שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ לד

תמיהתו על הרב שיירי קרבן דיש לומר שכן היתה גירסתו גם כן ועיין בס' עמודי אש הנד"מ בחידושיו על הירושלמי בסוף כלאים מה שהאריך הרב יצ"ו בעניינים אלו להעיר בצדק על דברי כמה רבנים בחריפותו ובקיאותו

כלל כ"ה) כל מקום שאסרו וכו' כתבו הראשונים דדוקא בדבר שיחשדוהו לאיסור תורה אבל בדרבנן שרי עיין תוס' כתובות ד' ס' והביא דבריהם מרן הב"י א"ח סי' של"ו והרא"ש בפרק חבית ולרבני האחרונים בסי' רמ"ג וסי' של"ו והרב מגן אברהם סי' ש"א ס"ק נ"ו הקשה דא"כ מאי פריך בשבת ד' ס"ה וכו' עי"ש והרבנים נתיב חיים שם ובצל"ח לביצה ד' צ' ומלא הרועים במערכת מראית עין ד' ק"ד אות ז' תירצו דרב גופיה ודאי בכל ענין סובר דאסור בחדרי חדרים אלא דאנן לא נקיטינן כותיה בדרבנן עי"ש ותמיה לי הלא המג"א ציין ב"י סי' של"ו ושם הביא מרן הב"י דברי תוס' כתובות הנ"ל דמוכח דרב גופיה מחלק בין דאוריתא לדרבנן וכן כתבו התוס' חולין ד' מ"א (בד"ה ובשוק) להדיא וכן כתב הרב לשון לימודים סי' זק"ן ואם כן הדרא קושיא לדוכתא ובלי ספק נעלם מעיני קדשם תוס' הנ"ל ומה שתירץ הרב יד המלך בד' ק"ז ע"א דאפשר דהתוס' סברי דמקח וממכר דאוריתא כחד שינויא דרש"י ותוס' ביצה ד' ל"ז ע"א אינו מחוור דמלבד דלההוא שינויא נמי אינו פשוט דסברי דהוי דאוריתא עיין להרב עפרא דארעא על דברי הרב ארעא דרבנן מהדורא בתרא אות קמ"ד אף גם זאת מסתמא שינויא בתרא עיקר ואינו אלא מדרבנן והנכון מה שכתבו הרבנים לשון לימודים שם ונהר שלום דהש"ס קושטא דמילתא קאמר וכו' עי"ש. וכיוצא לזה כתב הרב שושנים לדוד פרק ה' דמס' שבת מ"ד והנה השה"ג שרמז הרמג"א כתב דהגם דאזיל לחינגא הוא מדרבנן אינו מתיישב על פי מה שכתבו התוס' לחלק בין דאוריתא לדרבנן עי"ש ולא זכיתי להבין אמאי לא מתיישב בהכי והרמג"א וסיעתיה לא הרגישו בגוף דברי השלטי הגבורים והוא תימה ומצאתי להרב אות היא לעולם בח"ב ד' כ"א שביאר כונתו דאם באנו לתרץ ולחלק כן קשה מאי פריך הש"ס שבת ס"ה וכו' כדקשיא ליה להרמג"א והתפלא עליו דמאי חדית לן הלא קושיתו היא גופה קושית השה"ג וכו' עי"ש ולענ"ד אין זה במשמעות דברי השה"ג כלל דקושית המג"א היא לסתור החילוק והשה"ג לא בא לכללי מדה זאת רק דקשיא ליה על דברי הפוסקים דסתרי אהדדי ולזה כתב דאין לתרץ עפ"י חילוק התוס' וכו' משמע דכוונתו דחילוק התוס' אמת ויציב אלא דלא שייך הכא ואין אתנו יודע כונתו (ועיין לקמן אות כ"ט) ומכל מקום דברי הרמג"א אינם מדוקדקים (מה שכתב והב"י וכו' עד וא"כ לא קשיא מידי עי"ש) אחר שכבר ראה דברי השה"ג וק"ל

