שדי חמד קונטרס הכללים מערכת ל רנ

בכל זאת ירא אנכי מיצרי הרע לכן שמתי בראש ספרי דברי קדוש מדבר מתוך האש דת ובהשם שמתי מבטחי שיעזרני שתהיה כונתי רק לעשות רצונו יתברך שמו אכי"ר:

ואם ישאל השואל אחרי שאני מודה על האמת שבחבורים שלי אין במה להתגדר מה זו התשוקה הרבה להוציא לאור כל החלקים אם ירצה ה' עד אשר בראותי כי בשבתי בעיר קראסוב בשנים האחרונים רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובא דאתו מעלמא מכל קצוי ארץ ואיים רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים מינים ממינים שונים וכבר דרשו רז"ל בקה"ר על פסוק כי העושק יהולל חכם כל זמן שהחכם עוסק בצרכי צבור חכמתו מתמעטת ואם כך אמרו על החכם קל וחומר לחח"מ ולא חכם וכבר ביחנתי בעצמי שמגודל טרדותי נתמעט תלמודי וגם דלה דלה מאשר היה בתחילה לשליש ולרביע לא שמענו:

לכן הגם כי שיל"ת כל ימי שבתי שם בקראסוב (כשלשים ושלש שנים) היתה לי פרנסתי בריוח ולא בצימצום כי החזיקו בידי שתי הקהלות הקדושות עדת הקירימצקים ועדת האשכנזים יצ"ו בכבוד גדול ובאהבה וחבה יתירה (עד שהיה קשה עליהם ועלי הפרידה כקריעת ים סוף וכאשר הודעתי להם שברצוני לילך לשכון כבוד בארץ ישראל הרבה טרחו ועמלו עמדי להסב דעתי ולבטל מחשבתי זאת לכל הפחות על איזה שנים ולא עלתה בידם) ישלם ה' להם כפעלם ולעומת זה ידעתי כי בבואי אל הארץ הקדושה לא תהיה פרנסתי מרווחת כבראשונה אבל יודע רבוני כי על דעת כן באתי להתנהג כאחד העם ולא לילך בגדולות לא בנויי המלבושים ולא בשום דבר מהנהגת בני אדם כי רק כאחד מדלת העם תהיה כל הנהגת ביתי בלחם לאכול ובגד ללבוש לא אכילת מעדנים ולא לבושי שנים וחלילה מלקבל עלי שום משרה גדולה או קטנה למען תהיה דעתי פנויה לעסוק במלאכתי בסדור המערכות ולא יטרידוני ולא יפסיקוני טרדות אחרות ואנשי קדש כל בני העיר הקדושה הלזו קרית ארבע היא חברון ת"ו יעידו ויגידו כמה סרבן הייתי מלקבל משרת הרבנות בעיהק"ו הלזו (לולא כי מאת ה' היתה זאת ונצחוני ונעניתי להם ראשי שלא ברצוני כאשר ידוע ומפורסם מפי המאמר שבמכה"ע החבצלת בחדש טבת דההיא שתא היא אסת"ר יהי רצון שאזכה להיות להם עבד נאמן להטיב להם בעזה"י בין במילי דמתא בין במילי דשמיא כל ימי חיינו לעבודתו ית"ש אמן) והכל הוא מרוב התשוקה לעסוק במלאכתי בעה"י בסידור המערכות ומעתה לפי מה שהקדמתי כי ידעתי בעצמי שאין בחיבור הזה להתגדר לא בפילפול ולא בבקיאות יתפלא כל שומע אם כן מה כל החרדה הלזו:

לזאת אשיב כי כל מגמתי בזה הוא לזכות את הרבים בהציעי לפניהם בענין שאתעסק בו בעה"י דברי מחברים רבים המדברים באותו ענין ואינם נמצאים ביד כל אדם וחנני ה' ברחמיו בהם ולקטתי מהם פנינים בעה"י ומובטחני ב"ה שיעלה לרצון לפניו יתברך וכבר עשה עמי אות לטובה (וכן יעשה לעולם ועד הן בעודני חי ואף כי אחרי מותי אחר אריכות ימים ושנים בעבודתו יתב"ש) שבחסדיו הרבים חן וכבוד יתן ה' ונתקבלו הספרים באהבה ואיתבדרו בעלמא אצל חכמי ורבני וגאוני דורנו יצ"ו וראיתי נכון להעתיק פה דברי מי שגדול אחד קדוש מדבר מר ניהו רבין חסידא הרב מוהר"ר אליעזר פאפו בספרו פלא יועץ בערך אסיפה וז"ל כמה טובה עשו לנו בעלי אסופות רבותינו הקדושים אשר בכל דור ודור זכו וזיכו את הרבים זכות הרבים תלוי בם שאלמלא הם נשתכחה תורה מישראל ובפרט כגון אנן דור יתום יתמי דיתמי אשר טרדות הזמן רבו עלינו ואין הפנאי מסכים אתנו כל כך ללמוד בשקידה כמו הראשונים ודעתינו קצרה ואם נבא ללמוד ספרים הרבה אין קץ ומי הוא זה אשר תשיג ידו להיות כל ספרי הפוסקים בביתו ובחומותיו אמנם על ידי האסיפות נוכל לצאת מעט ידי חובתינו ובכל דור ודור צריכים האסיפות כמו שעשו הראשונים וכו' ורבים כמותם, שהיו לנו לעינים ומהם יראו וכן יעשו בכל דור ודור כל תלמיד חכם אשר חננו ה' בספרים הרבה ישתדל להועיל לרבים בדברים הנצרכים ויעשו אסיפות כיד ה' הטובה עליהם מי מקצורי דינים על סדר ארבע טורים ומי מכללים ומי מהקדמות ודרושים ומי מתוכחות מוסר וכדומה כל אשר המה עושים חסד גדול יחשב ואין לך חסד גדול מזה שהוא חסד בנפש ועושה אלה הם מזכים את הרבים וזכות הרבים תלוי בהם ואל יחושו ללעג השאננים האומרים מאי אהנו לן הני רבנן לשנו"ת את הידוע ומפורסם בספרים וחושדים בהם שכונתם ליטול את השם או לאסוף כסף שרי להו מארייהו להאומרים כן כי לא צדקו בדבריהם שבודאי טובים לנו הספרים של בעלי אסיפה מכל חיבורי פילפולים וחריפות וזו היא דרך ישרה וכו' אלו תוד"ק:

ואם אמר כן הרב בימיו (לפני שבעים או שמנים שנה) אנן מה נענה אבתריה אשר מידי יום יום הטרדות מתרבות והצרות מתגברות ובהציעי לפני הקורא דברי איזה ספר שאינו בידו ישיש כעל כל הון ותברכני נפשו על אשר אספתי דברי כמה מחברים במקומות מפוזרים וכשלחן הערוך הצגתים לפני הקורא ופעמים רבות הארכתי מאד להביא בס"ד דברי כל המחברים שראיתי שמדברים באותו ענין מזקנים אתבונן רבינו הגדול בפירוש המשנה בפרק חלק בהיסוד השלשה עשר אמר רב הארכתי בדברים הרבה ויצאתי מענין חיבורי אבל אני עשיתי זה לפי שראיתי בו תועלת לפי שאספתי בו דברים מועילים מפוזרים בספרים גדולים הנה מעיד בגדלו שיש תועלת בקיבוץ מאמרים פזורים והגאון בעל ספר תורת גטין אמר בהקדמתו ואקוה שאף חכם שבחכמים לפעמים ימצא בו דבר טוב כאשר לפעמים נמצא דבר טוב באמתחת העני ואמר החכם כי דבר אחד טוב יציל על כל הספר כולו עכ"ל ועיין בהקדמת ספר קמח סלת בתועלת האסיפה כן אנכי הדל מובטחני בזה כי אף אם השקליא וטריא דידי לאו כלום היא לעיני העדה גדולים חקרי לב ובקל יוכלו לדחות הדברים כקש נדף על כל פנים ימצאו בו דברים נחמדים אשר הבאתי כמעט ברוב ענין שעסקתי בו מדברי המחברים שקדמוני אשר לא ראו דבריהם ואפשר גם ספריהם לא ראו מימיהם ואם כן לא דבר אחד ימצאו בהם כי הרבה דברים יערב להם בסיעתא דשמיא:

ולא עוד אלא אף במקומות שלא עלתה בידי להעתיק דברי איזה מחבר בענין שהייתי עסוק בו ואף לכתוב תמצית דברי המחבר לא יכלתי מפני איזו סיבה שהיתה לי והסתפקתי בציון בלבד (לאמר עיין בספר פלוני וכו') לא יבצר מהביא בזה איזו תועלת לזולתי כמו שכתב מרן החבי"ף בהקדמתו לספר עיני כל חי (בד"ה ואל יקשה) וז"ל ואל יקשה בעיניך מה שאני מציין לפעמים המחברים של כו' שנראה אך למותר וכו' ועוד סבה אחרת כי יש כמה שיטות שאין נמצאים ביד כל אדם וכונתי לזכות את אחרים שידעו מי ומי המדברים באותה סוגיא להאיר עיניהם וכו' שאם ידעו שבספר פלוני דבר באותו ענין ידרשו ממי שנמצא בידו הספר ההוא והיתה עמו וקרא בו והרוה צמאונו וידוע שכן ארחות צדיקים רבנים גדולים ומובהקים כמעט רוב ככל המחברים להשתמש בזה לפרקים:

וגדול אחד בדור שלפנינו מרבני איזמיר המפורסמים בדור הגאונים חקרי לב ושרשי הים מר ניהו הרב המחבר ספרי מראה הגדול מוהר"ר רפאל אשכנזי טרח וכתב ספר שלם מחזיק רכ"ב דפים גדולים (פאלייא) וקרא שמו מראה עינים והוא מראה מקום דברי המחברים בשיטותיהם ובתשובותיהם על כל הש"ס מתחלת סדר זרעים עד סוף סדר טהרות ואין בכל הספר שום שקלא וטריא ופטפטיא דאוריתא רק ציונים על כל סוגיא ופירוש רש"י ותוספות מובן כמה טרח אותו צדיק וכמה זמן זמנים טובא אבד על זה והכל למען זכות את הרבים ובאמת כשמו כן הוא מאיר עיני חכמים לידע מי ומי המדברים באותה סוגיא ובמפרשיה כאשר קרה לי פעמים רבות אורו עיני על ידי ציוניו ומרן החבי"ף בדבריו שבספר מימר חיים הנספח לספר חיים לעולם בתשובה לא"ח סוף סי' י"ג (בד"ה והנה ידוע) אמר שמה שמציין בספריו בדין אשר עסוק בו ספרים רבים הוא שמפני רוב טרדותיו אינו יכול לשמור לעמוד על מיצוי הדין ועומק ההלכה והקורא יעיין בהם ויברר ההלכה והוא רק כמזכיר מי הם המדברים וההוגה בהם יעמוד על האמת וכו' והגאון רבינו בצלאל רנשבורג אשר עשה מפתחות לפסקי הרא"ש במקומות מפוזרים שלא במקומן כמה גדלה תועלת מלאכתו