שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ פא

והנה בנחלת צבי שם שכתב דהגאון נו"ב סובר ככלליה דהסמ"ע לא הראה מקומו ומסתמא כונתו לתשו' נו"ב יו"ד בח"ב סי' ט' שציין בפתחי תשובה שם סק"א ותמיה לי לפי זה במה שכתב אחרי כן דלפי מה שחלקו הרבנים מוהרימ"ט ודעמיה דדוקא בדבר שאם נאמר דלא מהני יתוקן האיסור הוא דאמרינן לא מהני אבל אם לא יתוקן האיסור אי עביד מהני קשה מדין שוחט אותו ואת בנו ביום אחד דאמאי מהני הרי יתוקן האיסור וכו' עי"ש וגם בפתחי תשובה יו"ד ריש סי' רס"ו ציין קושיא זו על כלל הרב מוהרימ"ט שסובר לחלק בין יתוקן האיסור ללא יתוקן עי"ש ותירץ דבאותו ואת בנו לא שייך לומר אי עביד לא מהני כמו שכתב הפרמ"ג בשפתי דעת בסי' ט"ז דמדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי (וכן כתבתי למעלה באות ט"ן בשם הרב פרי חדש בספרו מים חיים בנימוקיו להלכות בכורות ד' ל"ד ע"ד) ואחרי שכבר ראה דברי הרב נודע ביהודה לא ידעתי למה תלה קושיתו לדעת הסוברים ככלליה דרב מוהרימ"ט ולמה לא הקשה גם לכלל הסמ"ע והש"ך והנו"ב שהרי בנודע ביהודה כתב שם לדחות מה שהיה נראה לו לומר דבשחוטי חוץ וחולין שנשחטו בעזרה אין שייך לומר דלא מהני שהרי היה יכול לעשות השחיטה בהיתר ואמר מר דבאמת אינו כן משום דדוקא בשוחט בשבת וביוה"כ דלא אזהר רחמנא בפירוש לא תשחט בשבת דרחמנא אמר לא תעשה מלאכה וממילא שחיטה בכלל שאר מלאכות בזה אמרינן כיון שהשחיטה יכולה להיות בהיתר אלא שהוא עשאה באיסור ששחט בשבת גם לרבא מהני אבל מה שאסרה תורה בפירוש דבר זה שלא לעשותו באיסור אף שאפשר לעשותו בהיתר הרי רחמנא אזהר שלא יעשנו באיסור כמו בשחוטי חוץ וחולין שנשחטו בעזרה דהתורה אסרן בפירוש בזה ודאי לרבא לא מהני וכו' עי"ש דב"ק ולפי זה גם לכלליה דרב הסמ"ע היה לו להקשות מאותו ואת בנו שכיון שבאה על זה אזהרה מפורשת אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד אף שהיה באפשרות לשחטן בהיתר בשני ימים דינא הוא לרבא דלא מהני

והרב שער המלך בהלכות גרושין פרק ג' הלכה י"ט הקשה על מה שחלק הסמ"ע והש"ך דהיכא דאפשר לעשות הדבר בהיתר גם לרבא אי עביד מהני שאם כדבריהם מאי מקשו התוס' בתמורה דף ד' ע"ב ד"ה רבא אמר דשוחט פסח על חמץ ליפסול ותירצו דבירוש' יש קרא להכשיר ומאי קושיא הרי הפסח היה אפשר לשחטו שלא על החמץ ובכי הא לא אמר רבא אי עביד לא מהני עי"ש ואמנם לפי מה שבאר הרב נודע ביהודה דהיכא דאיכא אזהרה מפורשת לא אמרינן דמשום שאפשר להדבר ההוא להעשות בהיתר אם עשה באיסור גם כן מהני אין מזה סתירה לסברת הסמ"ע והמעיין בגוף דברי הרב נו"ב יראה שמדברי התוס' הללו הכריח דיש לחלק בין דבר שאין אזהרה מפורשת להיכא דיש בו אזהרה מפורשת עי"ש דב"ק

איברא דתמיה לי טובא דבקידושין ד' ז"ן ע"ב ילפינן איסור חולין שנשחטו בעזרה מדאמרה תורה שחוט שלי בשלי ושלך בשלך מה שלי בשלך אסור אף שלך בשלי אסור ודחינן מה לשלי בשלך שכן ענוש כרת אלא אמר אביי מהכא ושחטו ושחט אותו ושחט אותו תלתא קרעי מה ת"ל לפי שנאמר כי ירחק ממך המקום בריחוק מקום אתה זובח וכו' פרט לחולין שלא ישחטו בעזרה וכו' יכול לא ישחוט ואם שחט יהא מותר תלמוד לומר כי ירחק ממך וכו' ואם איתא דבחולין שנשחטו בעזרה כיון דבא עליהם אזהרה מפורשת אף שאפשר בהיתר אמרינן דאי עביד לא מהני היכי סלקא דעתין לומר דאם שחט יהא מותר הא כיון דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני והרי בהמה זו כאילו לא נשחטה ואסורה באכילה ולמה לי קרא לומר דאם שחט אסורה באכילה ואף דילפותא זו אביי הוא דאמרה ואיהו סבר אי עביד מהני במכל מקום קשה דאם איתא דלרבא פשוט דלא מהני משום דכללא הוא דכל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני הוה ליה לש"ס לאקשויי מינה לרבא דהא ילפותא זו דיליף אביי לא מסברא דנפשיה אמרה אלא בריתא מפורשת היא בתורת כהנים (בפרשת ויקרא סי' ג' על פסוק וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד) כמו שכתב רש"י בסוגיין ואם כן תיקשי לן מינה לרבא אלא ודאי מוכרחים אנו לומר דגם בדבר שיש בו אזהרה מפורשת כל שהוא דבר שיש באפשרות לעשותו בהיתר לא אמר רבא אי עביד לא מהני ומשום הכי אי לאו קרא הוה אמינא לא ישחוט ואם שחט מותר וצ"ע

