שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ מא

וראיתי שם בסי' ק"ן ד' חר"ן ע"ד שהושג מרב גדול יצ"ו על זה וגם הזכיר שם דברי התוס' דמנחות הנ"ל וכתב שגם הג' שיבת ציון בסי' צ"ח ס"ל כדעת הג' שאגת אריה שכתב דקריאה בחליצה מעכב לכתחלה דאם לא כן ליתיה לכללא דכל הראוי וכו' עי"ש ולא יכולתי כעת לעיין בדברי השב"ץ ואף לא במ"ש רב אחד שם ביגד"ת ד' ש"א סוף ע"ג ואתה תחזה

ואם יש חולקים בכלל זה הנה מרן הב"י ביו"ד סוף סי' קצ"ח הביא תוספתא באספלנית ומלוגמא שבבית הסתרים ר' אומר חוצץ וריב"י אומר אינו חוצץ וכתב דריב"י סובר דלא בעינן ראוי לביאת מים והוסיף שכן סובר גם רע"ק עי"ש וכתב בס' בית יצחק (לידידי הגאון מפארעמישלא יצ"ו) בחיו"ד סי' ב' בהערות שבשולי המכתב דיש לומר דלית להו סברת ר' זירא דכל שאינו ראוי לבילה וכו' אלא דהלכה כרבי דאית ליה כרבי זירא והאריך ליישב כמה קושיות עפ"י הנחה זו עי"ש באות קטן ה' ו' ז' אך בהגהות ומפתחות שבסוף ספרו כתב דמצא בהגהת יד שאול שהביא דברי מרן הב"י ודברי הרש"מ סוף מקואות שכתב דטעמא דריב"י משום דבבית הסתרים אין מקפידין אבל ראוי לביאת מים בעי ויפה כתב עכ"ד

כלל ל"ו) כל הראוי לבילה וכו' כתב הרב יד מלאכי בכללי דינים אות שכ"ב בשם הרב ט"ז א"ח סי' ה"ן סק"ד דדוקא בדיעבד ולא לכתחלה בדבר שיש בידינו לתקן והרב פרי מגדים שם במשבצות כתב על דבריו וז"ל עיין מנחות ח' בזה ושם לכתחלה התורה אמרה שיבלול ועיין ק"י כ"ה ע"א מזה עכ"ל ולא הבנתי מאי קשיא ליה ממנחות דהתם איירינן להכשיר המנחה שנעשית בלא בלילה ואין לך דיעבד גדול מזה ומההיא דקידושין אין ראיה לפי מה שכתבו הרמב"ן והרשב"א הנז"ל באות הקודמת דשם אינו שייך מילתיה דר' זירא אלא משום חומרא בעלמא מדרבנן ופוק חזי למהר' בסה"ב מנחה טהורה שהקשה על הרב ט"ז מתשו' הרשב"א שהביא הרט"ז בסי' ל"ב ס"ק ח"י ואילו מסוגיית מנחות דאיירי בה וכן מההיא דקידושין שכבר הביאה שם לא חלי ולא מרגיש להקשות עליו והיינו ודאי משום דאין משם ראיה וכמו שכתבתי ואחר זמן ראיתי לגדול בדורינו הרב פתח הדביר שעמד על דברי הפרמ"ג והביא דברי התוס' בכמה דוכתי שכתבו דדוקא בדיעבד ומה. שפירש בכונת הרב פרמ"ג אינו מחוור לדעתי הקצרה

ובמאי דאמרינן כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו כתב גדול בדורנו הרב המפורסם מוהרא"ק בס' שער אשר בתשו' לא"ח סי' ג' וז"ל בתר דבדקית אשכחית דלאו בכל גוונא אמרינן כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו ולא שאנו אלא בכגון דלכתחלה הוה בילה מעכבת אמטו להכי לפחות בעינן שיהא ראוי לבילה וכל שאינו ראוי ל"מ משא"כ היכא דלכתחלה נמי לא הוה בילה מעכבת דהגם שאינו ראוי מהני וכ"כ התוס' בפרק הקומץ ד' ח"י ע"ב כדיראה הרואה וכתב ששוב ראה בשו"ת שאגת אריה סי' ו' שכתב דאלם יכול לצאת י"ח ק"ש ע"י ששמע מאחר אף שאינו ראוי ליתיה בכללא דר' זירא כיון דלכתחלה שומע כעונה וכתב שנעלם ממנו שכ"כ התוס' במנחות הנ"ל וכונתו למ"ש התוס' שם בסוף ד"ה ואמר ר' זירא אההיא דאמרינן בנדרים ד' ע"ג חרש מהו שיפר לאשתו וכו' דמאי מספק"ל ותירצו משום דדילמא ושמע דכתב רחמנא אורחא דמלתא נקט שאין ראוי להפר אלא ע"י שמיעה דמתבאר דאי אמרינן כן דליכא שום מצוה לכתחלה אינו נכנס בכלליה דר' זירא דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו. ודבריו נאמנו מאד דמתבאר כן מדברי התוס' וכן מתבאר לענ"ד מדברי הרשב"א בחידושיו לקידושין על ד' כ"ה במה שאמרו בש"ס שם לענין טבילה דנהי דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לביאת מים בעינן וכד"ר זירא וכו' והקשה על זה דלא דמי לדר' זירא דבשלמא בדר"ז בעינן ראוי לבילה משום דכתיב בילה ולכתחלה צריכה בלילה וכן כל שאר מקומות שהוזכרו דברי ר' זירא אבל כאן שאין צריך ביאת מים אפילו לכתחלה למה הוצרך למקום הראוי לביאת מים ולפי הנראה נעלם זה מעיני הגאון איש ירושלים הובאו דבריו בקובץ יגדיל תורה קונטריס ט' ד' רכ"ג ע"ב שהשיג על השאג"א הנ"ל מסוגיית הש"ס דנדרים ד' ע"ג על פי מה שפירש בסוגיית הש"ס עי"ש ולא ראה דברי התוס' דמנחות הנ"ל העומדים כנגדו ולפי שכתב בסוף דבריו דאינו מחליט ששגה השאג"א בזה רק מבקש מבני הדור להודיע דעתם הנני להודיע שכבר בא חכם גדול בדורנו הרב שער אשר והביא לנו דברי התוס' דקיימי בשיטת הרב שאג"א כנז"ל. שוב נדפס קונטריס עשירי מקובץ יגדיל תורה וראיתי שם בסי' ק"ן ד' חר"ן ע"ד שהושג מרב אחד בזה וגם הזכיר שם דברי התוס' דמנחות הנ"ל וכתב שגם הג' שיבת ציון בסי' צ"ח סובר כדעת הג' שאג"א שכתב דקריאה בחליצה מעכב לכתחלה דאם לא כן ליתיה לכללא דכל הראוי וכו' עי"ש ולא יכולתי כעת לעיין בדברי השב"ץ ואף לא במה שכתב רב אחד שם ביגדיל תורה ד' ש"א סוף ע"ג עי"ש

