שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קנה

ר"י הכי בברייתא עי"ש ובמועד קטן דף כ"ב ע"א (שם איתא דתנן רשב"ג וכו' וצריך להיות דתניא וכו') ועיין בשו"ת שיבת ציון סי' ח"ן הביא דבריו הרב פתחי תשובה ביו"ד סי' שס"ד סק"ז

וראיתי בחידושי הגאון מוהר"ץ הירש חיות בסוגיא דגטין דף י"ט ע"א אמר רבא הלכה כרשב"ג ורב גמדא אמר רבא אין הלכה כרשב"ג שכתב וז"ל מכאן קשיא לי על שיטת הש"ך ח"מ סי' קע"א דכללא דכל מקום ששנה רשב"ג לאו דוקא במשנה עי"ש ולפי זה קשה למה צריכין בש"ס לומר הלכה כרשב"ג וכן איך אמר רב גמדא אין הלכה כרשב"ג הרי לא מצינו שום חולק על כלל זה דכל מקום ששנה רשב"ג הלכה כמותו אלא ודאי דכלל זה אינו אלא במשנה ולא בברייתא ועיין יד מלאכי סי' ש"ז האריך הרבה מאד לדחות דברי הש"ך ומכאן לא הביא ראיה לדבריו עכ"ל ובאמת במחילת כבוד תורתו דבריו תמוהים בעיני מה שכתב שלא מצינו שום חולק על כלל זה ונעלם ממנו תלמוד ערוך בהמדיר ובשאר דוכתי דעל מאריה דהאי כללא דהיינו ר' יוחנן אתמר בהדיא אמוראי נינהו ואליבא דר"י ואיכא אמורא דסובר דלא אמר ר"י האי כללא כלל ואיכא אמוראי דאף דמודו דר"י אמרה להאי כללא מכל מקום אינהו גופייהו לא שמיע להו ולא סבירא להו האי כללא כלל ורבא גופיה הוא מכלל האמוראי דלית להו כללא דרשב"ג כדכתב רשב"ם בבבא בתרא דף קל"ג ועיין בזה לקמן ס"ק ל"ז ואם כן אין שום ריח קושיא לא על רב גמדא דאמר משמיה דרבא אין הלכה כרשב"ג ולא על רבא דאמר הלכה כרשב"ג כמובן והמעיין בדברי הרב יד מלאכי (שציין בחידושי מוהרצה"ח הנ"ל) ישר יחזו פנימו אשר מלא את ידו חבל נביאים ראשונים ואחרונים אשר כמה דיות נשתפכו בדברי הפוסקים אי נקיטינן האי כללא דרשב"ג אפילו במשנה ושרים רבים סברי מרנן דהרי"ף והרמב"ם לית להו האי כללא ואחר שכבר ראה דברי זה הי"מ (יד מלאכי) גדול פליאה דעת ממני איך מלאו לבו לכתוב דאין שום חולק בכללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו' דאם כן כל הני רבוואתא דלית להו האי כללא דאמרי כמאן והיתכן בעולם שבדבר ברור בש"ס בלי שום מחלוקת יחלוקו הפוסקים הס כי לא להזכיר והדבר פשוט דמסוגיא הזו דגטין אין שום ראיה דמאן דאית ליה כללא דרשב"ג לא סבירא ליה אלא במשנה דיש לומר דרבא משום דלית ליה האי כללא כלל הוא דפסק דלא כרשב"ג או דהוצרך לפסוק כרשב"ג ודברי הרב מוהרצה"ח צריכים עיון

