שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ פט

לא מהני אם כן אפשר דאיתקש קידושין לגירושין עכ"ל והרב מחנה אפרים בהלכות שלוחין סי' ט' נסתפק במי שנשבע שלא לקדש את לאה ושוב קדשה על ידי שליח אם היא מקודשת דיש לומר דכיון שהוא אינו יכול לקדשה שליח נמי לא מצי משוי או דילמא דוקא במידי דאיהו לא מצי עביד ואי עביד לא עשה כלום הוא דאמרינן דלא מצי משוי שליח אבל הכא כיון דאיהו נמי אם עבר ועשה מה שעשה עשוי שליח נמי מה שעשה עשוי עי"ש אלמא פשיטא ליה דבקידושין אי עביד מהני ואף שיש לומר שכתב כן על פי סברת התוס' דבאיסור שבדה מלבו כנדרים ושבועות לכולי עלמא אי עביד מהני מכל מקום לא היה לו לכתוב כן בפשיטות דהא דעת ההגהות מרדכי שגם בשבועות אמרינן אי עביד לא מהני וכבר כתבתי באות ז"ן שיש פוסקים רבים שסוברים כמותו אבל אם נאמר שסובר כדברי הרבנים הנ"ל דבענייני קידושין אי עביד מהני ניחא שבזה גם הגהות מרדכי מודה

והרב טל אורות בתשו' בחלק אהע"ז סי' א' נשאל גם כן במי שנשבע לקדש אשה אחת וקדשה על ידי שליח אם חלו הקידושין ובתשובתו הביא סברת התוס' דבאיסור שבדה מלבו לא אמרינן אי עביד לא מהני ושכן כתב הרא"ש בתשובה וכו' והוקשה לו מדברי הגהות מרדכי שסוברים דגם בשבועה אי עביד לא מהני וכתב שהפוסקים פסקו כדעת התוס' ושוב הביא דיש פוסקים שחששו לדעת הגהות מרדכי וכו' עי"ש ולפי דברי הרבנים הנ"ל הדין פשוט גם לסברת ההגהות מרדכי מטעם דבקידושין לא אמרינן אי עביד לא מהני משום דגלי קרא וכו' ושם (בדף י"ג ע"א בד"ה גם הרב) כתב בשם הרב מוהרימ"ט בחלק אהע"ז סי' מ' דקהל שגזרו שלא לקדש וכו' כגון מי שנשבע שלא לקדש שקידושיו קידושין אם קדש וכתב בשם הרב דרכי נועם דמדלא נרגש הרב מוהרימ"ט מסברת ההגהות מרדכי הנ"ל מוכח שסובר שבזה מודו כולי עלמא וכו' ואין אצלי ס' דרכי נועם לראות מאיזה טעם כתב כן ולפי כלל זה יתכן שמפני זה הוא שכתב הרב מוהרימ"ט בפשיטות אליבא דכ"ע ועוד יש ליישב מאי דפשיטא להו להרבנים הנ"ל דמי שנשבע שלא לקדש אשה פלונית ועבר וקדשה דחלו הקידושין (ולא אמרינן אי עביד לא מהני) על פי כלליה דרב שפתי כהן בח"מ סי' ר"ח שהבאתי באות ס"א וכן על פי כלליה דרב טורי זהב שהבאתי באות ס"ב ועוד על פי איזה כללים שנאמרו בענין זה אלא דגם על פי כללין יש ליישב דב"ק כמובן

כלל ס"ה) כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני היינו דוקא בעלמא אבל בקדשים דבעינן שנה הכתוב לעכב אם לא שנה אמרינן אי עביד מהני כן כתב הרב שער המלך בפרק א' מהלכות קרבן פסח בפשיטות ודחה על פי זה קושית הרב פרי חדש בס' מיים חיים בפרק ו' מהלכות בכורות. (על מה שכתבו התוס' בפסחים ד' ס"ג בשם ריב"א דפסח ששחטו על חמץ כשר משום שלא שנה הכתוב לעכב דהא כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני) דבקדשים לא אמרינן אי עביד לא מהני אלו תורף דב"ק וכן כתב בשמו הרב מלא הרועים במערכה זו אות י"א ושם באות י"ט כתב הן אמת לפמ"ש באות י"ב בשם שער המלך וכו' לק"מ אך התוס' לא סברי הכין וכמ"ש בחידושי עכ"ל ולא גלי לן איה מקום דברי התוס' בזה ואם כונתו לדברי התוס' בתמורה דף ד' ד"ה ורבא אמר שהקשו שוחט פסח על חמץ יהא פסול ותירצו דבירושלמי יש קרא להכשיר ואם איתא דבקדשים כי לא שנה אי עביד מהני למה לי קרא להכשיר הפסח נראה ודאי דאין מזה הכרח שהרי לפי האמת בפסח שנה הכתוב לא תשחט על חמץ לא תזבח על חמץ ואי לאו דגלי קרא להכשיר הוה אמינא שנה הכתוב ופסול והשתא דגלי קרא להכשיר אמרינן דמאי דשנה הכתוב הוא לעבור בשני לאוין כמו שבאר כל זה בשער המלך שם ועיין במה שכתבתי לעיל באות ט"ן (בד"ה גם מה שהקשה עוד)

