שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קמה

דליכא למימר דמשום דנקיט לדינא כחזקיה נקיט דרשתיה שהרי פסק בפ"ח דמא"ס דין ט"ו כר' אבהו כמ"ש מרן כ"מ אבל לגבי הרי"ף אהני לן שיטת הר"ן לומר שאין לנו הכרח דהרי"ף פוסק כחזקיה (משום די"ל דנקט הדרשה הפשוטה יותר) אבל לאידך גיסא להכריח דס"ל כר' אבהו הא ודאי לא מצית אמרת שהרי מדלא הביא מילתיה דר' אבהו אלא הא דחזקיה יש במשמע דנקיט כחזקיה וכ"כ באמת הרא"ש בפ' גיד הנשה שם כדעת הרי"ף דמדמייתי בפ' כ"ש דרשה דחזקיה ש"מ כוותיה ס"ל עי"ש (הן אמת דהרב כתב בטעם הרמב"ם שפסק כר' אבהו משום דגריס כגירסת הרי"ף ר' אבהו בשם ר' אלעזר והוו רבים וכו' דמתבאר דהרי"ף הביא מילתיה דר' אבהו בהלכותיו אמנם עיני דלאו שפיר חזו לא חזינא כי האי סימנא ותיסגי לן אסהדתיה דהרא"ש מעיד בגדלו שהרי"ף לא הביא אלא לדחזקיה וכ"כ הר"ן ומרן כ"מ כנז"ל) וכיון שלדעת הרא"ש הרי"ף פוסק כחזקיה א"כ לדברי הרב דהא בהא תלי צ"ל דהרי"ף ס"ל דאיסור סחורה הוא מדרבנן שלא כמו שייחס אליו הרב אלא דלענ"ד קושטא קאי דלאו הא בהא תליא כמו שהוכחתי מדעת הרא"ש כנז"ל (בגוף דברי מרן כ"מ בהלכות חמץ הנ"ל ע' להרב מים שאל בקונטרס מים ראשונים סי' י"ז שהאריך לפלפל בדברי קדשו)

ומה שדחק דברי הרבנים פר"ח ותוי"ט ומשמע ליה בדעתם דאינו אלא איסור דרבנן ממשמעות לשון הרשב"א והרע"ב ולא אסרו וכו' המעיין בכל מה שציינתי בקונטרס זה במערכת האל"ף אות רג"ע (בשדי חמד ח"א ועיין בקונטרס פאת השדי בחלק הכללים במערכת האלף אות כ"ב בזה) יראה דאינו מוכרח לומר כן גם מ"ש דמדברי תשו' הרשב"א שהוא משום גזירה מוכח דאינו אלא מדרבנן גם בזה אתה תחזה מה שכתבתי בקונטרס הנ"ל במערכת האל"ף אות קכ"א הנה הבאתי דמצינו כמה איסורי תורה משום גזרה ובמה שכתב בטעם הרי"ף והרמב"ם שפסקו כר' אבהו משום דר' אבהו בשם ר' אלעזר אמרה והוו רבים אחרי המחי"ר אין דבריו נלע"ד דמסתברא דכיון דאמור רבנן אין הלכה כתלמיד במקום הרב א"כ סברת כל חד מנייהו נדחה קרו לה לגבי רבם ומה לי חד או תרי ועיינתי בספרי הכללים וראיתי שהרב יד מלאכי באות ט"ל הביא בידו המלאה מחלוקת הפוסקים בזה ועכ"פ בדעת הרי"ף כתב בשם הרמב"ן במלחמות בסוף פרק גיד הנשה דהלכה כהרב אף שהתלמידים הם רבים וכ"כ בדעת הרמב"ם בשם הרב המגיד בפי"ח מהלכות שבת דין כ"ג עי"ש ולפי זה אזדא ליה האי טעמא שכתב הרב משום דר' אבהו ור' אלעזר הוו רבים אבל הטעם השני שכתב הרב משום דרב אשי שהוא בתרא ס"ל כוותיה נראה נכון וכבר כתבתי למעלה בשם הרבנים עצמות יוסף ויש"ש שכתבו כן עפ"י סוגיית הש"ס בקידושין ובב"ק גם הרב דברי אמת בקונטרס דברי