שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ נח

פוטר צרתה וכן בפצוע דכה אם בעלו קנו משום דמדאוריתא עשה דוחה ל"ת רק דרבנן גזרו ביאה ראשונה אטו שניה אלמא דבדרבנן אי עביד מהני והאריך קצת בזה עי"ש ובעניותי לא זכיתי להבין דב"ק דאי טעמא דהתם משום הכי הוא קשה הרי יבם קונה את יבמתו אפילו בא עליה כשהיא נדה וכן קידושין תוספין בחייבי לאוין לא שנא קדש בכסף ושטר לא שנא קדש בביאה ואף על גב דהויא ביאה אסורה מן התורה מהניא ולא אמרינן דאי עביד לא מהני ואם כן ביאת כהן גדול ביבמתו אף אם היתה אסורה מן התורה היתה פוטרת צרתה ועל כרחין לאו משום דבדרבנן אי עביד מהני אלא מפני שאר חילוקים שנאמרו בדין זה ועיין להרב שער המלך בהלכות אישות בקונטריס חופת חתנים סעיף ט' ועל כל פנים דעת הרב מלא הרועים נוטה דגם בדרבנן אי עביד לא מהני ואההיא דאלמנה לכה"ג כתב דהתם שאני משום דאם נאמר לא מהני הוי עקירת דבר תורה בקום עשה וכו' וצדד עוד בזה עי"ש וכן דעת הרב תפארת ישראל (פירוש המשניות) בחידושים שבסוף פרק ג' דמס' סוכה אמאי דתנן במשנה ב' ואם מיעטן כשר שהקשה בשם מר אביו דכיון דאמרו אין ממעטין ביו"ט אמאי כשר והרי כל דאמר רחמנא וכו' הוא אפילו בדרבנן כדאמרינן כיון דאמור רבנן לא תיזבין וכו' ותירץ דשאני הכא דאין איסור מצד עצמו אלא מכח היום עי"ש

אמנם הרב זכור לאברהם שם הכריח דלא אמרינן הכי בדרבנן מדאמרינן בפרק קמא דתמורה במסקנא דאיכא בין אביי ורבא הא דאמר ר' אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינים אבק רבית אינה יוצאה בדיינים אלמא דבאבק רבית אי עביד מהני והרב מקנה אברהם בסי' קמ"ז (בד"ה ולכאורה) כתב לדעת מרן בש"ע יו"ד סי' קכ"א ס"ב שסובר דבדרבנן אי עביד מהני ומיישב בזה קושית הרב יד מלאכי סי' שמ"ד על הרב חזון נחום (והיה בהניח שדעת מרן שטבילת כלים דרבנן ואינו פשוט לומר כן כמו שמתבאר ממה שכתבתי לעיל במערכת הטי"ת אות ב' ונעתק בס' שדי חמד ח"א בחלק דברי חכמים סי' י"ג עי"ש) אמנם בסי' קמ"ח (בד"ה כתב הרב) כתב בשם הרב אדמת קודש סי' ע"ז ד' קנ"ח ע"א דאפילו במילי דרבנן אמרינן אי עביד לא מהני זולת כשפירשו דהם אמרו והם אמרו ואינו מצוי אצלי לעיין בדב"ק מנא ליה לומר כן בהחלט

