שדי חמד קונטרס הכללים מערכת כ קכה

מה שכתב בפירוש מיתה בידי שמים עכ"ד הרב יפה ללב יצ"ו וציין לעיין בדברי הרב מוהר"י אברבנאל פרשת שלח לך כי אסף איש טהור ששה דעות בזה ובספר שלמי צבור בשלמי חגיגה דף שי"ט ע"ג

והנה מה שכתב בתחילת דבריו ההפרש שבין מיתה לכרת וכו' לא רשם מי בעל דברים הללו שמהם מסייע לסברת הרב קרבן אהרן (שאם הם דברי עצמו אין שייך לכתוב על זה וזה נראה וכו' כמובן) ומה שכתב שדברי הרב של"ה יורו כסברת הרב קרבן אהרן ולו יעיר על הרב זר זהב שלא הזכיר דבריו לא הבנתי כונתו שהרי בדברים שכתב בשם הרב של"ה לא נזכר בהם מיתה בידי שמים כי אם סקילה וכרת ורחוק לומר שכונתו על פי מאי דאמרינן בסנהדרין פרק רביעי דף ל"ז ע"ב דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה נופל מן הגג או חיה דורסתו שנמצא לפי זה שנופל מן הגג הוא במקום סקילה וחשוב כסקילה וכיון שכתב הרב של"ה שסקילה חמורה מכרת משמע שגם נופל מן הגג וכו' חמור מכרת וא"כ לפי מש"כ בתחילה דמיתה בידי שמים היא דנופל מן הגג א"כ מוכח דמיתה בידי שמים חמורה מכרת זה היה אפשר לפרש בכוונתו אבל אינו נכון בעיני כמובן ואין להאריך

ומה שציין לספר שלמי צבור הנה שם הביא דברי מרן כסף משנה ברביעי מהלכות ביאת מקדש יש במיתה בידי שמים מה שאין בכרת דכרת היינו שאינו מגיע לששים שנה כדאמרינן בסוף מועד קטן ואיכא נמי כרת דיומי כדאיתא התם ומיתה בידי שמים אין לה זמן קבוע כדכתבו התוס' בפרק במה מדליקין ועוד יש ביניהם דכרת הוא וזרעו נכרתין מה שאין כן במיתה בידי שמים וכמו שכתבו התוס' בפרק קמא דיבמות ועוד יש ביניהם שהחייב מיתה בידי שמים עלה המות בחלונו ובעלי חיים מקנה קניינו מתים פרתו רועה באפר והיא מתה תרנגולת רועה באשפה והיא מתה עד כאן דברי מרן כסף משנה וכתב עוד הרב שלמי צבור ובסדר על חטאים כתוב בפסקים וכתבים סי' קי"ח כך אני נוהג עולה חטאת קרבן עולה ויורד אשם ודאי ותלוי אלו רובם באים לכפר על השוגג וכך הוא מסודר בפרשת ויקרא ושוב אומר העונשים על המזיד וזה סדרן מכת מרדות מלקות ארבעים מיתה בידי שמים כרת מרדות ארבע מיתות בית דין החמור חמור אחרון עכ"ל הנה מתבאר מדברי הרב תרומת הדשן הנ"ל שמסכים לכל האמור למעלה שכרת חמור ממיתה בידי שמים וגם מדברי מרן כסף משנה הנ"ל הבין הרב משנה למלך שם שלכל הדברות דעתו היא דכרת חמור כיעויין שם

