שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ נג

דבר היתר שנשרה בכלי איסור מטעם דאין הכבישה מועלת אלא אחר מעל"ע ואז כבר הוא נטל"פ כמש"ל מ"מ במה שאוסר הכלי שנשרה בו איסור מעל"ע מודה ששם לא שייך נטל"פ כיון שבאנו לאסור הכלי מחמת האיסור שנבלע בו כיון שהאיסור אינו מבליע עד מעל"ע הרי באותה שעה קבל הכלי איסור והרי הוא כאילו נתבשל האיסור בתוכו באותה שעה ותמה על מה שמתבאר מדברי הט"ז דגם בחלוקה זו חולק על האו"ה וס"ל דמותר בדיעבד עי"ש שמתבאר דדעתו בחלוקה זו לאסור וכדעת האו"ה ובקהל יהודה ד' כ"ה ע"ג אף שהביא דיש פוסקים דלא ס"ל כהאו"ה ואין הכלי נאסר מ"מ כתב למעשה יש להחמיר כהאו"ה דיש כבישה בכלים ונאסר הכלי עי"ש והרב מוהר"י עייאש בבית יהודה ד' קט"ו ע"א ס"ה כתב דכלי שנשרה בו בשר, שלא נמלח עם שמן ושהה מעל"ע לא נאסר הכלי לפי שלא נאסר הבשר אלא אחר מעל"ע ובאותה שעה טעם הכלי הוא פגום כסברת הט"ז וש"ך רסי' ק"ה עכ"ל. וכתב על דבריו הרב ערוך השלחן בסי' תמ"ז אות י"ט דלא דק דהכלי ודאי אסור להשתמש בו דמה שייך פגימה באיסור בעין שהיה כבוש בתוכו וכ"כ רמ"א בסי' ס"ט דהבשר והכלים אסור ועיין להרב חכמת אדם כלל ז"ן אות י"א והרב יבא הלוי ד' מ"ד ע"א כתב דמבואר מדברי הט"ז וש"ך דלא קשיא ליה על דברי האו"ה אלא אחלוקה דהיתר שנשרה בכלי איסור אבל באיסור שנשרה בהיתר דנאסר הכלי לא ק"ל וכו' וכ"כ הכנה"ג וכו' (תמוה בעיני דהרי בכנה"ג מבואר דמכריח מדברי הט"ז דגם באיסור הכלי חולק על האו"ה וסובר דמותר כמש"ל) ועמד מתמיה על הרב מזמור לדוד דלא נחית לחלק בזה עי"ש ובספר משנת רבי אליעזר ח"ב בזכרונותיו במערכת האל"ף דף ד' אות מ"ט כתב דקי"ל כבוש כמבושל אפי' בכלים כמו שכתב האיסור והיתר והביאו דבריו הרבנים ט"ז וש"ך ופ"ח ופר"ת וכנה"ג סי' ק"ה ומתברר מדבריהם דכלהו סברי דכלי של היתר שנתנו בו איסור יותר מכ"ד שעות נאסר הכלי כולו (כבר כתבתי מה שכתב הכנה"ג בדעת הט"ז בזה) וכו' ומסיק להקל במידי דרבנן וכתב שהרב חקרי לב חיו"ד סי' ע"ז חולק על הש"ך וכו' עי"ש והרב יד דוד אות ב' כתב בשם החק"ל שהאריך להוכיח מתורתן של ראשונים דלא אמרינן כבוש כמבושל לגבי כלי ולא ראה מקום לאסור והצריך תלמוד מפני הכרעת האחרונים ושם באות ה' כתב בשמו דדעת רוב הראשונים דאין כבישה לכלים ואף הרא"ש שסובר יש כבישה הרי סובר דבעי ג' ימים בכלי בדבר שאינו חריף ויש לצרף דעת הסוברים דאין כבישה בפחות משלשה ימים ודעת הסוברים דאין כבישה אלא בחומץ ומלח וציר ואין לאסור בהנאה כי אם בהפסד מועט לחוש להכרעת האחרונים והרב מקנה אברהם במערכת האל"ף אות כ"ג הביא ג"כ מסקנת החק"ל דאינו ברור לומר דיש כבישה בכלים והרב מסגרת השלחן ד' ק"ה ע"א כתב בשם החק"ל בסי' ע"ז ע"ח דהעלה דכלי שנכבש בו איסור צריך הגעלה ויועיל גם בכלי חרס אם אינו דבר חריף וסיים הוא ולדידי צ"ע והרב עיקרי הד"ט א"ח סי' ח"י אות ט"ז כתב ועיין מקום שמואל סי' נ"ב וס"א אי אמרי' בחמץ בפסח כבוש כמבושל לאסור הכלי כסברת הב"ח שהביא הט"ז להלכה בסי' תמ"ז דיש כמה צדדי היתר אך משום חומרת פסח לא התיר אם לא בהסכמת הרב השואל וכתב הוא על זה ולע"ד דע"כ לא נתקררה דעת הרב בענין הכלי משום דאין מליחה לכלים להפליט הבלוע אבל להבליע נלע"ד דלא מספקא ליה ושיש לאסור ודין מליח כרותח ובכל מקום שוין לאסור הכלי עכ"ל

