שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ ל

דנהנה מגופו של איסור שהניח חלב על גבי מכתו וכיוצא הוא דאסור מדאוריתא אבל נהנה מצל קליש איסוריה ואף רבנן לא גזרו וסיים נמצא לפי זה דגם הטור סובר דכשנהנה מגופו של איסור שלא כדרך הנאתו איסורו מדאורייתא עכ"ל. ולי הדל נראה אף אם היה מפורש בדברי הרא"ש דכשנהנה שלא כדרך הנאתו אסור מן התורה לא היה לנו להכריח דגם הריב"ה סובר כן רק שהיינו אומרים דמסתמא הטור לא יחלוק על הרא"ש ועל כל פנים אינו הכרח גמור להחליט שכן היא דעתו כל שכן במאי דקמן דערביך ערבא צריך ואינו מוכרח דמה שכתב הרא"ש דאיכא איסורא רוצה לומר מן התורה כנז"ל ואם כן דל מהכא גם דעת הרא"ש והטור

ואדרבא מקום יש בראש להוכיח דהטור סובר דאין באיסורין שלא כדרך הנאתן איסור תורה לפי מה שכתב הרב הרב שאגת אריה בסי' ע"ד שאביא בסמוך בסיעתא דשמיא ואף שיש לפקפק בדבריו כמו שאכתוב להלן מכל מקום לפי דעתו ודאי לא יתכן לומר דדעת הטור דשלא כדרך הנאתן אסור מן התורה ולדידן על כל פנים אין לנו הכרח דסובר דאסור מן התורה פש גבן דברי הרב המגיד שכתב כן לדעת הרמב"ם וכבר הכריח הרב המשיג שבספר באר יעקב דהרמב"ם סובר דאיסורו רק מדרבנן כמו שכתבתי לעיל ואם כן ודאי יש לעשות עיקר מה שמפורש בדברי התוס' והריטב"א והר"ן דאינו אלא מדרבנן וכדמסיק הרב זרע אמת הנ"ל דנקיטינן דאינו אסור שלא כדרך הנאתן אלא מדרבנן (עי"ש בסוף ד"ה יצא לו) וכן כתב הרב באר יעקב והרב המשיג וכתבו כן גם בשם הפני יהושע הראשון ואחרון ועיין להרב פני יהושע בח"ב בתשובות שבסוף הספר (המועתקות משו"ת בית אפרים) בסי' ט' דנקיט התם נמי דהוא מדרבנן וכן כתב הרב חכמת אדם בקונטריס בינת אדם בשער איסור והיתר סי' ע"ב. ובקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ב' אות ד' הבאתי דעת כמה מרבנן בתראי דנקטי הכי דשלא כדרך הנאתן אסור מדרבנן עי"ש וכן כתב בפשיטות בישועות יעקב אבן העזר סי' כ"ח סק"ד דאסור רק מדרבנן

