שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קנד

דיש הרבה שנויים בלשון זה אף דלא בא לחלוק ואם כן אפשר דהיתר טילטול חרדל אינו בכלל השיטה וכן נראה מדברי הרי"ף לפי הנוסחא שמביא מרן שכתב אין מטלטלין החרדל דקיימא לן בהא כסתם משנה ע"כ ואמאי לא אמר דאין מטלטלין החרדל משום דהוי שיטה כדאמר בסמוך דאין הלכה כרשב"ג משום דהוי שיטה אלא משמע דהיתר החרדל אינו בכלל שיטה והרא"ש ג"כ כתב כדברי הרי"ף אף שגורס בברייתא אף כגירסת התוספות אם כן מוכח דאף אי גרסינן תיבת אף יתכן לומר דאין החרדל בכלל שיטה ואפשר שגם התוספות סוברים כן דאף שכתבו דרשב"ג דמתיר בלוף כל שכן דמתיר בחרדל מכל מקום כי מוקמינן לדרשב"ג בשיטה אין היתר חרדל בכלל (ואין כן דעת הרב בית חדש בסי' ש"ח אלא משמע ליה דלדעת התוס' דרשב"ג דמתיר בלוף מתיר גם בחרדל הוי חרדל גם כן ככלל שיטה עי"ש) וכיון דהיתר חרדל אינו נכנס בכלל השיטה שפיר יתכן לומר כדכתב הרב פרי עץ חיים הנ"ל דהרמב"ם פוסק כתנא קמא דרשב"ג דברייתא ולא כרשב"ג אלא דעיקר תירוצו דחוק לעניות דעתי דמנא ליה להרמב"ם לפסוק כתנא קמא דברייתא דמתיר בחרדל ולא כתנא קמא דמתניתין דהא מתניתין עיקר

ודע דלפי מה שכתב במלאכת שלמה דרבינו תם סובר דכלל דכל מקום ששנה וכו' דוחה לכלל דאין הלכה כשיטה מצאתי כתוב להליץ בזה בעד הרב תוספת יום טוב דמשום דמשמע ליה דגם רבינו עובדיה אולי סובר כן לכן הוצרך לציין לההיא דעירובין דאעיקרא לית ליה האי כללא ואינו נכון דאם כן גם בפרק בתרא דבבא מציעא משנה ה' היה לו לציין ההיא דעירובין ולא היה לו לציין למה שכתב בפרק ב' דבתרא משנה ב' כיעי"ש (ועיין לעיל במערכת האל"ף אות כ"ג בשדי חמד ח"א מה שכתבתי שם אי כללא דאין הלכה כשיטה דחי לכללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו')

