שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קמ

עכ"ל ושם בסי' רמ"ב בפילפול הנהגת איסור והיתר (בד"ה עוד נראה מבואר) כתב וז"ל ועוד קשה דאיך אפשר דהרשב"א בא לומר דאפילו באיסור דאורייתא דינא הכי והלא ממקום שלמד כן מהך דפ"ק דנדה דף ט' דאמר ר' כדאי ר' אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק אינו אלא דרבנן דגזרת מעת לעת אינה אלא מדרבנן והכי אמרינן בעירובין דף מ"ו ע"א אמר ליה רב פפא לרבא ובדרבנן לא שני לך בין יחיד לרבים וכו' עד אלא רבים פליגי עליה אמר כדאי הוא ר' אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק עכ"ל בש"ך הנך רואה שהשגת הרב דברי אמת על הרב ט"ז מסוגיא דעירובין כבר קדמו הרב ש"ך ועל כל פנים למדנו דתלמוד ערוך הוא בידינו דדוקא בדרבנן הוא דאמרינן כדאי הוא ר' פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק ואם כן לא היה צריך הרב חוט השני להביא מדברי הרב מוהרד"ך וגמרא גמור וס' הרב מוהרד"ך אין אצלי לראות אם הביא ש"ס הנ"ל שאם כן אין לתמוה על הרב שהביא זה בשם מוהרד"ך שכן דרך האחרונים להביא דבר בשם הרמב"ם והטור והש"ע והוא תלמוד ערוך שמשם מקור דבריהם ואין מזכירין הש"ס כלל כמו שכתב מרן חיד"א והבאתיו בקונטרס כללי הפוסקים בסי' ט"ז אות ח"ן ומצאתי שגם רבינו הרמ"א בדרכי משה אהע"ז סי' קכ"ז סק"ג הביא כלל זה בשם הרב מוהרד"ך ולא הזכיר מסוגיא דעירובין הנ"ל כאשר יראה הרואה והא ודאי רחוק לומר שכל הגדולים הללו נעלם מהם סוגיא דעירובין הנ"ל

שוב ראיתי למרן חיד"א ביעיר אזן אות י"ז בשם הרב גט מקושר בולה שהשיג על הרב מוהרד"ך שלא הביא ש"ס דעירובין הנ"ל ושם הביא שהרב מוהר"ש בן הרשב"ש בתשובותיו סי' קי"ג הקשה על הרשב"א שנראה מדבריו שאינו מחלק בזה בין איסור דרבנן לאיסור דאורייתא דמפורש בעירובין דף מ"ו דההיא דמייתי הרשב"א דאמרו כדאי הוא ר' אליעזר וכו' הוא דוקא בדרבנן וכתב דכיוצא לזה שפיר קמותיב הרב ש"ך בסי' רמ"ב בקונטרס ההוראה על הרב בית חדש וכן תמצא לגדול דורנו הרב דברי אמת בקונטריסים דף מ"ז שהשיג על הרב ט"ז סי' רצ"ג וקצת אחרונים ושוב הביא מה שהשיג הרב גט מקושר על הרב מוהרד"ך שלא הזכיר סוגיא דעירובין עי"ש וגם מעיני דמר נעלמו דברי הרב בנקודת הכסף הנ"ל שוב ראיתי דכל רז לא אניס ליה כי בקונטרס קלורית לעין כתב שכבר השיגו להרב טורי זהב הש"ך בנקודת הכסף כהשגת הדברי אמת ותשו' הרשב"ש היא בסי' תקי"ג ובפנים כתוב קי"ג והוא ט"ס וציין לעיין בברכי יוסף ח"מ דף פ"ג ע"ד אות ל"ד מה שכתב בזה ועם שס' ברכי יוסף שבידי הוא דפוס ווין ואין בחלק ח"מ ממנו פ"ג דפים וציונו הוא לס' ברכ"י שנדפס בחייו הנה לפי הנראה כונתו היתה לדבריו שבסי' כ"ה אות ל"ד ששם הביא תשובת הרשב"ש הנ"ל וכן דברי הרבנים ש"ך ודברי אמת וגט מקושר ושם אתה מוצא שהשיג על הדברי אמת שבהשגתו על הט"ז כבר קדמו בנקודת הכסף עי"ש

