שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קמט

ארוך הרבה כחצוצרה ויכול להאריכו ולקצרו כהפיל וביתר בנין גופו דומה להחזיר וכו' וכשיתגרו בו ימלא קצף ינשך בשיניו וירמוס ברגליו ופעמים יעשה כן גם להאדם עי"ש ואם כן אתי שפיר בפשוטו דהרע"ב כיון על חזיר היער גם במדרש שמואל פירש כן על חזיר היער ועיין בית חדש אורח חיים סי' א' על משנת הוי עז כנמר ואולם במגן אבות להתשב"ץ נראה שהבין על חזיר ממש והארכתי בהגהתי ואין כאן מקום להאריך עכ"ל הגאון הנ"ל יצ"ו

והנה בהא דאין אשה מתעברת מב"ר עיין מה שכתבתי במערכת האל"ף (בשדי חמד ח"א) אות ע"ז דאינו פשוט לומר כסברת הרב נודע ביהודה דברוב נשים הוא וכו' עי"ש ואף אי נימא כסברת הגאון נודע ביהודה בההיא מכל מקום במאי דקמן נראה דלא יתכן לומר כן דאי הכי מאי קשיא ליה לש"ס בחולין דף קכ"ז ע"א בערוד ולמה ליה לדחוקי נס בתוך נם לימא ליה דכיון דאיכא מיעוטא אף זה היה מהמיעוט ובאמת כי מדקדוק הש"ס בבכורות כל שתשמישו ועיבורו שוה יולדים ומגדלים זה מזה מדלא אמרו יולדים זה מזה ומגדלים זה מזה אלא מחתינהו בחדא מחתא סבור הייתי לומר דהכוונה כל שתשמישו ועיבורו שוה אזי איתנהו לתרווייהו דיולדים ומגדלים הא אי ליתנהו שוים בתשמיש ועיבור אזי ליתנהו לתרווייהו אלא איכא דיולדים ולא מגדלים ואיכא דמילדים ולא יולדים והדרנא בי מכח סוגיית חולין הנ"ל ותימה רבתי על הגאון יוסף עינינו יצ"ו שנעלם ממנו סוגיא הנ"ל

ועל דברי חותנו הגאון מוהרמ"ג הנ"ל השיב דמה שכתב דאין מעכב העיבור רק באין שוים לא בדרך תשמישן ולא בעיבורן זה נסתר מכמה מקומות עיין רש"י בבבא קמא ע"ז ב' (ד"ה גבי גניבה) ועוד כתב להעיר על דברי רש"י בבבא קמא דף קי"ז ע"א (ד"ה הוא) דהא בכלאים פרק ח דלרבי יוסי שור בר מין חיה ולרבנן בהמה הוא ועיין חולין דף פ' ע"א ואין כאן מקום להאריך עד כאן דברי הגאון מוהרי"ז יצ"ו

ועל מה שהשגתי עליו מהש"ס דחולין דף קכ"ז הנ"ל השיב לי במכתבו השני שקצר במכתבו מה שנרשם אצלו דמסוגיא דחולין היה נראה מפורש כדבריו ורק שהאריך להביא בזה מספרי הטבע שהאריכו בביאור דברי הגמרא ממציאות המין הזה וכו' (וכל זה לרווחא דמילתא לפי מה שהבין המגן אבות על חזיר ממש אבל האמת הברור שאין שייכות לכל ענין הסיפור רק על חזיר הפיל כמבואר בספרי התולדה) עכ"ד יצ"ו

כלל קל) כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו בכלל זה יש להאריך בס"ד ע"כ אחלק אות זו לסעיפים קטנים להקל על הקורא

א) כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו עיין בברכות ט"ז ע"ב רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ונחלקו הפוסקים אי קיימא כתנא קמא או כרשב"ג ואי תליא פלוגתייהו בהאי כללא או לא עיין למרן בבית יוסף סי' ע' דסובר דכל הפוסקים אית להו האי כללא והפוסקים כתנא קמא הוא משום מה שאמר ר' יוחנן בדף י"ז ע"ב מוחלפת השיטה ועיין להרב תוספת יום טוב פרק ד' דפסחים משנה ה' שהקשה על זה דאם כן הוה ליה להרמב"ם לפסוק גם בתשעה באב כרשב"ג וכן הקשה הרב לחם משנה פרק ד' מהל' קריאת שמע הלכה ז' ותירץ דסמך על מה שאמרו כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה ומצאתי כתוב בשם הרב בן ידיד דדילמא במקום שנהגו שלא לעשות הוא דאינו רואה סימן ברכה עכ"ד אך עיין במגן אברהם סי' תקנ"ד שהביא מדברי הפוסקים דאפילו במקום שנהגו לעשות אינו רואה סימן ברכה והרב מוהר"י עייאש בלחם יהודה תירץ דכיון דאמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה ולא סיים למילתיה הי מנייהו מחליף אזלינן לחומרא הכא והכא לחייבו בקריאת שמע ושלא יעשה מלאכה בתשעה באב דהוא חומרא טפי מחשש יוהרא ואינו מובן לדעתי העניה דאם כן כל שכן דהוה ליה להרמב"ם לפסוק סברת רשב"ג כל אדם יעשה עצמו תלמיד חכם והרב מעשה רוקח האריך בענין זה והביא מה שכתב התוי"ט דהרמב"ם לית ליה האי כללא ושכן כתב הרב מוהראנ"ח בפרשת מצורע וסיים ובאמת כן הוא ג"כ בתוספות ע"ז דף ל"ב דאיכא אמוראי דלית להו האי כללא עי"ש ולא היה צריך להביא מדברי התוס' שהרי תלמוד ערוך הוא דאיכא אמוראי דלית להו האי כללא בהמדיר דף ע"ח ובהמפקיד ל"ח ע"ב אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן ורבא משמיה דר"ן לית ליה האי כללא עי"ש וגמרא גמור ובישוב דברי הרמב"ם כתב במעשה רוקח שם דכיון דלא מסיימי הי מנייהו מחליף ס"ל להרמב"ם דההיא פסחים מחליף ופסק כת"ק דהוא סברת הרשב"ג ובקריאת שמע פסק להחמיר שלא לבטלו מעול מלכות שמים כמו שאמר רבן גמליאל איני שומע לכם לבטל עול מלכות שמים אפילו שעה אחת ולא פסק כתנא קמא לגמרי ולכן כתב והוא שתהא דעתו מיושבת וכו' ולת"ק אפילו אין דעתו מיושבת וכו' עי"ש ואיני מבין דב"ק דמנא ליה להר"מ דההיא דפסחים מחליף וכיון דלא מסיימי הוה ליה למיזל לחומרא כמו גבי קריאת שמע גם מ"ש דלא רצה לבטל מק"ש כמ"ש ר"ג וכו' עיין להרב שונה הלכות דף ו' ע"ד שהוכיח מדברי הירושלמי דר"ג לית ליה כרשב"ג אלא כת"ק ולפי זה אין ראיה מעובדא דר"ג ועיין בדף ט"ז ע"א תוס' ד"ה מעשה ואין זה מעשה לסתור וכו' ולדבריהם נראה דשפיר מצינן למימר דר"ג אית ליה דרשב"ג ואדם חשוב כר"ג שאני ומכל מקום אין ראיה מר"ג לשאר בני אדם ואית לן למימר לא כל הרוצה ועיין להרמב"ם בפירוש המשנה דר"ג החמיר על עצמו

