שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ ס

ובשו"ת בית שלמה בחלק יו"ד סי' ו' כתב יש פוסקים דבאיסור דרבנן אי עביד מהני ועי' ברי"ף פרק משילין ובשה"ג שם ובתשו' הג' רע"א סי' קכ"ט וקע"ד והך דכתובות פ"א ע"ב שאני משום דאלמוה רבנן לשיעבודי כמ"ש בתשו' פמ"א ח"א סי' ל"ד ויש ראיה לזה מש"ס תמורה דקאמר דהא דפליגי בר"ק אי יוצאה בדיינים תליא בפלוגתא דאביי ורבא אי עביד מהני והא אבק ריבית א"י בדיינים לכ"ע ש"מ דבדרבנן לכ"ע א"ע מהני ובהגהה מבן המחבר כתב לכאורה מוכח איפכא מדברי הש"ס זבחים ע"ג אמר רבא השתא דאמור רבנן לא נקריב אי נקרב לא מרצי אבל המעיין ברש"י שם יש ליישב וראיית אדמו"ר נכונה וברורה ולכאורה הוא תמוה עצומה לשיטת הסוברים דאף בדרבנן אעל"מ. ומה נעמו דברי הברית אברהם בתשו' בחאה"ע סי' קכ"א אות י"ב דתירץ בזה דהיכא דאמרי רבנן בסתם אעל"מ אבל יש מקומות דאמרו דמהני הם אמרו והם אמרו ולק"מ לענ"ד הוא קרוב לאמת דכן מבואר בכ"מ פ"ב מה' סנהדרין הלכה י' ובלח"מ שם על מאי דקשה על הרמב"ם שפסק דמדאורייתא בחד סגי לדיני ממונות וכו' עי"ש והנה מה שכתב הגאון המחבר ראיה מתמורה באבק רבית וכו' כיונה דעתו לדעת הרב זכור לאברהם שהבאתי למעלה (בד"ה והרב מים) שהוכיח מסוגיא זו דבדרבנן אי עביד מהני ומה שמר בריה רצה להוכיח בהיפך ממאי דאמר רבא בזבחים השתא דאמור רבנן לא ליקריב וכו' כבר כתבתי בריש אות זו מה שדחה זה הרב זל"א ומה שהביא בשם הרב ברית אברהם אין ס' זה מצוי אצלי לראות אם הזכיר דברי התוס' דקידושין ד' ה"ן ד"ה אין לוקחין שכתבו דבכל דוכתא דבר שהוא מדרבנן בדיעבד מהני וכבר כתבתי למעלה (בד"ה ועוד קשה) על דברי הרב אדמת קודש שכתב כדברי הרב ברית אברהם עי"ש ומה שהביא מדברי מרן בפרק ב' מהלכות סנהדרין דין יו"ד דמבואר כדברי הרב ברית אברהם לי ההדיוט בהורמנותיה דמר נראה דאין מדבריו הכרח לזה דשם כתב לדעת הרמב"ם דאף דמן התורה לדיני ממונות סגי בדיין אחד מכל מקום מדרבנן צריך שלשה ואלמוה לתקנתייהו דשנים שדנו בדיעבד אין דיניהם דין וכן כתב בתשו' הרשב"א שהביא מרן שם וביארו מי הכריחו לרבינו לומר כן ואין כונתם לומר שכן הדין בכל מידי דרבנן דבדיעבד אי עביד לא מהני רק בתקנתא זו סובר (על פי ההכרחיות) דאלמוה דלא תיהני אפילו בדיעבד אבל בכל מילי דרבנן מסתמא אית לן למימר דאי עביד מהני ועיין בשו"ת תפארת יוסף בחלק א"ח סי' כ"א אות ג' ובהגהת כליל תפארת שם מה שכתבו על דברי הרב ברית אברהם שהזכיר מר בריה דרב בית שלמה הנ"ל

