שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ סח

ולא היה בידו לפי הנראה ס' יד מלאכי ושם ביד מלאכי שם ציין לעיין בכנסת הגדולה ח"מ ח"ב בסי' ר"ח ואינם אצלי וראיתי שלמים וכן רבים נבוכים באר"ש מיימינים ומשמאלים בזה ויש אשר סברו וקבילו כללא דכייל לן רב מוהרימ"ט ומיישבים בזה כמה עניינים ואציין בס"ד ספרי דבי רב אשר ראיתי שדברו בזה (עיין בקונטריס נשמת אדם שבס' חיי אדם בכלל ג' סי' ו' בד"ה אך צ"ע וכו' במה שהבין מדברי הרב מוהרימ"ט בכלל זה שכונתו לכללא דרב הסמ"ע וש"ך שהבאתי לקמן באות ס"א ומדברי הרבנים המובאים בדברינו מתבאר שלא הבינו כן והם כללים נפרדים כמו שכתבתי על דבריו באות ס"א בד"ה אמנם תמיה לי)

הנה הרב מוהריט"ץ בסי' ט"ז הביא קושית הרב שלטי הגבורים בסוף פרק משילין גבי מה שהביא הרי"ף שם (בפסקא דלא מקדישין וכו') דברי הירושלמי וכלן שעשו בין שוגגין בין מזידין מעשיו קיימין ולמד הרי"ף מזה דמקח שנעשה בשבת אף שעשה איסור מעשיו קיימין וכן פסקו הפוסקים וכתב בשה"ג דכן מבואר בפרק מרובה ד' ע' ע"ב גבי טבח ומכר בשבת דאף אם נעשה מעשה באיסור תורה המעשה קיים והקשה מהא דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד וכו'. ועוד הקשה בשלטי הגבורים מדאמר רבא בריש פרק שואל הלואת יום טוב ניתנה ליתבע דאלמא אהנו מעשיו ואילו בתמורה אמר דאי עביד לא מהני והשיב לזה הרב מוהריט"ץ דמהלואה ביו"ט לא קשיא דבההיא ליכא איסורא וכו' אלא דההיא דפרק מרובה ודאי קשה ושוב כתב (בדף י"א ע"ג) וז"ל ונראה לתרץ דהיכא דעבד איסורא כמוכר או קונה בשבת או מלוה ביו"ט אי חשובא איסורא בהא ליכא מאן דפליג דמעשיו קיימין כמו שאמרו בירושלמי ופסקו כן הפוסקים וטעמא משום דאפילו נימא דלא אהנו מעשיו משום קנס לא פלטי ליה מאיסור קונה או מכר בשבת הא למה זה דומה לבונה כותל בשבת האם נאמר שיסתור הכותל אחר השבת ובזה סר עונו הא ודאי זה אינו דאפילו יסתור אותו משום קנס העון עצמו אינו נמחק ולהכי אמרינן דמעשיו קיימין אמנם מאי דסבר רבא אי עביד לא מהני הוי כשהדבר ההוא שעשה מיתקן במאי דאמרינן דלא מהני ככל הני דמייתינן בתמורא דכולהו ניתקנין במאי דאמרינן ליה דלא מהני כההיא דאונס שגרש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר דמייתינן מינה תיובתא לאביי משום דבמה שיחזיר תקן המעוות והוי לאו הניתק לעשה מה שאין כן בקונה בשבת דלית ליה תקנתא אפילו תימא דלא אהנו מעשיו וכן בכל הנהו תיובתי דהתם כולהו הוו הכי דוק ותשכח והשתא לא קשה לרבא מההיא דמרובה ולא תלי פלוגתא דהלואה ביו"ט אם נתנה ליתבע בפלוגתא דאביי ורבא בתמורה עכ"ל הרי שכתב כסברת הרב מוהרימ"ט דיש לחלק בין היכא דיתוקן האיסור לכשלא יתוקן אלא שנראה שחלוקים בדבר אחד דהרב מוהריט"ץ חשיב למוכר בשבת לא יתוקן האיסור ומשום הכי לא אמרינן ביה אי עביד לא מהני ולהרב מוהרימ"ט המוכר בשבת אם נאמר דלא מהני מידי מה שעשה חשיב נתקן האיסור דומיא דמוכר חרמי כהנים דאמרינן אי עביד לא מהני ומעשיו בטלין ודברי תורה קיימין ולדבריו יקשה מה שפסקו הפוסקים בסי' של"ט על פי דברי הרי"ף בסוף משילין שלמד מהירושלמי דמקח שנעשה באיסור המקח קיים כמו שהקשה הרב שלטי הגבורים וכבר נאמרו בזה תירוצים רבים ובאמת שהסברא נותנת דמוכר בשבת אם נאמר דלא מהני מידי נתקן האיסור ומה שהרב מוהרימ"ט הביא ההיא דגנב ומכר בהדי הנהו דאי עביד מהני משום דלא יתוקן האיסור היינו הזריקה לרשות היחיד או קציצת התאנה אבל גוף המכירה ודאי מתתקן אי נימא דלא מהני וצ"ע

