שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קלה

התוספות ישנים ביומא דף פ"ז אהא דאמר רב הונא לרב (נראה דכונתו כאילו כתב על רב דהא בש"ס לא אמרו אמר ליה כמו שיראה הרואה) אזיל אבא למיקטל גברא דאע"ג דרב שמו אבא ורב הונא תלמידו שמא דרך כבוד כמו אבי קורהו כן עי"ש ולפי זה מי ששמו אבא תלמידו ובנו יכולים לקרותו אבא כשמו כיון דיש במשמע אבי דרך כבוד כדמוכח מהש"ס ודברי התו"י וכן משמע קצת מדברי התוס' חולין ל"ח וגם מדברי רש"י שם משמע קצת הכי ויש לדחות עכ"ל ובהשמטות הספר לסי' רמ"ב כתב באות ב' וז"ל לפנים אות י"א מה שלמדתי מדברי התו"י עתה ראיתי שכ"כ מופת הדור מוהרח"א בס' הרב מוהר"י קצבי בסוף הדרושים שנזדמן לשעה בידי והוא חילק בשם אבא וכיוצא דמשמעותו דרך כבוד אבל דמשתמע לתרי אנפי צ"ל רבי עי"ש וכבר לפנים כתבתי דיש לדחות וביארתי שיחתי בפתח עינים בברכות דף י"ח ע"א מהספר עי"ש ודוק היטב עכ"ל ומתוך דבריו בשתים זו לא נתברר לי אמתות דעתו בדין זה וס' פתח עינים אין אצלי ולפי הנראה אינו מסכים לסברת הרב מוהרח"א שהביא בהשמטות ואולי דחה רק הוכחתו אבל לדינא מסכים עמו וראיתי להעתיק דברי הרב מוהרח"א הנז"ל לפי שספר הנ"ל הוא יקר המציאות ואינו מצוי ביד כל אדם וז"ל (בדרוש ששי ד' י"ג ע"ד) בפ"ק דברכות אמרינן תנא לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו ולמה נקרא שמו מפיבושת שהיה מבייש פני דוד בהלכה ויש לדקדק דאין מקום ושייכות לברייתא זו הכא והביא מה שפירש הרב מר דודו (כונתו לפי הנראה היא על הרב משל"מ במה שפירש במאמר זה בפרשת דרכים בדרך ענוים שרשמתי למעלה ושוב כתב) ונלע"ד לפרש בהפך דיש לחקור אם שם רבו עצמו רבי או רבינו כמ"ש בפסחים דרב הונא קרח עצמו רב הונא ואמר בעם השם אני אם מותר לקרותו רבי או רבינו וראיתי בתוס' ישנים בסוף יומא (העתיק כל דברי התוס' ישנים וסיים) ונראה דהיינו דוקא בכם אבא או רבי דמשמעותו דרך כבוד אמנם אם עיקר השם משמע לתרי אנפי חזר הדין שאין לקרותו באותו השם ע"ז קס"ד דתלמודא דשם מפיבושת יורה השבח שמכלים פני חברו בהלכה ואין זה עיקר שמו א"כ למה הוצרך דוד לומר מפיבושת רבי והיה די שיאמר מפיבושת לבד כמו שהוא הדין במי ששמו אבא על זה מייתי ברייתא לא מפיבושת שמו אלא איש בושת שמו ונקרא מפיבושת על שהיה מכלים וכו' ואפשר נמי דמפיבושת הוא שם העצם שלו ואין טעם בשמות שהרי נקרא ג"כ איש בושת וכל כי הא לא דמי לים אבא ולכם רבי צריך לקרותו נמי רבי דאתו למיטעי ואי לא קרי ליה רבי הוי כקורא אותו בשמו כיון דמשמע נמי שם העצם ולזה הוצרך לקרותו נמי רבי וזהו ששמואל קרא לאביו אבא (שם בד' ח"י ע"ב בעובדא דאזל חצר מות