וכתב הרב מלא הרועים במערכה זו באות י"ז דבאיסורין דרבנן יש לחלק דבאיסור שהוא איסור מצד עצמו כגון מכירה בשבת ויו"ט וכן הלואה בכי האי גוונא לא מהני וכמ"ש בשלטי הגבורים פרק משילין אבל איסור דרבנן שהוא משום גזרה אי עביד מהני עי"ש והרמב"ם בהלכות בכורות פרק ו' דין ב' כתב ואם עבר ועשה הרי זה מעשר וכתב מרן כסף משנה דהוא פשוט כיון שהוא משום תקלה היכא דעבר למה לא יהא קדוש ולפי דברי הרב הנ"ל מובן דאין להכריח מדבריו דפשיטא ליה באיסורין דרבנן דאי עביד מהני דיש לומר דשאני הא דהוא משום גזרה דתקלה אלא דמה שנראה מדבריו הנ"ל וכן ממה שכתב עוד באותיות הקודמות דתופס עיקר דבאיסורין דרבנן גם כן אי עביד לא מהני כשהוא איסור מצד עצמו כמכירה בשבת וכו' כבר כתבתי לעיל (בד"ה ואדרבא) דברי הרב אהל יעקב דפסקינן בכמה דוכתי דאם עובר והקנה בשבת מעשיו קיימין ועיין עוד בא"ח סי' תט"ו ואם עבר וערב בין השמשות ערובו עירוב וגם בעיקר דבריו דקחשיב למכירה בשבת ויו"ט איסור מחמת עצמו קשה לי הדל והרי מקח וממכר בשבת דאסור רק מדרבנן (להסוברים כן) הוא משום גזרה שמא יכתוב עיין במה שרשמתי לקמן במערכת השי"ן אות ז"ן דיש סוברים דאינו איסור דרבנן אלא איסור תורה חשיב אבל להסוברים שהוא מדרבנן הא ודאי היינו טעמא משום גזרה שמא יכתוב ומה בין זו לשאר איסורי דרבנן שהם משום גזרה

וראיתי להרב אשל אברהם (בש"ע הקטנים) בסי' ת"ר על מה שכתב מרן בסעיף ג' אם חל יום ראשון של ר"ה בשבת אומרים שהחיינו בשופר ביום שני וכו' כתב וז"ל ביום שני הא דאין תוקעין בשבת היינו משום גזירה דרבה מעתה אם עבר ותקע ובירך זמן מי נימא דלא יברך שוב זמן בב' או דילמא הואיל ועבר אאיסור דבריהם אין במעשיו כלום וחוזר ומברך עיין תשו' פ"ה ח"ב סי' ד' העלה פלפול ארוך אי נימא במידי דרבנן אי עביד לא מהני ועיין לעיל סי' של"ט ובח"מ סי' ר"ח ובהגהות מרדכי דשבועות והביאו מור"ם בהג"ה ליו"ד סי' ר"ל ובתשו' מוהרשד"ם ליו"ד סי' קט"ו עד כי העלה המחבר הנ"ל דעכ"פ מידי ספקא לא נפיק וקי"ל ספק ברכות להקל והמעיין בדברי מהרי"ט דכתב הא דבדברי תורה לא מהני היינו אם אפשר לתקן הלאו בהא דלא מהני מעשיו משא"כ אי כבר נעשה המעשה והאיסור במקומו עומד וכן הדין נמי בלולב ופשוט הוא עכ"ל ולפי מה שהסביר הרב מלא הרועים דבאיסור דרבנן שהוא רק משום גזרה אי עביד מהני נראה פשוט דבאיסור תקיעה בשבת דאינו אלא משום גזרה אי עביד מהני אף אם לא נאמר כחילוקו של הרב מוהרימ"ט שהזכיר הרב אשל אברהם

