שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רנא

כאשר הראה בעצמו בהקדמתו לספרו שדה צופים כללן של דברים כי כל המלאכות הללו רצויות הן להגדיל תורה ולהאדירה אם תהיה כונת האדם רק לשם ה' הגדול והנורא ולא לשום פניה ומחשבה זרה השי"ת יטע בלבנו אהבתו ויראתו לעובדה ולשומרה כיר"א:

ולמודעי אני צריך כי במערכה זו וכן במערכות הבאות אחריה איה"ש יש איזה כללים (מעטים ונער יכתבם) אשר מפני סבה נדפסו בספרי דברי חכמים מהטעם שכתבתי בהקדמתי שם ובכל זאת נכון בעיני שלא להשמיטם במערכה זו ממקומם וכן במערכות הבאות אם ירצה ה' כי מלבד שיש בהם שנתחדשו דברים באותו ענין ואף אותם שלא נתוסף בהם דבר על כל פנים בכולם נתקנו בעה"י כל הטעיות שנתהוו הן מהמעתיקים הן מהמסדרים בהדפסה גם נתקנו בעה"י כל הראשי תיבות אשר עוררני על זה רב גדול בדורנו יצ"ו על רבוי הראשי תיבות שנמצאים בחלקים הראשונים שיש הרבה שלא מצאו אנשי חיל פתרונם לא פתרון המלות הבאות בראשי תיבות ולא פתרון הספרים המוזכרים בראשי תיבות ואנכי הדל מצאתי שכבר קדמוהו רבנן קמאי דקמן הן מזהירין מן הדין שלא להתנהג כן בכתיבת ספרים כאשר עיניך תחזינה להרב אהל יעקב בדף צ"ב אות ג' שכתב בשם הרב תוספות יום טוב בפרק ט"ז דיבמות משנה ד' (ד"ה ששלשלוהו) וז"ל פקח עיניך וראה איך בקל מהרה יפול טעית בספר כי המעתיק לא ראה בשני קוים שעל י"ב לכן צריך כל מעתיק להזהר מלכתוב ספרו בראשי תיבות או קצת מלות חסרות תיבות בסוף ובספר הראב"ע לא תמצאם אחד באלף עכ"ל (אמר המחבר בתוספות יום טוב שלפני מדפוס זיטאמיר תרי"ח ליתנהו להני מילי ולא פניתי לחפש בדפוסים אחרים ותיסגי לן סהדותיה דרב גאון יעקב הנ"ל) ובשם מהרש"ל בים של שלמה פרק כיסוי הדם סי' וי"ו הביא דבריו הרב כנסת הגדולה ביורה דעה סי' כ"ח הגהות בית יוסף אות ל"ז כתב אין דרך בעל הספר לכתוב ראשי תיבות כי אם דבר שהוא מורגל או שהזכירו פעם ופעמים עוד ציין למה שכתב בתוספות יום טוב בפרק בתרא דעירובין משנה ח' שלפי שהיה כתוב בספר כאח' ולא סיים התיבה לכתוב אות התי"ו (כאחת] טעה המעתיק והחליף כ"ף בבי"ת וחי"ת ברי"ש והשלים המלה וכתב בארץ וראוי מאד ליזהר בזה לינצל משגיאות רבות הבאות מחמת זה ולכל הפחות צריך ליזהר על דרך שכתב בים של שלמה הנ"ל שלא לכתוב בראשי תיבות מלות שאינם מורגלות בפי הכל:

ומה נעמו אמרי יושר בספר הברית בהקדמה ראשונה (בד"ה ולמען) ההוא אמר אף נזהרתי שלא לכתוב בספרי ראשי תיבות כדרך רוב הספרים אבל כלם תמלאמו נפשי אין מלה בלשוני בראשי תיבות אפילו ראשי תיבות אשר הם גלוים וידועים לכל שלמים הם אתנו ואם ימצאו איזה ראשי תיבות מעט מזער הם אשר כבר היו נוכח פניך וראית אותם כמה פעמים ונזהרתי מלחסר אות בסוף תיבה ולנטות עליה קו המורה לחסרון אות האחרונה וכו' אבל כל התיבות תמימים יהיו וכו' עיין שם ומרן חד"א בספר יעיר אזן במערכת הרי"ש אות ט"ז אף הוא היה מתכוין להזהיר על זה והביא דברי הרבנים רש"ל וכנסת הגדולה הנ"ל ואלמלא מקרא כתוב הדעת מחייבת להתנהג כן שהרי באמת כמה בילבולים מעותדים לבא על ידי הראשי תיבות וכבר ידוע כמה דיות נשתפכו במה שכתוב בפסקי הרא"ש בפרקי ערבי פסחים סי' מ"א (גבי ספירת העומר) וכי מברכים מברכים מעומד דת"ר (ויש דפוסים כתוב דתנו רבנן) בקמה תחל לספור אל תקרי בקמה אלא בקומה ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם בבית המדרש אנה מוצאת דרשה זו בים התלמוד ושרים רבים הבינו שזו גזרה שוה מדאוריתא עיין למרן חיד"א בשיורי ברכה ארח חיים סי' ח' עד שבא גאון אחד ואמר השערה נכונה שבדברי הרא"ש היה כתוב דס"ר בקמה וכו' ופתרונו דסמכו רבנן בקמה וכו' והמעתיק על לא הודע אליו פתרון המלה שפט בדעתו שטעות נפל בדברי הרא"ש ושצריך להיות דת"ר שפתרונו דתנו רבנן והתחכם הוא עצמו או הבא אחריו וכתב מפורש דתנו רבנן ועל כן שלמים וכן רבים אשר היו תמהי"ם שלא נמצאת דרשה זו בתלמוד והגאון בפירוש המשנה תפארת ישראל בפרק שני דאבות משנה ד' באות ל"ו הזהיר גם כן על זה וכתב טעם אחר וז"ל ולהגירסא שאי אפשר לשמוע יש לומר שהוא תוכחה לרב שמלמד לתלמידיו וכל שכן למחבר ספר שלא יאמר דבריו דרך חידה שאי אפשר להבינו רק אחר עיון גדול ומזה נמי שלא לכתוב בספר הרבה ראשי תיבות שאינם מורגלים שעל ידי זה יבולה זמן הלומד בו והטעמים הנ"ל טובים השנים נכונים ונאמנים:

וכיוצא לזה בחסרון אות להשלמת התיבה מצינו שמביא לידי מבוכה והוא בחשן משפט סי' ל"ד סעיף ח"י גבי גוזלי מציאת חרש שוטה וקטן הראה מקום מרן בבדק הבית שם לפרק הנזקין ובאמת ליתנהו להני מילי שם וכתב מרן החבי"ב בכנסת הגדולה הגהת בית יוסף אות ס' והובא בחידושי מהרל"ח שם שבבדק הבית היה כתוב המראה מקום בפרק הנז' שפתרונו בפרק הנזכר והכונה על פרק זה בורר (דף כ"ה ע"ב) שנזכר בבית יוסף והסופרים טעו וחשבו שפתרון המלה היא הנזקין וכתבו כן בפירוש הנך רואה כי לא דבר רק הוא לתקן הראשי תיבות ומהראוי היה לעשות משפט כתוב בספר הברית הנ"ל שלא יראה ולא ימצא שום ראשי תיבות בספר לולא כי קשה מאד ליזהר בזה אבל על כל פנים מאז הימים הנני נזהר מאד בתתי להעתיק המערכות בעה"י לתקן מקודם את הראשי תיבות רובם ככולם ואם כן יש תועלת גדולה על השנות הדברים גם בקונטריסים אלו איה"ש:

ומלבד זה מזקנים אתבונן וארחות צדיקים אשמור שכן דרך המחברים אמור רבנן בכפיל"א דבר שכתבו בספר אחד מחבוריהם הקדושים ושייך להיות גם בספר אחר שנ"ו חכמים ומביאים הדברים ההם במילואותם גם בספר השני דברים ככתבן בספר הראשון אף שהיה אפשר להם להציב ציונים לאמר עיין בספר פלוני מה שכתבתי בענין זה (וכאשר אנכי הדל אעשה כן במקומות רבו מספר לציין במערכה זו למה שכתבתי במערכה אחרת שלפניה או שלאחריה) לא הספיק להם בציון והגיעם כפול אבל בדברים שעיקרם (בדרך משל) הוא בחלק הכללים ומפני סבה נעתקו ונדפסו בספר אחר מן הראוי הוא שיהא חלק הכללים במקומו שלם ושננתם שיהא לימוד תם ומשנה שלמה ואמתת הנהגה זו יתבאר למעיין בספר שיורי ברכה למרן חיד"א הנדפס בשאלוניקי שנת לציון גואל ולשבי (לא זהו השיורי ברכה שנדפס בספר ברכי יוסף דפוס וויען) כאשר המעיין ישר יחזה בסימן א' אות וי"ו (בדין קריאת הקרבנות) וז"ל והא דאמר לכשיבנה בית המקדש וכו' אני בעניי הזכרתי דבריהם בספרי הקטן פני דוד פרשת ויקרא וזה לשוני שם הנה אשכחן וכו' העתיק כל הכתוב שם בלי תוספת ומגרעת וכן בסי' עט"ר העתיק כל הכתוב בספרו כסא דוד דף קכ"ג ובסי' קנ"ו אות ב' העתיק כל מה שכתב בספרו ראש דוד פרשת כי תצא ובסי' ט"ל העתיק מה שכתב בספרו כסא רחמים דף י"ז ודף ח"י ובסי' של"ט אות ב' העתיק מה שכתב בספרו ברית עולם דף קי"ד ודף קט"ו ובסי' תצ"ג אות ב' (ד"ה ואחזה) העתיק מה שכתב בספרו טוב עין דף ע"א ע"ב (וכתב שם וכן בשאר מקומות הרשומים פה שהעתיק משם אות באות) ובסימן ר"ץ העתיק מה שכתב בקונטרס ועד לחכמים חלק ראשון מערכת דל"ת ובסימן מ"ו אות ב' העתיק מה שכתב בספרו יוסף אומץ סי' ט"ז אות ב' ובסי' תקפ"ט העתיק מה שכתב בשם הגדולים מערכת יו"ד וכמה תשובות שבספרו חיים שאל חלק ראשון וחלק שני העתיקם בשיורי ברכה הנ"ל כמו שיראה הרואה בסי' ב' אות ג' ובסי' ח' ובסי' קמ"ג אות א' ובסי' קנ"ו אות ג' ובסי' רכ"ח ויותר מזה ראיתי שמביא וקורא בכמה מקומות ומעתיק דבריו שבפתח עינים עיין בשיורי ברכה הנ"ל סי' ס"ב ובסי' ר"ד ובסי' רצ"א ובסי' חת"ס באות ב' ובסי' תצ"ז אות א' ובסי' ת"ק ובסי' תק"ד ובסי' תק"ז ובסי' תקפ"ב ובחלק יורה דעה סי' צ"ז ובחלק חשן משפט סימן ל"ד הנך רואה שבכל אלו המקומות איכפ"ל תנא טרח וכתב בספרו הקדוש הנ"ל את אשר כבר נדפס בספריו הקודמים:

וגדולה מזו ראיתי להגאון מראה הפנים (על הירושלמי) בפרק קמא דחגיגה הלכה א' (בד"ה אמר רבי יוחנן) שאחר