ומכל האמור למעלה תמיה לי על הרב מים רבים בחלק א"ח סי' מ"ד מר קעסיק בדין חדש בזמן הזה בחוצה לארץ למי שאין לו מצה כי אם מחדש אם יאכל אותה לקיים עשה דאכילת מצה והובאה שם בסי' מ"ג תשובת הרב בנימן שאסר משום שדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש דחדש בחוצה לארץ בזמן הזה הוא מדאורייתא ואף דאכילת מצה בזמן הזה מן התורה באר שם דלא שייך לומר אתי עשה ודחי לא תעשה והרב המחבר כתב דכיון דאיכא אמוראי דסברי דחדש בחו"ל בזמן הזה מדרבנן ולא איפסיקא הלכתא בהדיא בש"ס דלא כוותייהו יש לסמוך עליהם בשעת הדחק כדאשכחן בנדה דף ט' ע"ב וכו' עי"ש בדב"ק שאף שכתב עוד סניפים לפסק דינו מכל מקום מתבאר מדב"ק שדעתו להתיר גם מטעם זה בלבד דאמרינן כדאי ר' פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק והוא פלא שנעלם ממנו סוגיא דעירובין דף מ"ו הנז"ל דלא אמרינן הכי אלא במעת לעת שהוא ודאי דרבנן מה שאין כן בחדש דעליה אנו דנים ודעת הראשונים הנ"ל שהוא איסור תורה וכתב הרא"ש בתשובה כלל שני שכן פסקו כל החבורים מאן לימא לן דאמרינן בכי האי גוונא כדאי הוא וכו' לסמוך עליו בשעת הדחק ועל כל פנים היה לו לכל הפחות להזכיר דברי הרבנים טורי זהב ושפתי כהן ונקודות הכסף הנ"ל שכבר ישבו על מדוכה זו אם נאמר בדין זה כדאי הוא וכו' ככל הכתוב למעלה ועיין לדוד אמת בקונטרס אחרון אות כ"א וס' הון יוסף (סי' י"ג) שציין מרן החבי"ף בס' כל החיים במערכת השי"ן אות ט' אין אצלי לעיין בדב"ק

והנה תורף דברי הרב מוהרד"ך בזה ראיתי שהביאם מרן החבי"ב בכנסת הגדולה אהע"ז בסי' קכ"ז בהגהות הטור וראיתי להעתיק דב"ק לזכות למי שאין בידו ספרים הקדושים הללו וז"ל באות ה' לא אמרינן שכשר בשעת הדחק אלא במילי דרבנן אבל לא במילי דאורייתא ואפילו אי אמרינן ערוה החמורה שאני הרד"ך בית ג' (בכנסת הגדולה שלפני דפוס לבוב תרכ"א נקוד שתי נקודות על תיבת אי שבאפילו אי אמרי' וכו' והשמטתים כי נראה שהוא ט"ס וכונתו לפי הנראה היא לומר דאף אם נאמר דגם בדאורייתא אמרינן כדאי הוא ר' פלוני וכו' מכל מקום ערוה החמורה שאני ואף דלפי זה נמצא שמטיל ספק דאולי גם בדאורייתא אמרי' כדאי וכו' והוא היפך סוגיא דעירובין הנ"ל הנה ככר מתבאר מדברי הרבנים הנ"ל שהרב מוהרד"ך לא זכר שר סוגיא דעירובין ואין נכון לומר דטעות סופר הוא בכנסת הגדולה ובמקום א' צריך להיות אי"ד והוא ראשי תיבות איסור דרבנן וכלומר דגם באיסור דרבנן לא אמרי' הכי בערוה החמורה שהרי גבי זמן בגט שהוא דרבנן אמרי' כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק ומי שנמצא אצלו ספר מוהרד"ך ישכיל בכונתו נחזור לדברי הרב כנה"ג) אמר המאסף מה שכתב דלא אמרינן הכי אלא בדרבנן כן כתב הר"ם