עתה השגתי ספרים חדשים מקרוב באו לידי ואציין דב"ק בס"ד את אשר ראיתי שדברו בכלל זה וזהו הגאון מהר"ם שיק בחלק א"ח סי' כ"ט (בד"ה וא"כ) כתב בפשיטות דבדרבנן אי עביד מהני וציין לעיין בתשו' מרן החת"ס בסי' ו' ומסתמא כוונתו לתשובתו שבחלק יו"ד סי' ו' הנ"ל אלא שנראה דמחלפא שיטתיה בזה דממה שכתב בחלק יו"ד סי' ש"א נראה שסובר שגם בדרבנן אי עביד לא מהני והוא שנשאל שם במעשה שנעשה שלא במקום תורה שעשו בשבת פדיון בכור שחל יום ל"א בשבת ויש מי שהורה שצריך לפדותו שנית והשיב שאין צריך לפדותו דבדיעבד הבן פדוי כמ"ש בא"ח סי' של"ט סעיף ד' בכמה דברים שאסורים משום שבות ובתוכם פדיון הבן דכולן שעשו בין שוגגין בין מזידין בין מוטעין מה שעשו עשוי ושוב כתב ומאי דקשה על זה מהא דקי"ל כרבא דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני כבר האריכו המפורשים בזה ונהי דהטעם שכ' המהרי"ט בסי' ס"ט והובא בשעה"מ בפ"ג מגירושין דין י"ט באריכות דדווקא אם עי"ז שנאמר לא מהני הוקל האיסור אז אמרינן לא מהני אינו מעלה ארוכה לנידון שלנו דהרי כאן אם נימא לא מהני הוקל האיסור ובזה באמת ישבתי קושית הש"ג בפ' משילין על הרי"ף בביצה שם על מתניתן דאלו אסורין משום שבות שהביא הירושלמי דמה שעשו עשוי קאמר הרי"ף דמכאן ילפינן מקח הנעשה באיסור מועיל וה"ק הא הוי מצי להוכיח כן מפ' מרובה ד' ע' ע"ב ממכר בשבת דאמר זרוק גניבותיך לחצרי דמוכח אעפ"י שחילל שבת דמועיל המקח ולהנ"ל יש לחלק מהתם אין ראי' אלא היכא דהאיסור נשאר בכל אנפין משא"כ בנידון הרי"ף דאם לא מהני הוקל האיסור אין ראי' מהתם ודלמא כתי' מהרי"ט הנ"ל ולכך הביא מירושלמי הנ"ל דמוכח דאפילו אם הוקל האיסור אמרינן דמהני והטעם באמת עיין בסמ"ע וש"ך וטו"ז בחו"מ סי' ר"ח ובשעה"מ פ"ג מגירושין דין י"ט הנ"ל שכ' כמה סברות וטעמים מספיקים בזה ועכ"פ זה ברור דבכה"ג מהני עכ"ל ולפי שיטתו שבחלק א"ח הנ"ל דבדרבנן אי עביד מהני היה לו ליישב קושיתו בפשיטות ולומר גם כן שזהו טעמו של הרי"ף דכיון דאיסור זה הוא משום שבות בדרבנן אי עביד מהני וכמו שכן תירץ באמת רבינו עקיבא כמו שכתבתי לקמן באות ט"ן (בד"ה ורבינו) בשמו עי"ש

וכתב הרב פרי מגדים באשל אברהם סי' ע"א אות ה' דמשמעות הפוסקים דהלכה כרבא ואף בדרבנן (כ"ש אי מלא תסור כמ"ש הר"מ בשרש ה"א) אלא בדרבנן בעינן שיהא האיסור מעצמו מה שאין כן בדבר תורה אף בדה האיסור עיין סמ"ע ח"מ סי' ר"ח אות ג' עכ"ל (בחילוק זה דבדה מלבו עיין לקמן אות ז"ן) ועיין בשו"ת דברי מלכיאל לידידי הגאון אבד"ק לאמזא בסי' כ"ב אות כ"א בעניינים אלו ובס' לב שומע לידידי הרה"ג אבד"ק טראבלוס במערכה זו אות י"ז כתב דהרב ידי אליהו בדף ק"ד הרבה בראיות דבדרבנן אי עביד מהני ומיישב הרב יצ"ו ההיא דכ"מ ד' ט' אלא מעתה הגביה ארנקי בשבת והעיר על הרב מוהרצה"ח שלא זכר דברי השער אפרים שהביא בידי אליהו שם בענין זה ובספר דלתי תשובה לידידי הגאון אבד"ק פיקעלין יצ"ו בסי' י"א