שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קס

עלמא הוא ע"כ ואולי זוהי תמיהת הרב לחם משנה דמשמע ליה דליכא מאן דפליג בהא ולא מכח הכלל

כט) ובפרק י"א דף צ"ח ע"א רשב"ג אומר לעולם מכרה קיים וכו' פסקו כל הפוסקים כתנא קמא דרשב"ג ואף דהרי"ף והרא"ש הביאו המשנה כצורתה ולא פסקו בפירוש כתנא קמא ועיין לעיל בס"ק א' הנה הריב"ה בקיצור פסקי פסק כתנא קמא והרב תוספת יום טוב הוכיח מדין זה דלית להו האי כללא והרב לחם משנה בפרק ח' הלכה ט"ו מהלכות אישות תמה על הפוסקים אמאי פסקו כתנא קמא דהא קיימא לן כל מקום ששנה וכו' עי"ש ולפי הנראה אין לנו שום טעם לפסק זה אם לא שנאמר דלית להו האי כללא ומצאתי כתוב בקונטרסי דהרב משאת משה הביא דבריו הרב יד אהרן בא"ח סי' ל"ב הכריח מדין זה דהרמב"ם לית ליה האי כללא אלא היכא דמסתבר כוותיה וכן הכריח מדכתב בהלכות תענית ערב תשעה באב לא יאכל שני תבשילין (עיין לעיל ס"ק כ') וממה שכתב בפרק ח' מהלכות גניבה הסיטון מקנח וכו' (ע' לקמן ס"ק...) וממה שכתב בפרק ח' מהלכות מתנות עניים דאין מבריחין השבויין וכו' (עיין לקמן ס"ק ט"ל) ועתה ס' יד אהרן אינו מצוי אצלי

ל) ועוד שם דף צ"ט ע"ב רשב"ג אומר מכרן קיים אם כן מה כח בית דין יפה פסק רב נחמן כחכמים וכן פסקו הפוסקים כתנא קמא ואין מזה הכרח דלית להו כללא דכל מקום ששנה וכו' דיש לומר כדכתיבנא לעיל ס"ק כ"ג דהיכא דפסקו בש"ס דלא כרשב"ג נקטי הפוסקים דלא כרשב"ג בההוא עניינא והיינו דלא ציין הרב תוספת יום טוב למה שכתב בפרק ח' דעירובין דאף דבפרק המדיר משנה ט' ציין היינו משום דבההיא אתמר בש"ס הלכה כרשב"ג ואתמר נמי הלכה כתנא קמא מה שאין כן הכא דלא נאמר אלא הלכה כחכמים ואולי זוהי כונת הרב המגיד שכתב בהלכות מכירה פרק י"ג הלכה יו"ד פסק כתנא קמא וכו' ואף שרשב"ג חולק כבר פסק רב נחמן כחכמים ע"כ ולכאורה יש לדקדק דנראה דהוקשה לו דהוה ליה למיפסק כרשב"ג מכח הכלל וכמו שנראה מדבריו שהבאתי בס"ק כ"ד דהרמב"ם נקיט הכלל ועיין במה שכתבתי בס"ק כ"ו ואי הכי מה יושיענו מה שפסק רב נחמן כחכמים דרב נחמן דלית ליה האי כללא ניחא אבל אנן אי סבירא לן כי האי כללא הוה לן למיפסק כרשב"ג ולפי האמור ניחא