ודעת ראבי"ה שבמרדכי פרק כל שעה דכל שהוא שלא כדרך הנאתן מותר אפילו מדרבנן והרב פרי מגדים בשושנת העמקים כלל ט' (סוף ד"ה עיין בשו"ת) תמה על הרב ש"ך ביו"ד סי' נק"ה ס"ק י"ד שהעתיק דברי ראבי"ה ולא יעיר דסברא יחידאה היא דכל הפוסקים סוברים דאף דאין לוקין על שלא כדרך הנאתן איסורא מיהא איכא עי"ש וכן תמה עליו הרב שאגת אריה בסי' ע"ד איך העתיק דברי ראבי"ה ולא שת לבו לדברי שאר פוסקים דסברי דאיסורא מיהא איכא וראיתי עוד שם שהביא מה שכתב הטור א"ח סי' תרי"ב דאוכל פחות מכשיעור ביום הכיפורים איסורא איכא אבל דבר שאינו ראוי לאכילה כתב אבי העזרי דאפילו איסורא ליכא וכו'. והאריך לפלפל בזה ובמסקנתו כתב דראבי"ה אזיל לשיטתיה דמה שאמרו כל האיסורין אין לוקין על שלא כדרך הנאתן היינו דפטור ומותר ומשום הכי כתב בדבר שאינו ראוי לאכילה דאיסורא נמי ליכא אך דעת התוס' והרשב"א והריטב"א והר"ן אינו כן כמו שכתבו בקידושין ד' נ"ו במקדש באיסורי הנאה דאף על גב דכל איסורין שרו שלא כדרך הנאתן מכל מקום אסור מדרבנן כמו שכתב בשמם בדיני קידושין והוכחתי שם דכן עיקר ואם כן גם מאי דתנן ביום הכיפורים הכל אוכלין שאינן ראויים לאכילה פטור הוא פטור אבל אסור אלו תורף דב"ק. ולי הדל יש לפקפק דלפי זה על כרחין לומר דגם רבינו הטור שהביא דברי ראבי"ה בשתיקה כהודאה סובר נמי דכל איסורין שבתורה מותרים שלא כדרך הנאתן שלא כדעת התוס' והרשב"א וכו' דסברי דאיסור מיהא מדרבנן כמו שכתב הוא עצמו ואם כי לא יקשה עלינו כל כך איך פסק כראבי"ה היפך דעתם אבל מה נענה למה שמבואר בדברי הרא"ש בפרק כל שעה סי' ב' שכתב מפורש דדוקא במקום חולי הוא דשרו שלא כדרך הנאתן אבל בלא שום חולי אסור ואין דרך רבינו הטור לפסוק שלא כדעת אביו הר"ש בלתי שיזכיר דעתו וסברתו לכן מוכרחים אנו לומר דסובר רבינו הטור דאוכלין שאין ראויים לאכילה קילי מאוכלין הראויים לאכילה ואוכלם שלא כדרך הנאתן דחשיבי כעפרא בעלמא (כמו שצדד לומר כן הרב שאגת אריה שם בסי' ע"ה עי"ש) ואם כן אינו מוכרח דראבי"ה כתב כן לפי שיטתו אלא אף אם בכל איסורין שלא כדרך הנאתן אסור אוכלין שאין ראויים לאכילה מישרא שרו לדברי הכל. גם מה שכתב בשם התוס' בקידושין דתירצו לקושיתם דאסור מדרבנן הוא תמוה דהרי התוס' לא כתבו כן כמו שיראה הרואה ואדרבה הבינו איזה מרבנן קדישי דהתוס' בקידושין סברו דשלא כדרך הנאתן מותר אפילו מדרבנן מדלא תירצו לקושיתם כמו שכתבו הר"ן והריטב"א כמו שאכתוב להלן בס"ד

איך שיהיה דעת ראבי"ה היא דשלא כדרך הנאתן מותר אפילו מדרבנן גם שלא במקום חולי והרב משנה למלך בפרק ה' מהלכות יסודי התורה הנז"ל הבין בדעת התוס' בקידושין ד' נ"ו ע"ב (גבי המקדש בערלה וכלאי הכרם) דסברי דגם מדרבנן מותר ותמה עליהם כיעי"ש ומה שכתב שם שכן דעתם גם בפרק כל שעה ד' כ"ח הוא טעות סופר וצריך להיות ד' כ"ט בתוד"ה (אין פודין עי"ש) ויש להעיר על הרב עצמות יוסף בקידושין שם שהבין גם כן מדברי התוס' דסברי דמותר ושתיק להו זולת שכתב דהר"ן סובר דאסור כיעי"ש וראיתי בספר יד יהודה (להרב דק"ק ראדחוב) בסוגיא דפסחים ד' כ"ד שצדד בכונת התוס' דקידושין דגם הם סוברים דשלא כדרך הנאתן אסור ורק כונתם שאם היא חולה אף חולי שאין בו סכנה תוכל ליהנות מהם שלא כדרך הנאתן (עי"ש בד' מ"ז סוף ע"ד) ולפי הנראה לא ראה דברי התוס' שם בד"ה מנין שלא יצבע בו קמשמע לן דאסור בכל ענין וכדרך הנאתו אבל שלא כדרך הנאתן שרי עכ"ל והתם לא מיירו התוס' מדין קידושין ומיהו לפי מה שצדד הרב משנה למלך בכונתם דשרי מן התורה (אלא דלא הונח לי דסוף סוף כיון דאסור מדרבנן הוה ליה מקדש באיסורין דרבנן שיש להם עיקר עי"ש) אם כן הכי נמי יש לומר דמה שכתבו בד"ה מנין דשלא כדרך הנאתן שרי רוצה לומר מדאורייתא ולפי זה אין הכרח מדברי התוס' בקידושין דסברי דשלא כדרך הנאתן מותר ומר בריה דרב שמש צדקה בחלק יו"ד סימן כ"ח בהגהה אות ג' נמשך אחר מה שכתב הרב משנה למלך דהתוס' בקידושין סברי דשלא כדרך הנאתן מותר ואינו מוכרח כאמור