ועל כל פנים דעת הגאון נו"ב כן היא לחלק בכלל זה בין דבר שלא בא עליו אזהרה מפורשת וכו' והיכא דאיכא אזהרה מפורשת אף שהיה יכול לעשות הדבר בהיתר אם עשה באיסור אמרינן דלא מהני ועל פי זה עלה בדעתי ליישב מה שהקשיתי למעלה וכן תמה הרב חכמת אדם דבנשבע שלא למכור ומכר שכתב המרדכי דלא מהני היה לנו לומר דמהני שהרי היה יכול לעשות הדבר בהיתר על ידי שישאל על שבועתו וכו' דלדברי הרב נו"ב הנ"ל לא קשיא מידי דכיון שנשבע שלא למכור הרי זו אזהרה מפורשת ובאזהרה מפורשת אין חילוק בין אם לא היה אפשר לעשותו בהיתר לאם היה אפשר לעשותו בהיתר ובכל גוונא אי עביד לא מהני כן עלה בדעתי ליישב

ויתכן שכן דעת הרב ישועות יעקב באהע"ז סי' א' סק"ז גבי גזרת רגמ"ה שלא לישא שתי נשים שכתב דמוכח מדברי הפוסקים דאם עבר וקדש קדושיו קידושין והקשה מהא דמלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני וכמו שפסקו הפוסקים ביו"ד סי' ר"ל דאם נשבע שלא למכור ומכר אין במעשיו כלום ותירץ דבקידושין לא אמרינן אי עביד לא מהני עי"ש ולכאורה נראה דאישתמיט מניה דמר כלליה דרב ש"ך דבדבר שאפשר לעשותו בהיתר לא אמרינן אי עביד לא מהני והכא נמי הרי יכול לקדש אשה זו בהיתר דהיינו אם תמות אשתו הראשונה או יגרשנה ודומה למקח שנעשה בשבת דמשום שיש באפשרות לעשותו בחול אמרינן אי עביד מהני ומאי קשיא ליה מכללא דכל דאמר רחמנא לא תעביד אך לפי דברי הרב נודע ביהודה דבדבר שיש בו אזהרה מפורשת אף אם אפשר להעשות בהיתר אי עביד לא מהני ניחא דהכא נמי כיון שגזר רגמ"ה בפרטות שלא ישא אשה אחרת אף שאפשר לו לישא בהיתר אי עביד לא מהני

אלא שחזרתי בי לפי שראיתי בנודע ביהודה תניינא בחלק אהע"ז סי' קכ"ט אות ד' (בהיתר האשה לדעת המרדכי וכו') שבאר שם דאף דמדברי התוס' בתמורה מוכרח דיש לחלק בין דבר שאין בו אזהרה מפורשת לכשיש בו אזהרה מפורשת מכל מקום לדעת המרדכי בשם הרר"י ב"ר פרץ אין לחלק בזה וגם בדבר שיש בו אזהרה מפורשת כל שהדבר הזה היה באפשרות לעשותו בהיתר אף שעשהו באיסור אי עביד מהני והכריח כן מדאמרינן בגטין ד' ל"ג ע"א בטלו מבוטל ושויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות (עי"ש כל הסוגיא) וקשה דלמה להו לעשות בעילתו בע"ז היה להם לתקן שישבע שלא לבטלו שלא בפני האשה והעדים ואז אם היה מבטלו לא הוה מהני ובשלמא לסברת התוס' לא קשיא משום שהם סוברים דבאיסור שבדה מלבו גם לרבא אי עביד מהני אבל להמרדכי דלא שאני ליה בין איסור קדום לאיסור שבדה מלבו קשה אלא ודאי צריך לומר דהמרדכי סבירא ליה שגם בדבר שיש בו אזהרה מפורשת כל שהיה באפשרות לעשות הדבר בהיתר אף שעשהו באיסור אי עביד מהני ולכן אם היה נשבע שלא לבטלו שלא בפני האשה אם היה מבטלו שלא בפניה היה מועיל הביטול כיון שהיה יכול לבטלו בפניה ולכן לא יכלו לתקן באופן זה (ושם באר למה לא תקנו שישבע שלא יבטל כלל) והמרדכי מיירי בנשבע לחלוטין שלא היה לו באפשרות למכור בהיתר ולכן כתב דאם מכר לא מהני אלו תורף דב"ק עי"ש באורך ולפי זה חזרה תמיהתנו למקומה הרי בנשבע שלא למכור היה יכול לעשות המכר בהיתר על ידי שאלה ונימא דאי עביד בלא התרת חכם דמהני וצ"ע

ולפי מה שכתבתי בשם הגאון נודע ביהודה דלהמרדכי בשם הרר"י ב"ר פרץ אין חילוק בין אזהרה כוללת לאזהרה מפורשת בדבר פרטי ובכל גוונא אמרינן דאם היה באפשרות לעשות בהיתר אם עשה באיסור מהני יש ליישב מה שהקשיתי למעלה (בד"ה והנה בנחלת) על הרב פתחי תשובה שתלה קושיתו מאותו ואת בנו בסברת הרב מוהרימ"ט שכתב לחלק בין יתוקן האיסור ולמה לא הקשה גם לכלליה דרב הסמ"ע וכו' ולפי האמור ניחא