שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קמח

הגדולה אורח חיים סי' רפ"ה והביא דברי רש"י והרע"ב הנ"ל (עיין במה שרשמתי במערכה זו אות ז') ואם כן לא נפלאת היא לומר דמה שכתב הרמב"ם כגון וכו' הוא כאילו אמר והן וכו' וקצת נראה כן מדלא סיים לומר וכיוצא בהם כמה שכתב בדין ח' ואין לדקדק אם כן אמאי איצטריך לסיים אבל אווז וכו' דכיון דהוזכר בש"ס והוא מין עופות דלא מיירי בהו מעיקרא איצטריכא ליה אי נמי לאשמועינן דטעמיה דאביי עיקר דשינוי בצורתו בעינן ולא כרב פפא דהאי טעין וכו' דההוא שינוי בטבע ולא בצורתו לא מהני

אלא דבעיקר מילתיה דמני"ר (דאי נימא דחזיר היער הוא חיה י"ל דעבורו לשלש שנים) לי הדל איכא למישדי נרגא דכיון דתני סתמא חזיר לששים יום אם איתא דדוקא חזיר שבישוב אם כן הוה ליה למיכלל חזיר היער בהדי זאב וארי וכו' אלא ודאי דגם חזיר היער לששים יום דאף דחזיר היער לחיה יחשב מכל מקום לענין עבורו אין סברא שיהיו חלוקים דהא לרבי יוסי דשור בר מין חיה מי נימא דאין שוים בעיבורם וכי תימא הכי נמי דהא בהא תלי אם כן הוי פלוגתייהו במציאות וזה דבר רחוק לומר כן מסתמא וכי היכי דשור הבר וישובי עיבורן שוה לר"י הכי נמי לדידיה חזיר וחזיר הבר והכי נמי ניחא אף לדברי הכל וק"ל

ומה שכתב דמדברי הרב משנה למלך נראה דגם בבהמה וחיה אינם כלאים לענין מנהיג אלא בטהור וכו' וכתב על דבריו דאין נראה כן וכו' ככתוב בדב"ק האמת דלא שנראה כן מדברי הרב משנה למלך אלא מפורש בדב"ק דאפילו בהמה וחיה אם שניהם טהורים אינו אסור אלא מדרבנן אך מאי דקשיא ליה למני"ר מההיא דעזא ושבוטא לפום ריהטא לא זכיתי להבין כונתו דלפי הנראה רצונו בזה דקשיתיה לנפשיה אמאי דאמר מר דחזיר וחזיר היער הם כלאים דמדברי הרב משנה למלך אין נראה כן אלא כל שהם שוים בטהרה או בהפכו אף שזה חיה וזה בהמה אינם כלאים ומהדר לנפשיה ואמר רב דדברי הרב משנה למלך אינם ברורים מההיא דעזא ושבוטא והדר דינא כדאמר מר מעיקרא דכיון שזה חיה וזה בהמה הוי כלאים ואם לכך נתכוון תמיה לי מאי קשיא ליה מדברי הרב משנה למלך דאף אי נימא כהרב משנה למלך מי לא מודה הרב משנה למלך לענין הרבעה דחיה ובהמה אף דשניהם טהורים או בהפך הוו כלאים דשני מינין נינהו וכיון דתרי מיני נינהו לענין הרבעה שפיר מצינן למימר דעבורו של זה לא כעבורו של זה ולא קשיא מדברי הרב משנה למלך למאי דסליק אדעתיה דמני"ר הן אמת דהגאון שפתי כהן ריש סי רצ"ז משמע ליה דהרבעה והנהגה כי הדדי נינהו וכמחלוקת (הרמב"ם והרא"ש) בזו כך מחלוקת בזה יעי"ש אך דב"ק בזה תמוהים וכבר השיגו הגאון פרי חדש סי' פ"ו סעיף קטן ו' ודברי הרב פרי חדש הנ"ל נעלמו מעיני העדה הרבנים מרן חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' רצ"ז ושושנים לדוד פרק ח' דכלאים שהביא שם ועפרא דארעא על דברי הארעא דרבנן מ"ב אות קי"ד כמו שיראה הרואה בדב"ק בגופן שלהם