ודע דהגאון שער המלך הלכות יום טוב הלכה ד' כתב דהר"ן בפרק קמא דביצה בסוגיא דאין מוליכין את הסולם לא סבירא ליה לחלק בין דאוריתא לדרבנן מדהוצרך ליישב ההיא דצינור בפנים אחרים עי"ש. ולי הדל אינו מוכרח משום דאיהו סובר דקושטא דמילתא דלא שייכי הנהו במילתא דרב ואין הכי נמי דבמילתא דשייך לומר כל מקום שאסרו וכו' מודה לענין דינא דמחלקינן בין דאוריתא לדרבנן וכן מתבאר מדברי מרן הב"י בסי' של"ו שכשהביא חילוק התוס' סיים וז"ל וקרוב לזה כתב הר"ן בפ"ק דביצה ולדברי הרב שער המלך רחוקים הם ולא קרב זה אל זה אלא ודאי משמע ליה דלא פליגי וכדכתיבנא ואף אי נימא דפליגי מכל מקום נראה דמוסכם מהפוסקים לחלק בין דאוריתא לדרבנן וכמו שכתבו הרבנים הנז"ל ועיין עוד להרבנים מוהריק"ש בסי' ש"א סעיף מ"ה דברי יוסף סי' ט' ובמים רבים מסי' י"ד ואילך ארעא דרבנן אות ש' פתחי תשובה יו"ד סי' פ"ז בנחלת צבי ובפ"ת יו"ד סי' קכ"ז סק"ז ועיין להרט"ז סי' רמ"ג סק"ג מה שהקשה ותירצו הרבנים מאמר מרדכי ונהר שלום דקי"ל אמירה לעכומ"ז שבות ולכן לא חיישינן למראית עין ולא ידעתי מה יענו להרב הלבוש דסובר בסי' רמ"ג דלא יעשה דרשה גמורה היא ואפילו הכי כתב כדברי הרמ"א כיעי"ש ועיין בשו"ת מים רבים הנז"ל מ"ש בדעת הרב הלבוש וק"ל. והרב פרי מגדים בחיו"ד סי' ס"ו בשפתי דעת ס"ק י"ו כתב דבהלכות שבת יש מחלוקת אי גם בדרבנן אסרו בחדרי א חדרים או לא. ואני עני לא ראיתי מחלוקת מפורש בזה ואף לדברי הרב בשעה"מ הנז"ל אין כאן אלא משמעות מדברי הר"ן ועיין להרב בית חדש יו"ד סוף סי' רצ"ח והרב פתחי תשובה ביו"ד סוף סי' ש"ל הביא בשם הרב פרי תבואה סי' ס"ז שכתב דלא נקיטינן לדינא כתוס' כתובות הנ"ל לחלק בין דאוריתא לדרבנן ואין הס' מצוי אצלי לראות דב"ק. ועתה הגיע לידי ס' העמק שאלה (פירוש על השאלתות) וראיתי להגאון חתנו נר"ו בח"ג בהשמטה שאחר פתח העמק שהאריך בענין זה עי"ש ושם הביא דברי הריטב"א בחידושיו לכתובות שכתב להדיא בשם התו"ס דרב גופיה סובר לחלק בין איסורא דאוריתא לדרבנן וגם דברי התוס' דחולין הנ"ל הזכיר שם ודרך בדרך היד המלך הנז"ל עיש"ב. ובשו"ת שואל ומשיב מהדו' ג' ח"א סי' צ"א (ד"ה והנה) כתב דש"ס דילן ס"ל לחלק בין דאוריתא לדרבנן והירושל' בעירובין פרק ח' ה"ט ס"ל דאין חילוק ועיין בס' חתן סופר ד' קל"ג ובכנסת הגדולה החדש בחוברת רביעית צ"ד ה"ן אות ו'

וכתב בתפארת ישראל בפרק כ"ב דשבת משנה ד' דדבר שמן הדין מותר בפרהסיא משום הפסד וכיוצא אלא דמצרכינן ליה מהיות טוב בצנעא אין לומר בזה אפילו בחדרי חדרים אסור ולפי הנראה לא ראה דברי הר"ן בפרק קמא דביצה בסוגיא דשובך בשם קצת מרבוואתא שכתבו לחלק דבדבר שאף לפי החשד אינו איסור רק שהרואין טועין וסוברין שעושה איסור כמו בהך דצינור דעלו קשקשים דהוי מתקן כלאחר יד וטועין לומר דאסור אפילו במקום פסידא בזה לא אסרינן בחדרי חדרים כיון דאף לפי דעת הרואים אינו אסור רק שהם טועין והר"ן כתב הסברא בהיפך וכשמותר מן הדין ואנו אוסרין מחמת מראית העין אסור אפילו בחדרי חדרים דאם נתיר לו בצנעא יעשה גם בפרהסיא כיון שמותר מן הדין אבל דבר שאסור מן הדין רק דהוכרח להתיר לו בצנעא משום פסידא לא חיישינן שמא יעשה בפרהסיא כיון שהוא אסור מן הדין וגם אנו מוכרחים להתיר לו בצנעא משום פסידא עי"ש ועיין להרב מלא הרועים ד' ק"ד ע"ד

כלל כ"ו) כל מקום שאסרו וכו' כתב הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות שי"ז בשם תוס' חולין ד' מ"א דהיכא דיש לרואים לתלות בדבר היתר לא אסרינן בחדרי חדרים ועיין הר"ן בפ"ק דביצה בסוגיא דאין מוליכין הסולם משובך לשובך: כלל כ"ז) כל מקום שאסרו כו' דבר שברשות הרבים אסור מן התורה לא הוזקקו רז"ל לאוסרו משום מראית עין וא"כ ממילא ברשות היחיד שרי ולא אסרו בחדרי חדרים כן כתב הג' שואל ומשיב נר"ו בח"ב סי' ע"א ועיין במה שרשמתי בכיוצא בזה בשדי חמד ח"א מערכת האל"ף אות חש"ן

כלל כ"ח) כל מקום שאסרו חכמים כו' עיין להרב מלא הרועים במערכת מראית עין אות חי' שהמציא מתוספות שבת דף ס"ב ע"א דדוקא בדבר שאם יעשנו ברשות הרבים יראו אותו אז אסרינן בחדרי חדרים אבל אם ברשות הרבים עצמו יוכל לימלט על ידי איזה תחבולה שלא יראו אותו לא אסרינן בחדרי חדרים עי"ש וקצת תימה שלא זכר בזה דברי הרב שער המלך הלכות יום טוב פרק ה' הלכה ד' שכתב כן על פי דברי התוספות הנ"ל ויישב בזה קושית הרב באר שבע על דברי רש"י בכתובות ד' ס' אההיא דדם שבין השנים מוצצו ואוכלו (שכתב דליכא דחזי ליה) והקשה דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור ויישב עפ"י חילוק זה עי"ש

כלל כ"ט) כל מקום שאסרו חכמים וכו' כתב הגאון מלא הרועים במערכת מראית העין אות ח בשם הגאון הפלאה דבדאוריתא אסור בחדרי חדרים אפילו במקום פסידא ובדרבנן במקום פסידא שרי בחדרי חדרים ע"כ. ובזה אפשר ליישב דברי הרב שלטי הגבורים שכתבתי באות כ"ד דלכאורה אינו מובן עי"ש אך לפי האמור ניחא דהתם אם לא יטיייל ליכא פסידא ואפי'