שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קכז

יעקב (להג' בע"ס מקור חיים) בדף מ"ג ע"א (בד"ה ומ"ש) מה שפלפל בסברת הר"ש מקינון דכשאין האיסור ניכר במקומו לא אמרינן קבוע וכו' דאין זה מוסכם וכו' ומאן ספין להכריע וכו' ועיין להרב ערך השלחן סי' תנ"ג סוף אות ט' והרב חכמת שלמה (הנספח לס' הר המור) בסי' ט' (ד"ה ויותר) כתב דמוכח מדברי התוס' בזבחים דף ע"ד ד"ה משום ובמנחות דף כ"ג ע"א דהוי מדאורייתא ושכן משמע מדברי הרמב"ן והרשב"א עי"ש ועתה נדפס ס' תורת חסד לגאון בדורנו יצ"ו וראיתי בסי' ל"ח אות ט' ובסי' ט"ל מאות ו' והלאה שהעמיק בענין זה עי"ש דב"ק

וחקר הגאון חקרי לב בח"א יו"ד סי' ק"ה בהא דקבוע כמחצה על מחצה דמי אם הוא דוקא בודאי איסור או אפילו בספק איסור והרב פתח הדביר בסי' ל"ב אות י"ג שקיל וטרי בדבריו וכתב דיש להוכיח מש"ס דחולין דף ס"ג ע"ב לוקחין בצים מן הנכרים בכל מקום ואין חוששין וכו' דלא אמרינן קבוע וכו' אלא בודאי איסור ושכן דעת הרב מג"א שם ס"ק ט"ו וכן דעת הרב ט"ז בסי' תר"ה סק"ד והרב הלכה ברורה שם וכן כתב בשיטה מקובצת לביצה על דף ז' בשם הרא"ה והריטב"א ודעת הרב ב"ח שהביא הט"ז סי' תר"ה הוא דאפילו בספק איסור דלא אתחזק איסורא איתיה לדין קבוע וכו' ועוד הביא דברי הפוסקים בכמה עניינים וכתב לחלק בין היכא דליכא רגלים לדבר להיכא דאיכא רגלים לדבר והאריך מאד עי"ש

והגאון שאילת שלום במהדורא תניינא סי' צ"ב הביא מה שכתב הרב השואל דכשאין האיסור ברור אין בו משום קבוע שמבואר כן ברמ"א יו"ד סי קי"ד ובצמח צדק סי ל"ב ובזה כתב ליישב קושיית הרב פרי חדש על הדין שבסי' תס"ז סעיף ד' (בשנה שירבו גשמים וירדו על ערמות שבשדה דאין חוששין לסתם חטים של אותה שנה משום דאין הרוב מחמיצים) דאם כן אסור לילך לבתיהם לקנות משום קבוע על פי דברי הרב מגן אברהם בס"ק י"ב דאף בשהה שיעור מיל ולא נתבקעו אין האיסור אלא משום ספק חמץ והשיבו שאין דבריו נכונים וכו' וגם מה שכתב דבספק אין בו משום קבוע לא אדע אנא מצא זה וברמ"א הנ"ל אין זכר לזה ובצמח צדק הנ"ל מבואר להדיא דשפיר מיקרי קבוע אף דהמיעוט דמכבסין גם כן אינו אלא ספק חמץ וכו' ובפרי מגדים סי' ק"י בשפתי דעת ס"ק י"ד בחקירה הא' נראה דעתו מבוארת דאף בספק טרפה יש בה דין קבוע כיון דספק פ"א מן התורה הוא ומסתימת דבריו משמע דאף בתערובת חניות דאין האיסור ניכר במקומו שנראה דעתו שסובר דאינו אלא קבוע דרבנן מכל מקום מחמיר בזה