ומה שנראה דעת הגאון יצ"ו דלהרמב"ם נמי בבהמה וחיה אף ששניהם טהורים הוי כלאים דלא קפדינן שיהא אחד טהור ואחד שאינו טהור אלא כששניהם חיה או שניהם בהמה עמו הסליחה רבה דאין כן משמעות דברי הרמב"ם כלל וכן הבין הרא"ש בהלכות כלאים בדעת הרמב"ם והקשה עליו (כקושית הגאון יצ"ו על הרב משנה למלך) מההיא דמנהיג בעזא ושבוטא ואי הוה סובר דבחיה ובהמה טהורים או בהפך מודה הרמב"ם לא הוה קשיא ליה מידי דמה לי חיה ובהמה ומה לי דג ובהמה כמו שכתב מני"ר גופיה ומה גם דמבואר בדברי הרמב"ם דשבוט הוא חיה שבים וכתב הרב בשם הרב תו"ח שכן פשט הש"ס בבבא קמא הנ"ל ומה שכתב הגאון יחיה דשבוטא הוא דג טהור כדאמרינן שרא לן מוחא דשבוטא הנה הרא"ש בתשובה כלל ב' סי' ט"ז כתב גם כן דשבוטא דג טהור אך הכריח כן מדבצרפת אוכלים אותו (עי"ש דמר קעסיק להקשות על סברת הרמב"ם מההיא דמנהיג בעזא ושבוטא כשיטתו שבהלכות כלאים) ולא הכריח מההיא דמוחא דשבוטא וכן מדאמרינן בריש פרק ב' דקידושין ובפרק כל כתבי רבא מלח שבוטא שמעת מינה דסובר דמגוף הש"ס אין הכרח לזה דיש לומר דאיכא שבוטא טהור ושאינו טהור ואינהו הוו בקיאי איזהו הטהור והיינו ההיא דשרא לן מוחא ומלח שבוטא ואיזהו שאינו טהור והיינו ההיא דמנהיג בעזא ושבוטא ורק מדבצרפת אוכלים אותו ואין להם שום סימן וקבלה עליו מוכיח שפיר דכל שבוטא טהור וק"ל שפיר לסברת הרמב"ם (כן נראה לדחוק בדעת האשל אשר ברמה הוא הרא"ש דחלילה לומר עליו דנעלם ממנו ש"ס ערוך בשתי עניינים הנ"ל) ואם כן מגוף הש"ס אין הכרח דשבוטא הוא טהור כמו שכתב הגאון יצ"ו