סופרים סי' ה' (ד' קי"ד ע"ב מדפוס חדש) כתב כדברי מרן מוהרד"ף להכריע הלכה כר' אבהו מההיא דרב אשי דקאי כוותיה ותמה על הרא"ש פרק גיד הנשה הנ"ל למה לא כתב דהלכה כר' אבהו מטעם שרב אשי דבתרא הוה ס"ל כותיה ע"ש (שדבריו מגומגמים קצת לענ"ד) גם הרב נו"ב בצל"ח לפסחים על דף כ"ג ע"א (בד"ה שם ותניא ריה"ג אומר) הביא מ"ש הרא"ש בפרק גיד הנשה בשם רבינו יונה שיש לו ראיה מפסחים שהלכה כר' אבהו ולא באר ראיתו והרב גלה לנו רז זה דסתם סוגיא ההיא סבר כר' אבהו עי"ש ובשאלתות פרשת צו שאלתא ע"ה הביא מלתיה דחזקיה וכתב מרן נצי"ב מל"ך יצ"ו בהעמק שאלה שכ"כ בה"ג והביא מ"ש מרן כ"מ והר"ן לדעת הרי"ף והרמב"ם דאע"ג דקי"ל כר' אבהו הביאו דרשה דחזקיה ומני"ר כתב שהביאו מלתיה דחזקיה משום דנפ"מ למלקות על ההנאה עי"ש דב"ק ולעיל במערכת האל"ף אות דר"ך כתבתי קצת בעיקר כללין עי"ש והשגתי עתה ספר יקר צמח צדק החדש על המשניות וראיתי בפרק ב' דפסחים (בדפי הספר ד' ס"ו ע"ב) שכתב טעם נכון להפוסקים כחזקיה לפי שבש"ס פסחים דף כ"ג ע"ב אמרינן דר' יהושע בן לוי סובר דאפילו לא יאכל איסור אכילה משמע איסור הנאה לא משמע וכמה אמוראי מיירו אליביה אם כן סברת חזקיה היא סברא אמצעית בין ריב"ל ור' אבהו עי"ש וכלל זה סברו וקבילו כמה פוסקים ורשמתי קצת בזה לעיל במערכת הה' (בשדי חמד ח"א ד' ק"ב) אות ל' עי"ש

כלל קך) כבוד חמיו חייב אדם בכבוד חמיו כמ"ש הריב"ה בטויו"ד ססי' ר"מ (וכן בכבוד חמותו כמ"ש מרן חיד"א בברכ"י בשם הפוסקים) כתב רבין חסידא בס' שמע יעקב ריש פרשת יתרו דמשנה זו במחלוקת שנויה בילקוט שמואל ע"פ ואבי ראה גם ראה דת"ק אמר שדוד אמר כן לשאול חמיו ומסיים מכאן שחייב אדם בכבוד חמיו ואמר ר' יהודה דאבי ראה אמר לשאול גם ראה לאבנר ורבנן אמרי אבי ראה אמר לאבנר שהוא אביו באורייתא גם אמר לשאול וכתב שנראה פשוט דלא פליגי רבנן את"ק ור"י אלא במאי דס"ל דחייב בכבוד חמיו כבכבוד אביו מדקרי ליה אבי אבל מודו מיהא דמחייב בכבוד חמיו אלא שאינו בגדר כבוד אביו דאי אפ"ל דאינו חייב בכבודו כלל דהא תניא במכילתא ע"פ וישתחו וישק לו איני יודע מי השתחוה למי ומי נשק למי כשהוא אומר וישאלו איש לרעהו מי נקרא איש זה משה וכו' אלו תוד"ק ובהורמנותיה דמר יש לפקפק דא"כ כל עיקר סמיכת הריב"ה אינו אלא עפ"י המכילתא וא"כ היה לו להריב"ה להביא מזה ועין רואה שכתב חיוב זה מדכתיב ואבי ראה גם ראה כיעי"ש אבל נעלם מעיני דמר דהרב ב"ח שם עמד מרעיד על הפוסקים שהשמיטו דין זה וכתב שטעמם משוה דרבנן פליגי את"ק ואדר"י וקי"ל כרבנן אלא דהריב"ה משמע ליה דגם לרבנן חייב קצת בכבוד חמיו מדסמכו לאביו באמרו גם ראה עי"ש