ואמר בעינא אבא) ואמרו לו טובא אבא איכא הכא חזר ואמר אבא בר אבא והדרו ליה טובא אבא בר אבא איכא הכא ואמר להו אבא בר אבא אבוה דשמואל והיינו דבשם אבא ליכא קפידא דהיינו כבודו עכ"ל וצריך לומר לפי דרכו דשמואל לא היה יודע שנמצא לרוב בני אדם שנקראים בשם אבא לשם העצם (כמו שאמרו לו בחצר מות) שאם היה יודע כן לא היה לו לקרותו כן שהרי כיון שדשו בו רבים שקורין בשם זה אין לך משתמע לתרי אנפי גדול מזה ומר הוא דאמר דבמשתמע לתרי אנפי אין לו לקרותו כן כדי שלא יהיה נראה כקורא אותו בשמו

ועתה בשובי לעיין בזה מצאתי את שאהבה נפשי הרב המפורסם יפה ללב יצ"ו בחלק ג' בסי' רמ"ב אות ח' שכתב וז"ל איש ששמו רבינו וכ"ע זה שמו אשר יקראוהו רבינו והוא ניכר לכל בשם זה שהוא בעל השם מקטנותו נראה דאסור לתלמידו לקרותו רבינו אע"ג דאילו היה לו שם אחר מורגל בפי כל מותר לתלמיד לקרותו רבינו ואדרבא מכבדו וקורא אותו רבינו לשון חשיבות רבו זה שבפי כל ומקטנותו הכי קרו ליה אסור לו לקרות לרבו רבינו לומר לו לימדתנו רבינו כך וכך כן למדתי ממ"ש הרב חיד"א בס' ועד לחכמים ח"א מערכת א' אות ל"ג בשם אבא לגבי בריה דלענ"ד אין חילוק בזה בין אב לרב לכל אשר יקראוהו רבינו אכן ממ"ש בשיורי ברכה אות י"א בשם אבא גופיה נראה להיפך עכ"ל ועיינתי בשם הגדולים במערכת גדולים (בשם אבא) וראיתי שמה שהיה רשום בזכרוני שכתוב בספרים דשאני רב שנשתקע שם אבא וכ"ע קרו ליה רב וכו' הן דברי מרן חיד"א שם והאמת שממ"ש בזה שם מתבאר שדעתו לאסור כמו שהעיד בשמו הרב יפה ללב נר"ו וכן ראיתי עתה להגאון מנחת משה נר"ו בסי' כ"ב בחיו"ד שייחס כן אליו עי"ש אך בכל זאת לבי מהסס לפי מה שמובא שם מ"ש בועד לחכמים ח"ב עתה ראיתי מ"ש הרב מוהרח"א בהגהתו לדרושי מוהר"י קצבי חילק בין שם אבא לשאר שמות עי"ש עכ"ל ואפשר שחזר מסברתו ובטל דעתו מפני מראית עין דברי הרב מוהרח"א ועכ"פ הדעת מכרעת דאסור מאחר שזהו השם דקרו ליה כ"ע

וקצת ממ"ש בפתח עינים העתיק הרב יפה ללב שם באות ט' עי"ש בדף מ' ע"ג ונראה מדבריו ג"כ שדעתו לאסור והרב ברוך מרדכי בחי' למס' ברכות דף ד' אההיא דמפיבושת רבי הביא הקושיא היכי קרי ליה בשמיה וכתב שכן קשה אמ"ש בפסחים דף נ"ו שהיו בניו של יעקב אומרים טרם מת אביהם שמע ישראל ה' א' ה' אחד ופירש"י לאביהם היו אומרים כן (שיעקב שמו ישראל) והא אסור לקרות אביו בשמו ותירץ עפ"י דברי התוס' דרב כהנא דקרי לרב אבא לפירש"י דהוא לשון כבוד ניחא וא"כ הה"ד שם ישראל שהוא כבוד ליעקב כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל וכיון דהשם הוא דרך כבוד מותר לקרותו בשמו והיינו טעמא דקרי דוד למפיבושת בשמיה לפי שהשם מורה