אלשקר בסי' כ"ו ובשם הרשב"ץ בתשו' והביא תשובה זו בב"י סי' קמ"א דף ר"ב ע"א וכן כתב המרדכי בתשובה למורי הרב הובא בתשובת מהרח"ש וכ"כ בספר מקור ברוך סי' ל"ה אבל מה שכתב דערוה החמורה שאני חלק עליו שם ובספר תומת ישרים סי' כ"ט בשם מהר"א ירושלמי כתו' שבשעת הדחק נכון לסמוך על המקילים אף בספיקא דאורייתא וע"ש בסי' כ"ח וק"א ועי' בתשו' למו"ה הובאו בתשו' מוהרח"ש סי' ח' ובתשו' לרב אחי סי' מ"א (ו) אפילו במילי דרבנן לא אמרינן כדאי הוא ר' פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק אלא באמוראים או מאן דגמיר וסביר וידע להכריע כדברי היחיד בראיות ברורות ונוכחות אבל אנן יתמי דיתמי שאין כח בידינו לפסוק כיחיד פשיטא שאין לנו לומר כדאי הוא ר פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק אלא א"כ דגמיר וסביר ויודע להכריע כדבריו בראיות ברורות ונכוחות או שכבר נהגו כדברי היחיד הרד"ך בית ג' ועי' במהר"י קולון שרש כ"ו ובתשו' למורי הרב הובאו בתשובת הרא"ש סי' ב' ובהרד"ך בית כ"ג חדר א' והרשב"א בתשובה סי' רנ"ג כתב אין אומרים כדאי הוא רבי פ' לסמוך עליו בזמן שיש גדול ממנו בחכמה ובמנין ואפי' בשעת הדחק אלא א"כ שעת הדחק שיש בו הפסד מרובה או כיוצא בזה אין אומר כדאי הוא ר"פ לסמוך עליו בשעת הדחק אלא כשכבר הורה כדברי פלוני ואח"כ נזכר שרבים חולקים עליו מקור ברוך סי' ל"ה עכ"ל הרב כנסה"ג וראיתי בס' בית שלמה חלק א"ח סי' ע"ג (שהבאתי לקמן בד"ה וכתב בכנה"ג הנ"ל) שציין בענין זה לס' גט פשוט ואינו בידי לעיין בדב"ק והרב באר היטב בסי' קכ"ז סק"א כתב עיין הרד"ך בית ג' אי אמרינן בפלוגתא הפוסקים גם כן כדאי פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק ועיין כנסת הגדולה דף קמ"ז ע"א הנה ציין הדפים כפי הדפוס הראשון והכנסת הגדולה שבידי הוא דפוס חדש ואולי הן הן הדברים שכתבתי בשמו והרב פתחי תשובה בסי' קכ"ו סק"ל (על דברי מרן בסעי' כ"א) כתב עיין בשו"ת שבס' ג"א בסוף התשובה ממוהר"ם כ"ץ שכתב דבשעת הדחק יכולים אנו לסמוך אדעה קמייתא דכדאי הוא הרא"ש לסמוך עליו בשעת הדחק גם בס' חשק שלמה החדש (להגאון משה שלמה אבד"ק נאשעלסק) כתב בסי' ל"ג דף ן' ע"ג ועל כיוצא בו נוכל לומר כדאמרינן בפרק ב' דגטין כדאי רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק ובספר גט פשוט מביא בשם אור זרוע דגם הפוסקים יש להם כח לפסוק במחלוקת התנאים כיחיד נגד רבים בשעת הדחק אפילו במידי דאורייתא וכל שכן כאן שהוא רק מידי דרבנן וכו' עכ"ל גם הרב פתחי תשובה באהע"ז סי' קנ"ט סק"ז (בהלכות יבום) הביא תשובת רבינו עקיבא איגר סי' ר"ה וכתב בסוף התשובה ויש לומר כי האי גוונא כדאי הם הג' וסיעתיה לסמוך במילי דרבנן בשעת הדחק ובסי' י"ז ס"ק ע"ב כתב בשם ס' מה"ץ ס"ק נ"ו (לענין עגונה) דהיכא