והנה מדברי התוספות בד' ק' ד"ה אמר רב נחמן הלכ' כחכמים היה נראה לי דמה שממאנים בגירסת רש"י היינו משום דמשמע להו דמה שאמר רבא בקידושין לא אמרו אלא דלא אמר וכו' היינו דמחלק כן לדעת רב נחמן ואהכי קשיא להו דהא רב נחמן פסק הכא כחכמים ואין כוונתם לומר דהכי אית לן למינקט דהא אינהו סבירא להו דכללא דכל מקום ששנה רשב"ג אלים ודחי לכללא דהלכה כרב נחמן בדיני כדכתיבנא לעיל ס"ק כ"ג בשם הגאון מלא הרועים שהוכיח כן מדברי התוספת בדף יו"ד ע"א והכא נמי לענין פסק הלכה אפשר דסבירא להו דנקיטינן כרשב"ג אלא שראיתי בפסקי תוספות אות שמ"ט שפסקו כחכמים ואם גם דברי התוס' שבפנים כונתם לזה דבריהם סותרים וצ"ע. ועיין עוד בדברי התוס' בקידושין דף מ"ב ע"ב ד"ה ה"ג וכו' דשם גם כן לא ניחא להו במה שכתב רש"י דרבא לית ליה הא דרב נחמן דהא רבו היה וגם משם אין הכרח היכי סברי לענין פסק הלכה כיעי"ש. אמנם הרשב"א שם כתב בפירוש דגירסת רבינו חננאל מיושרת דנקיטינן כרבנן דאמרי מכרן בטל וכללא דכל מקום ששנה וכו' אין סומכין על הכלל הזה אלא במקום שיש סיוע לדבריו וכדכתב הרי"ף סוף פרק גט פשוט וכו' (וכתב במקנה אברהם ח"ב אות ו' דהרשב"א בתשו' סי' מ' בחידושיו ליבמות קי"ד ע"ד ובחידושיו לגטין על ד' ל"ו ע"ב לית ליה האי כללא עי"ש) גם בתוס' רי"ד שם כתב דנקיטינן כחכמים (והוזכר שם כמה פעמים רבן גמליאל במקום רשב"ג ואיני יודע אם כך היתה גירסתו בש"ס או שהוא טעות הדפוס) והיה גורס בדברי רש"י דקי"ל כר"ג בכתובות וכו' וכתב על דבריו ואינו נראה לי דהתם אמרינן דרבי עשה מעשה וכו' עד והחזיר רבי המעשה ואין אנו סומכין על התנאים אלא על האמוראים וכו' עי"ש ולפי סיגנון דברי רש"י שלפנינו נראה דלא קשיא מידי דכונת רש"י אינו לומר דבכתובות פסקינן כרשב"ג אלא קאמר דקים ליה לרבא כרשב"ג שבכתובות דף ס"ט ע"ב עי"ש וק"ל

גם הריטב"א בחידושיו שם הביא גירסת רש"י וכתב בשמו דרבא לית ליה דרב נחמן והוסיף עוד וז"ל או דלא אמרה רב נחמן אליבא דרבא ע"כ והלשון מגומגם וראיתי בהגהות זר זהב שפירש דרוצה לומר דרבא סובר דרב נחמן לא אמרה ומיושב בזה קושית התוספות דהא רב נחמן רבו של רבא ע"כ נראה דרוצה לומר דרבא סברא דנפשיה קאמר דודאי לרב נחמן דפוסק כחכמים אין הדין כן אלא דאיהו פליג על רב נחמן וסובר דהלכה כרשב"ג (לא משום הכלל דהא רבא לית ליה האי כללא כדכתב הגאון מלא הרועים בח"ב ד' מ"ג אות ד' בשם רשב"ם בבא בתרא ד' קל"ג ע"ב והוא הוכיח כן מדאמר רבא בע"ז ד' ס"ט ע"ב הלכה כרשב"ג הואיל וסתם לן תנא כוותיה משמע דאי לאו הכי לא נקטינן כרשב"ג) בהא או דלא פליג על רב נחמן אלא פליג על רב הונא בר חיננא דאמר בשם רב נחמן דהלכה כחכמים ואיהו סבירא ליה דלא אמר רב נחמן כן אלא גם רב נחמן סובר בזה דהלכה כרשב"ג ובין הכי ובין הכי לא זכיתי להבין מה שדחה הריטב"א שיטת רש"י וכתב וז"ל ולא נהירא דהיכי מייתי ראיה לרב נחמן מדרשב"ג דהא רב נחמן פסק כחכמים עכ"ל הלא לפי המובן מדברי רש"י כנז"ל נראה שאין מקום לדחייתו וצ"ע