ואדרבא לעומת זה חזה הוית להרב אהל יעקב בד' ז"ן (מד"ה הא) שסובר דמסתמא בכל מידי דרבנן אמרינן אי עביד מהני זולתי היכא שפירשו דלא מהני והוא ששם הביא מה שכתב הרב מוהרימ"ט בח"א סי' ס"ט דהא דאי עביד לא מהני היינו דוקא בדבר שאם נאמר לא מהני נתקן האיסור ויהיו דברי תורה קיימים כמו תמורה דאי לאו דגלי קרא והיה הוא ותמורתו יהיה קדש הוה אמינא דאינו מומר ויהיו מעשיו בטלים ודברי תורה קיימים אבל בדבר שאף אם נאמר דאי עביד לא מהני לא נתקן האיסור בזה דאיסורא דעבד עבד בכי הא לא אמרינן אי עביד לא מהני אלא המעשה קיים אם כן לפי זה יש ללמוד דלא אמרינן אי עביד לא מהני אלא באיסורין דאוריתא דוקא והכי דייקא לישנא דכל מלתא דאמר רחמנא משום דבדאוריתא הוא דמשכחת האיסור בגוף המעשה ושנתקן האיסור על ידי ביטול המעשה אבל באיסורין דרבנן לא משכחת לעולם שיהיה האיסור בגוף המעשה וממילא דאין האיסור נתקן על ידי ביטול המעשה ומפני זה כתבו הרי"ף והרא"ש בסוף מסכת ביצה על פי דברי הירושלמי דמי שעבר והקנה לחברו מקרקעי או מטלטלי בשבת ויום טוב הקנאתו הקנאה וכן פסקינן בא"ח סי' של"ט ס"ד ובחשן משפט סוף סי' קצ"ה וסוף סי' רל"ה וכתב דממה שכתב בהגהות מרדכי סוף פרק ג' דשבועות בשם הר"י בר פרץ מתבאר דגם בדרבנן אמרינן דלא מהני וכן נראה דעת הסמ"ע והט"ז בח"מ סי' ר"ח וכן פסק הרב שער אפרים סי' קי"ג והיינו משום שנמשכו אחר סברת הר"י בר פרץ אבל באמת התוס' והרא"ש חולקים על סברתו וכותייהו אית לן למינקט וכן פסק השלטי הגבורים שם וכן פסקו הרבנים ש"ך בח"מ סי' ר"ח ופרי חדש ביו"ד סי' א' ס"ק ל"ח בקונטריס אחרון וסיים וכתב וכן עיקר וכן פסק הרב מוהרשד"ם ביו"ד סוף סי' קמ"ב ואף שבסי' קט"ז כתב דגם בדרבנן אי עביד לא מהני לא כתב כן אלא לדעת הר"י בר פרץ ויגיד עליו רעו תשו' דסי' קמ"ב עי"ש וכתב ואף שמצינו בכמה מקומות בדברי חכמים שאם עשה אינו עשוי אין לך אלא מה שאמרו בפירוש אלו תורף דב"ק הרי דמסתמא אית לן למימר במידי דרבנן אי עביד מהני שלא כדברי הרב אדמת קדש דמסתמא בדרבנן נמי אי עביד לא מהני זולת במקום שפירשו דמהני (מה שדקדק הרב אהל יעקב מלשון דאמר רחמנא עיין לקמן במערכת הרי"ש אות ט"ל הנה הבאתי מה שכתבו הרבנים קהלת יעקב במערכת התי"ו אות שי"ג ומוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו למס' מציעא על דברי התוס' בדף צ"ב ד"ה לא זכי ליה רחמנא בשם הרמב"ן בס' המצות בשרש א' שיש מקומות בש"ס שנאמר לשון זה אדברים דרבנן וראיתי עתה בס' חתן סופר ד' קמ"ו אות ל' שכתב בשם מר זקנו רעק"א שדקדק מלשון רחמנא למעט דרבנן ודחה זה על פי דברי הרמב"ן ועוד דאביי הוא דאמר מלת רחמנא והוצרך לומר רחמנא לריבותא וכל שכן דבדרבנן מהני ורבא לא הזכיר מלת רחמנא כלל רק ורבא אמר לא מהני ויוכל להיות דקאי אתרוייהו הכלולים בדברי אביי דבין בדאוריתא בין בדרבנן אי עביד לא מהני עי"ש מה שפלפל בעיקר כלל זה ודבריו נאמנו מאד ושפתים ישק משיב דבריו נכוחים) ועיין לקמן באות ז"ן בד"ה והרב פרי חדש מה שכתבתי על דברי הרב אהל יעקב הללו

