שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ צה

על היפה דאינו אלא לאו הבא מכלל עשה וכן כתב בפשיטות הרב פרמ"ג בס' שושנת העמקים כלל י"ט (בד"ה ודע דלרבא) גם בפרי מגדים סי' צ' באשל אברהם סק"ל (בד"ה ומ"ש מעשה) אחר שציין דברי הרמב"ם בפרק ט' מהלכות עבדים דין ו' גבי משחרר עבדו כתב וז"ל ומ"ש דאם שחררו משוחרר לכאורה מוכח דאי עביד מהני עיין ריש תמורה דאפילו בעשה וכו' עי"ש כונתו לומר דלכאורה מוכח מזה דהרמב"ם פוסק כאביי דאי עביד מהני וכו' דהא גם בעשה הדין הוא לרבא דאי עביד לא מהני

ולפי הנראה כן מתבאר גם מדבריו שבאשל אברהם סי' קל"ה סק"ט שסובר שגם בעשה אי עביד לא מהני דהנה הרב פרי חדש שם בסעיף ו' כתב שאם היה כהן בבית הכנסת ובטעות קראו ישראל ראשון שסבור שלא היה שם כהן אינו עולה למנין שבעה ויעלה הכהן אחר הישראל וכן מוכח מדאמרינן בהנזקין אהא דאמרינן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון ופרכינן למאן הוי האי חשש פגם אי ליושבין הא קא חזו ליה ופירש רש"י הא קא חזו ליה ראשון דסליק למניינא ומאי פירכא הא דקא חזו ליה ראשון למנין שבעה אטו חלל אינו עולה למנין שבעה ואפילו ממזר וכו' אלא משמע דהכי פרכינן דאם איתא דהוי חלל כיון שעלה במקום כהן והיה כהן בבית הכנסת לא יהא עולה למנין שבעה ומדסליק למנין שבעה שמעינן דכהן הוא ומהא שמעינן דכי היכי דאם היה כהן בבהכ"נ ובטעות קראו את החלל אינו עולה למנין שבעה הכי נמי בהיה כהן בבהכ"נ ובטעות קראו ישראל במקום כהן אינו עולה למנין שבעה אלו תורף דברי הרב פר"ח. וכתב על זה באשל אברהם הנ"ל וז"ל וסבור הייתי לומר דפריך למאן דאמר כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ודאי אי קרא ישראל במקום כהן והיה בבית הכנסת אין כלום וצריך הכהן לקרוא ראשון מה שאין כן למ"ד מהני וכפי הנראה אין ברור הלכה כמאן אי מהני או לא ועיין ח"מ סי' ר"ז ור"ח בסמ"ע וביו"ד מזה או אף כמ"ד לא מהני יש לומר בדבר תורה הא בדרבנן מהני ופלוגתא היא אי ד"ת הוי או אסמכתא עמג"א ר"א אות ד' עכ"ל הרי שתלה ענין זה באי עביד מהני או לא אף דאין בזה לאו כי אם עשה דוקדשתו שמעת מינה שסובר דגם בעשה אמרינן אי עביד לא מהני אלא שהרב הנ"ל רפיא בידיה פסק ההלכה בזה ועיין מה שרשמתי באות ס' בס"ד ועל כל פנים מתבאר שסובר דלרבא דאמר לא מהני לא שאני ליה בין לא תעשה לעשה

גם בתשובות רבינו עקיב"א סי' קצ"ד (בד"ה ואני פקפקתי) הקשה אההיא דמשחרר עבדו שהרי גם בעשה אמרינן אי עביד לא מהני מדפרכינן בתמורה מתורם מרעה על היפה ולומר דהוא גזרת הכתוב דמהני מנא לן הא דילמא קרא דשחרור מיירי בענין דליכא עבירה אבל במקום איסור נימא אי עביד לא מהני עד כאן לשונו הנה הבאתי מלתייהו דרבנן קדישי הנ"ל דפשיטא להו דגם באיסור עשה אי עביד לא מהני ושהוכיחו כן מסוגיית הש"ס