הן אמת דראיתי למרן החבי"ב בכנסת הגדולה יו"ד סי' פ"ג הגב"י אות כ"ב תמה תמה יקרא על הרא"ש בתשובה הנ"ל דמה לו להוכיח מדאוכלים אותו בצרפת הא גמרא גמרינן לה ממוחא דשבוטא וממלח שבוטא והגאון פרי מגדים בשפתי דעת שם סק"ג אף הוא יהיה מתכוין להוכיח מהש"ס שתים זו דהוא טהור (ושם השיג על הכנסת הגדולה בראיתו מההיא דמנהיג בעזא ושבוטא דאדרבא להרמב"ם צ"ל בהפך דהא לדידיה אינו לוקה אלא בטהור ואינו טהור וכו' וציין לספר גנת ורדים שלו ואין מצוי אצלי וכתב שם דלהרמב"ם שבוטא שבש"ס הוא חית הים ושמעת מינה דגם בחיה ובהמה לדעת הרמב"ם צריך שלא יהיו שוים) גם מרן חיד"א בספר מחזיק ברכה שם אות ו' (ובברכי יוסף רמזו שם) כתב דהרבנים מוהר"י קורקוס והרדב"ז כתבו לדחות ראיית הרא"ש מההיא דעזא ושבוטא דהרמב"ם סובר שאינו טהור ותמה עליהם מדמלח שבוטא וממוחא דשבוטא (במור"י קורקוס פרק ט' מהלכות כלאים כשהעתיק ראיית הרא"ש הלזו כתב בזה הלשון עוד הביא ראיה מדמרביע וכו' גם בהנהיג מין היבשה עם מין שבים לוקה ע"כ ונראה דאין לשונו מדוקדק דמי זה אמר על מנהיג עזא ושבוטא דלוקה ומרן הבית יוסף כתב דאפילו מכת מרדות אין בו דאין מכין מספק ואף שזה אינו פשוט וכמה דיות נשתפכו אי מכין מרדות על הספק כמו שרשמתי לקמן במערכת המ"ם אות קכ"ט מכל מקום לדברי הכל מלקות מיהא ליכא וראיית הרא"ש מההיא הפך סברת הרמב"ם היינו ודאי דאף על גב דגבי עזא ושבוטא ליכא במנהיג איסור תורה ברור כי בעיא דלא איפשיטא היא מכל מקום מדאבעיא לן במין שבים ושביבשה עזא ושבוטא מי אמרינן כיון דעזא לא נחית בים וכו' שמעת מינה דאי הוו תרווייהו כי האי גוונא ביבשה דשניהם טהורים דומיא דעזא ושבוטא פשיטא ליה דהמנהיג בהם לוקה ולא בעינן שיהא אחד טהור ואחד שאינו טהור וזה פשוט) ולפי האמור אישתכח דאשלי רברבי הנז"ל נקטי כדעת הגאון יצ"ו דמההיא דשרא לן שיבוטא מוכח שהוא טהור דלא כמו שכתבתי אנכי הדל

אך ראיתי שם (בספר מחזיק ברכה) בקונטרס אחרון שכתב ליישב דעת הרבנים הרדב"ז ומוהר"י קורקוס דאינהו סברי דתרי שבוטא הוו והטהור הוא קוליס האיספנין כמו שכתב בערוך ערך איספנין ומה שאמרו בשבת דף קמ"ה ע"ב כולן חזרו חוץ מקוליס האספנין אתמר באיכה רבתי סוף הפתיחות כולן חזרו חוץ משבוטא וכו' עי"ש ותמיה לי עליה דהגאון נר"ו די כל רז לא אניס ליה ואיך נעלם ממנו דברי הרא"ש בתשובה ובפסקים ודברי רבנן קדישי הנ"ל והוא פלא (ואחר זמן בא לידי ספר עמודי אש הנדפס מחדש וראיתי מה שכתב שם בדף א' ע"ג בזה ואתה תחזה דכל מה שכתב לפלפל על דברי הרדב"ז והרב כנסת הגדולה בענין זה הא גרמא ליה למר כי לא ראה דברי מרן חיד"א הנז"ל ואולי אין ספר ברכי יוסף ומחזיק ברכה מצוי אצלו ועל כל פנים חידוש הוא שלא הזכיר דברי הרב פרי מגדים שמסתמא מצוי בידו. שוב ראיתי שם בהשמטות שהזכיר דברי הברכי יוסף ופרי מגדים עי"ש)

והנה עיקר קושיא על הרע"ב הנ"ל איתגלגל ומטא קמיה דמני"ר הגאון המפורסם מוהרי"ז שטערין יצ"ו בעל ספר זכר יהוסף ואלו דברי תשובתו (ובמכתבו אלי) וז"ל ואנכי השבתי תיכף דלהר"ן בפרק קמא דקידושין ומבואר בשו"ת נודע ביהודה סי' כ"ב דהא דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה הכונה על רוב נשים אבל איכא מיעוטא דמתעברת מב"ר ומבואר בשו"ת שיבת ציון סי' ע"ג והכא נמי יש לומר דמיעוטא איכא שמתעברות גם כן באופן זה רק דלא שייך (ועל דרך שאמרו אין אשה מתעברת אלא סמוך לוסתה וכי האי גוונא) ואולם לדעת ספרי הטבע הובא גם כן בתה"א מע"ר היונקים אות מ"ב חזיר הפיל הוא מין אחד במשפחתו וכו' אפו