ואי במידי דרבנן אמרינן כל הקבוע וכו' להחמיר עיין בא"ח סי' תרע"ג בט"ז ומפרשים שם גבי נר חנוכה והרב ערוך השלחן בסי' תנ"ג אות ט' כתב בשם הרב מטה יהודה באיסור דרבנן כגון מוקצה מנא לן דאמרינן כל הקבוע וכו' וכתב על דבריו דלא דק וכו' עי"ש ועיין להרבנים פרי מגדים יו"ד סי' ק"י בשפתי דעת סקי"ד (בד"ה עי' שבו"י) יבא הלוי בנימוקיו ליו"ד בדף מ"ד ע"ב

ואי אמרינן בעיירות כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי עיין להרב שער המלך בפרק א' מהלכות מגילה הלכה י"א מה שכתב על דברי הרב לשון לימודים ועיין להרבנים פרי מגדים סי' ק"י בשפתי דעת ס"ק י"ד (בד"ה החלק הב') על הקושיא מנחל אותן ושם בד"ה הנה לקושית ובפרי מגדים א"ח סי' תס"א במשבצות סק"ד ויש לעיין בחקרי לב יו"ד סי' ק"ז שציין במערכי לב ח"א דף קי"ח ע"ב דבדבר המחובר לקרקע לא אמרינן ביטול וכל שכן בקרקע עצמו עי"ש ואין מצוי אצלי ועיין לגאוני דורנו יצ"ו בס' מנחת משה בחלק יו"ד סי' כ"ד (ד"ה עוד יש) תורת חסד (לחלק א"ח) בסי' ל"ח אות ט'

כלל צח) כלי חרס אינו יוצא מידי דופיו כתב הגאון חתם סופר בחלק א"ח סי' ח"ק (ד"ה אמנם) דאין הכונה דאינו פולט כלל אלא דפולט מעט מעט ושכן כתבו התוס' חולין ח' ד"ה של יבנה וכו' עי"ש וכן מוכרח מדאמרינן באבות דר' נתן והובא במרדכי פרק כל שעה סי' תקע"ד כלי חרס בולע ומפליט עיין שם והביא דבריו מרן הבית יוסף בסי' תנ"א בסופו ומפליט דתני באבות דרבי נתן הא ודאי דרוצה לומר פורתא ובאבות דרבי נתן סוף פרק מ"א הגירסא שלפנינו ואינו פולט וגם שם הכונה דאינו פולט הכל כמו שכתב הרב נחלת יעקב בפירושו שם בשם הפוסקים דאם אינו פולט כלל היה לנו להכשיר כלי חרס בממה נפשך עי"ש ועיין בדברי הרא"ש פרק כל שעה סוף סי' ז' ובפרק בתרא דע"ז סי' ל"ד וכתב עוד בחת"ס שם דלדעת הרמב"ן אינו מפליט כלל שכן נראה למעיין במשמרת הבית ריש בית ד'

והא דכלי חרס אינו יוצא מידי דופיו אם הוא מן התורה בכל האיסורין או מן התורה אינו אלא בקדשים ומדרבנן אחמור בכל האיסורין עיין להרב קרן אורה בחידושיו למס' זבחים דף צ"ד ע"ב (בדף ה"ן ע"א מהספר סוף ד"ה שם גמרא ובע"ג ד"ה והשתא)

ואם מועיל היסק לכלי חרס בתנורים שלנו וכן אם מועיל הגעלה שלשה פעמים לאיסורין דרבנן בכלי חרס רשמתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת ה"ה אות י"ח ומשם והלאה עי"ש