טז) ובמסכת עירובין פרק ח' משנה ו' דנחלקו תנא קמא ורשב"ג אליבא דבית הלל ופסקו כרשב"ג כתב הרב תוספת יום טוב במשנה ז' דאף דלית להו בעלמא האי כללא סבירא להו דמה שאמר רשב"ג לבית הלל הוא כתנא קמא עי"ש והרב בית דוד בשם הרמ"ז כתב דהכא שאני משום דפליגי אמוראי בפירוש מילתיה ואי נמי משום דלא איתמר האי כללא אלא היכא דרשב"ג אמר סברא דנפשיה אבל הכא לא אמר אלא דפלוגת' דבית שמאי ובית הלל היא ע"כ וכן כתב הרב מראה הנוגה בדף ס"ג ע"ג שנראה לו כלל חדש בזה דדוקא בדאמר סברא דנפשיה הוא דנאמר הכלל ולא כשאומר בשם אחרים וכעין מה שכתב מרן כסף משנה בפרק ז' דכלאים הלכה ג' בכללא דמשנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי דדוקא כשאומר סברתו ולא כשאומר בשם אחרים עי"ש דבא ליישב במאי דעסיק דפסקו הפוסקים דלא כרשב"ג בברייתא ואמר דאף אי נימא דאית להו האי כללא בברייתא נמי הכא דלא אמר סברתו ליתיה להאי כללא ולפי הנראה נעלם ממנו דברי התוספות בע"ז שהבאתי בס"ק י"ב עי"ש ועל הרמ"ז נראה דלא קשיא מדברי התוספות דהרמ"ז קאמר דלמאן דאמר דליתיה להאי כללא ואם כן נצטרך לפסוק בכל דוכתא כתנא קמא דידיה כי ברבים היו מכל מקום כשאומר דבר בשם אחרים אינו מוכרח לפסוק כתנא קמא (כן אני מבין מתוך מה שכתב בשם הרב בית דוד שכתב בשמו ועתה אין מצוי אצלי ספר בית דוד) וק"ל ועיין בתוספת יום טוב דהרי"ף לית ליה האי כללא דכל מקום וכו' כדכתב הרא"ש בפרק הפרה סימן ה' וכתב על זה בתוספות חדשים ובסוף פרק גט פשוט כתב הרי"ף בעצמו דלא אמרינן הלכה כרשב"ג והרא"ש העתיק שם דבריו ע"כ וכבר ציין התוספת יום טוב למה שכתב בפסחים בפרק ד' דשם הביא דברי הרא"ש בסוף פרק גט פשוט בשם הרי"ף ואין כל חדש וע' לקמן סעיף קטן כ"ב ומצאתי כתוב בשם הרב יד אהרן בסי' תג"ל שהקשה על מה שכתב הב"ח שם סעיף י"א בשם רש"ל דהרי"ף והרמב"ם לית להו האי כללא דר"י וכו' דמנא ליה הא הלא בפרק גט פשוט הביא הרי"ף כללא דר"י כל מקום ששנה והרמב"ם פוסק כרשב"ג וכו' ע"כ ועתה אין אצלי ספר יד אהרן לראות דב"ק כי הוא תמוה לעניות דעתי ולפי הנראה לא סיימו קמי דמר סיום מילתיה דהרי"ף שם שכתב והדין כללא לאו דוקא וכו' והוא פלא ועוד כתוב אצלי דביד אהרן סי' ל"ב הובאו דברי הרב משאת משה דהכריח מכמה מקומות דהרמב"ם לית ליה האי כללא ושכתב הרשב"א דהרי"ף לית ליה האי כללא ולא חלק על דבריו וכן הביא דברי הרב משאת משה הנ"ל במרכבת המשנה אשר לו בפרק ג' מהלכות תפלין ועיין להרב מקנה אברהם במהדורא בתרא במערכת היו"ד דף מ"ט ע"ג שהכריח מדברי הרי"ף בפרק קמא דבבא בתרא (ד' י"ג ע"ב דהלכה כרשב"ג דמסתבר טעמיה) דליתיה להאי כללא בברייתא עי"ש והוא תמוה דאעיקרא הרי"ף לית ליה האי כללא במשנה כלל ואין הכי נמי דמאן דאית ליה אפילו בברייתא אית ליה אך מדברי הרא"ש שם בשם רבינו חננאל דהלכה כתנא קמא דיחיד ורבים וכו' נראה קצת דסובר דאין הלכה כמותו בברייתא דהא ר"ח אית ליה האי כללא עיין לקמן סעיף קטן כ"ה ומכל מקום אינו מוכרח עי"ש וק"ל:

והרבנים ש"ך ח"מ סי' קע"א סק"ט וסי' שפ"ז ס"ק י"ב וקרבן נתנאל בפרק מי שאחזו סי' ז' וסי' יו"ד ובפרק אף על פי סי' ז"ך כתבו דהרי"ף לית ליה האי כללא אלא היכא דמסתבר ועיין לעיל ס"ק א' שהבאתי מה שכתב בברכי יוסף סי' ע' על דברי הרב מוהראנ"ח והייתי סבור דאין כונתו לומר שכן באמת דעת הרי"ף כרשב"ג על פ' הכלל אלא בא לדחות הכרח הרב מוהראנ"ח וכבר ציין להש"ך הנ"ל דמשם באר"ה דהרי"ף לית ליה האי כללא וספר יד אהרן שציין בברכ"י (למ"ש בסי' תג"ל) אין מצוי אצלי עתה להבין מה הציון הלז אך לפי מה שמצאתי כתוב כנז"ל נראה דכונתו לומר באמת כן בדעת הרי"ף דאף דהש"ך כתב דהרי"ף לית ליה האי כללא הרי הרב יד אהרן חולק בזה ואם לכך נתכוון הוא תמוה לדעתי הקצרה וכן תמיה לי על הרב לשון לימודים בחלק יו"ד סי' ק"ו דנקיט בפשיטות בדעת הרי"ף והרמב"ם דחית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג ע"ש