לא) ובפרק י"ב דכתובות ד' ק"ד כל זמן שהיא בבית אביה וכו' דברי ר' מאיר שאמר משום רשב"ג פסקו בש"ס כחכמים וכן פסקו הפוסקים ואין מזה הכרח לענין הכלל דכיון דפסקינן בש"ס דלא כרשב"ג גם הפוסקים עושים כן אף דבעלמא נקטי האי כללא כדכתבתי בס"ק ל' ועוד ראיתי לרב"א באסיפת זקנים על מה שאמרו בש"ס שם ע"ב שלח ליה וכו' ילמדינו רבינו וכו' הלכה כדברי מי שכתב דלא נאמר הכלל אלא כשהוא עצמו אומר דבר אבל במתניתין ר מאיר הוא שאמר משם רשב"ג וכו' עי"ש וגירסת הרי"ף והרא"ש היא דברי ר"מ שאמר משום רבן גמליאל ולא רשב"ג ואם כן היתה גירסת הרמב"ם ורבינו עובדיה ושאר פוסקים אין שייך בכאן שום שקלא וטריא כמובן

לב) ובפרק י"ג דף ק"י ע"ב רשב"ג אומר אף לא מנוה הרעה ליפה פסקו רבינו עובדיה והרמב"ם בפירושו ובחיבורו פרק י"ג הלכה י"ח כרשב"ג וכתב הרב המגיד דידוע דכל מקום ששנה רשב"ג וכו' וכן כתב מרן הב"י בסימן ע"ה ומיהו אינו מוכרח לומר כן דיתכן לומר כמו שכתב הרא"ש בשם יש אומרים דבכאן הלכה כרשב"ג משום דהש"ס מייתי עלה הא דשמואל שינוי וסת וכו' וכבר תמה הרב כנסת הגדולה על מרן הב"י שנראה מדבריו שפסק זה הוא מוסכם וזה אינו שהרי הרי"ף פסק כתנא קמא גם כלל זה אינו מוסכם כדכתב הרי"ף בסוף פרק גט פשוט וכן נראה דעת הרמב"ם דבהרבה מקומות פוסק דלא כרשב"ג והכא שאני כדכתב הרא"ש וכו' וכן כתב רש"ל בים של שלמה פרק ה' דבבא קמא סי' י"ד והנה הרא"ש כתב הרי"ף לא הביא מילתא דרשב"ג לפי שסובר דאין הלכה כרשב"ג אבל רבינו תם ור"י סברי דהלכה כר"י דאמר כל מקום ששנה רשב"ג וכו' ע"כ והוא פלא דעינינו רואות דהרי"ף הביא המשנה כצורתה דברי תנא קמא ורשב"ג וכבר ראיתי בדפוסים החדשים שכתוב על הגליון שהוא פלא ומלבד זה הדבר תמוה בעיני דלפי המובן מדברי הרא"ש דמשום דאינו סובר כרשב"ג משמיט דבריו אם כן יקשה עלינו על כל המקומות שנחלקו תנא קמא ורשב"ג למה מביא דברי רשב"ג ומאי שנא הכא משאר דוכתי הלא הרי"ף לית ליה האי כללא כידוע ובכל זאת מביא בכל מקום משנה כצורתה לכן נראה לעניות דעתי להגיה בדברי הרא"ש וכן צריך לומר הרי"ף לא הביא מה שאמרו בש"ס (מאי בודק כדשמואל וכו') לפרושי מילתא דשמואל משום דסובר דאין הלכה כרשב"ג וכו ורוצה לומר דאם היה סובר כרשב"ג היה מוכרח להביא מאי דפירשו בש"ס במילתיה דרשב"ג אך כיון שאינו סובר כמותו לא הוזקק לפרש דברי רשב"ג ודבריו הם בסגנון מה שכ' בפרק ה' דבבא קמא סי' ה' ורי"ף הביא המשנה כצורתה ולא פירש במאי פליגי משום דסבר דהלכה כרבנן ולית ליה כללא דכל מקום ששנה וכו' ע"כ ועיין בים של שלמה הנ"ל שאחר שכתב דברי