ומרן כסף משנה בהלכות קריאת שמע הנ"ל כתב דהרי"ף והרמב"ם פסקו כתנא קמא ומשמע דסובר כדכתב הרב תוספת יום טוב דלית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג וכו' אך מצאתי כתוב בשם הרב בן ידיד שכתב בישוב דברי הרמב"ם דכיון דר' יוחנן אמר מוחלפת השיטה וכלל גדול הוא דמפיך בתרייתא (עיין מה שכתבתי לעיל במערכת אל"ף אות ע"ח בשדי חמד ח"א) ובברכות בתרייתא ההיא דפסחים ובפסחים בתרייתא ההיא דברכות אם כן שתיהן מוחלפות ופסק בתרווייהו כת"ק דהוא סברת רשב"ג למאי דמיפך ר"י ומה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה אין הלכה כרשב"ג רוצה לומר לפי השנוי במשנה סברת הרשב"ג וכן מה שכתב בכסף משנה דפסקינן כת"ק רוצה לומר כסברת הת"ק שבמתניתין דהיא סברת רשב"ג לקושטא ע"כ ותמיה לי דהרי כל עצמינו לא הוזקקנו להחליף אלא כי היכי דלא תקשי לן סברתם אהדדי ולא תנוח דעתינו כי אם בזאת והיה בהניח דבחדא מנייהו מוחלפת שיטתם דאי אמרת דבתרווייהו מוחלפת שיטתם אם כן קשיא דידהו אדידהו ואפוכי מטרתא למה לי ומאי אהני לן ואי ר"י סובר כרב שישא דהכא טעמא לחוד והתם טעמא לחוד אם כן במאי פליגי והא מילתא היכא רמיזא ולמה ליה לר' יוחנן לומר מוחלפת השיטה וגם על הרמב"ם הן עוד היום קשה דבהלכות קריאת שמע לא חייש ליוהרא ובתשעה באב חייש ותו דלפי דבריו היה לו למרן בבית יוסף להביא סוגיא דפסחים דמינה הוא דשמעינן דמתניתין דקריאת שמע מוחלפת לפום כללא דבתרא מחליף ועיין להרב לשון לימודים סי' ל"ה שהקשה על מה שכתב בב"י דהרא"ש פסק כרב שישא וכו' דאמאי הוצרך להכי דהא כיון דדעת הרא"ש לפסוק כרשב"ג כמו שכתב בבית יוסף אם כן אף אי סובר כר' יוחנן דמחליף מכל מקום בתרייתא הוא דמחליף ודברכות כדקאי קאי ותירץ על פי כלליה דהרב יבין שמועה סי' רצ"ב דהא דנקיטינן דמפיך בתרייתא היינו דוקא כי משני סתמא דש"ס או המקשה בעצמו ולא כשמתרץ אמורא אחר ובמערכת האל"ף אות ע"ט כתבתי בס"ד בכלל זה עי"ש

והנה הרי"ף בפרק מקום שנהגו הביא המשנה כצורתה פלוגתא דת"ק ורשב"ג והבין בדעתו הרב מוהראנ"ח בפרשת מצורע דפוסק כתנא קמא ומרן חיד"א בברכי יוסף סי' ע' כתב על דבריו דאפשר לומר דפוסק כרשב"ג ולא הוצרך לפרש דידוע דהלכה כרשב"ג ע"כ ולכאורה מסתייעא מילתיה דרבינו מוהראנ"ח ממה שכתב הרשב"א בחידושיו לגיטין על מה שאמרו בדף ד"ן ע"ב ההוא דאתא לקמיה דר' אבהו ואמר ספר תורה שכתבתי לפלוני וכו' וז"ל דמדהביא הרי"ף בהלכות פלוגתא דת"ק ורשב"ג (בהשולח