שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קנח

מה שכתבתי בשם רבינו בצלאל באסיפת זקנים בכונת התוס' ומאי דכתיבנא בעניותין על דב"ק

והרמב"ם פסק כר' אליעזר דלא כרשב"ג ועיין בטור אה"ע סי' פ' וסי' פ"א ולהרב בית חדש ואין להוכיח דלית ליה להרמב"ם האי כללא דאפשר משום דפסקו בש"ס כר' אליעזר וכדעת הרי"ף

כד) ושם בפרק ו' דף ס"ו ע"ב רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה פסקו הרי"ף והרמב"ם בפירושו ובחיבורו והרא"ש כרשב"ג וכתב הר"ן דכן פסקו הגאונים משום דסוברים דלא פליג תנא קמא וכו' ומזה הוכיח הרב תוספת יום טוב ברביעי דפסחים משנה ה' דלית להו האי כללא ודברי הרב הללו שויתי עזר לסברת הרב בית דוד דסובר דבדברי הפוסקים לא דייקינן הלכה מכלל דפליגי עיין לעיל במערכת הה"א אות י"ב (בשדי חמד ח"א) ועתה ראיתי להגאון קרבן נתנאל בסוגיין שעל מה שכתב הרא"ש בסי' ד' והלכה כרשב"ג כתב דהרי"ף דלית ליה האי כללא הוצרך שפיר לומר הלכה כרשב"ג אך הרא"ש דאית ליה האי כללא קשה וכו' ועוד יש לומר דקא משמע לן הלכה מכלל דפליגי לאפוקי מהמפרשים דלא פליגי ע"כ אלמא דפשיטא ליה דגם בדברי המפרשים אמרינן הלכה מכלל דפליגי אלא דבעניותי לא זכיתי להבין מאי קשיא ליה והוצרך לידחק בזה דהא ודאי לגבי פוסק לא שייך להקשות למה לי למימר בזה הלכה כרשב"ג והא אית ליה האי כללא וכו' דפוסק דרכו לפרש בכל מקום פסק הדין ההוא ואין דרכם לתת כללים שלא יצטרכו לפרש בכל דין ודין אלא בכל דין ודין עומדים בפר"ש כדת מה לעשות בדין ההוא כן נראה לי מסברא ודאתן עלה אין ממתניתין שום הוכחה בענין הכלל דמה שפסקו כרשב"ג אפשר דסברי דלא פליגי וכדכתב הר"ן וכן כתב בשיטה מקובצת בשם הרשב"א והרא"ה וכדכתב גם כן הרב המגיד בפרק כ"ג מהל' אישות הלכה י"א ובעלמא אפשר דלית להו האי כללא אלא דהרב המגיד סיים שם ואפילו אי פליג הלכה כרשב"ג משמע דרוצה לומר מכח הכלל דכל מקום ששנה רשב"ג ועיין עוד בשיטה מקובצת שם שכתב דמסתבר טעמיה דרשב"ג ואולי לזה נתכון הרב המגיד ולא משום הכלל ודוחק