אגב ארחין ארשום פה ספרי דבי רב המדברים בכלל זה אם נאמר גם בברייתא להקל על המעיין טורח החיפוש יד מלאכי ויעיר אזן במערכה זו וכן שאר ספרי בעלי הכללים אינם צריכים חפוש ועיין בזרע יצחק בקונטרס פלפלת כל שהוא סי' ב' דף פ"ג ע"ד מבוא התלמוד בקיצור כללי הגמרא ד"ה כשאמרו יד שאול ליו"ד סימן שס"ד נחמד למראה ח"א בפרק ו' דמסכת דמאי דף ס"ו ע"א מכתב לחזקיהו בחלק השיטה (עי"ש במפתחות) מנחה טהורה דף ז"ן ע"א ימי שלמה בפרק ט' מהלכות טומאת מת ומה שהקשה שם לדעת הסוברים דאיתיה בברייתא מדאמרינן בשבת דף נו"ן ע"א תני רבה בר בר חנה קמיה דרב וכו' הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כרשב"ג והלא רבה בר בר חנה אית ליה האי כללא כמבואר בכמה מקומות ואי איתיה להאי כללא גם בברייתא למה לי למיפסק כרשב"ג ועי"ש מה שתירץ ואינו מחוור כמו שיראה הרואה אך נעלם ממנו שכבר עמד בזה במלא הרועים ח"ב במערכת רשב"ג אות ז' ועי"ש אות ט' ועיין בשבת דף קכ"ו ע"א אמר רב יהודה בר שילת אמר רב אסי אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג ומדהוצרך לפסוק כרשב"ג מוכח קצת דבברייתא ליתיה להאי כללא ומה שכתבתי במכתב לחזקיהו דיש לומר אמוראי נינהו אינו נכון דמכל מקום הוה ליה לש"ס למיפרך והא אמר ר"י כל מקום ששנה רשב"ג וכו' ולשנויי אמוראי נינהו וכו' כדאיתא בשאר דוכתי ועיין מגילה דף ו' סוף ע"ב אמר ר' חייא בר אבין אמר רבי יוחנן הלכה כרשב"ג וכו' (על סוגייא זו הם דברי הרב מראה הנוגה שרמזתי לעיל) ועי"ש במכתב לחזקיהו וכיוצא לזה בבבא בתרא דף קל"ז ע"א אמר ר"י הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ויש לדחות דמשום דבעי למימר ומודה שאם נתנם במתנת שכיב מרע וכו' קאמר נמי הלכה כר"ש בן גמליאל ומודה וכו' וכן עוד שם אמר ר' זירא אמר ר"י הלכה כרשב"ג ואפילו היו בהם עבדים (ובלאו הכי נמי לא קשיא לפי דברי הרב מלא הרועים שם אות י"ב שכתב בחידושיו לחולין ד' מ"ד דר' זירא סובר דאין הלכה כרשב"ג בבריתא). וכן עוד שם אמר רב יוסף אמר ר"י הלכה כרשב"ג ואפילו עשאן תכריכין למת עי"ש וק"ל ועיין חולין דף נו"ן ע"א הכי אמר ר"י הלכה כרשב"ג בטרפה ומדלא שקיל וטרי בש"ס והאמר ר"י כל מקום ששנה וכו' מוכח דלא אמר