וביפה ללב חלק שלישי בסי' תר"ז אות ב' (ד' י"ט ע"א בד"ה וזאת) כתב בענין מיתה בידי שמים וכרת כתבתי בח"ב איזה מהם חמור ועיין במדרש תלפיות ענף כרת דף ר"י ע"ג ההפרש שבין זה לזה המורם מהם דכרת עונשו חמור ממיתה בידי שמים וכדכתב הרב זית רענן משמא דגמרא ומדברי של"ה אין ראיה דסקילה בידי שמים היא בהדרגת הרג ביד בית דין דמיתת בית דין חמירא ממיתה בידי שמים כדכתב הרב חומת אנך בפרשת משפטים בשם הרב וידאל צרפתי ולפי זה כרת חמור ממיתה בידי שמים ומיתת בית דין ואולם מה שכתב הרע"ם בפרק ד' דמגילה משנה ב' נראה דמיתת בית דין כמו סקילה חמור מכרת עי"ש ודו"ק עכ"ד יצ"ו ובמה שיש להעיר בדב"ק אין להאריך אך בזאת למאי דאתן עלה למדנו שגם הכהן הגדול בספר מדרש תלפיות מסכים שכרת חמור ממיתה בידי שמים ומה שכתב שמדברי הרבינו עובדיה מברטנורא במגילה נראה דסקילה חמורה מכרת כונתו למה שכתב שם דכל דטפי ליה מלתא מחבריה טפי ליה גברא הילכך בראש חדש וכו' ויום הכיפורים דענוש כרת קורין ששה שבת דחיוב סקילה קורין שבעה עכ"ל והם דברי הש"ס בדף כ"ב ע"ב והובא בהרי"ף והרא"ש שם ופליאה דעת ממני האם היה שום סלקא דעתין דכרת חמור מסקילה ואף לא משאר מיתות הקלות כי נראה פשוט שאיזו שתהיה ממיתת בית דין חמורה בלי ספק מכרת ומפורש כן בדברי הרמב"ם בפירוש המשנה בריש פרק שני דאבות ומנה שם שמנה מדרגות זו למעלה מזו המדרגה הראשונה היא סקילה ואחריה שלש מיתות שרפה הרג וחנק ואחריהן כרת עי"ש והוא פשוט מאד

ובמהות ואיכות הכרת שנחלקו הקדמונים כנודע כתב הרב מוהר"י אברבנאל בפרשת שלח לך סי' כ"ב (בד"ה והדעת הב') שדעת רש"י שזרעו נכרת וימיו נקצרים והראה לזה דברי רש"י בפירושו על התורה בראשית י"ז י"ד גבי מילה ובויקרא י"ז ט' גבי מעלה בחוץ ושהוא גם כן בריש מסכת כריתות ואף ששם כתב (בד"ה פסח ומילה מצות עשה) וכרת הוא שמת בלא בנים ולא הזכיר ממיתת עצמו משמע ליה להרב דגם שם כונתו על דרך שפירש בפירושו על התורה והיה לו להביא גם מדברי רש"י ביבמות דף ה"ן ע"א ד"ה ערירים וז"ל ערירים היינו נמי כרת שזרעו נכרת והרא"ם בסוף פרשת קדושים (ד"ה שהוא בעונש) הבין מדבריו אלו שכונתו שהוא וזרעו נכרתין עי"ש וכן הוא לשון רש"י בכריתות דף ז' ע"א ד"ה כרת הולך ערירי בלא בנים ואם יש לו מתים הרי גם כאן לא הזכיר ממיתת עצמו וכתב הרב מוהר"א הנ"ל שם שכבר הקשו התוספות בריש יבמות על רש"י בזה ונמנו וגמרו כל אותם החכמים שהוזכרו שם שאין בכרת כריתת הזרע אלא בשתים מהעריות שאמרה התורה בהם בפירוש ערירי ונזכר זה גם בתוספות שבת פרק במה מדליקין דף כ"ה וכן דעת הרמב"ם והרמב"ן חלוקים על רש"י והכי מסתברא שאם היה החוטא עקר בטבעו יתחייב שלא יפול בו הכרת כי קודם שחטא כבר היה ערירי בטבעו או אם חטא אחרי היותו בן שמונים שנה איך נאמר שלא יגיע אליו מהעונש בזקנותו ויענשו בניו הגדולים שלא חטאו ועוד התחייב לרב ספק אחר והוא שיהיה עונש הכריתות שוה בכולם בהיות ביניהם הפרש גדול בחומרת החטא וקלותו

