שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ יג

צ גדול במקום דקים ליה שהלכה כן כדי שישמעו לו כמו שמצינו בכמה מקומות בש"ס וכן צוה ר' עקיבא לר' שמעון בן יוחאי אם בקשת ליחנק התלה באילן גדול (עמ"ש בזה הראשונים ז"ל) אבל אם טעה וכדי להשמיט עצמו מכיסופא יאמר שקר זה אי אפשר לומר כלל ובפרט לחשוד זה על רב פפא ואם כן צריך להבין פירש"י. ומה שנראה לי הוא דהנה שם בברכות אמר ר' יוחנן הלכה כדברי המכריע וכתבו התוספות בפסחים כ"א א' וז"ל לאו משום דמכריע גמור הוא אלא מפרש ונותן טעם לדבריו ותדע דאי מכריע הוא למה הוצרך לפסוק הלכה כמותו הא כבר אמר רבי יוחנן בפרק כירה הלכה כדברי המכריע עכ"ל ובבבא קמא ד' קט"ז ע"א כתבו בהדיא דהטעם דרבן גמליאל לא הוי מכריע משום דלא אמר פלגא כמר ופלגא כמר אלא דמפרש טעמא דחד מינייהו וסובר כמותו לגמרי וכן בכל מקום שאם תנא אחד יסבור כתנא אחר לא יקרא בכך מכריע עכ"ל והנה רש"י לא סבירא ליה כותייהו וכן כתב רש"י להדיא בחולין ד' קל"ז ע"א בסוף העמוד וז"ל דהכרע לשון כף מאזנים הוי בשנים חולקין ובא שלישי ומכריע המשקל כאחד מהן או בכל הדבר או בחציו כזה ובחציו כזה עכ"ל ובנזיר דף נ"ג כתב רש"י דדוקא אם מכריע כאחד בכל הדבר הוי הכרעה אבל אם במקצת כזה ובמקצת כזה הוי דעת שלישית ולא הוי הכרעה וכן כתב ר"ח בשם רב האי בפסחים סוף פ"ק (נדפס בש"ס החדש דפוס ווילנא) ונראה דאינם חולקים דבמקום דלא גילו הראשונים דעתם דיש לחלק באיזה דבר אז הוא כרב האי וכרש"י דנזיר דאם מכריע כאחד מהם בכולו הוי הכרעה ואם בפלגא כחד ובפלגא כאידך דעת שלישית היא ובמקום שגילו דעתם שיש לחלק אלא שלא חלקו ובא השלישי וחילק זה נקרא הכרעה ומעתה לפי שיטת רש"י הא דר"ג בברכות הכרעה מעליא היא (וא"ל דר"ג תלמיד הוא עיין במהרש"א שבת מ' ע"א על תוס' ד"ה דילמא ה"מ ע"ש) ואם כן קשה קושית התוס' דלמה ליה לר' יוחנן למימר שם בברכות הלכה כדברי המכריע הא כבר אמר כללא בשבת (ד' ל"ט ע"ב) דבכל מקום הלכה כמכריע וצריך לומר לרש"י דהא דאמר ר' יוחנן בברכות הלכה כדברי המכריע לא אמרה כלל אהאי מימרא אלא מכללא איתמר מההיא דשבת הנ"ל תדע דלא הזכיר כאן שם התנא דהוה ליה למימר הלכה כרבן גמליאל כמו שאמר שם בשבת הלכה כר' יהודה ולא אמר בדרך כלל הלכה כדברי המכריע ועוד דשם בשבת אף דאמר סתמא הלכה כר' יהודה שאלו בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך ואם כן בברכות דלא שאלו אף דאמר סתמא נוכל לפרש דמכללא איתמר ואם כן סרה קושית התוספות ומעתה נוכל לפרש דברי רב פפא שאמר הכי אמר רבא הלכה כבית הלל באופן אחר דהנה בפסחים ד' י"ג ע"א אמר ליה רבא לרב נחמן ונימא מר הלכה כרבי מאיר דסתם לן תנא