שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קעו

עכ"ל אם כן מוכרח דעל כל פנים כשמביאין הכתב לבית דין וקורין בו מקרי הגדה בבית דין ועל כן כיון דכתיבה כדיבור דמי מקרי דיבור כל זמן שניכר הכתב ואם כן הוא הדין בנדון דידן דנהי דבשעה שכותב מעכ"ת את שם החכמים הוא שלא בפניו אבל אחר כך כשיבוא ספרו הקדוש ליד החכמים יהיה בפניו ואז מחויב לתאר את כל אחד בתוארו הראוי לו כפי שהעלתי לעיל מש"ס אם כן כשכותב בספר מקרי בפניו ויעוין ביורה דעה סי' רמ"ד ס"ג אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו כשיגיע לתוך ארבע אמותיו יע"ש והוא הדין בזה שידע מעכתה"ר שיגיע חיבורו הטהור ליד החכמים שמביא בספרו מקרי בפניו ומשום הכי חייב לתאר כל אחד כפי כבודו הראוי לו ואף חכמים שנסתלקו לעולם הבא צריך להביאם בכבוד דגדולים צדיקים כו'

יא) עוד יש להביא ראיה לזה דהא אמרינן בשבת (ד' כ"א ע"ב) אמרוה רבנן קמיה דאביי משום ר' ירמיה ולא קבלה כו' משמיה דרבי יוחנן וקבלה יע"ש. וכן מצינו בכתובות (ד' כ"ה ע"ב) ברש"י ד"ה חזיא ובפסחים (ד' קי"ב ע"א) אם בקשת ליחנק היתלה באילן גדול ובכתובות דף ס"ג ע"ב ומשמיה דגברא רבה אמריתא ניהליה ויעויין בשו"ת פנים מאירות ח"א בהקדמתו ולפי זה יש חיוב לתאר כל חכם כפי חכמתו שעל ידי זה שנדע שהם דברי גאון מפורסם יותר יתקבלו דבריו ויש כמה גאונים שנתפרסמו במדינה זו ולא נתפרסמו במדינה אחרת ואם לא נתאר אותם בתואר גאון שראוי להם במקום שאין מכירים אותם לא יתקבלו דבריהם לכן מחוייבים לתאר כל אחד כפי מדרגתו ועל ידי זה יזכה כל אחד שיתקבלו דבריו כפי חכמתו

יב) עוד יש לומר טעם דמחוייבים לתאר כל חכם בתוארו הראוי לו דנפקא מינה לדינא דהנה בברכות דף ס"ג ע"ב אמרינן חכם שטמא אין חבירו רשאי לטהר אוסר אין חבירו רשאי להתיר וכן קיימא לן ביו"ד (סי' רמ"ב סעיף ל"א) ברמ"א וע"ש בש"ך פלוגתא דרבוואתא ולשיטת מהרי"ק (שורש קע"א) דוקא חבירו אמרו אבל כל שהוא אינו חבירו שהוא גדול ממנו רשאי להתיר מה שאסר ראשון וכן דעת הר"ן שם וכן כתב רבינו ירוחם ויע"ש בש"ך (בקיצור הנהגת איסור והיתר אות ב') אם כן נפקא מינה רבה לשיטת מהרי"ק וסייעתיה לדעת מדרגת כל חכם לענין חכם שאסר כו' ויעויין בפוסקים דזה נוגע אפילו במעשה אחר

יג) עוד נפקא מינה למה דאמרינן בעדיות אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין ויעויין ביו"ד סי' רמ"ב בש"ך (בקיצור הנהגת איסור והיתר) אם כן נפקא מינה לדעת מדרגת כל חכם כיון שעל ידי זה ידע מתי בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו

יד) גם לא נעלם ממר ממה שכתב הגרע"א בתשובתו בהקדמה שהתרעם גם כן על התוארים וצוה לבניו לכתוב רק ההתחלה מהתוארים מהגדולים השואלים ובכל זאת נראה בתשובותיו שלהגאונים המפורסמים נדפס שם הגאון הגאב"ד וכדומה ובודאי הוא גם כן מטעמים שהעלתי בעזהי"ת

טו) ואשר נולד למר רעיון הזה שלא לכתוב תואר גאון כלל רק כולם בשוה תואר הרב בשביל שנעשה מכשול באחד שהשיג גבול רב על זה אמינא מה שאמרו בפסחים (ד' ק"ג ע"ב) טוביא חטא וזיגוד מינגוד ומה שאמרו בכתובות (ד' ס"ח ע"א) בואו ונחזיק טובה לרמאין גם אמרו ז"ל אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם מכל הלין טעמים נראה לי שלא לחסר מהתוארים הראוים לכל חכם וגם שלא להפריז על המדה ותו לא מידי עכ"ד הרב יצ"ו וחפץ הייתי להשתעשע בדב"ק אך מאפס פנאי בצירוף אשר נזכרתי מזה עתה בעמדי הכן לשלוח את קונטריסי הזה להדפיס בעה"י לא יכלתי לעשות כרצוני ומשום חבת הקודש נתתי להעתיק דב"ק בקונטריסי ככל הכתוב לחיים

עוד ראיתי במכתב ידידי הרה"ג מגן אברהם המעלות לשלמה (תענעא) יהי אלהיו עמו אשר נתוכח עם רב אחד יצ"ו אחר בקש ממנו שלא יכתוב עליו תואר הרב הגאון וכיוצא בהביאו בספרו איזה דבר בשמו והרה"ג יצ"ו לא עשה כבקשתו וכתב טעמו ונימוקו עמו ונכון בעיני לצרף דב"ק אל הכתוב למעלה ואלה דבריו

טז) מה שכתב מר לא בעל השם אני כונתו למאי דאמרינן בפסחים (ד' פ"ו ע"ב) דאמר רב הונא בעל השם אני וכפירש"י שם אולם יעיין מר במהרש"א דבאתרא דלא ידעי הוא בא לאודועי לנפשיה יע"ש ואם כן גם כבודו היה יכול לכתוב תיבת הרב ויעי' בשו"ת הגרע"א בהקדמתו שהתרעם גם כן על התוארים וצוה לבניו וז"ל וע"כ בראש הספר ובכל מקום אשר תזכיר שמי אל תרבה בתואר ודי בתואר הרב שהוא רגיל לכל יושבי כסאות עכ"ל הזהב עם כל זה וכו' אבל מה שכתבתי בתשובתי תיבת הרב על זה הנני עומד בדעתי שלא לתקנו רק להניחו כמו שהוא מהטעמים שאבאר בעזה"י ויעיין לקמן סוף אות (ה) י"ט

יז) דהנה בשביעית (פרק יו"ד משנה ח') תנן רוצח שגלה לעיר מקלטו ורצו בני העיר לכבדו אומר להם רוצח אני אמרו לו אף על פי כן יקבל מהם שנאמר וזה דבר הרוצח וכתב רבינו שמשון פירושו מדכתיב וזה דריש דאין צריך אלא דבור אחד כדמוכח בתוספתא דמכות גבי רוצח דתניא לא יאמר את הדבר וישנה שנאמר וזה דבר הרוצח אין לך אלא דבור ראשון בירושלמי אמר רבי יהודא הדא אמרה בר נש דתני חדא מכלת ואיהו אזיל לאתר ואנון מוקרין ליה בגין תרתי צריך לומר להו חדא מכלת אנא חכם פירש רבינו שמשון מכלת כמו מכילתא יאמר להם בחדא מסכתא אני יודע ולא יותר עכ"ל וכתב שם בעץ חיים וז"ל נראה דרוצה לומר (הרש"מ) שאם אמרו לו אף על פי כן יקבל מהם יע"ש לפי זה כיון שהדפסתי דברי מר שרצונו שלא לכתוב שום תואר אף תיבת הרב ואני אמרתי אף על פי כן לעשות רצונו רק במקצת וכתבתי למר תיבת הרב ותו לא שוב צריך מר לקבל תואר הזה ולא לשנות עוד שאין רצונו גם בזה כפי שהעלתי בשם התוספתא דלא יאמר את הדבר וישנה

יח) ובפרט לפי מה שכתב בשו"ת מוהרימ"ט (חלק א"ח סי' ח') על דברי הירושלמי הנ"ל שיש להקשות הלא בפרק גיד הנשה מוכח דכל היכא דאינהו מטעי נפשיהו לא שייך גנבת דעת שהרי הוא לא אמר שהיה יודע שתים. ותירץ שמקלסים אותו בפניו ושותק דמשתיקתו טועים בכך וכו' יע"ש ואם כן בנדון דידן שכתב מר מפורש שרצונו שלא לכתוב לו שום תואר והדפסתי דברים האלה בחיבורי שוב ליכא שום חשש ואני עשיתי כרצונו רק שניתי במקצת במה שהדפסתי תיבת הרב ששייך לכל יושב על כסאות אף אם הוא רק למדן בינוני מפני הכבוד

י"ט) ולולי דמסתפינא היה נראה לי לחדש דתואר הרב שבזמן הזה שנכתב כן לכל בעל שמועות אף שאינו בעל הוראה ומחדש חידושים רק קרא ותנא משום הכי לא ניתן למחול כלל ומנא אמינא לה דהנה בקידושין (דף ל"ג) אמרינן קל וחומר מפני לומדיה עומדים מפניה לא כל שכן יע"ש בחידושי מוהרימ"ט שכתב וז"ל מקשינן מהא דאמרו באלו הן הלוקין כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימו מקמי דגברא רבה והכא עבדינן קל וחומר איפכא וכו' ויש לומר דהכי עבדינן קל וחומר דמפני לומדיה אף דלאו גברא רבה הוא אלא שהוא בעל שמועות ותלמודו בידו זה שקנה חכמה שאמרה תורה והדרת תורה עצמה לא כל שכן והרי אנו חולקים לו כבוד אלא מפני תורתו והתם עביד קל וחומר מתורה לגברא רבה מורה הוראות דעדיף פירוש שהוא יודע לפרש התורה כדקאמר ואתי רבנן ובצרי אדאורייתא דנפקא לן מאת ה' אלהיך תירא כדפרישית לעיל עכ"ל יע"ש וכעין זה מצאתי במגן אברהם בזית רענן שהעלה גם ק דחכם בעל שמועות שאינו מחדש חידושים אינו יכול למחול על כבודו ורק חכם שמחדש חידושי תורה שאז תורה דיליה הוא יכול למחול על כבודו ואם כן שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד כנ"ל ולפי זה נראה לי לחדש דמה דקיימא לן הרב שמחל על כבודו כבודו מחול היינו רק הכבוד השייך לו יותר מצד תואר הרב שהיה בימי הש"ס והש"ע רק על מורה ודאין ומחדש חידושים כמו תואר הגאון כזמן הזה תואר הרב בימי הש"ס ותואר הגאון בזמן הזה