וכתב בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ס' דמה שאמרו כבוש הרי הוא כמבושל רוצה לומר כבישול דכלי שני דמבליע ומפליט אבל אינו כמבושל בכלי ראשון עי"ש שהאריך ועיין בשו"ת פרי צדיק סי י"ט ובמה שכתבתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ג' אות ז'

כלל מ"ג) כבוש כמבושל בשאר איסורין הוא מדאוריתא ובבשר בחלב מדרבנן ואזילינן בספקו לקולא ובספק דשאר איסורין לחומרא ואם יש לחלק בין איקבע איסורא ללא איקבע עיין ביו"ד סי' ק"ה במפרשים על הטוש"ע ומה שכתב הרב פתחי תשובה בסק"ג בשם כו"פ עיין חכמת אדם כלל ח"ן אות ד' שכן דעת רוב הפוסקים ויש להתיר בהפ"מ עי"ש והנה הרב ארעא דרבנן באות צ"ג כתב בשם האיסור והיתר דספק כבוש בבשר בחלב אינו אלא מדרבנן והשיגו הרב עפרא דארעא שם דלא היה צריך להביא מהאו"ה כי תלמוד ערוך הוא בפסחים ומרן חיד"א ביעיר אזן מערכת הבי"ת אות ט"ז השיבו שכן דרך האחרונים להביא בשם איזה פוסק והפוסק ההוא מביא מהש"ס וכן באמת האו"ה מביא כן מהש"ס דפסחים והרב מוהרימ"ט שכתב דהוא מדאוריתא כבר דחה דבריו הרב פרי חדש בסי' פ"ז סק"ב ועל כל פנים בשאר איסורין פשוט דכבוש כמבושל הוא מדאוריתא ודברי הרב מוהרמ"ג בשו"ת בירך משה סי' ל' גבי כבישת דגים טהורים עם טמאים שכתב דכבוש כמבושל הוא מדרבנן לכל הפוסקים עי"ש נעלמו ממני דמשמע דכונתו דבכל האיסורין הא דכבוש כמבושל הוא רק מדרבנן והוא תמוה ואם כונתו רק על ציר דגים דאיירי ביה נמי אינו פשוט דהוא מדרבנן עיין בנו"ב מ"ק חיו"ד סי' כ"ו (ד"ה ועוד שהרי) ועיין בשו"ת מגן שאול סי' ה' ד' ח' ע"ב ובדברי הרב גנת ורדים חיו"ד כלל ו' סי' כ"ב הבאתי דב"ק בקונטריס אסיפת דינים במערכת הדל"ת אות ו' ומצאתי שהרב יד דוד בסי' פ"ז הגב"י אות כ"ו שהביא דברי הרב ברך משה ציין לעיין בדברי הגנת ורדים הנ"ל אולי כונתו להשיגו ממ"ש הגנת ורדים דכבוש כמבושל הוא מדאוריתא כמ"ש שם מפורש עי"ש והא פשוט ומוסכם ואפילו בספק כבוש בבב"ח דן הרב כנה"ג בתשו' סי' קכ"ה להחמיר כיון דהוי פלוגתא הוי ספק כבוש ואזלינן לחומרא אלא שהרב ערך השלחן ביו"ד סי' צ"ח אות ד' השיגו דהא דספק כבוש לחומרא לא