והרב מקנה אברהם במערכה זו אות קמ"ח ד' כ"ג ע"ב (בד"ה עוד שם) לפי הנראה לא ראה דברי הרבנים מוהרימ"ט ומוהריט"ץ הנ"ל וכתב כלל זה בשם מרן מוהריט"א בס', שמחת יום טוב ד' קס"ד ע"ד דלא אמרינן אי עביד לא מהני אלא בדבר שאם אומרים לא מהני נתקן הדבר למפרע דנמצא שלא נעשית מחשבתו ולא העבירה אבל בדבר דאפילו אם נאמר דלא מהני אכתי העבירה נעשית כגון שוחט קרבן יחיד בשבת דאפילו נאמר דלא מהני ולא עלו לבעלים לשם חובה לא נתקן העבירה שכבר נעשית לא שייך לומר דאי עביד לא מהני ואין אצלי ספר שמחת יו"ט ואולי כבר הוזכרו שם דברי הרבנים מוהריט"ץ ומוהרימ"ט (שוב ראיתי במקנה אברהם שם בעמוד ד' (בד"ה ולע"ד) שראה בס' פרחי כהונה שכתב בשם תשו' מוהרימ"ט כמ"ש הרב שמחת יו"ט ותמה על הרב שמחת יו"ט שלא זכר דברי מוהרימ"ט)