כלל צט) כבוד אשת אביו מחיים הוא מן התורה ולאחר מיתה מדרבנן כדאמרינן בכתובות דף ק"ג כן כתב הרב ארעא דרבנן באות של"ז וציין על זה הרב מוהר"י אליקים בקונטרס כתיבת יד להרבנים מחנה יהודה ובנו בסי' טו"ב ס"ב ואין אצלי ומרן חיד"א ביעיר אזן מערכה זו אות י"ג כתב על דברי הרב אד"ר דאינו מבואר בש"ס דאחר מיתה איכא חיובא דרבנן וצדד לומר דלפי מה שכתב רבינו אפרים על התורה קרוב לשמוע דאיכא מצוה דרבנן כמו שכתב הרב ארעא דרבנן עי"ש וכמו שהדין באשת האב הכי נמי בבעל אמו דשניהם במדרגה אחת כמו שנראה מדברי הפוסקים ביו"ד סי' ר"מ סכ"א

ואם אביו רשע ואשת אביו אינה רשעה אי מחויב לכבדה או דילמא תלי כבודה בכבודו ואם כן למאן דאמר דאינו חייב לכבד אביו רשע (ע' ביו"ד סי' ר"מ סי"ח) אינו חייב לכבדה וכן בבעל אמו בכי האי גוונא האריך בזה בספר שו"ת בן יאודה לרב גדול בדורנו נר"ו בסי' ד' ואחר שהאריך כתב דהעיקר כפסק מרן דגם אם אביו רשע חייב לכבדו וגם הרמ"א אפשר דמודה לזה ולא כתב סברת היש אומרים אלא לומר דיש ספק בזה ונפקא מינה לענין עוסק במצוה פטור מן המצוה וכו' עי"ש

וכבוד אשת חבר אם הוא מדאורייתא וכן כבוד אשה חכמה רשמתי במערכת האל"ף אות שט"ו (בשדי חמד ח"א)

וכבוד אשה זקנה כתב הרב בית יהודה בחלק יו"ד סי' כ"ח דהרב הלק"ט בח"א סי קנ"ד נסתפק אי בעינן למיקם קמי סבתא ואיהו פשיטא ליה דכי היכי דהיא חייבת בכבוד זקן דהוי מצות עשה שלא הזמן גרמא הכי נמי חייבים לקום מפניה אם היא בת שבעים שנה ועיין בס' החסידים ס' תקע"ח דמפורש דאפי' זקנה ועי"ש למרן חיד"א בס' ברית עולם והרב מוהר"י עטייה בספר זרע יצחק בקונטרס פלפלת כל שהו דף פ"ח ע"ד כתב כן בפשיטות דגם זקנה צריך לקום מפניה על פי דברי סה"ח הנ"ל ולא זכר דברי הרבנים הלק"ט וב"י הנ"ל

וכבוד מלכים דהוא מדאורייתא אם אפשר להתיר איסור תורה משום כבוד מלכים הנה הרב ארעא דרבנן באות של"ו הביא מה שכתבו התוס' בע"ז דף י"א ע"א עוקרין על המלכים דמשום כבודם דחינן איסור תורה דבל תשחית וצער בעלי חיים והקשה מדאמרינן בברכות דף י"ט דהא דאמר ר"א ב"ר צדוק מדלגין היינו על גבי ארונות לקראת מלכי ישראל וכו' הוא בטומאה דרבנן דמשום כבודם לא גזרו ולדברי התוס' אפילו בטומאה דאורייתא שרי ותירץ בשם מר בריה מרן מוהריט"א דדוקא בשעת מיתה דהוא יקרא דכל ישראל הוא שכתבו התוס' דדחינן איסור תורה והנכון בזה דאיסור ברכת כהנים (צ"ל טומאת כהנים) הוי עשה ולא תעשה ואין עשה דכבוד מלכים דוחה ל"ת ועשה עכ"ל ולי הדל התירוץ הנכון בעיני דמר אין נח לי שהרי טומאת כהנים הוי לא תעשה ועשה שאינו שוה בכל ואם כן אינו פשוט לומר דגם לל"ת ועשה שאינו שוה בכל אין עשה דוחה (עיין מה שרשמתי בזה לקמן במערכת העי"ן אות מ"ג ד"ה ואם הל"ת וכו') וכיון שעשה דכבוד מלכים