקים הראשונים כבר יצאו לאור הדפוס הוצאה רביעית ושנכון הוא להוציאם בעה"י הוצאה חמישית וכן השניים שנדפסו בשנת תרנ"ו (ממערכת חתן וכו') כבר יצאו מן הדפוס שלשה פעמים ושנכון להוציאם בעה"י הוצאה רביעית וכו' ובכל זאת השגתי מכתבים רבים ממר מות שונים דורשים ממני ספרי שדי חמד אשר נפשם חשקה בהם ואינם יודעים ממי להשיגם ואחד המיוחד מרבני דורנו (מר ניהו ידידי הגאון אבד"ק יאזלוויץ מח"ס היקרים מנחת פתים יצ"ו) במכתבו מיום כ"ח סיון תרס"ג כתב לי כדברים האלה אשתוקק מאד לחבוריו הנכבדים אשר מלאו פני תבל תנובה ועדיין לא זכיתי בם וכו':

הנה מכל זה נתעוררתי להבין שלא יפה עשיתי במה שהשמטתי מלהדפיס ההקדמה והתעודות בהוצאה השנית וכן בשאר הוצאות כי מה יועיל מה שנדפסו בהוצאה הראשונה לאותם שלא השיגו הספרים מההוצאה הראשונה וישיגום מההוצאות שאחרי כן וכמו כן לאלה אשר לא השיגו החלקים הראשונים והשיגו וישיגו החלקים הבאים אחריהם:

לכן נכון בעיני אם יסכים ידי"ן הרב המו"ל יצ"ו להדפיס עתה בחלק הזה את ההקדמה והתעודות הכל כאשר נדפסו ראשונה זאת חובתי ואעשנה בעזרת שוכן מעונה. וכמשפט הזה יהיה גם בחלקים הבאים אשר יזכני השי"ת להדפיס מנת חלקי מהר סיני וממדבר מתנה. הן באסיפת דינים והן באסיפת הכללים מגירס"א ומשמנה. ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה. להביא בהם פניני אמרים נחמדים ויקרים ויהי לפנינ"ה ונזכה לראות פני משיח צדקנו ובנין מקדשינו במהרה אנא ה' הושיעה נא בתפלה לעני אנא עניא ר"ב קטינא:

חיים חזקיאו מדיני המכונה ח"חמ:

אלה הדברים מגאוני דורנו האדירים בתעודוהיהם שנדפסו בשדי חמד הראשונים בשנת תרנ"א. תעודות גדולי מאורי דורנו יצ"ו. אשר ראו אפס קצה מהחבור הזה אענדם לראשי עטרות. ידידות דברי קדשם היו לעיני מאורות קמא קמא דאתא לידאי במספר השנים בקונטריסי באות סדורות ועת"ק משם לקובעם בדפוס אשימם דוברו"ת. א בעוח"ו כ"א למספר הברכה ראזינאיי. אני שלום, וכי אדבר ליקרים. המה יקירי קרתא הנגידים וגבירים. ראשים לעדה אמרכלים וגזברים. מפורסמים ונודעים. אלופים ושועים. הנכבדים ומנהיגים בקהל עדת ישורון בק"ק קראסובזאר יצ"ו ולכל באי שער עירם שלום שלום:

אחרי דרך מבוא הברכה אבקש סליחתם על כי באתי בגבולם אבל לא יכלתי כלכל את משאת נפשי ההומיה ורוחי סוערה כאשר קבלתי מן וכו' מוה' חזקיאו מדיני הי"ו שרצונו ליסע באלה מסעי לדרוש עזר להדפסת ספרו הגדול נרתעתי בזכרי צערו של ת"ח דכוותיה. לעת זקנותו וחלישותו יצטרך לנוד ולנוע כסדר הכתוב שם לא להקדים ולא לאחר. מי ימלל גבורות. אין מוקדם ומאוחר דבריהם חיים וקיימים אמרות טהורות. כרועה עדרו ישמרם אל עליון מכל צרות. יאריכו ימים ושנים. דשנים ורעננים. לדורי דורות:

בערים אחרות. ונפלאתי עליהם הלא נכבדים אתם יר"א נדיבים ושועים. ואיך יוכלו לראות ס"ת השרויה בצער ואזלא בגלותא. אם זכיתם בקהלתכם וכו' אשר בו יוכלו להתפאר. איך לא תראו להביא עצה ביניכם למלאות מחסוריו וכל רצונו זהו כבודו. ואף כי לכם יהיה זכות וזכרון טוב לפני ה' ועמו בספר התורה הזאת אשר ידפיס. בקשתי ותפלתי כי יראו נא שלא להצריכו לזה. כי קשה עלי טלטולי דגברא רבה. ותורתו וזכותו יעזרכם לברככם בעשר וכבוד. כי עשירים שבבבל בשביל שמכבדים את התורה מתקיימים וגמירי דציבור לא מיעני. וזכותו וזכות אבותיו תסייעכם בכל מילי דמיטב. ותגין מכל צרה וצוקה. ולא תהיה בגבולכם פרץ וזעקה כנה"ר וכנפש הדובר שלום וברכה. שמורה בכל וערוכה:

הצעיר מרדכי גומפל יפה החופ"ק הנ"ל. (מקום חוחמו).