כוותיה כו' ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוי מכריע אמר ליה רבן גמליאל לאו מכריע הוא הרי דאף דהוה סבירא ליה לרבא דרבן גמליאל מכריע הוא מכל מקום שאלו בתחלה דלימא הלכה כר' מאיר משום סתם משנה הרי דכללא דסתם משנה עדיף מכללא דמכריע וכן מצאתי להדיא שהתוספות בשבת ד' ל"ט ע"ב כתבו ראיה זאת בד"ה אמר רבב"ח ע"ש. והנה בית הלל חשיבי כסתם כדכתב רש"י בשבת ד' קנ"ז ע"א בד"ה סתמא אחרינא וכיון דבית הלל חשיב כסתמא אם כן אליבא דרבא דאמר בפסחים הנ"ל דכללא דהלכה כסתם עדיף מכללא דהלכה כמכריע לדידיה הוא הדין דכללא דהלכה כבית הלל עדיף מכללא דהלכה כמכריע וזו היתה תשובת רב פפא דהם שאלו לו לא סבר לה מר הלכה כמכריע פירוש דכללא נקיט ר' יוחנן הלכה כדברי, המכריע בכל מקום ואם כן הלכה כרבן גמליאל ואמר להם הכי אמר רבא הלכה כבית הלל פירוש דלא אמר רבא בהדיא כן אלא דיש למשמע מכללא כיון דאמר רבא בפסחים הנ"ל דלימא הלכה כר' מאיר משום סתמא אם כן כללא דהלכה כסתם (עדיף) מכללא דהלכה כמכריע אם כן הוא הדין כאן הלכה כבית הלל דכללא דהלכה כבית הלל עדיף גם כן מפני שהוא כסתם ומה שמסיים הש"ס ולא היא היינו דמהא דרבא בפסחים אין ראיה דהנה המהרש"א הנ"ל בשבת דף מ' ע"א כתב וז"ל רבן גמליאל בדורו שהיו מחולקין תלמידי שמאי ותלמידי הלל והם היו חבריו והוא הכריע ביניהם עכ"ל וחולק שם על הרש"ל ע"ש הנה לפי דברי המהרש"א אין ראיה מהא דרבא הנ"ל דכיון דרבן גמליאל גופיה מתלמידי בית הלל הוה אם כן אף דקימא לן הלכה כבית הלל וחשיב כסתמא ועדיף מכללא דהלכה כמכריע מכל מקום בכאן הלכה כדברי המכריע דכללא דהלכה כבית הלל אינו רק אם כל התלמידים עומדים בשיטה אחת אבל כיון דרבן גמליאל שהוא מבית הלל הכריע לצד בית שמאי אז עדיף כללא דהלכה כמכריע כדכתבו התוספות בשבת ד' ל"ט ע"ב בד"ה אמר רבה בר בר חנא דבכללא דסתמא גם ן אם הסתמא נגרע כחו כגון דאיכא מחלוקת בברייתא אז כללא דהלכה כמכריע עדיף וכמו כן כאן אם נגרע כח האי כללא דהלכה כבית הלל כגון מחמת כי אחד מהם נטה לב"ש אז כללא דהלכה כהמכריע עדיף (והנה על דברי המהרש"א הנ"ל א"ל מחגיגה כ"ב ב' דהלך ר' יהושע ונשתטח על קברי ב"ש הרי שהיה ר' יהושע אחר ב"ש ור"ג ור"י חברים היו כידוע ול"ק כי האריך ר' יהושע ימים אחריהם) וזה כוונת הש"ס ולא היא פירוש דהא באמת לא אמר רבא הלכתא כבית הלל רק שהוא רצה להוכיח מהא דרבא דפסחים והוא טעה בזה כי לא דמי כנ"ל רק לפי שרב פפא אכסיף לפי שטעה והתווכח עמהם והיה רוצה לראות אם יש להעמיד דבריו והטעהו השכל והיה רוצה להוכיח מדברי רבא שהלכה כבית הלל ובאמת אינה הוכחה כנ"ל זה נראה לי להליץ בעד רש"י ז"ל שודאי לא יאמר רש"י לחלוטין