שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קסה

ב) אם נאמר כללא דר' שמעון בן גמליאל כשרבן שמעון בן גמליאל אומר הדבר בשם אחרים או דוקא בסברא דנפשיה עיין ס"ק י"א וי"ב וט"ז וכ"ב ומ"א

ג) אם נאמר הכלל כשתנא אחר אומר דבר בשם רבן שמעון בן גמליאל עיין ס"ק ל"א

ד) אם נאמר הכלל נגד רבים עיין ס"ק ג' וס"ק ז' וכ' וכ"ג

ה) מאן דאית ליה האי כללא אף היכא דרבן שמעון בן גמליאל קאי כבית שמאי אית ליה עיין ס"ק י"ב

ו) אם נאמר הכלל נגד הכלל דאין הלכה כשיטה עיין ס"ק ט"ו ומ"ד

ז) מאן דאית ליה האי כללא לאו דוקא היכא דמסתבר כוותיה עיין ס"ק י"ט

ח) אם נאמר הכלל נגד רבן שמעון בן גמליאל החולק עם ר' אליעזר עיין ס"ק כ"ב וכ"ג

ט) אם האמורא פוסק דלא כרבן שמעון בן גמליאל לא נקיטינן כרבן שמעון בן גמליאל ואם דוקא באמורא דאית לן בעלמא כלל דהלכה כמותו כמו רב נחמן בדיני וכיוצא עיין ס"ק כ"ג וכ"ה ול' ול"ד

יוד) היכא דסוגיין בעלמא דלא כרבן שמעון בן גמליאל לא נקיטינן כוותיה ס"ק ל"ג

יא) אף מאן דלית ליה האי כללא אפשר דמודה דאי איכא רבים דקיימי כוותיה אף דגם החולקים רבים נקיטינן כרבן שמעון בן גמליאל ס"ק ל"ז

יב) היכא דהש"ס מפרש מילתיה דרבן שמעון בן גמליאל אי נקיטינן כרבן שמעון בן גמליאל ס"ק ד' וי"ג וי"ד וכ' (ועיין במה שרשמתי לעיל במערכת הא' אות קי"ז בשדי חמד ח"א) בכיוצא בזה

יג) מאן דלית ליה האי כללא אם הוא גם כשבברייתא סתמו כרבן שמעון בן גמליאל דהסתם משנה עדיף ס"ק מ'

יד) דרך הרי"ף כשאינו פוסק כרבן שמעון בן גמליאל משמיט מה שאמרו בש"ס לפרש מילתיה דרבן שמעון בן גמליאל ס"ק י"ג וי"ז ול"ב ומ"ה

טו) אם נאמר כלל זה גם בברייתא או דוקא במשנה עיין בס"ק ט"ז ד"ה אגב ארחין

טז) פה ארשום את הפוסקים המובאים בדברינו אשר מדבריהם מתברר דעתם בעיקר הכלל ואחלקם לאותיות קטנות להקל על הקורא

א) הרי"ף אי אית ליה האי כללא עיין בס"ק א' ויו"ד וי"ג וט"ז וכ' וכ"ג וכ"ד ול' ול"ב ול"ד ול"ז וט"ל וג"מ ומ"ד ומ"ה

ב) רבינו חננאל עיין סוף ס"ק א' וכ"ה וכ"ז

ג) הגאונים עיין ס"ק כ"ד

ד) בעל הלכות גדולות עיין סוף ס"ק א' וס"ק ט"ז (ד"ה ועל)

ה) השאלתות עיין סוף ס"ק א' וס"ק ט"ז (ד"ה ועל)

ו) רא"ם בספר היראים עיין סוף ס"ק א'

ז) התוספות אי אית להו האי כללא ס"ק א' וט"ו וכ"ג כ"ה וז"ך ול"ב ול"ג ול"ז מ"ג מ"ה

ח) הרמב"ם אי אית ליה האי כללא עיין סעיף קטן א' וב' וג' וד' וז' וט' ויו"ד וט"ז וי"ג וכ"ט ול"ו ול"ז ול"ט ומ"ג ומ"ה ומ"ד כ"ח ל"ח ל' ל"ב

ט) הראב"ד עיין ס"ק ט"ז (ד"ה ועל) וסעיף קטן ל"ז

יו"ד) רב שר שלום גאון עיין סעיף קטן א' בסופו

יא) האור זרוע עיין סעיף קטן מ"ה

יב) ר"י החסיד עיין סעיף קטן א' בסופו

יג) הרמב"ן עיין סעיף קטן מ"ג וסעיף קטן כ'

יד) הריב"א עיין סעיף קטן מ"ה

טו) הרשב"א עיין בסעיף קטן ל' ומ"ג

טז) הרא"ש אי אית ליה האי כללא סעיף קטן א' וסעיף קטן ו' וכ' וכ"ג וכ"ד וכ"ה וכ"ו וכ"ח וכ"ט ל"ג וט"ל ומ"ה ועיין בסעי' קטן י"ג

יז) הריטב"א עיין סעיף קטן ל"ג

יח) הר"ן עיין סעיף קטן ג' וכ"ד וכ"ו ול"ג ומ"א

יט) נמוקי יוסף עיין סעיף קטן ל"ד וסעיף קטן כ'

כ) הרב המגיד עיין סעיף קטן ל' ול"ב ול"ח וכ"ד וכ"ו

כא) מרן בבית יוסף עיין סעיף קטן א' וט"ו ול"ב ול"ד ל"ז ל"ח ועיין סעיף קטן י"ט

כב) מרן בכסף משנה עיין סעיף קטן א' ד"ה ומרן ועיין סעיף קטן ג' וד' וז' וח' ויו"ד וט"ו ול"ד

כג) הרב מוהר"י קורקוס (בעד הרמב"ם) סעיף קטן ב' וד' ויו"ד

כד) הרדב"ז עיין סעיף קטן ב' וסעיף קטן ד' וה' (ד"ה הן) וז'

כה) ים של שלמה עיין סעיף קטן ל"ב ומ"ה וט"ז

כו) לחם משנה עיין סעיף קטן כ"ח וכ"ט ול"ח ומ"ד (בעד הרמב"ם)

כז) בית חדש עיין סעיף קטן ל"ד וסעיף קטן כ

כח) כנסת הגדולה עיין סעיף קטן ל"ב

כט) מראה הפנים עיין סעיף קטן יו"ד ומ"ד

ל) שושנים לדוד עיין סעיף קטן ד' ומ"ד

לא) צרור החיים עיין סעיף קטן י"ג

לב) קרבן נתנאל בעד הרא"ש עיין סעיף קטן כ"ו ול"ג ול"ד ול"ז ומ"ג ובעד הרמב"ם עי"ש בסעיף קטן כ"ו

לג) משאת משה (בעד הרמב"ם) סעיף קטן כ"ט וט"ל

לד) יד אהרן (בעד הרי"ף ורמב"ם) סעיף קטן ט"ז

לה) מקנה אברהם בעד הרי"ף סעיף קטן ט"ז

כלל קלא) כסף דבר שנקנה בכסף אם לא נתן כסף אלא שקנה בהקפה וכ' לו שטר חוב ע"ז ונתנו להמוכר או שקנו מידו שמתחייב כו"ך לחברו אי מהני זה במקום כסף ע' מח"א הלכות קנין מעות סי' ה' דרה"ג בשער המקח כ' בשם הגאון דמהני ושכ"ד רש"י והר"ן והריטב"א ושהרשב"א רפיא בידיה ושמוהראנ"ח דקדק דשעבוד לא חשיב ככסף ממ"ש בבכורות וכו' ודחה ראייתו דשאני התם דקי"ל אין פודין בשטרות וה"ה בשעבוד וכו' ועיין בש"ך יו"ד סי' ש"ך סק"ח בשם ב"ח דאם מוכר לגוי ולא קבל ממנו מעות אלא שהאמינו במה שהבטיחו ליתן לו כו"ך ל"מ עי"ש ושו"ת ב"ח אמ"א ולכאורה הוא היפך מ"ש רה"ג ודעמיה הנ"ל ודוחק לומר דדוקא בישראל מישראל קני בכה"ג ולא בנכרי מישראל ויותר נר' דהב"ח מיירי בשלא כתב הגוי לישראל שום שטר ולא היה שום קנין רק דברים בעלמא ועיין שעה"מ בהל' לולב פרק ח' היו"ד שמייחס להרמב"ם דס"ל דזוקף במלוה הוי ככסף ועיין אור לי סי' ל"א אות כ"ו מ"ש על דברי שער המלך ומח"א הנ"ל (אחר זמן כתבתי קצת בענין זה בס"ד בקונטרס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ח' אות י"ד עי"ש מד"ה וכתב עוד בשאילת שלום וכו' והלאה)

ובספר אהלי יהודה להרב מוהר"י הכהן בדף קי"ח ע"ד עמד בענין זה וכ' דנ"ל קצת ראיה מדאמרי' בב"מ דף מ"ח ע"ב ערבון כנגד כולו הוא קונה וכ"פ כל הפוסקים וערבון היינו שנותן מקנת וכו' הרי דבעינן שיתן מקצת מעות כדי שיקנה ואם לאו אינו קונה משמע דחוב שמתחייב אינו קונה וה"ה הכא דאינו קונה ע"כ ואיני מבין בעניותי ראיה זו ולפי שיטתו עדיפא הו"ל להק' דהכא לא אמרינן דקונה אפי' בנותן מקצת והשאר חוב אלא למי שפרע ולא קנין גמור למטלטלין ואילו לרה"ג שהביא במח"א אפילו בלא נתן כלום ס"ל דקנה קנין גמור כיעי"ש אך לע"ד אין משם ראיה דהתם מיירי בדברים בעלמא ורה"ג בשם הגאון קאמר דגם כתב שטר ומסרו למוכר או שקנו ממנו שמתחייב כו"ך דמהני גם מה שהביא ממ"ש בגטין דף מ"א כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו דמשמע דצריך לכתוב גט שחרור ושטר חוב ע"ח דמיו ואי שטר חשיב ככסף למה לי גט שחרור הא בנותן כסף לרבו אין גט שחרור כדתנן בקידושין כ"ב ע"ב בכסף ע"י עצמו וכו' וכן הביא ממ"ש ש' דף מ' ע"ב עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים וכו' וכותב שטר על דמיו וביאר ראייתו בסיגנון הנ"ל עי"ש ול"ז להבין דמי גילה לו רז זה דמאי דתנן ועושה אותו ב"ח היינו בגט שחרור דילמא היא גופא קאמר דעושה אותו ב"ח ע"י מה שיכתוב השט"ח וכל אחד מהראשונים שנחלקו בזה אי שטר חשיב ככסף יפרש כפי שיטתו כמובן גם הראיה שהביא מש"ס ע"ז דף ס"ג ופס הרמב"ם בפי"ג מהלכות