ומצאתי שהרב יד דוד בחידושיו למס' פסחים על ד' כ' ע"ב (בד"ה יין נמי ראוי לזילוף) הבין גם כן מדברי התוספות בקידושין דסברי דשלא כדרך הנאתן מותר לכתחלה ושכן דעתם בפסחים ד' כ"ט וכתב שאפשר גם ק שזה דעת התוס' בריש פסחים שכתבו ולא דמי לשאר איסורי הנאה דסברי דאין צריך ביעור כיון דיכול ליהנות מהן שלא כדרך הנאתן ודבריו תמוהים לעניות דעתי שהרי התוס' כתבו ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם וכו' והרי בכלאי הכרם אמרינן בהדיא בד' כ"ד ע"ב הכל מודים בכלאי הכרם שלוקין עליהם שלא כדרך הנאתן ועי"ש לענין בשר בחלב ולדעת ר"ת שבתוס' בב"ק ד' ק"א ד"ה ולא יצבע גם בערלה אסור שלא כדרך הנאתן דגלי קרא עי"ש ואם כן איך אפשר לפרש בכונתם דמשום שיכול ליהנות שלא כדרך הנאתן אין צריך ביעור ואולי נוכל לומר לפי מה שכתבו התוס' שם (לשיטת ר"ת הנ"ל) דההיא דפרק כל שעה דהוה שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ואמר מידי דרך הנאה קעבידנא התם לא הוה דרך הנאה כלל אם כן יש לומר דאין צריך ביעור דהא יכול ליהנות מהם באופן שאינו דרך הנאה כלל וכתב עוד שם דהרב כפות תמרים כתב דהתוס' בקידושין מיירו כגון שהיתה האשה חולה (וכונתו לפי הנראה דגם התוספות בקידושין מודו דשלא כדרך הנאתן אסור) וכתב על דבריו ואי אפשר לומר כן דהא בדבור לא יצבע כתבו כן ושם לא מיירי מדין קידושין עכ"ל ואין מזה הכרח לי הדל דשפיר נוכל לומר דמה שכתב שם דשרי רוצה לומר מדאורייתא דכיון דלא מיירו לענין קידושין לא דחיקא לן לפרש כן בדבריהם אך מה שקשה לזה הוא מה שהקשה הרב קרבן אליצור בד' ע"ו ע"ג דאם כונת התוס' להקשות בכי האי גוונא (דאשה חולה חולי שאין בו סכנה יכולה ליהנות שלא כדרכן) טפי הוה להו להקשות דיכולה אשה ליהנות כדרכן אם יש לה חולי שיש בו סכנה וכו' עי"ש דב"ק

ועל כל פנים דעת ראבי"ה שבמרדכי הנ"ל דמותר אפילו מדרבנן ועם שמר בריה דרב שמש צדקה בחלק יו"ד סי' כ"ח בהגהה אות ט' כתב דנראה מדברי הרב ש"ך בסי' נק"ה ס"ק י"ד דסובר דהמרדכי לא התיר כי אם לחולה ומה שכתב ומיהו אם אדם