כה) ובסוף פרק המדיר באיש שנולדו בו מומין דנחלקו תנא קמא ורשב"ג ופליגי אמוראי רבא אמר רב נחמן הלכה כתנא קמא ור' אבא בר יעקב אמר ר' יוחנן הלכה כרשב"ג כתבו הרי"ף והרא"ש דקיימא לן כרב נחמן בדיני גם הרמב"ם בפירושו ובחיבורו ורבינו עובדיה פסקו כתנא קמא וזו אחת מההלכות דמוכיח מהם הרב תוספת יום טוב דלית להו האי כללא עיין בשמיני דעירובין משנה ז' וראיתי בהגהות מיימוניות פרק כ"ה מהלכות אישות הלכה י"א שכתבו על דברי הרמב"ם וז"ל וכן פסקו התוס' בשם רבינו חננאל דלא כר"י דאמר הלכה כרשב"ג וכן פסקו רב אלפס וראבי"ה דאמוראי נינהו אליבא דר"י ע"כ ובתוספות שלפנינו ליתנהו להני מילי דלא איירו בפסק הלכה כלל ואדרבא דעת התוספות בעלמא למינקט כי האי כללא עיין בברכות דף י"ז ע"ב ד"ה רב שישא ובעבודה זרה דף כ"א ד"ה מאי טעמא וכו' ולעיל דף יו"ד ע"א ודף ס"א ע"ב ובס' ברכה המשולשת בתוספי ר"י החסיד ובתוספי הרא"ש בדף י"ז הנ"ל כתבו גם כן בשם רבינו חננאל דהלכה כרשב"ג במשנתינו ועיין בים של שלמה פרק ה' דבבא קמא סי' י"ד שהביא דברי הרא"ש שכתב בסוף פרק גט פשוט ובשאר דוכתי דר"ת ור"י אית להו האי כללא ועיין הרא"ש לעיל בפרק קמא סי' י"ט שכתב בשם רבינו חננאל דקיימא לן כרב נחמן דאמר כתובה דרבנן ואף דאמרינן כל מקום ששנה רשב"ג וכו' הכא לית הלכתא כוותיה דאמרינן לאפוקי מדרשב"ג וכו' עי"ש משמע דרבינו חננאל אית ליה האי כללא אף נגד פסק רב נחמן ואם כן בדין שלפנינו נמי נקיט כרשב"ג דלא כפסק רב נחמן ואולי הכא דרבא אמר משמיה דרב נחמן ומסתמא סובר נמי הכי הוי כאילו הש"ס פסיק דלא כרשב"ג כי ההיא דלאפוקי מדרשב"ג ומכלל הדברים נראה דיש לדחות ראית הרב תוספת יום טוב מהכא דיש לומר דשאני הכא דרבא פסיק בשם רב נחמן ומסתמא מא הכי סבירא ליה דלא כרשב"ג וכן הוא משמעות לשון הרי"ף והרא"ש דכתבו והלכה כרב נחמן דנקיטינן כרב נחמן בדיני משמע דאי לאו הכי הוה פסקינן כרשב"ג