וזה נכון שגם בלא דרשה דהמכילתא מוכח הכי ממילתייהו דרבנן ולכן לא הביא הריב"ה אלא מגם ראה. שור למרן חיד"א בס' ברכ"י שם באות כ' הביא מ"ש הרב ב"ח הנ"ל וכתב דעדיין אנו צריכים למודעי דמאחר שהפוסקים השמיטוהו מה ראה הטור לפסוק דחייב לכבד חמיו וי"ל דכיון דאיכא מ"ד שחייב לכבד כאביו דלא לאפושי בפלוגתא ס"ל להטור דצ"ל דגם רבנן מודו דצריך לכבדו בכבוד בעלמא אלא דאינו חייב לכבדו כאביו מש"ה לא ניחא להו למדרש אבי ראה על שאול א"נ דהטור ראה מ"ש במכילתא וכו' וסבר הטור דהך מכילתא אתיא ככ"ע וכו' אתוד"ק ובעניותי איני מבין איך נתקררה דעתו בישוב הראשון למה שהקשה מה ראה רבינו הטור לקרב את הרחוקים מאחר שכל הפוסקים השמיטוהו והרי הרב"ח גופיה כבר כתב טעם הריב"ה דמדסמכו לאביו במאמר גם ראה משמע ליה דדומה בצד מה לאביו ואם בכל זאת קשיא לן דסוף סוף כיון שהפוסקים השמיטוהו אלמא לא משמע להו הכי למה פסקו הוא מאי אהני לן טעמיה דמר כי היכי דלא לאפושי פלוגתא וכו' דאטו מהפוסקים נעלם דלא מפישינן בפלוגתא אלא דסברי דהיינו בעלמא מסתמא אבל בהא משמע להו דפליגי בהכי וא"כ למה פסק כן הריב"ה שלא כדעת כל הפוסקים ומה שיישב דראה הטור דברי המכילתא ישוב זה השני קשה הימנו כמו שכתבתי למעלה שאם כן היה לו להריב"ה לאתויי מהאי מכילתא מדכתיב וישתחו וכו' ורואה אני שם בשיורי ברכה אות ט"ו שהביא בשם ליקוטי הרב גבריאל איש פיראנסה שבס' עץ החיים דף לק"ט ע"ג שכתב ג"כ שהטור סמך על המכילתא עי"ש ואני עני לא זכיתי להבין דעת קדושים שלשת הגבורים הנז"ל בזה ועל כולם אני תמיה למה לא העירו על מ"ש מרן הב"י ע"ד הריב"ה וז"ל ומ"ש וחייב אדם לכבד חמיו דכתיב ואבי ראה גם ראה דוד אמר הכי לשאול וקרי ליה אבי מפני שהיה חמיו עכ"ל ולא הזכיר לא המדרש ולא המכילתא ומוכח דמשמע ליה דהטור מפקנא אית ליה להאי דינא מגופיה דקרא ממה שקראו אבי וא"כ יש במשמע שיהא חיוב בכבודו ככבוד אביו ממש היפך שיטתם כדעת רבינו הטור וכן יש להעיר על הרב ט"ז שכתב בס"ק י"ט (עמ"ש מרן חייב לכבד חמיו) דכתיב אבי ראה גם ראה ודוד אמר לשאול כן שהיה חמיו וקראו אביו עכ"ל דאחר שראה מה שכתב הרב ב"ח על פי המדרש היה לו לפרש אליבא דרבנן כמו שכתב הרב ב"ח ולא לתפוס השיטה כמ"ד דדוד קראו לשאול אבי רק לומר דמדסמכו לאביו במאמר גם ראה מוכח דיש לו קצת כבוד אלא שאינו ככבוד אביו ממש אלא דלזה י"ל דהרב ט"ז הוצרך לפרש דברי מרן בש"ע לפי מה שנראה מדבריו שבב"י כמובן ומצאתי שהרב מוהריו"ט קריספין בס' בית אהרן בחיו"ד מערכה זו אות ב' הביא שהרב יקרא דשכבי דף י"ד הק' על הטור שפסק כר' יהודה ושביק סברת רבנן וכתב ע"ד שנעלם ממנו דברי