ועוד קשה לדברי הרב אדמת קדש דמסתמא בדרבנן נמי אמרינן אי עביד לא מהני זולת במקומות שפירשו חז"ל דהם אמרו והם אמרו דמלבד דמדברי התוס' בקידושין ד' ה"ן ע"ב ד"ה אין לוקחין הנ"ל קשה לדבריו שהרי כתבו דבכל מקום בדרבנן בדיעבד מהני ועוד לפי דבריו אם כן מאי מקשי אביי לרב יוסף (בההיא דכתובות ד' פ"א ע"ב) וכל היכא דאמור רבנן לא ליזבין וזבין לא הוי זביניה והתנן ב"ש אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים ומאי קושיא אימור דאמר רב יוסף בסתמא והכא שאני דאמור בפירוש אם מכרה ונתנה קיים ומצאתי להגאון שואל ומשיב בספרו יד שאול בסי' ר"ל סוף סק"ב שכתב בשם הרבנים מוהרשד"ם ושער אפרים שהקשה בגוף הסוגיא דמאי מקשי אביי מהמשנה נימא שאני התם דהם אמרו והם אמרו והוא כתב דלא קשיא מידי דאטו ב"ש וב"ה אמרו בעצמם שאם מכרה קיים רבי הוא דדייק כן דלא נחלקו אלא לכתחלה ומה שהוציא רבי מדבריהם דבדיעבד מועיל יש לומר כיון דלא חשיבנא הך גם כן בקולי ב"ש וחומרי ב"ה דלא מנה בעדויות רק ששה על כרחין דבדיעבד מכרן קיים ועיין בתוס' בד' ע"ח בד"ה שנפלו שנדחקו בהירושלמי והרי"ף (בסוף הפרק) כתב דכונת הירושלמי כיון דבדיעבד מכרה קיים לכך לא מנינהו ולכן שפיר מקשי אביי למה לא יהא לב"ה מכרה בטל אף דיעבד וכתב שמצא בשיטה מקובצת לכתובות הך קושיא והך פירוקא ודבריו אמת וצדק שכן כתב בשטמ"ק שם בשם הריטב"א וכן הוא בחידושי הריטב"א לכתובות וא"ת מה ראיה מזו שאני התם דפריש דבדיעבד מהני י"ל דהתם נמי לא אמרו ב"ה אלא לא תמכור ואף על פי כן למד רבי דמודו ב"ה דאם מכרה ונתנה קיים עכ"ל וממילא אזלא קושיתו על דברי הרב אדמת קודש כמובן אלא דמה שכתב הרב יד שאול דמה שהכריחו לרבי להבין כן מדברי בית הלל הוא מה שלא נשנה בעדויות לא זכיתי להבין דב"ק דמדבריו משמע דלולא ההכרח הזה לא היה לו לרבי לומר כן אלא היה מפרש דלא תמכור היינו שאין לה היתר מכירה כלל ואפילו בדיעבד וכיון שרבי עצמו תני תנא בפרק רביעי דעדויות כמה וכמה דברים מקולי בית שמאי וחומרי ב"ה אם כן תיקשי לן ארבי גופיה דליתני הא דלא תמכור בעדויות ולא יהא הדין שאם מכרה ונתנה קיים ואם לא היה שונה בעדויות אלא מה ששנו התנאים בפרק ה' ר' יהודה אומר ששה דברים מקולי ב"ש וכו' ר' יוסי אומר וכו' היה אפשר לו לדקדק כן מדלא שנו הא נמי מוכח דסברי דלבית הלל אם מכרה ונתנה קיים אבל מאחר שהוא עצמו כאן שנה רבי בפרק ד' דברים רבים מקולי בית שמאי איך יכול להכריח דלבית הלל אם מכרה קיים ממה שלא שנה הוא עצמו להא דבית שמאי ובית הלל וצ"ע

ודאתאן עלה אי במילי דרבנן נמי אמרינן אי עביד לא מהני ראיתי להרב זכור דבר בחלק יו"ד ד' י"ג ע"א שכתב דהרב בני חיי ביו"ד סי' של"ד פסק כהרב שער אפרים דגם בדרבנן אי עביד לא מהני וציין לעיין בשרשי הים ח"ג ד' קנ"א (או קכ"א) ע"ג ובח"ב ד' כ"ה (או כ"ח) ע"ב שמחת יום טוב ד' קס"ד ע"ד וקס"ה ע"ד מלך שלם ד' קל"ז ע"א חקרי לב