שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רנג

טובה להשמן במה שהמה מפרסמים שהוא שמן רוקח במה שרואים שמתקבצים לה זבובים. וכן סכלות מעט והוא איזו שגיאה אף שמבאיש את הספר מכל מקום בזה הוא מפרסם את טיבו כי במה שמבקרים אותו ומוצאים את השגיאה מפרסם את החבור כי טוב הוא יותר ומשום זה הוא יקר מחכמה ומכבוד פירוש דיש איזה ספר מתפרסם מצד שמדבר באיזו חכמה ידועה ויש מתפרסם מכבוד היינו מחמת שנותנים כבוד להמחבר כי גדול הוא בעיני הבריות אבל יותר משניהם מתפרסם הספר על ידי סכלות מעט שמוצאים בו וזה האות שמעיינים בו ומפרסמים את טיבו וידוע ששמחה לאיש כשיודע שגדולים מעיינים בדבריו עד שהוא דובב שפתי ישנים כלומר אפילו מתים שאינם מרגישים בשום הנאה גשמית או כבוד מכל מקום שפתותיהם דובבות בהנאה כשאומרים בשמו דבר הלכה מכל שכן אדם חי שמרגיש בכל הנאה לכן הנני מחזיק טובה למענ"ה וכן לכל מי שרואה ומביט ומעיין בספריי ובזכות זה המקום יהא בעזרם ויאירו דבריהם על פני דורם אלה הדברים אשר דבר בקדשו בשולי מכתבו לידידי הגאון מהרש"ל הכהן דומ"ץ ווילנא יצ"ו:

ואחר כל אלה הדברים דעת לנבון נקל להבין כמה חביבים עלי דברי סופרים רבני גאוני דורנו יצ"ו בהערותיהם היקרות מאירות ומזהירות ובפרט כי מעיד אני בתורת עדות גמורה וברורה כי בין כמה מאות הערות אשר קבלתי מיום שבחסד ה' נתפשטו ספרי שדי חמד בעולם הם ופאותיהם עד היום הזה לא פגשתי באחת מהם שהיא חלילה בדרך קינטור כי מארייהו דהנהו שמעתתי רבנן קדישי כולם אהובים כולם ישרים ותמימים וכולם מדברים בשפה ברורה בענוה יתירה וניכרים דברי אמת כי כל מגמתם רק לברר האמת אשר הוא חותמו של הקדוש ברוך הוא ובודאי מן הראוי הוא להוציא לאור תעלומות חכמתם הרמתה וישמחו כל חוז"ה בם יראו ישרים חריפותם ובקיאותם כי רב הוא ומלאה הארץ דעה ויש בידי קונטריסים מלאים כל טוב מלאים זיו ומפיקים נוגה מכמה מאות הערות מרבני גאוני דורנו יצ"ו וברוך היודע ועד גודל תשוקתי להוציאם לאור עולם אשר מפני זה לא חסתי על ההוצאות הרבות אשר היו לי ליתנם להעתיקם בתחילה בקונטרס אחד בתקותי כי אולי אוכל להתיישב במילתייהו דרבנן ולישא וליתן בהם כאשר קרה לי כמה פעמים ואם לא עשיתי כן הנה המכתבים מונחים בקופסא ומי יוכל לחפש בשעה הצריכה למצוא דברי חפץ בין כמה מאות מכתבים במשך כמה שנים ולכן ההכרח להביאם כולם במקום אחד בפנקס מיוחד. ועוד מטעם אחר מוכרח אנכי לעשות כן לפי שהן בעון בשנת התרל"ח נחליתי חולי גדול בעיני ונלאו הרופאים ולא מצאו מזור למחלתי וכמעט אמרנו נואש ח"ו לולא גברו חסדי השי"ת עלי ובשנת תרט"ל שלח דברו וירפאני אך מאז נחלשה מאד מאור עיני ולא אוכל להביט בכתיבות שונות כי אם בהכתב אשר הורגלתי בו וזולתו כקוץ ממאיר הוא לעיני ורוב ככל המכתבים הבאים אלי אנכי נותן להקרותם לפני כי קשה לאור עיני ההבטה בהם לקרות בעצמי ובפרט עתה לעת זקנתי (בן שבעים שנה אנכי היום) ולכן ההכרח להעתיקם בכתב שהורגלתי בו ואותו פנקס שיש בו מכתיבת משיטא פרענקין מכתיבת ידי במקומות שאשא ואתן בדבריהם בעה"י מובן כי לא יצלח לשלחו לבית הדפוס למקום שאין מכירים הכתב ההוא ובפרט כי על הרוב העתקה ראשונה מגוף המכתבים להקונטרס מלאה שיבושים אשר לא יתכן לתקנם בהגליונות וצריך לייחד להם מקום ולהראות התיקונים לאותם המקומות ומובן כי קונטרס כזה לא יצלח לשום בית הדפוס ולכן ההכרח ליתן להעתיקם פעם שנית בקונטרס מיוחד ואף כי גם בפעם הזאת לא יבצר משיבושים וטעיות אבל מעטים המה נגד ההעתקה הראשונה ואפשר לתקנם על הגליונות ולעתים רחוקות לא יספיקו הגליונות ויצטרך להעתיק הדף כולו מחדש ומובן כמה כסף שקעתי בבנין קונטריסים אלו:

ומלבד ההוצאות המרובות ההן אשר הן צער חסרון כיס הנה כל מבין ישכיל צערא דגופאי כמה עמלה נפשי וכמה זמן זמנם זמנים טובא אבדתי בהגהת ההעתקות ובתיקונן על ידי עצמי ולא על ידי שליח (כי אם באיזה מקומות מועטים אשר נאנסתי בעת ובעונת ההעתקה ומלאכתי נעשית על ידי זולתי ונחמתי על זה כי אחר זמן הרגשתי בקצתן שלא הוגהו יפה ולקו בחסר וביתר וכיוצא) ולא חסתי על ביטול הזמן היקר ועל טרחת גופי והכל מגודל התשוקה לעשות רצון צדיקים אשר בקשוני להביא דבריהם בספריי אשר אדפיס בעה"י ובצירוף התועלת הגדולה היוצאת מזה כמדובר למעלה ועם כי ידעתי מראש כי קצר כח יכלתי לברך על המוגמר ולהביאן לבית הדפוס כי ההוצאות מרובות ובבת אחת (כי לא כדרך כתיבתן הדפסתן כמובן) נשענתי על הבטחת כמה וכמה מבעלי ההערות יצ"ו לשלם במיטבא לא לבד שכר ההדפסה כי גם שכר ההעתקות ישלמו עד סוף פרוטה אחרונה וגם הרבה מהם אשר לא הבטיחוני על זה שפטתי בדעתי כי בטח כאשר יצאו לאור הדפוס הערותיהם יראו ישרים וישמחו ומעצמם בלתי שאלת חת"מ ישלחו לידי או ליד ידידי הרב המו"ל יצ"ו איזה סך רו"כ כפי השערתם הן חסר הן יתר ואם לא ידעו לשער ידרשו ויחקרו וידעו את אשר מוטל עליהם לשלם כי הכל יודעים כי אינני איש עשיר ובזמן שהיתה פרנסתי מרווחת קמצתי מעיסתי והקדשתי איזה חלק לצורך הדפסת הספרי שדי חמד אשר עתה בשבתי בבית ה' בארץ הקדושה גם זה לא אוכל כי פרנסתי לא בריוח כאשר היתה באמנה בהיותי חוץ מזאת המדינה כן דמיתי וחשבתי למשפט שכן יהיה:

ולא נפלאת היא בעיני באשר ראיתי בספר שכתב בשם הרב בעל שו"ת ציוני בהקדמה בזה הלשון מטבע האדם לחוס ולרחם על ילדיו ותשוקתו גדולה מאד שיהיו מוצלחים ויחיו חיים נעימים גם לאחר מותו ואם היה ביכלתו לנפוח בהם רוח חיים ארוכים שיהיו חיים וקיימים לעולם בודאי היה מוסר כל כחות נפשו על דבר זה ואם בילידי הגוף כך בילידי רעיוניו על אחת כמה וכמה שהם הילדים שעמל ושנטפל בגדולם בכל חלקי רוח נשמתו והנה האיש הזה זיכהו ה' להשכיל ולחדש איזה חידושי תורה ויגע בהם להעמידם על מכונם ונפח בהם נשמת חיים בלשון צח ורוח מליצה להועיל בהם לאחרים אשר לא ישתדל להוציאם לאור הדפוס בלי ספק שאחר פטירתו מהעולם יתפזרו העלים אחת הנה ואחת הנה עד שיכלו ויאבדו מן העולם ואין לך צער ודאבון נפש גדול מזה ואם המחבר ההוא בעצמו לא ישים לבו לשמרם מן הכליון היש לך זילזול גדול מזה עכ"ל נמצאת למד כי מן הראוי לאדם הוא לחוס על ילידי רעיוניו להביאם לבית הדפוס והשכל הישר מחייב שלא לחלק בין חבור שלם לחידוש מחידושיו דזיל בתר טעמא וכשם שעל ילד אחד מילדיו יחוס האדם בטבע כן על חידוש אחד מחידושיו יש לו לחוס ולכן מסתמא לא חיישי רבנן במעייה"ו וזה יתנו מנת חלקם הוצאות המגיעות לחידושיהם איש איש כברכת חידושיו כן שפטתי בדעתי ועל סמך זה התעסקתי בהעתקת הערותיהם המאירות:

אמנם עתה ידעתי כי שגיתי בהשערתי ואין חח"מ כבעל הנסיון ובחסדי השם יתברך כבר נדפסו כמה חלקים מחלק השדי חמד אשר בכל חלק מהם הנה הבאתי בכמה מקומות דבר רבני גאוני דורנו יצ"ו בהערותיהם הטהורות ובתוכם יש הרבה מהם אשר הבטיחו מפורש לחלק הוצאותיהם ברב תודה ולא זכיתי עד היום הזה שנתקיימו הבטחותיהם זולת אחד אני יודע מגאוני דורנו יצ"ו אשר טרם שנדפסו הערותיו היקרות רק על פי הבטחתי להדפיסן קדם וזכה ושלח סך הגון יותר מכדי ההוצאות זכרה לו ה' לטוב לו כל הימים אמן ולא מצאתי לו חבר בזה ועם כי אינני מאשים אותם חלילה ומעיד אנכי עליהם שאם היה ביכלתם לקיים מוצא שפתותיהם מפיהם ומפי מכתביהם לא הוו משנו רבנן בדבורייהו ובלי שום ספק אנוסים הם באשר נודע כי הן בעון הדור לא לחכמים לחם ועל הרוב פרנסתם בדוחק ה' ירחם עליהם ולנערה לא תעשה דבר כתיב ואנוס רחמנא פטריה מכל מקום אונסם ודאי לא יחייב אותי לעזוב מלהדפיס את אשר חנן לי ה' כדי להדפיס חידושיהם לכן לעת עתה תורה מונחת בקתדרא על הנייר ועל הדיפתרא בקונטריסים לעצמם עד שיעיר ה' לב גביר נדיב לב במצותיו חפץ להגדיל תורה ולהאדירה ויקדיש סך נכון לזאת המטרה ואז כל חידושיהם והערותיהם יצאו לאורה בעזרת אבינו שבשמים הגבור והנורא: