שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קסא

הרא"ש דבבא קמא הנ"ל כתב ובסוף כתובות גבי לא מנוה הרעה לנוה היפה כתב הרא"ש בשם הרי"ף כי האי גוונא ע"כ נראה דרוצה לומר דכשם שכתב הרא"ש בבבא קמא דמשום דהרי"ף לית ליה דרשב"ג לא פירש מילתיה דבמבכרת קאמר הכא נמי כתב הרא"ש לדעת הרי"ף בההיא דנוה היפה וכו'

והרב אות היא לעולם ח"א ריש סי' ק"ז הבין מפשט דברי הרא"ש במאי דקמן דאית ליה האי כללא ושכן כתב מרן הב"י ועל פי זה הקשה דברי הרא"ש אהדדי דבסוף תענית לית ליה האי כללא והאריך בזה ותימה בעיני שלא הביט עין בדברי הכנסת הגדולה שתמה על דברי מרן הב"י דאינו מוכרח דמשום דאית ליה הכלל פסק כרשב"ג דיש לומר כדכתב הרא"ש בשם יש אומרים ושם בד' קמ"ה ד"ה ועוד ק"ל וכו' תמה על מה שכתב הרא"ש דהרי"ף לא הביא מילתא דרשב"ג והרי הביא המשנה כצורתה וכבר כתבתי הנראה לעניות דעתי בזה ועיין לעיל סעיף קטן ך' מה שכתבתי עוד על דברי הרב אות היא לעולם שם

לג) ושם בסמוך תנן רשב"ג אומר נותן לה ממעות קפוטקיא דסבירא ליה כתובה דאורייתא וכתב הרי"ף דאנן קיימא לן כתובה דרבנן וכן פסק הרמב"ם בפירושו ובחיבורו פרק ט"ז מהלכות אישות ורבינו עובדיה והרב תוספת יום טוב ציין למה שכתב בפרק ח' דעירובין וכלומר דמזה מוכח דלית להו האי כללא ולפי הנראה אינו מוכרח דיש לומר כדכתב הרא"ש לעיל בפרק קמא סי' י"ט בשם רבינו חננאל דנקיטינן דכתובה דרבנן ואף על גב דכל מקום ששנה וכו' הכא לית הלכתא כוותיה משום דאמרינן בפרק בתרא ד' ק"י לאפוקי מרשב"ג ע"כ ואם כן יתכן דהיינו נמי טעמייהו דהפוסקים הכא דלא כרשב"ג ולאו דלית להו האי כללא והר"ן בסוגיין וכן הריטב"א בסוגייא דפרק קמא כתבו דסוגיין דכולא תלמודא כתובה דרבנן וכללא דכל מקום ששנה וכו' לא סמכו עליה דאמוראי נינהו וכו' (וכתב במקנה אברהם ח"ב אות ו' שכן כתב גם בחידושיו לגטין על ד' ל"ו ע"ב) והרא"ש בפרק קמא הביא הסברות ולא הכריע אך בקיצור פסקי שם כתב דכתובה דרבנן גם בטור סימן ס"ו העיד בשם הרא"ש דכתובה דרבנן ולפי זה מוכרח דלית ליה כללא דרשב"ג דליכא למימר דסבירא ליה דסוגיין דש"ס דכתובה דרבנן דהא לפי הנראה האי סוגיא דש"ס היינו מאי דאמרינן בסוגיין לאפוקי מדרשב"ג ומה שאמרו ביבמות דף פ"ט מאי טעמא תקינו רבנן כתובה וכו' ועין רואה דהרא"ש בפרק קמא דחה כל זה גם מה שכתב דנקיטינן כרב נחמן בדיני דחה זה הרא"ש כיעי"ש ואם כן מאיזה טעם פוסק דלא כרשב"ג אם לא שנאמר דלית ליה האי כללא כן נראה לכאורה וצ"ע

והתוספות כתבו בשם רבינו תם (בד' יו"ד ע"א) דנקיטינן כרשב"ג במשנתינו ומשמע דגם ר"י וריב"ם שהביאו שם דסוברים דכתובה דאורייתא אית להו נמי טעמא קמא למינקט כרשב"ג וכו' ועיין עוד תוספות יבמות דף פ"ט ע"א ועבודה זרה דף ט' סוף ד"ה האי וראש השנה דף ט' ד"ה לאפוקי וכבר העיד הרא"ש הבאתי דבריו לעיל ס"ק ל"ב דר"ת ור"י אית להו האי כללא והרב"א באסיפת זקנים בפרק קמא שם בד"ה חכמים רצה לומר דמה שכתבו התוספות בשם ר"ת דסמכו על רשב"ג לאו משום דסובר דנקיטינן כרשב"ג אלא דהעולם נהגו להחמיר כן וסמכו אדרשב"ג ואי לאו דרשב"ג לא היו עושים כן כיון דליכא מאן דאמר הכי וזהו שכתבו התוספות דסמכו וכו' ולא כתבו דר"ת פסק כרשב"ג ע"כ ופלא בעיני דלא ראה דברי התוס' יבמות דף פ"ט שכתבו דנקיטינן כתובה דאורייתא ובעבודה זרה דף ט' כתבו דהלכה כתובה דאורייתא ובראש השנה דף ט' כתבו דנקיטינן כרשב"ג במשנתינו וכו' ואם כן ממילא מובן דגם מה שכתבו בכתובות כונתם לזה וילמד סתום מן המפורש ועיין לעיל ס"ק ט"ו הנה הבאתי דדעת רבינו תם לפסוק ככללא דרשב"ג נגד כלל דאין הלכה כשיטה ובנימוקי מצאתי כתוב שבתוספי הרא"ש לכתובות דף ק"י ע"א מוכח דסובר האי כללא ועתה אין מצוי אצלי ספר הנ"ל

לד) ובמסכת נדרים פרק ח' משנה ה' דף ס"ב ע"ב רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמן רביעה פסקו רבינו עובדיה והרמב"ם בפירושו ובחיבורו פרק יו"ד הלכה י"א מהלכות נדרים כתנא קמא והקשה מרן כסף משנה דהא קיימא לן כל מקום ששנה וכו' ותירץ משום דאמר ר' זירא מחלוקת וכו' כיון דמפרש מילתיה דתנא קמא משמע דסבירא ליה כוותיה והרא"ש הביא המשנה כצורתה ועיין מה שכתבתי לעיל אות א' בהיכא דמייתי משנה כצורתה אי דעתיה למיפסק כתנא קמא או כרשב"ג והכא מדמייתי מילתיה ורבי זירא כתב הגאון קרבן נתנאל דדעתו לפסוק כתנא קמא ואף דבעלמא אית ליה להרא"ש כללא דכל מקום ששנה וכו' שאני הכא דרבי זירא אית ליה כתנא קמא וכמו שכתב מרן הכסף משנה אלא שסיים בזה הלשון והלכה כרבי זירא דחזינן דשקיל וטרי בשמעתין אליבא דרבי זירא ע"כ משמע דאי לאו הכי לא הוה פסקינן כרשב"ג משום מאי דפסק רבי זירא כוותיה ועיין לעיל ס"ק כ"ג דאפשר לומר דכל שפוסק איזה אמורא אף אם אין הוכחה בש"ס למינקט כההוא אמורא אנן פסקינן ההוא אמורא דלא כרשב"ג ואפשר שזו היא דעת מרן כסף משנה שלא הוזקק לומר דנקיטינן כרבי זירא משום דשקיל וטרי בש"ס אליביה ובקיצור פסקי הרא"ש פוסק כרשב"ג עיין מה שכתבתי לעיל בס"ק א' והרב תוספת יום טוב כתב דמה שפסקו כתנא קמא הוא משום דלית להו האי כללא דלא כמרן כסף משנה וכו' ומרן בב"י יו"ד סי' ר"ך כשהקשה קושייתו שבכסף משנה הנ"ל דאמאי פסקו כתנא קמא הוסיף לבאר דאין לומר דלית להו האי כללא דהא בהרבה מקומות כגון בכתובות דף נ"ט ע"ב פסקו כרשב"ג ותירץ כמו שכתב בכסף משנה הנ"ל וגם הרב בית חדש שם כתב דהטעם דפסק כתנא קמא משום דרבי זירא סבירא ליה הכי וכו כדכתב בב"י הנ"ל ולפי הנראה לא ראה הרב תוספת יום טוב דברי מרן שבב"י הנ"ל אלא דאני הדל לא זכיתי להבין דברי קדשו דנראה דרוצה לומר דכל הפוסקים פסקו בההיא כרשב"ג ואינו כן דרק הרא"ש הוא שפסק כרשב"ג שם אבל הרי"ף והרמב"ם פסקו דלא כרשב"ג עיין לעיל ס"ק כ"ג ובדוחק אפשר לומר דמה שכתב ואין לומר וכו' כוונתו ליישב בזה דעת הרמב"ם והרא"ש וכשדחה דהא בהרבה מקומות פסקו כרשב"ג כונתו על הרא"ש והיה כתוב בבית יוסף פס' ורוצה לומר פסק וחשב המדפיס שכיון שקושייתו היתה לדברי כולם גם תירוצו הוא לדברי כולם וכן דחייתו וכתב בפירוש פסקו והאמת דצריך לומר פסק (ושיבושים כאלה נמצא מאד כידוע) וקצת נראה כן מדלא כתב כן גם בכסף משנה הנ"ל והיינו משום דלא עסיק שם אלא על דברי הרמב"ם ואין שייך להכריח קושייתו באופן שהכריח בבית יוסף ומשום דלא פשיטא ליה בדעת הרמב"ם דהתם דלית ליה האי כללא דהא יש לומר דמאי דפסק שם דלא כרשב"ג היינו משום דאיפסיק הכי בש"ס אהכי רמי ומקשי ותריץ יתיב במונח דאית ליה האי כללא וצ"ע

והרב תוספות חדשים בשם מוהרש"ך כתב דהכא הלכה כתנא קמא משום דסתם לן תנא כוותיה בפרק ט' דשביעית משנה ז' וכי האי גוונא מיקרי הלכתא פסיקתא ע"כ נראה דהוצרך לומר דמיקרי הלכתא פסיקתא כי היכי דלא תיקשי דהא איכא מאן דאמר דבתרי סדרי יש סדר למשנה ואם כן הוה ליה סתם ואחר כך מחלוקת דאין הלכה כסתם ואפילו למאן דאמר דגם בתרי סדרי אין סדר מכל מקום ספק הוא ודילמא הך דשביעית מוקדם והוה ליה סתם ואחר כך מחלוקת אהכי קאמר דהכא הוי כמילתא פסיקתא ויותר נראה דקאי למאן דאמר דבתרי סדרי יש סדר דהא למאן דאמר דאין סדר והוי ספק אין אנו צריכים לטעמא דהלכתא פסיקתא דבלאו הכי אית לן למינקט כתנא קמא דכיון דספיקא הוי אי סתם ואחר כך מחלוקת או בהיפך אית לן למיזל לחומרא עיין הר"ן בנדרים דף ד"ן ע"ב ד"ה ולענין הלכה וכו' והרא"ש ריש פרק כל הבשר וק"ל

איך שיהיה מגוף דין זה אין לנו הכרח דלית להו האי כללא דיש לומר כדכתב מרן בכסף משנה ובבית יוסף משום דר' זירא סובר כתנא קמא או כדכתב בתוספות חדשים משום דסתם לן תנא ואדרבא מרן נקיט בפשיטות דאית ליה האי כללא וכן נראה דעת הרב בית חדש מדהוצרך לטעם דר' זירא סובר כתנא קמא וכן נראה ממה שכתב בבית חדש א"ח סי' תל"ג סעיף י"א דנראה