שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ כ

עכ"ל (וציין שם למה שכתב הוא עצמו בסימן ל"ב ובסי' תרל"ט ואין אצלי כי אם חידושיו על הלכות פסח) וכבר כתבתי כונת הרב חק יעקב אלא דבעניותי לדידי חזה דמגוף דברי הירושלמי מתבאר דכשאמרו נקרא הדיוט היינו כשאין עושה בחומרתו שום צד איסור שהרי דברי הירושלמי הם על מי שהפסיק הסעודה לתפלה ואמור רבנן אם התחילו אין מפסיקין וכשם שאין שום צד איסור למשרטט במקום שאין צריך לשרטט כן נראה דאין שום צד איסור במפסיק סעודתו לתפלה כשאין הדין מצריכו להפסיק ואתמר עלה הא דתני חזקיה כל הפטור וכו' נקרא הדיוט שלא כמו שרצה הרב חק יעקב לחלק בזה ומה שכתב הרב אפי זוטרי שכדבריו מצא בחק יעקב לא יכולתי לכוון דבריו לדברי הרב חק יעקב וכבר העתקתי דברי שניהם למעלה והמעיין יבחר ועיין לקמן בסק"ט על דברי הרב אפי זוטרי

וממה שכתב הרב תפארת ישראל בפרק שני דברכות משנה ה' אהא דאמר רבן גמליאל איני שומע לבטל עול מלכות שמים ואין להקשות דכל הפטור וכו' נקרא הדיוט תירץ ב"ש (באר שבע) סי' כ"א דזה דוקא באפשר על ידי זה צד קולא עכ"ל נראה שדעת הרב באר שבע לחלק דדוקא כשיש לחוש שעל ידי מה שמחמיר יבא לידי איזו קולא הוא דנקרא הדיוט אך כבר כתבתי בסק"ז (בד"ה ומרן חיד"א) שכתב בפתח עינים שבתחלה רצה לחלק כן וחזר בו מכח דברי הירושלמי

ט') בשלחן ערוך הרב מוהרש"ז בסי' ל"ב סעיף ח' בדין שירטוט אחר שכתב דאין להחמיר לשרטט משום דכל הפטור וכו' נקרא הדיוט ורק כשאינו יכול ליישר הכתב ישרטט כל השורות כדי שיהיה הכתב מיושר משום זה אלי ואנוהו סיים ואפילו אם יודע ליישר אף בלא שירטוט ומשרטט כדי לכתוב יותר נאה ויותר ישר אינו נקרא הדיוט כיון שאינו עושה בדרך חומרא אלא כדי לכתוב יותר ביושר שהוא הידור מצוה ולא אמרו כל הפטור וכו' אלא כשעושה דרך חומרא במקום שלא יבא לידי איסור אם לא ינהוג כחומרא זו וגם אין בה משום הידור מצוה אבל אם יש בה הידור למצוה וכן אם הוא נוהג בה לסייג וגדר שלא יבא לידי איסור אינו נקרא הדיוט וזהו טעם כל החומרות שהחמירו האחרונים שהן אחת משתים או לסייג וגדר שלא יבואו לעבור על איזה לא תעשה אפילו איסור קל של דברי סופרים כשראו שצריך לכך או משום הידור מצוה אפילו של דברי סופרים אבל במקום שלא שייך הידור כגון היושב בסוכה בשעת הגשמים הרי זה הדיוט כדאיתא בסי' תרל"ט וכן כל כיוצא בזה עכ"ל ודברי הרב אפי זוטרי שהבאתי בסק"ח נוטים שכונתו גם כן לחלק כדברי הרב הללו ולפי הנראה סברא זו היא שלא כדעת הרב באר שבע שהבאתי בסק"ז ועיין לקמן בס"ק י"א (בד"ה ובעיקר כללין) מה שהבאתי בשם הרב דברי יוסף בסי' מ"ה שגם דעתו כן היא דדוקא במחמיר בדבר שאין בו טעם לחומרא זו הוא דנקרא הדיוט

יו"ד) ראה זה חדש הוא (אצלי) דחזיתיה לרבין חסידא הרב בעל ספר החרדים שדי נרגא בהאי מילתא דהוה בידן ואמר מר דבפלוגתא מיתנייא ולא קיימא אליבא דהלכתא והני מילי דמר הנה הנם בפירושו על הירושלמי בפרק שני דברכות סוף הלכה ט' בעובדא דר' יסא ור' שמואל בר רב יצחק שהיו אוכלים והגיע זמן התפלה ועמד ר' שמואל להתפלל ואמר לו ר' מיישא לא כן אלפן רבי אם התחילו אין מפסיקין ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט אמר ליה והא תנינן חתן פטור חתן אם רוצה אמר ליה ולאו דרבן גמליאל היא אמר ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דרבן גמליאל איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים פירש על זה וז"ל ותני חזקיה כלומר ואם תשיב שאתה רוצה להחמיר הא תני חזקיה כל הפטור וכו' דחיישינן ליוהרא אמר ליה והא תנינן חתן פטור ואפילו הכי תנן נמי חתן אם רצה לקרות קורא ולא חיישינן ליוהרא ואף (נראה דצריך להיות ואני) סומך על המשנה ולא על הבריתא אמר ליה ולא דרבן גמליאל היא חזר רבי מיישא להקשות לר' שמואל וכי סתם משנה זו אי אתה מודה דיחידאה היא ורבנן פליגי עלה והיכי שבקת רבים ועבדת כיחיד דהא תנן לעיל חתן פטור מקריאת שמע מעשה ברבן גמליאל שקרא אמרו לו תלמידיו לא למדתנו שחתן פטור ומה הקשו לו הרי אפשר דאף על גב דפטור מחמיר על נפשיה אלא על כרחין כך אמרו לו למדתנו דחתן פטור וידענו דדעת רבנן דכל דבר שאדם פטור אין ראוי לעשות דחיישינן ליוהרא והשיב איני שומע לכם דלא סבירא לי כרבנן אלא אני חולק עליהם וסובר דלא חיישינן ליוהרא וסתם משנה זו דסוף פרקין דקתני חתן אם רצה קורא רבן גמליאל היא ולא רבנן אמר ליה יכיל אנא פתר לה כרבן גמליאל כלומר יכול אני לעשות כרבן גמליאל הואיל וסתם לן תנא כוותיה דלא חיישינן ליוהרא וכן פסק רי"ף ורמב"ם וטור ומוהר"ם עכ"ל ונמצא לפי פירושו דר' שמואל סובר דלא חיישינן ליוהרא וחזקיה דתני כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט היינו משום דסובר דחיישינן ליוהרא וגדולי הפוסקים הנ"ל הרי"ף והרמב"ם וטור ומוהר"ם לית להו להא דחזקיה מדפסקו דלא חיישינן ליוהרא

והנה עם כי לא פניתי כעת לחזור ולעיין בספרי הפוסקים שרשמתי למעלה מזה זמן רב כי ברבים היו ולמגמר בעתיקא קשה אך לפי הרשום בזכרוני כל רבני האחרונים תופסים כהא דתני חזקיה כל הפטור וכו' נקרא הדיוט אלא שכתבו לחלק שיש עניינים ששייך לומר כן ויש ששייך לומר המחמיר תבא עליו ברכה דכולי עלמא מיהא אית להו הא דתני חזקיה כל הפטור וכו' וכן בדין לפי מה שרשמתי בראש אות זו דהתוספות בכמה מקומות והרא"ש והרב המרדכי ובשם מוהר"ם ובס' אור זרוע הגדול ורבינו ירוחם והרב תרומת הדשן והרמב"ם בפירוש המשנה הנשיאים הביאו דברי הירושלמי דהפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ובסק"ב מובא שכן נקטי הריטב"א וכן הרמב"ן ולדעת רבינו תם ואם כן פשיטא דהכי אית לן למינקט ונראה ודאי שהם מפרשים הירושלמי כמו שפירשוהו הרבנים פני משה בברכות שם ובפרק קמא דשבת וקרבן העדה שם שלפי פירושם וגרסתם שבירושלמי כולי עלמא נקטי כהא דתני חזקיה כל הפטור וכו' והא דתנן חתן אם רצה לקרות קורא הוא דוקא בקריאת שמע דאית בה קבלת מלכות שמים ולפי גרסתם רבי שמואל הוה סבר דמתניתין דאם רצה לקרות אתיא דלא כדתני חזקיה והשיב רבי מייאשא דשאני קריאת שמע וכו' ורבי שמואל דשתיק ליה משמע דאזדי ליה ולכן נקטי רבני האחרונים כהא דחזקיה דנקרא הדיוט

והא לך לשון הירושלמי בסוף פרק היה קורא לפי גירסת הרב פני משה ר' ייסא ור' שמואל בר יצחק הוו יתבין ואכלין (באחת מהעליות שבבית הכנסת) אתת עונתא דצלותא קם ר' שמואל מצלייא אמר ליה ר' מיישא לא כן אולפן רבי אם התחילו אין מפסיקין ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אמר ליה והא תנן חתן פטור חתן אם רוצה אמר ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל דאמר איני שומע לכם לבטל ממני עול מלכות שמים וזהו פירושו קם ר' שמואל והפסיק מאכילה להתפלל אמר ליה והא תנן חתן פטור חתן אם רוצה כלומר דאף דשנינו חתן פטור אפילו הכי שנה רבי כאן חתן אם רוצה לקרות קורא אלמא דלא נקרא הדיוט כשמחמיר על עצמו בדבר שפטור מן הדין אמר ליה יכיל אנא פתר כרבן גמליאל (ולא גרסינן אמר ליה ולאו דרבן גמליאל וכו' כגירסת הפירוש ספר החרדים) כלומר דמתניתין דהכא כרבן גמליאל אתיא דאמר איני שומע וכו' שלא רצה לפטור עצמו מקריאת שמע כמו שהשיב לתלמידיו ושאני קריאת שמע דאית בה מלכות שמים והרב קרבן העדה בפרק קמא דשבת הלכה ב' לפירוש השני שנראה בעיניו עיקר כתב גם כן כפירוש הרב פני משה דמה שאמר יכיל אנא פתר כרבן גמליאל וכו' כלומר דרבן גמליאל אף שסובר שפטור לא רצה לפטור עצמו מקבלת מלכות שמים ובפירוש ראשון כתב יכיל אנא פתר כרבן גמליאל כלומר דרבן גמליאל סובר דחתן חייב וסיים דפירוש השני עיקר הרי לכל הפירושים האלו אין לנו מי שחולק על הא דתני חזקיה (לפי מה שהשיב ר' מיאשא) דלפירוש שני שהוא העיקר לא מצינו לרבן גמליאל שאמר כן אלא בקריאת שמע דמשום קבלת מלכות שמים מחמיר היה אף שפטור מן הדין ולפי פירוש הראשון רבן גמליאל שקרא לא משום חומרא הוא אלא שסובר שמן הדין חתן חייב והא דתנן חתן אם רצה לקרות קורא נמי אתיא כרבן