ועל מה שהוכיח הש"ך מדברי התוספות בבבא מציעא דף ס"ט ע"א דגם בברייתא אתמר האי כללא האריך ביד מלאכי שם לדחות ראיתו וכתב שגם הרב חות יאיר דף צ"ה ע"א הוכיח דרק במשנה ולא בברייתא אלא שהרב חות יאיר הצריך עיון דברי התוספות בבבא מציעא ובאמת לא קשיא מידי וכו עי"ש מתבאר מזה דהרב חות יאיר כבר ראה דברי התוספות בב"מ והקשה על דבריהם ואין ספר חות יאיר מצוי אצלי לראות דב"ק כי ממה שכתב בספר סדר הדורות במערכת השי"ן (באות רשב"ג שאחר רשב"י) אחר שהביא דברי רשב"ם דכלל זה הוא דוקא במשנה סיים וז"ל וכתב בשו"ת חות יאיר נראה לי ראיה מכתובות דף ק"ט ע"א וצ"ע על תוספות בבא מציעא ס"ט ע"א שמהם נעזר הש"ך ח"מ סי' קע"א עכ"ל נראה מסגנון דבריו דהרב חות יאיר לא הזכיר את דברי התוס' ואולי טעות סופר הוא וצ"ל והצ"ע על תוספות וכו' ועיין בשאלתות פרשת צו שאלתא ע"ט וכתב בשאילת שלום שם ס"ק פ"ו דמבואר דעת הגאון בשאלתות דאיתיה להאי כללא אף בברייתא והביא דברי הש"ך ודברי החות יאיר (שהקשה על דברי התוס' בב"מ לפי מה שהבין בדבריהם כמו שהבין הש"ך) ותמה על דבריו דאין כונת התוספות על רשב"ג שבברייתא אלא על רשב"ג שבמתניתין וכו' (כמו שכתב ביד מלאכי שם) והאריך קצת להוכיח דכלל זה אינו אלא במשנה ולא בברייתא וכתב שבחיבורו יש סדר למשנה דמאי פ"ו משנה א' ובמיני תרגימא פרשת בא האריך בזה ומכל מקום דעת השאלתות היא דגם בברייתא וכתב שכן דעת הרי"ף שבש"ך ח"מ סי' קע"א וכו' אלו תורף דב"ק ואינו נכון לייחס כן בדעת הרי"ף (דסובר דהלכה כרשב"ג גם בברייתא) דאף במשנה אינו מבורר דנקיט האי כללא ושרים רבים נקטי בדעת הרי"ף דלית ליה האי כללא (אלא היכא דמסתבר כוותיה) עיין במה שציינתי לקמן ס"ק מ"ז אות א' וכן ראיתי להגאון העמק שאלה שם בסק"ח דלא נחה דעתו במה שכתב הג' שאילת שלום וביאר דדעת הגאון בשאלתות וכן דעת הרי"ף דלא קיימא לן כהאי כללא כלל רק כי מסתבר טעמיה ובכי האי גוונא אין חילוק בין משנה וברייתא עיש"ב שכל השקלא וטריא היא אההיא ברייתא דפרק קמא דפסחים יו"ד ע"ב קורדום שאבד בבית ועיין להרב נהר שלום סי' תט"ל סק"ה דנקיט בפשיטות דלא נאמר כלל זה בברייתא ועיין להרב מקנה אברהם בח"ב סוף אות רכ"ג והגאון מסלאנים בס' פרת יוסף בדף קב"ל ע"ג התפלא מאד על דברי הש"ך הנ"ל ונעלם ממנו שכבר קדמוהו רבנן קדישי היד מלאכי ושאילת שלום הנ"ל וקרבן נתנאל על דברי הרא"ש בגטין פרק ד' סי' כ"א ועיין בשו"ת נשמת כל חי ח"מ סי' ט"ו (ד"ה כי מן) שייחס לאביאסף ובעל הלכות גדולות והראב"ד דנקטי כללא דרשב"ג גם בברייתא ועיין לקמן ס"ק ל"ז מה שכתבתי בדעת הראב"ד ועיין קרבן נתנאל על דברי הרא"ש גטין פרק ה' סי' ה' דנקיט בפשיטות דליתיה האי כללא בברייתא (וכדנקטי הדרישה והבית חדש ח"מ סי' ר"ץ סעי' י"ז) ותמה על הרמב"ם שפסק כרבן שמעון בן גמליאל ובמס' מועד קטן דף ח' ע"ב תנינא להא דתנו רבנן וכו' רשב"ג אומר אף מביאין עצים ומנסרן כתבו הרי"ף והרא"ש דהלכה כרשב"ג דסתם לן תנא כותיה מוכח ודאי דסברי דבברייתא ליתיה להאי כללא (מדהוצרכו לטעמא דסתם מתניתין כותיה) דלא כמו שכתב הגאון שאילת שלום בדעת הרי"ף