ומלבד מה שהכריחו הרבנים הנז"ל מתורם ממין על שאינו מינו ומתורם מרעה על היפה עוד מצאתי הכרח חדש דגם בלאו הבא מכלל עשה אמר רבא דאי עביד לא מהני והוא זה דבסוגיא דתמורה ד' ב' סוף ע"ב פרכינן והרי מקדיש תמימים לבדק הבית דאמר רחמנא נדבה תעשה אותו זה קדשי בדק הבית ותנן (צ"ל ותניא כמו שהוגה סביב הש"ס לעיל בדף ה' סוף ע"ב ותנן המקדיש בעלי מומין וכו' דצ"ל ותניא ולפי הנראה הני תרתי בכי בחדא מחתא איתנו בחד בריתא) המקדיש תמימים לבדק הבית אעפ"י שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי ופירש"י דהא דתניא שהוא בלא תעשה הוא מאי דדרשינן בדף ז' ע"ב וידבר ה' אל משה לאמר לא אמור והנה הרמב"ם בהלכות ערכין פרק ה' הלכה ה' כתב המקדיש בהמה טהורה תמימה לבדק הבית אף על פי שעובר בעשה מה שעשה עשוי וביאר שם בהלכה ו' שהוא לאו הבא מכלל עשה ותמה מרן כסף משנה למה לא כתב אעפ"י שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי כדתני בבריתא וכתב הרב לחם משנה שסובר רבינו דההיא לא תעשה דמפיק מלאמר לא אמור אסמכתא בעלמא ולהכי כשהקשו בפ"ק דתמורה והרי מקדיש דאמר רחמנא נדבה תעשה אותו אלו קדשי בדק הבית לא הזכיר בדבריו המקשה כלל לא תעשה משום דהוה אסמכתא כדכתיבנא עכ"ל וכונתו דהוה ליה למקשה למימר והרי מקדיש תמימים לבדק הבית דעובר בלא תעשה ותניא אעפ"י שעובר בלא תעשה מה שעשה עשוי דבהכי הוה מישתמע דהוא לא תעשה ממש ומדמהני אף שעובר בלא תעשה מקשי לרבא ומדלא אמר הכי אלא אמר והרי מקדיש תמימים דאמר רחמנא נדבה תעשה אותו דהיינו לאו הבא מכלל עשה כמו שכתב רש"י דמשמע אותו אתה מתפיס לבדק הבית ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית דמוכח דקושיתו היא מדעובר בלאו הבא מכלל עשה ומהני ואמאי לא מקשי עדיפא מינה שהרי עובר בלא תעשה כדתני בבריתא דמייתי המקשה אלא ודאי משום שסובר המקשה דהא דתני בבריתא עובר בלא תעשה אינו אלא אסמכתא בעלמא ולפי האמת אינו עובר בלא תעשה רק בלאו הבא מכלל עשה זו היא דעת הרמב"ם לפי דברי הרב לחם משנה ומעתה הרי לנו הכרח שלישי דלרבא גם בלאו הבא מכלל עשה אי עביד לא מהני מדמקשינן עליה מהא דמקדיש תמימים לבדק הבית ותימה לכאורה על הרבנים הנז"ל שלא הרגישו בהוכחה זו

הן אמת דהרב משנה למלך שם משמע ליה דברים כפשטן דהא דתני בבריתא אעפ"י שעובר בלא תעשה לא תעשה ממש הוא ומיישב דברי הרמב"ם על פי מה שאמרו בספרי וכן הוא בתורת כהנים בפרשת אמור (ויקרא כ"ב פסוק כ"ג) נדבה תעשה אותו. אותו עושה נדבה ואינו עושה תמים נדבה לבדק הבית מכאן אמרו המקדיש תמים לבדק הבית עובר בעשה מנין אף בלא תעשה תלמוד לומר וידבר ה' אל משה לאמר דברי ר' יהודה וחכ"א אין בו במצות לא תעשה ע"כ דברי התו"כ וכיון דפליגי רבנן עליה דר' יהודה פסק כחכמים וציין לעיין בש"ס בסוף פרק כל שעה וכונתו למאי דאמרינן שם ד' מ"א סוף ע"ב דהא דתני אכלו צלי מבעוד יום חייב אתיא כר' יהודה דאמר לאמר לאו הוא וכו' דמוכח מזה גם כן דרבנן פליגי עליה דרב יהודה ושפיר פוסק הרמב"ם גבי מתפיס תמימים דעובר רק בעשה הרי דמשמע ליה דמאי דאמר ר' יהודה עובר בלא תעשה הוא לא תעשה ממש ובאמת כן מתבאר מסוגיא דפסחים הנ"ל ותימה על הרב משנה למלך שלא הזכיר דברי הרב לחם משנה והיה לו לתמוה עליו דאיך נוכל לומר דהוא אסמכתא בעלמא והלא בבריתא דפסחים תני חייב דמשמע חייב מלקות ופרכינן והא לאו הבא מכלל עשה עשה הוא ומוקמינן לה כר' יהודה מוכח ודאי דלאו ממ"ש הוא אליבא דר' יהודה

ומכל מקום אף לדברי הרב משנה למלך הנ"ל שפיר מוכח מהש"ס דלרבא גם בלאו הבא מכלל עשה אי עביד לא מהני דאי לא תימא הכי מאי פריך לרבא מסברת ר' יהודה דסובר דאיכא לאו ואפילו הכי אי עביד מהני הלא אף אם נאמר דבהא דתני מה שעשה עשוי גם רבנן מודו לר' יהודה מכל מקום לא קשיא על רבא דמצי אמר אנא דאמרי כרבנן דלית להו במתפיס תמימים לבדק הבית אלא לאו הבא מכלל עשה ומשום הכי הוא דסברי דאי עביד מהני אלא מוכח דגם בזה סובר רבא דלא מהני ומשום הכי מקשינן עליה אמנם זה יש לדחות דכונת הש"ס דמדר' יהודה נשמע לרבנן דכי היכי דלר' יהודה במידי דאית ביה לא תעשה אי עביד מהני הכי נמי לרבנן במידי דאית ביה לאו נמי אי עביד מהני דהא בהא לא פליגי ולכן לפי דברי הרב משנה למלך אין מזה הכרח ולפי דרכנו למדנו שדעת הרב לחם משנה אליבא דרבא דגם בלאו הבא מכלל עשה אי עביד לא מהני וכן הוא משמעות לשון רש"י דהמקשן מקשה ממאי דאיכא בקדשי בדק הבית לאו הבא מכלל עשה דאם לא כן לא היה צריך רש"י כלל לכתוב דאיכא למישמע מיניה אותו אתה מתפיס לבדק הבית ואי אתה מתפיס תמימים לבדק הבית עי"ש וממה שכתב כן מוכח שסובר דגם מלאו הבא מכלל עשה קשה עליה דרבא וק"ל

איברא דהרשב"ץ בספר זהר הרקיע במצוה קל"א הביא דבריו הרב דברי אמת בקונטריס הלאוין (בד"ה וראיתי לו ז"ל וכו' בדף פ"ה ע"א מדפוס חדש) כתב שיש לפסוק הלכה כר' יהודה דמתפיס