וכתב הרב מקנה אברהם שעל פי דברי השמחת יו"ט הנ"ל יש ליישב דברי התוס' בפסחים ד' ס"ג ד"ה השוחט גבי שוחט פסח על חמץ אומר ריב"א דהפסח כשר דהא לא שנה עליו הכתוב לעכב דקשה מהא דאי עביד לא מהני ולהנ"ל ניחא כיון דאפילו נימא לא מהני לא יתוקן העבירה שכבר נעשית לא שייך לומר אי עביד לא מהני משום הכי כתבו דהפסח כשר משום דלא שנה הכתוב לעכב. שוב כתב לסתור כלל זה מדברי התוס' בתמורה ד' ד' ד"ה רבא אמר לא מהני שהקשו דאם כן שוחט פסח על חמץ ליפסול ותירצו דבירושלמי יש קרא להכשיר וכתב מרן כסף משנה בפרק א' מהלכות קרבן פסח הלכה ה' דהיינו משום דזבח קרייה רחמנא ואם איתא לחילוק זה למה לי קרא להכשיר בלאו הכי לא קשיא לרבא דכגון דא דלא נתקן העבירה שכבר נעשית לא שייך לומר אי עביד לא מהני אלא ודאי סברי התוס' דלרבא דאמר דאי עביד לא מהני גם כשכבר נעשית העבירה אמרינן דאי עביד לא מהני אלו תורף דברי הרב. ולי ההדיוט מה שיישב על פי כלל זה דברי ריב"א שבתוס' פסחים לכאורה יש לפקפק דלא דמי לשוחט קרבן יחיד בשבת שכתב הרב שמחת יו"ט דלא אמרינן ביה אי עביד לא מהני משום דגבי שבת דהאיסור הוא משום מלאכה דהיינו נטילת נשמה בזה ודאי שייך לומר דאי עביד מהני משום דאף אם נאמר דלא מהני אי אפשר להחזיר נשמתה ואיסורא דעבד עבד אבל שוחט על חמץ אם נאמר דלא מהני והוי כאילו לא שחטו כלל אם כן לא עבר אמימרא דרחמנא דאמר לא תשחט ואין זו שחיטה ואם כן אף דלא שנה הכתוב נימא דהפסח פסול משום דאי עביד לא מהני ויתוקן האיסור וכן מה שסתר כלל זה מכח דברי התוס' דתמורה יש לומר דלא קשיא משום דאי לאו דזבח קרייה רחמנא הוה לן למימר דאי עביד לא מהני ולא תיהוי שחיטתו שחיטה שלא יעבור אמימרא דרחמנא לא תשחט על חמץ ולא דמי לשוחט קרבן יחיד בשבת דהתם ודאי לא יתוקן איסור דנטילת נשמה בשבת ומשום הכי הוא דלא שייך לומר בו אי עביד לא מהני כן היה אפשר לפקפק שאין לדמות שוחט הפסח על החמץ לשוחט קרבן יחיד בשבת שכתב הרב שמחת יו"ט דלא שייך ביה אי עביד לא מהני

אבל באמת הרי עינינו הרואות לרבינו מוהרימ"ט שמכלל השמועות שהביא לחזק דבריו (דהיכא דלא יתוקן האיסור לא אמרינן אי עביד לא מהני) אחת היא הא דשוחט פסח על חמץ שכתבו התוס' דהפסח כשר ולא אמרינן ביה אי עביד לא מהני שמעת מינה דחשיב ליה אין האיסור נתקן בכך וכדמשמע ליה להרב מקנה אברהם וצריך לומר כיון דאזהר רחמנא בפירוש ואמר לא תשחט על חמץ על מעשה השחיטה קפיד שלא יעשה מעשה השחיטה בעוד הפסח קיים ובין אם נפסול הפסח ובין אם נכשירנו עבר אמימרא דרחמנא מיקרי שעשה מעשה השחיטה והרי שור שחוט לפניך ואי אתה יכול לומר שמעשיו בטלים וכמו באונס שגרש דרחמנא אמר לא יוכל שלחה וכשמגרש עבר אמימרא דרחמנא מיקרי שהרי כתב לה ספר כריתות ונתן בידה כן נראה ליישב לפום ריהטא (ועדין צריך עיון היטב ליישב כל העניינים שנראים סותרים ואני ההדיוט אין בכח שכלי הדל להעמיק העיון ומי שדעתו רחבה יברר וילבן כל דבר ואני על משמרתי אעמוד לרשום בס"ד דברי המחברים המדברים בזה)

ועל פי כלל הנ"ל כתב הרב מקנה אברהם שם ליישב מה שהקשה מרן הפרי חדש בסי' מים חיים בפרק ו' מהלכות בכורות אהא דאמרינן בפרק תמיד נשחט ד' ס"א ע"א במכסת מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנוייו שחטו שלא למנוייו יכול יהא כשר תלמוד לומר במכסת תכוסו שנה הכתוב לעכב למה לי עיכוכא הרי כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ועוד הקשה מאותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד דאם שחט שניהם כשרים ואמאי לא נימא אי עביד לא מהני וניחא ליה על פי כלל זה דאף אם נאמר דלא מהני לא נתקן האיסור ומשום הכי באותו ואת בנו כשרים וגם בשוחט שלא למנוייו אי לאו דשנה הכתוב הוה אמינא דכשר והרב