כלל ל"ז) כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו כתב הרב ארעא דרבנן באות ד"ש דהרב בני יעקב נסתפק אם נאמר כלל זה במידי דרבנן ולא איפשיטא ליה ומני"ר כתב על זה דבכל הסוגייאות שהוזכר כלל זה לא נאמר אלא במידי דאוריתא לענין נדרים בנדרים דף ע"ג ולחליצה ביבמות דף ק"ד לטבילה בקידושין דף כ"ה ולביכורים במכות דף י"ח ושכן הסכים הרב בנימין זאב סי' ס"ב דלא אמרינן כלל זה לעכב אלא במידי דאוריתא לא בדרבנן. שוב כתב דהרא"ם בתוספותיו למגילה כתב דאף בדרבנן אמרינן כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבתו וציין לעין בדברי מרן הב"י א"ח סי' נ"ה (דף מ"ז ע"ב שיטה נ"ב) והנה ממאי דכייל בהדי סוגייאות הנאמרות בדאוריתא ההיא דקידושין ד' כ"ה ע"א דאמרינן מעשה בשפחה של בית רבי שטבלה ועלתה ונמצא עצם בין שיניה והצריכה טבילה אחרת דאף דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לבא בו מים בעינן וכד"ר זירא וכו' הבין מזה הרב מקנה אברהם סי' קס"ה דף כ"ח ע"א דסובר דמאי דבעינן בטבילה שיהא ראוי לבא בו מים הוא מדאוריתא ולזה הביא מה שכתב בחידושי הרמב"ן לקידושין בספר אוריין תליתאי ד' י"א ע"ג וזה לשונו איכא למידק מנא לן כלל דבעינן ראוי לבא בו מים ויש מפרשים ראוי לבא בו מים בעינן מדרבנן שאף על פי שלא הצריכו שיבאו בו מים הצריכו שיהא ראוי לכך כשם שמצינו בתורה שהחמיר ראוי לבילה וכו' תקון רבנן כעין דאוריתא ואפשר דהואיל ומצינו לענין טומאה שהוא גלוי אף לענין טבילה הוא שצריך שיהא ראוי שיבא בו מים עכ"ל נמצא לדעת היש מפרשים נזכר בגמרא גם בדרבנן אמרינן כל הראוי וכו' וכדעת הרא"ם עכ"ד הרב מקנה אברהם. והנה לפי שיטתו בכונת הרב ארעא דרבנן היה לו לתמוה עליו דבמערכת חי"ת אות רכ"ו כתב הרב ארעא דרבנן עצמו וז"ל ודע דכתב הריטב"א בפרק ב' דקידושין דהא דבעינן בטבילה דבית הסתרים ראוים שיבואו בהם מים דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבתו חומרא דרבנן בעלמא דכיון דלענין טומאה מן התורה דינו כגלוי שויינהו רבנן לענין טהרה נמי כגלוי עכ"ל ואחר שכבר ראה דברי הריטב"א שענין זה הוא מדרבנן איך פה קדוש יאמר דבכל הסוגיאות לא נאמר זה אלא במידי דאוריתא ומביא וקורא ההיא דקידושין והלא לפי דברי הריטב"א אינו אלא מדרבנן (עיין מה שרשמתי בזה במערכת החי"ת אות צ"ו) גם מה שנראה מדברי הרב מקנה אברהם דרק להיש מפרשים הוא דהוי מדרבנן (לא כן לדברי הרמב"ן שכתב ואפשר דהואיל ומצינו וכו') אין נראה כן לעניות דעתי אלא גם למה שכתב דהואיל ומצינו וכו' אינו אלא מדרבנן כמבואר בדברי הריטב"א הנ"ל ואם כן יקשה על הרב ארעא דרבנן מדברי הכל

אך לי הדל נראה דכונת הרב ארעא דרבנן היא דבעניינים שהם של תורה הוא שמצינו שנשתמשו בש"ס בכלל זה (אם מדאוריתא או מדרבנן) וטבילה כיון שהיא מצוה מן התורה איתיה להאי כללא דרבי זירא דאם אינו ראוי לבילה בילה מעכבתו אבל גם הוא מודה דמאי דבעינן שיהא ראוי לבא בו מים הוא רק מדרבנן וכמו שכתבו הרמב"ן והריטב"א ואם כן אין מזה הכרח דבעניינים דרבנן גם כן אמרינן להאי כללא ולכן הוכרח להביא מדברי הרא"ם וממה