ועתה ראיתי בספר מקנה אברהם במהדורא בתרא במערכת השי"ן אות תל"ה (בד"ה וחזה הוית) שכתב בענין זה בשם הרב חק נתן ונראין הדברים שבמה שכתבתי באית ט"ן הנ"ל כונתי לדעתו העליונה ולפי שספר יקר הזה אינו מצוי אעתיק מה שכתב בשמו במקנה אברהם וז"ל וחזה הוית בס' חק נתן בליקוטיו לפסחים ד' רי"ג שכתב על דברי ריב"א וז"ל זה אינו דכללא הוא דלא מוקמינן ללאוי יתירי אלא היכא דליכא למדרש אבל הכא דאיכא למדרש לא מוקמינן ללאוי יתירי א"כ הכא הא איכא למדרש דשנה עליו הכתוב לעכב והנה התוס' בתמורה ד"ד ב' ד"ה רבא אמר לא מהני הקשו א"כ שוחט פסח על החמץ לפסול וי"ל דבירושלמי יש קרא להכשיר הנה יש לדקדק מאי מקשו שוחט פסח על החמץ לפסול הא בקדשים בעינן שנה עליו הכתוב לעכב ואי לא שנה עליו לא הוי אלא למצוה וא"כ מהיכא תיתי לפסול אלא ע"כ דקושייתם הוא הכא נמי שנה עליו הכתוב לעכב ולכך קא מקשו שפיר ותירצו דבירושלמי יש קרא להכשיר ובהכי עליו דבריהם כהוגן אומר ריב"א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב ר"ל הא דשנה עליו הכתוב לא לעכב הוי דהא יש קרא להכשיר אלא על כרחין הא דשנה עליו הכתוב לטפויי בלאו עכ"ל ושוב הביא שגם הרב שער המלך כתב כדברי הרב חק נתן דבקדשים דבעינן שנה הכתוב לא אמרינן אי עביד לא מהני

והרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו ליומא ד' ל' ע"ב במאי דאמרינן התם דכהן שעבד עבודה עד שלא טבל שחרית פליגי בה בן זומא ור' יהודה לבן זומא עובר בעשה ולר"י אינו אלא מדרבנן ואמרינן דלכולי עלמא אינו מחלל עבודה הוקשה לו דהא אמרינן דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני (וסובר שגם בעשה הדין כן ועיין לקמן באות ס"ט בענין זה). ותירץ דבקדשים דבעינן שנה הכתוב לעכב אי עביד מהני וציין למה שכתבו התוס' שם בדף כ"ט ע"א דעשה דהשלמה אינה מעכבת בדיעבד ותוס' פסחים ד' ס"ג הנ"ל ונודע ביהודה בתניינא חלק א"ח סי' קו"ל הנה מה שציין לדברי התוס' דפסחים וכונתו שמפני זה כתב ריב"א דהזבח כשר משום שלא שנה הכתוב משום דבקדשים לא אמרינן אי עביד לא מהני כל שלא שנה עליו הכתוב חידוש הוא שלא זכר דברי הרב שער המלך הנז"ל אך מה שציין לשו"ת נו"ב הנ"ל כעת לא ידעתי כונתו כי עיינתי שם ואגב ריהטאי לא ראיתי שדבר מזה אם יש לחלק במלתא דאמר רחמנא לא תעביד בין חולין לקדשים

ונראה דלא מפני קושית הרב מוהרצה"ח הנ"ל נהיה מוכרחים לחלק בזה בין חולין לקדשים שהרי לקושיא זו לא ננעלו שערי תירוצים על פי שאר חילוקים שנאמרו בכלל זה דלהסוברים דכל דבר שאפשר לעשותו בהיתר אף אם עשהו באיסור אי עביד מהני עיין לעיל באות ס"א מה שרשמתי בזה בס"ד הרי הכא נמי אפשר לעשות העבודה בהיתר אחר טבילת שחרית וכן להסוברים דדוקא בדבר שאסור מצד עצמו הוא דאמרינן אי עביד לא מהני אבל לא במה שדבר אחר גורם לו וכמו שרשמתי בס"ד באות ס"ב הכא נמי אין האיסור מצד העבודה עצמה אלא מצד חסרון הטבילה בשחרית וכן להסוברים דדוקא בדבר שאם נאמר לא מהני יתוקן האיסור הוא דאמרינן אי עביד לא מהני וכמו שרשמתי בס"ד באות ט"ן הכא נמי איסורא דעבד עבודה בלא טבילה לא יתוקן במה שנאמר אי עבוד לא מהני ומשום הכי לכולי עלמא לא מחלל עבודה ויתכן שזו היתה כונת מוהרצה"ח בציונו לעיין בשו"ת נודע ביהודה הנ"ל ששם הובא כלל זה ושיש חולקים עי"ש

גם הרב חיי אדם בקונטריס נשמת אדם כלל ג' סי' ו' (בד"ה וראיתי שם) כתב בפשיטות דבקדשים דבעינן שנה הכתוב לעכב אי עביד מהני ולא תמצא בסוגיא דתמורה אי עביד מהני שום קושיא דאין ראיה כלל לשאר מצות דבשאר מצות י"ל אי עביד לא מהני ואף דבתשובת מוהרי"ט סי' ס"ט מביא ראיה אמלתא דאי עביד משוחט פסח על חמץ צ"ע וכו' עי"ש והרב אהל יעקב בדף נ"ו ע"ב (בד"ה ולפי) הביא דברי הרב פר"ח שדחה דברי ריב"א שבתוס' פסחים הנ"ל מכח הכלל דכל דאמר רחמנא לא תעביד וכו' ותמה על דבריו דשאני קדשים דבעינן שנה הכתוב והרבה להביא חבילות ראיות מהש"ס והתוס' דבקדשים בעינן שנה הכתוב וכו' ועיין בנודע ביהודה תניינא בחלק יו"ד סי' ט' (בד"ה ואמנם)

אך הרב תפארת ישראל בפרק תמיד נשחט משנה ד' (אמתניתין דפסח ששחטו על החמץ) הביא דברי ריב"א שבתוס' הנ"ל ותמה על זה על פי מאי דמשמע ליה מסברא דלא אמרו דבקדשים בעינן