כו) ושם בפרק ח' משנה ה' נפלו לה עבדים זקנים וכו' רשב"ג אומר לא תמכור מפני שהן שבח בית אביה פסקו הרמב"ם בפירושו ובחיבורו פרק כ"ב מהלכות אישות הלכה כ"ג כרשב"ג וכתבו הר"ן והרב המגיד דבבבא דעבדים פסק כרשב"ג משום כללא דכל מקום ששנה וכו' אבל בסיפא בנפלו לה זיתים זקנים גריס הרמב"ם ר' יהודה אומר ולכן פסק כתנא קמא דר' יהודה עי"ש ובמרן כסף משנה ובבית יוסף סי' פ"ה (וממה שכתב הרמב"ם בפירושו מוכח דגריס ר' יהודה אומר וכו') והרב תוספת יום טוב הביא בתחלה פסק הרמב"ם בפירוש המשנה כרשב"ג וכר' יהודה וכתב דהטעם דפסק כר"י משום דרשב"ג נמי סובר כוותיה וכל מקום ששנה רשב"ג וכו' ואף למאן דאמר דדוקא היכא דמסתבר (ממרוצת לשונו נראה דיותר פשוט לנו לומר דנקטינן ככללא דכל מקום ששנה וכו' ואם כן מיחלפא שיטתיה דבפרק ח' דעירובין משנה ז' וברביעי דפסחים ובכמה דוכתי סובר דהרמב"ם ורבינו עובדיה לא סבירא להו האי כללא) הכא נמי מסתבר טעמיה דרשב"ג וכו' ושוב כתב דלפי מה שכתב הרמב"ם בחיבורו ופסק גבי עבדים כרשב"ג ובזיתים כתנא קמא דר"י מוכרח דסובר דרשב"ג נמי סובר כתנא קמא דר"י וכו' עי"ש והיה לו לבאר מדוע אם כן פסק ברישא כרשב"ג דהא איהו סובר דלית ליה להרמב"ם האי כללא וליכא למימר כדכתיבנא מעיקרא דמשום דמסתבר טעמיה דרשב"ג וכו' דהרואה יראה דלפי דרכו שלש סברות יש בענין לחוש לשבח בית האב א) תנא קמא דרשב"ג סובר דלא חיישינן לשבח בית אביה אלא כי לא כליא קרנא ב) רשב"ג סובר דאפילו כליא קרנא חיישינן לשבח בית אביה אך דוקא בדבר שאין לאחרים שייכות כעבדים ושפחות אבל בזיתים בשדה שאינו שלה דיש שייכות לאחרים לא חיישינן לשבח בית אביה ולר"י אף בזה חיישינן לשבח בית אביה והרב תוספת יום טוב הלא מראש הגיד לנו דאם תנא קמא מודה דיש לחוש באיזה ענין לשבח בית אביה אך בחלקות ישית ורשב"ג לא יחלק אלא בכל ענין חושש לשבח בית אביה מסתבר טעמיה דרשב"ג דלא מפליג אם כן בדר"י נמי דפליגי רשב"ג ור"י דלרשב"ג לא חיישינן לשבח בית אביה אלא בדבר שאין שייכות לאחרים ולר"י גם בדבר שיש שייכות לאחרים חיישינן לשבח בית אביה הוה ליה למפסק כר"י דמסתבר טעמיה דלא מפליג אלא ודאי מוכרח דלפום האי מסקנא דרב תוספת יום טוב הדר ביה רב ממאי דאמר מעיקרא וסובר דלא חשיב מפני זה מסתבר טעמיה דרשב"ג וכן לא דר"י ואם כן קשה אמאי פסק הרמב"ם כרשב"ג בקמייתא הא אין לנו לומר אלא דהרמב"ם נקיט כי האי כללא וכמו שכתבו הרב המגיד והר"ן (וכמו שנראה גם כן ממרוצת דברי התוספת יום טוב הנז"ל) והוא היפך ממה שכתב התוספת יום טוב בכמה מקומות וצ"ע

גם מה שכתב ליישב מאי דקשיתיה תרתי למה לי וכתב דמשנה יתירה דזיתים וגפנים אשמועינן דבשדה שאינה שלה איירי וכו' לע"ד הוא דחוק מאוד דכיון דכל עצמו של רבי לא בא לאפוקי ממאי דאיכא למיסק אדעתין דתנא קמא בדלא כליא קרנא נמי לא חייש לשבח בית אביה ותנא עבדים להודיעך כחו דרשב"ג וכו' אם כן שמעת מינה דאין לנו סברא אלימתא ומוכרחת לומר דבדלא כליא קרנא מודה תנא קמא דחיישינן לשבח בית אביה (דאף דקושטא דמילתא הוא דבהא מודה תנא קמא כדאתמר בש"ס היינו משום דהכי גמיר רב מרביה או דהכי מסתברא ליה מיהו תנא דמתניתין חייש לדיא נימא דגם בהא פליג תנא קמא) ואי הכי קשה על רבי דעל מי סמך ויבינהו דזיתים וגפנים דקתני היינו בשדה שאינו שלה ומינה נשמע דבכליא קרנא הוא דפליגי אבל בדלא כליא קרנא גם תנא קמא מודה דחיישינן לשבח בית אביה הרי אפשר לומר בהיפך דכונתו לומר דגם בדלא כליא קרנא פליגי ותנא עבדים להודיעך כחו דרשב"ג ותנא זיתים דמסתמא הם בשדה שלה דלא כליא קרנא להודיעך כח דתנא קמא דגם בכי האי גוונא לא חייש לשבח בית אביה ודוחק לומר דסמך התנא על מאי דתני זיתים סמוך לעבדים דמובן דזיתים דומיא דעבדים דכליא קרנא הוא

והנה על מה שכתבו הרב המגיד והר"ן דהרמב"ם דפסק