על רב פפא שיאמר שקר בשביל להנצל מכיסופא וה' יצילנו משגיאות ולרב פפא לא קשה למה להם לרבנן להשיב לר' ישמעאל בר"י בפסחים סוף פרק קמא אין הכרעת שלישית מכרעת יאמרו לו דכללא דהלכא כבית הלל עדיף מכללא דהלכה כהמכריע ואפילו אם אמר כולו כבית שמאי ולא הוי דעת שלישית אין הלכה כמותו דיש לומר דאדרבא היא הנותנת דכללא דהלכה כבית הלל לא מהני לדחות אלא אם המכריע פוסק כבית שמאי אבל לא אם מכריע מקצת בזה ומקצת כזה לכן צריך לומר אין הכרעה שלישית מכרעת ולמסקנא יש לומר דלכאורה הא דבעי רבא מרב נחמן ולימא הלכה כרבן גמליאל דמכריע הוא אם כן לא הוה סבר כרב נחמן דרבן גמליאל טעמיה דנפשיה קאמר ולאו מכריע הוא ואם כן איך יפרש הא דאמרו לו אין הכרעה שלישית מכרעת דלפי פירש"י היינו תשובת רב נחמן וצריך לומר דיפרש רבא הכרעה שלישית דור שלישי כדכתבו התוספות וכוונתו רק לענין בית הלל משום דקימא לן הלכה כבית הלל ועדיף מהלכה כמכריע אך אצל רבן גמליאל הוי הכרעה כהא דברכות הנ"ל משום דהוי בדורם ומתלמידי בית הלל ונטה אחרי ב"ש ונגרע כח בית הלל והלכה כמכריע אבל דור שלישי שלא היה מתלמידי בית הלל ולא נגרע כח בית הלל מחמתו ואיפסקא הלכתא כבית הלל לא עדיף כח ההכרעה אחר כך לדחות ההלכה ולכן לא מצינו האי לישנא אין הכרעה שלישית מכרעת אלא גבי ר' ישמעאל בר' יוסי נגד בית שמאי ובית הלל בפסחים ובחולין ואפילו בנזיר שר"א קאמר התם והוא היה בזמן בית שמאי ובית הלל היינו משום דקאמר בית דין של אחריהם משמע שלא היו באותו מנין לכן קאמר אין הכרעה שלישית מכרעת אמנם שיטת רש"י הוא כמסקנת ר"נ בפסחים הנ"ל והנני דו"ש ומברכו בשיבה טובה כאות נפשו הטהורה ונפש הצעיר נפתלי הירץ הלוי החונה פעה"ק יפו ת"ו

כלל ט') כיון דנפל גלי אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דליקני בארבע אמות לא ניחא ליה דליקני הכי אמרינן בפ"ק דמציעא ד' יו"ד ועיין בדברי מרן הב"י ח"מ סי' רס"ח בשם הר"ן בחידושיו שהביא מחלוקת אי נקיטינן כהאי שינוייא ועיין בשו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא ח"א סי' פ"ד וסי' צ"א וסי' צ"ג ובמהדורא תניינא ח"ב סי' ע"ז וח"ד סי' פ' ובמהדורא תליתאה ח"א סי' ס"ג ומים חיים ראפאפורט בחלק א"ח סי' ז' ובמה שכתבתי בזה בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה סי' ח' אות י"ג מאות קטן ה' והלאה ועיין עוד בשו"ת מוהר"ם מרוטרנבורוג האחרונים בחלק א"ח סי' יו"ד בענין זה אהלי יהודה הכהן ד' פ"ג ע"ב ותמיה לי על הרב מחצית השקל בסי' תמ"ח סק"ד שלא זכר מדברי מרן הב"י סי' רס"ח הנ"ל עי"ש. גם הרב חתם סופר ביו"ד סי' ש"י שהביא דברי הרב מחצית השקל (עיי"ש בד"ה וראיתי) לא זכר מדברי