דרך כבוד דידע לבייש אפילו את דוד בהלכה להורות הלכה לאמתה וכו' אתו"ד ונראה דגם הוא מודה באיניש דעלמא אשר בשם ישראל יכונה אסור לבן ותלמיד לקרותו בשמו ורק על יעקב אע"ה שהוא בעל השם ולו מורה הגדולה והתפארת הוא דשרי וכן בשם מפיבושת לרבו של דוד דוקא אבל לשאר כל אדם הנקראים בשמות הללו אסור וכן שם אבא לרב אחר שנשתקע ממנו קריאת שמו אבא וכולי עלמא קרו ליה רב אם קורהו אבא דרך חשיבות חין זה בזיון ח"ו ומותר אבל איש ששמו מקטנותו אבא רבינו וכיוצא נראה ודאי דאסור לבנו ותלמידו לקרותו אבא והכי מסתבר

והנה באבות הראש ח"א ד' לק"ח ע"ב הוקשה לו עמ"ש באבות דר' נתן פ"ט אמר אהרן למשה משה אחי כסבור אתה שצרעת זו על מרים נתונה אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם וכו' דהיכי קרי ליה בשמיה עמרם וכתב ליישב בכמה פנים והפן הרביעי הוא דכיון דשם עמרם הוא לשון רבנות כמ"ש בזוהר פ' שמות דף י"ט ע"א שנקרא עמרם על שיצא ממנו עם רם על כל רמים ליכא קפידא וכ"כ ביפה תלמוד דף י"ט ע"ד עמ"ש במד"ר פ' וזאת הברכה בפטירת משה רבינו שאמר לס"מ אני בן עמרם שיצאתי וכו דאין קפידא במה שהזכיר שם אביו דכיון דשם עמרם מורה גדולה ולשם ותפארת כגון דא שרי וכמ"ש הרב היכל מלך דף א' ע"ד עכ"ל ואם כונתם לומר כן דרך כלל על כל שם שהוראתו לשון גדולה וכבוד דאין קפידא בהזכרתו (דלא כמ"ש ביפה ללב ח"ג סי' רמ"ב הנ"ל) אין דעתי העניה נוחה בזה וס' היכל מלך אין אתי לראות דב"ק וראיתי עוד שם שכתב ליישב ההיא דבן עמרם עפ"י מ"ש הרב פאת ים דף קל"ה ע"ג דמ"ש בזה"ק דאמר רשב"י אנא בריה דיוחאי וכן קרא כתיב ויאמר בן מי את ויאמר בן עבדך ישי בית הלחמי דכשאומר אבא פ' או פ' אבא או בן פ' או בר פ' הו"ל כאומר א"מ דאבא או בן הוא השבח והמעלה ולכן שפיר קאמרי אהרן ומשה בן עמרם והיינו נמי דאמר ריב"ז במס' ברכות דף ל"ד ע"ב אלמלא הטיח בן זכאי וכו' אתו"ד הרב נר"ו ועפ"י הדברים האלה יש ליישב דברי הרב מלא הרועים בס' בית ועד לחכמים (שנדפס מקרוב) בערך נחמן שהביא מחלוקת רש"י והתוס' בס"פ כל הגט דף ל"א ע"ב בסתם רב נחמן המוזכר בש"ס מי הוא דדעת רש"י שהוא ר"ן בר יצחק והתוס' הקשו עליו מכמה מקומות וסברי דסתם ר"ן הוא בר יעקב (עי"ש בד"ה אלא) ומני"ר כתב דממ"ש בקידושין דף ל"ג סוף ע"א רב נחמן משדר גוזאי אמר אי לאו תורה כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא משמע דסתם רב נחמן הוא רב נחמן בר אבא ולפי זה יקשה איך אמר כמה נחמן בר אבא וכו' והלא אסור להזכיר אביו בשמו (וכבר העיר על דבריו סופר אחד במאמר אספת אמרים שבכנסת הגדולה החדש בחלק ג' צד 100) ולהנ"ל ניחא כמובן אמנם מתוך מה שכתבתי