ומדברי הר"ן בנדרים דף ד"ן ע"ב ד"ה ולענין הלכה מתבאר לע"ד דסובר דליתיה להאי כללא בברייתא שכתב דהלכה כר' עקיבא כיון דמפרש בגמרא דמאן דפליג עליה הוא רשב"ג הלכה כר' עקיבא מחברו עי"ש ואי סבירא ליה דהאי כללא איתיה בברייתא היה לו להרגיש מכללא דרשב"ג ולתת טעם למה לא נחוש בדין זה לכללא דרשב"ג וכמו שכן עשה בסוגיא דכתובות דף ק"י אמתניתין דנשא אשה בקפוטקיא עי"ש. ובפלוגתא דרבי ורשב"ג בשבת דף "ט ע"א אין מפליגין בספינה וכו' כתב הרב המאירי הביא דבריו בספר דברי מנחם סי' רמ"ח אות ב' דכללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו' אינו בברייתא עי"ש שפסק כרשב"ג מטעם אחר ומקרוב נדפס ספר יקר עמודי אש לרב גדול בדורנו יצ"ו וראיתי שם בקונטרס עמודי ירושלים בדף ב' ע"ג (בד"ה שם רשב"ג אומר) הביא מוהר"ף בתוספותיו שכתב דכללא דהלכה כרשב"ג אינו אלא במשנה ולא בברייתא ושכן כתב בס' אור זרוע הגדול בהלכות תפלה סי' ק"ח ובשו"ת מוהר"ם מרוטנבורג סי' קל"ו

ובספר מגדים חדשים הנדפס חדש ממש לידידי הרב הגאון מטעלעפין יצ"ו ראיתי בכלליו שבסוף ספרו בכללי הש"ס אות י"ג דף ב' ע"א שנסתפק אם כלל זה דהלכה כרשב"ג במשנתינו הוא דוקא במשנה ופשיט ליה מדאמרינן במנחות דף ל"א ריש ע"ב מי קאמר במשנתינו כל מקום ששנה קאמר דמוכח דלישנא דממשנתינו ממעט ברייתא ושוב מצא בקיצור כללי הגמרא שכתב כן וציין קרבן נתנאל על דברי הרא"ש בפרק השולח אות ע"א ובהרא"ש שם אות כ"א ומובן שאין ביד הרב הנ"ל יצ"ו ספר יד מלאכי וזכה לכוין לדעתו בראיה זו מהש"ס דמנחות עי"ש באות ש"ז גם מה שהרב הנ"ל יצ"ו בכלל ד' אות י"ט דף ה' ע"ג הביא ראיה דלשון במשנתינו משמע למעט ברייתא מדברי התוספות בעירובין דף פ"א ד"ה הכי גרסינן גם בזה כיונה דעתו לדברי הרב יד מלאכי שם (בסוף ד"ה ותו) שכתב וז"ל ותדע עוד דגם לדעת התוספות כל היכא שאמרו במשנתנו לא הויא ברייתא בכלל שהרי כתבו בפרק ז' דעירובין דף פ"א ד"ה הכי גרסינן וז"ל וכן נראה בספרים דגרסי במשנתינו דבברייתא מצינו דאימתי דר' יהודה לחלוק וכו' הרי דברייתא לאו בכלל משנתינו היא לדעתם וכן נראה מדבריהם בפרק כירה דף מ' ד"ה דילמא ובפרק קמא דראש השנה דף ט' סוף ד"ה ולאפוקי עכ"ל אך הרב הנ"ל יצ"ו הוסיף להביא מדברי התוספות בחולין דף פ"ח ד"ה רבנן ובשבועות דף מ"ח ד"ה נשבע עי"ש ואפריון נמטייה

יז) ובפסחים פרק שני משנה ג' רשב"ג אומר כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו הרי"ף והרא"ש העתיקו