נאמר בבשר בחלב וכל שכן בספק דפלוגתא עי"ש וכן הרב פר"ח בסי' פ"ז סק"ב שהשיג על הרב מוהרימ"ט בחיו"ד סי' ג' הוא על שבבשר בחלב כתב דאסור מן התורה אבל בשאר איסורין פשוט דספק כבוש אסור דכבוש כמבושל מדאוריתא ומה שתמה על הרב עפרא דארעא על הרב ארעא דרבנן הנז"ל שהביא בשם האו"ה דכבוש בבב"ח הוא מדרבנן דלא היה צריך להביא מאו"ה כי תלמוד ערוך הוא דאי תרו ליה כולי יומא וכו' ומרן חיד"א ביעיר אזן השיבו דהאו"ה גופיה אייתי ש"ס הנ"ל וכן דרך האחרונים וכו' הנה ראיתי להרב ערוך השלחן ביו"ד סי' פ"ז אות ד' (בד"ה ומדברי) שהקשה על הרב מוהרימ"ט מסוגיא זו (ולא זכר שכבר השיבו הרב פר"ח) וכתב דאין מגוף הסוגיא ראיה דיש לפרש כמ"ש ר' אלחנן בשה"ג פ' בתרא דע"א וכו' וכן השיב שם (בד"ה אבל) על דברי העפ"ד ויעיר אזן הנ"ל וכן השיב על הרב כנה"ג בסי' צ"א שכתב על מה שכתב רבינו ירוחם כן בשם ראבי"ה והרא"ש והרי תלמוד ערוך הוא בידינו עי"ש שכתב דהרא"ש והרא"ם בס' היראים והסמ"ג וסה"ת כתבו דבשר כבוש בחלב אינו אלא מדרבנן והרב אזן אהרן בקונטריס ארעא סמיכתא תמה על הרב אד"ר שכתב זה בשם האו"ה והוא תלמיד ערוך עי"ש שנעלם ממנו דברי מרן חיד"א ביעיר אזן הנ"ל שכתב דרך כלל שכן דרך האחרונים להביא איזה דבר בשם איזה פוסק והוא תלמוד ערוך והפוסק עצמו משם חפר אוכל ואין זה מן התימה ודבריו הם בפרטות בדין זה

והא דקימא לן דבבשר בחלב הוא מדרבנן ואזלינן לקולא כתב בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' ס"א דלאו דוקא בספק אם נכבש או לא אלא אפילו בודאי נכבש ויש ספק אם יש ששים אזלינן לקולא עין שם

ואם באתרוג ספק כבוש אזלינן לחומרא עיין ביגדיל תורה קונטריס ט' סי' קכ"ז אות ט' שאלה ותשובה

ולענין שבת אי כובש חשיב כמבשל האריך בזה הרב ט"ל אורות מדף ס"ה ע"ג ואילך ובאר דמה שכתב הרמב"ם בפרק כ"ב מהלכות שבת הלכה יו"ד מערב אדם מים ומלח וכו' והכובש אסור מפני שהוא כמבשל כונתו דאסור מדרבנן והביא דברי הר"ן בסוף פרק השוכר את הפועלים והרמב"ן הביא עוד ראיה דאמרינן בפרק כל הבשר קדרה שמלח בה וכו' ומה שתמה הר"ן ע"ז דמוכח דלהר"ן מליח וכובש בשבת אסור מן התורה ושהרבה