גם הרב דינא דחיי לאוין דף קכ"ה ע"ג הביא דבריו הרב מקנה אברהם בדף ג"ן בסוף אות רנ"א נראה שתופס דלא כשיטת רש"י שכתב דכרת וערירי הוא וזרעו נכרתים וכרת הוא לבדו נכרת וזו היא שיטת הריב"א שהביאו התוספות וכתב עוד שם בשם הרב דינא דחיי לחלק בין ערירים ימותו לערירים יהיו דערירים יהיו היינו בלא בנים וערירים ימותו הוא שקוברים בניהם וגם דעת הסמ"ג בס' קיצור המצות סי' ק"ט שהביא הרב אהל יעקב נראית כסברת ריב"א שכתב וז"ל (אעתיק דב"ק כפי אשר הוגהו בתיקון מצוה לידידי הרה"ג מור"ר צבי הירש בליווייס מווארשא יצ"ו שהיא הגהה נכונה כמו שיתברר להמעיין בגוף דברי הסמ"ג) ומה בין כרת לערירי כרת הוא שנענש מיתה בן חמשים שנה לששים אבל אין זרעו נכרת דאמרינן בסוף מועד קטן דף כ"ח מת קודם ששים זהו מיתת כרת והא דלא קחשיב משום כבודו של שמואל הרמתי שמת בנ"ב שנה שקיצר הקב"ה את ימיו שלא יראה במיתת שאול והרי זה נדמה לכרת ושמואל הרמתי בנים היו לו ועונש ערירי הוא שאדם הולך בלא בנים ואם יהיו לו בשעת עבירה לא יהיו לו כשימות ואם אין לו בשעת עבירה יהיו כל ימיו ערירים

והנה על דברי התוספות בריש יבמות שכתבו בשם רש"י דהוא וזרעו נכרתים כתב הרב מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו שם וז"ל ר"י ברלין ציין מרש"י שבת דף כ"ה ע"א ונמצא עוד ברש"י חולין דף ל"א סוף ע"א ד"ה טמא עכ"ל ונראה דמה שלא הביא מה שכתב רש"י בריש כריתות הנ"ל הוא משום שלא נזכר בלשונו שימיו נכרתים ונוכל לפרש שפירושו שם היא שיטה אחרת דעונש הכרת הוא מה שמת בלא בנים וכן אפשר לפרש בדבריו שבכריתות דף ז' ויבמות ד ה"ן הנז"ל וכן כיוצא לזה בשאר מקומות ולכן הביא מחולין ששם כתב דימיו נכרתים וזרעו נכרת אך יש להוסיף עוד מה שכתב רש"י בכתובות דף ל' ע"ב ד"ה זר וכו' וז"ל כרת הוא וזרעו נכרתים דכתיב ערירים יהיו וכבר הבאתי למעלה (בד"ה ובמהות) שכן כתב בפירושו על התורה גבי מילה וגבי מעלה בחוץ והרא"ם בשני מקומות הנ"ל האריך ליישב שיטת רש"י עי"ש גם בפרשת קדושים בסופה (בד"ה שהוא בעונש ערירי) האריך גם כן להכריח כפירוש רש"י אלא שהוקשה לו מדאמרינן בסוף מועד קטן מת קודם ששים שנה זו מיתת כרת והא דלא חשיב ליה משום כבודו של שמואל הרמתי וכו' הרי שמדמה זה לכרת ושמואל הרמתי בנים היו לו וכו' הא למדת שהכרת הוא נכרת ואין זרעו נכרת והצריך עיון עי"ש ואומר אני הדל דברי תורה עשירים במקום אחר שהוא עצמו בפרשת לך לך הנ"ל יישב קושיא זו על פי דברי התוספות